לקראת סוף שנות השישים, העלו מדענים שונים השערות בתחומי תיאוריות החלקיקים, מתוך מטרה למצוא מה נותן לאטומים את המסה שלהם. חישובים הראו שהמשקל הבודד של המרכיבים הבסיסיים יותר של החלקיקים שהתגלו בשנים הקודמות, אינו מגיע למשקל האטום בכללותו וחסר משהו במערכת.
אחת התיאוריות טענה שהמרחב כולו הוא מעין שדה גדול, וחלקיק מסוים, מצליח לתת לחלקיקים אחרים מסה התחלתית כך שבשילוב עם האנרגיה שיש להם, מתקבלת מסה גדולה יותר (שחלקה מסה במובן שאנו מכירים וחלקה אנרגיה, שגם היא לפי תיאוריות היחסות של איינשטיין, שקולה למסה). אמנם יותר מאיש אחד הגו חלקים מהתאוריה, אבל בסופו של דבר היא, וכן אותו חלקיק נקראו בשם: “בוזון היגס”. אם לא הבנתם את המשפט האחרון, זו אשמתי, הספר מתאר זאת בצורה ברורה ונהירה.

בשנות השישים לא הייתה שום אפשרות לערוך ניסוי שימצא את הבוזון או הוכחות לקיומו אבל ככל שמאיצי החלקיקים השתכללו ועבדו באנרגיות גבוהות יותר, היה נראה שהמטרה מתקרבת. בספר מפורט המסע הארוך מהתאוריה ועד הגילוי בפועל תוך הסברה של התאוריה והמונחים, כך שהיא תובן, ולו בצורה בסיסית גם להדיוטות (כמוני) בתחום.

למעשה הספר מסתיים כמעט בתגלית. הספר יצא בעברית בשנת 2019, אולם המקור הוא משנת 2010 עוד בטרם החלקיק התגלה. זה היה נראה לי די מוזר, ואכן הסופר היה צריך להוסיף אחרית דבר, למעשה פרק נוסף, שנכתב לאחר הגילוי. כנראה שהספר התבשל אצל הסופר מספיק זמן, ולכו תדעו מתי יגלו את החלקיק ואין טעם לחכות. לקורא העברי כל זה לא משנה.

הספר מצטרף לספר אחר באותו נושא שיצא בשנים האחרונות “המסע אל שחר היקום” מאת אמיר אקסל. ספר זה עוסק בעיקר במכון CERN אבל מאחר ושם גילו את בוזון היגס, גם בספרנו CERN מככב אולם אין מה לדאוג ויש מספיק הבדלים בין הספרים, וממילא לא קוראים אותם בצורה רציפה ובכל ספר פרטים מעניינים וחשובים שאינם מופיעים בשני, לדוגמה, החששות על החור השחור שיווצר ויבלע את כל כדור הארץ בעקבות הפעלת המאיץ העצום בעוצמה מלאה ועוד שפע תיאוריות סוף העולם מרתקות ולמרבה המזל מופרכות למדי.

הספר מצטיין גם כספר מדע פופולרי בכתיבה לציבור הרחב אבל ברמה גבוהה ועם דיוק בפרטים וניכר שנעשה ניסיון לרדת לפרטים הטכניים, להבינם ולהנגישם לציבור. הספר מובן וברור, לא מעמיקים מדי בפיסיקה כי אין בכך צורך, אבל מבינים את מה שצריך. הספר מעניין גם במובן האנושי שלו תולדות התאוריה עצמה, האנשים שפיתחו אותה, מאבקים אישיים ופוליטיים בין מוסדות ובין יבשות עד הגילוי.

החלקיק האלוהי
בוזון היגס והמצוד הגדול ביותר במדע
איאן סמפל
מאנגלית: עתליה זילבר
ספרי עליית הגג 2019
מגב הספר
בתחילת שנות השישים של המאה ה-20, שלוש קבוצות של פיזיקאים, שעבדו כל אחת בנפרד, במדינות שונות, נתקלו ברעיון שעתיד לשנות לחלוטין את מדע הפיזיקה ולהצית את דמיונם של אנשי המדע בעשורים הבאים. הרעיון היה למצוא את מה ש כּוּנה אחר-כך בּוֹזוֹן היגְס – כלומר להבין סוף סוף מה נותן מַסָה לדברים, הלבֵנָה החסרה האחרונה בבניין החיים. עכשיו, אחרי כמעט חמישים שנה, החלקיק הזה התגלה במאיץ החלקיקים האדיר CERN, וההשלכות של הגילוי הן אדירות.

החלקיק האלוהי אורג יחד את הסיפורים של האנשים מאחורי החיפוש, את היריבויות הבינלאומיות, את הכסף העצום, וכמובן את המדע שמאחורי ההרפתקה המדעית הגדולה ביותר של זמננו. איאן סֶמְפְּל, הסופר המדעי עטור הפרסים, זכה לגישה בלתי-אמצעית אל פיטר היגְס, המדען שעל שמו נקרא החלקיק, וגם בילה זמן רב ב-CERN. בספר הזה הוא מתאר בבהירות ובחיוניות איך התקדם החיפוש השאפתני הזה – מהלך שהושקעו בו מיליארדים רבים, שלוּוה בחששות אדירים (האם החיפוש עצמו עלול להשמיד את היקום? שאלה שבאמת נשאלה…), כמו גם בכישלונות מפוארים – עד לגילוי המדהים והשלכותיו.

גירסת הדפסה