ספרים מומלצים

הרעיון לרכז את כל האירועים בתנ”ך ולסדרם לפי תאריכים הוא רעיון נועז למדי. הרי לכאורה, אין חשיבות בין שני אירועים שאירעו סמוך אחד לשני בלוח השנה במרחק של מאות שנים אחד מהשני. אמנם ידוע כי יש תאריכים שנקבעו לדורות, כגון י’ בניסן שדווקא בו נחצה הירדן, ובוודאי התאריכים המפורטים בתלמוד (י”ז בתמוז, ט’ באב ט”ו באב), אולם לרוב קריאת אירועים ממקומות שונים בתנ”ך, בהקשרים זרים, תיראה אקראית.

הרעיון גם מסקרן, כי לאחר ההסתייגות בסעיף הקודם, אולי הסידור בצורה זו של האירועים יעלה משהו חדש, קישורים שלא חשבנו עליהם קודם, חלוקה סטטיסטית כלשהי של אירועים לפי חודשים, ונצליח לדלות מכך תובנות חדשות. האירועים בספר מסודרים על לוח השנה מתשרי ועד אלול, עם חודשים עמוסי אירועים כגון תשרי וניסן וחודשים דלים כגון שבט.

בתנ”ך עצמו אין יותר מדי תאריכים. בספר בראשית תאריכים מופיעים רק בסיפור המבול וכידוע גם הם לא ברורים, והספר דן בכך ובוחר דרך אפשרית אחת. בעיה נוספת היא אירועים המתוארכים בצורה חלקית בציון החודש ללא ציון יום. יש לא מעט אירועים כאלו והוצאתם מהספר הייתה פוגעת בו. מחבר הספר ייחס אירועים אלו לא’ בחודש. את הנימוקים לכך הוא מביא בפתיחה, אולם לדעתי יש להצדיק כל מקרה כזה בנפרד. יש מקרים שמסתברים מאוד שהם אכן בראש החודש, ויש מקרים עמומים יותר. עצם העובדה שיש אירועים רבים בהם מצויין שהם באחד לחודש, דורשת שלא ייתכן שכל אירוע שלא נאמר בו ציון יום הוא דווקא באחד לחודש.

במסגרת האפשרות לסידור מחדש של החומר ולהוצאת תובנות ממנו מופיעים בסוף הספר שני נספחים. האחד סידור כרונולוגי של התאריכים, שממנו אפשר לנסות ולהבין, מתי ומדוע היה חשוב לציין תאריך, והשני סידור לפי פרשות והפטרות. היה רצוי להרחיב נספח זה לסידור, כמותי בלבד, לפי ספרי התנ”ך השונים, וכך למשל היינו רואים שספר יחזקאל גדוש תאריכים לעומת ספרים אחרים.

הערה אחרונה לסדר בנקודה שהציקה לי דווקא בספר העוסק בתאריכים היא כי שם החודש השמיני מופיע בצורה המקוצרת והשגויה חשוון ולא מרחשוון. בניגוד לגרסתא דינקותא משובשת, מר אינו תוספת לשם החודש כי אין בו חגים, או כי יורד בו גשם, אלא חלק בלתי נפרד מהשם והיה ראוי לכתוב מרחשוון בכל מקום שהוא.

עד כאן סידור החומר עצמו שמהווה את השלד והבסיס, ומעצם היותו החידוש שבספר, הארכתי בו טרם נדון בתוכן. לכל אירוע מובאת כותרת וכותרת משנה המתמצתות אותו, ולאחריהן הפסוקים מהתנ”ך עם ציון התאריך ודיון קצר בו. העיון קצר ולעתים אפילו קצר מדי. אמנם יש אירועים המוכרים היטב לכולם, אך לא מעט אירועים הם מפינות פחות מוכרות בנבכי התנ”ך, ושם דווקא יש להרחיב את היריעה. נביא כדוגמה את מראות זכריה בכ”ד בשבט. רק מיעוט מנבואותיו של זכריה מוכרות, ומתוכן בעיקר מוכרות הנבואות שהן חלק מההפטרות. ואכן חלק מנבואות מראות הלילה כוללות את הפטרת פרשת בהעלותך (וחנוכה) ומאחר ומופיע נספח הכולל תאריכים מהפרשות וההפטרות, היה ראוי לציין זאת ולהרחיב מעט את היריעה.

במקומות המוכרים לכולם כגון פסח ופורים, עושה המחבר מאמץ ראוי לשבח, להביא חידושים והארות. בתיאור ליל הסדר מופיעה הצעה למהלך האירועים מהקרבת קורבן הפסח ועד היציאה ממצרים. התורה עצמה מעורפלת, כנראה במכוון, בנושא זה, והפירוט נאה ומעלה רעיונות חדשים. גם פורים עצמו, ובמגילה תאריכים רבים , זוכה לכמה מאמרים נפרדים (י”ג י”ד וט”ו בחודש), ובכל אחד מנסים להביא צד אחר של החג והבנה והפרדה בין מהותו של כל יום.

ישנו קושי בהצעת קריאה לספר מעין זה. קריאה על הסדר היא הקריאה הנפוצה והיא מתאימה לספרי פרשות שבוע, או חגים, אולם פרט לתאריכים מוכרים מאד, קשה לדעת מתי מופיע תאריך בתנ”ך, כך שנראה לי כדאי לעיין בספר מפעם לפעם ולראות אירועים סביב התאריך קצת אחורה וקצת קדימה, וכמובן, כאשר נתקלים בתאריך, בעיקר בחגים, לגשת וקרוא את הפרק המתאים.

תוכן העניינים ומאמר דוגמה

בעצם היום הזה
עיונים בסיפורי התנ”ך לפי לוח השנה
אברהם אייזקס
דברי שיר 2021
מגב הספר
“בימים ההם בזמן הזה”: איזה אירוע תנכ”י התרחש בתאריך שחל היום?? עד כמה סיפורי התנ”ך שזורים בהווה ובתודעה שלנו?

בכתשעים מקומות התנ”ך מציין את תאריכם המדוייק של אירועים.

בעצם היום הזה מציע הסתכלות רעננה על אירועים אלה, ומזמין את הקוראים למפגש חי עם התנ”ך לאורך חודשי השנה. העיון בסיפור מקראי שהתרחש ביום נתון מוסיף זווית משמעותית הן ללימוד התנ”ך והן לאופן שבו אנו חווים את הזמן: גם יום חול סתמי עשוי להתגלות ב”יום השנה” לרגע משמעותי וכהזדמנות למפגש אקטואלי עם דמויות וסיפורים בתנ”ך.

הספר מתמודד עם שאלות כמו: כיצד לפענח את התאריכים הרבים המופיעים בסיפור המבול? מה משמעותציון שני התאריכים השונים ליום חורבן הבית?איך השפיע מזג האוויר החורפי בירושלים על התנהגותו של המלך יהויקים? ובחורף קר אחר, איך שיבשו גשמי חודש כסלו את תוכניותיו של עזרא הסופר?

הסופר מתאר את הקשרו ההיסטורי של כל סיפור, מסביר את האירוע בהתבססו על דברי חז”ל ועל פרשנות קלאסית ומודרנית, ומתחקה אחר הסיבה והמסר של התיארוך ואחר תרומתו להבנת הפשט. המאמרים מאירים סיפורים אהובים, מוכרים יותר או פחות, מנקודת מבט מרתקת, מקורית ושונה. העיונים נולדו מתוך סדרת שיעורים שנמסרו בבית הכנסת “השחר” בערד.