לקראת סוף שנות השישים, העלו מדענים שונים השערות בתחומי תיאוריות החלקיקים, מתוך מטרה למצוא מה נותן לאטומים את המסה שלהם. חישובים הראו שהמשקל הבודד של המרכיבים הבסיסיים יותר של החלקיקים שהתגלו בשנים הקודמות, אינו מגיע למשקל האטום בכללותו וחסר משהו במערכת.אחת התיאוריות טענה שהמרחב כולו הוא מעין שדה גדול, וחלקיק מסוים, מצליח לתת לחלקיקים אחרים מסה התחלתית כך שבשילוב עם האנרגיה שיש להם, מתקבלת מסה גדולה יותר (שחלקה מסה במובן שאנו מכירים וחלקה אנרגיה, שגם היא לפי תיאוריות היחסות של איינשטיין, שקולה למסה). אמנם יותר מאיש אחד הגו חלקים מהתאוריה, אבל בסופו של דבר היא, וכן אותו חלקיק נקראו בשם: “בוזון היגס”. אם לא הבנתם את המשפט האחרון, זו אשמתי, הספר מתאר זאת בצורה ברורה ונהירה. בשנות השישים לא הייתה שום אפשרות לערוך ניסוי שימצא את הבוזון או הוכחות לקיומו אבל ככל שמאיצי החלקיקים השתכללו ועבדו באנרגיות גבוהות יותר, היה נראה שהמטרה מתקרבת. בספר מפורט המסע הארוך מהתאוריה ועד הגילוי בפועל תוך הסברה של התאוריה והמונחים, כך שהיא תובן, ולו בצורה בסיסית גם להדיוטות (כמוני) בתחום. למעשה הספר מסתיים כמעט בתגלית. הספר יצא בעברית בשנת 2019, אולם המקור הוא משנת 2010 עוד בטרם החלקיק התגלה. זה היה נראה לי די מוזר, ואכן הסופר היה צריך להוסיף אחרית דבר, למעשה פרק … המשך לקרוא החלקיק האלוהי