חלום הנאורות הוא הספר השני בסדרת הפילוסופיה של אנתוני גוטליב. הספר הקודם “חלום התבונה” עסק בעיקר בפילוסופיה היוונית הקלאסית הקדומה ובפילוסופים של ראשית הנצרות עד ימי הביניים. ספר זה פותח בדקארט ובראשית המאה ה-17. ימי הביניים פינו את מקומם לתקופת הרנסנס והחלה פריחה במגון תחומים. אומנות, מדע ופילוסופיה חדשה. בתחילת הספר מצדיקים את הבחירה ברנה דקארט כנקודת ההתחלה לספר, למרות שאין צורך בכזו, בהתחשבה היכן הסתיים הספר הקודם ומשם ממשיכים הלאה. בספר שבעה פרקים עיקריים על דקארט, הובס, שפינוזה, לוק, לייבניץ, יום, וולטר ורוסו. אלו האישים העיקריים וכמובן שמוזכרים עוד הרבה פילוסופים וכתבים. הספר מנסה לעשות הפרדה בין הדיסצפלינות ולכן רק במעט מקומות מופיעה התייחסות להתפתחויות משיקות בתחום המדע. אצל לייבניץ אין הרבה ברירה, הוא הרי עסק בכל מכל כל, אולם ההתפתחויות היו במקביל והיו גם השפעות הדדיות, אם על ידי אנשי מדע שהיו גם פילוסופים, פילוסופים שעסקו גם במדע, או בקשרים בין אנשים אלו. הספר הוא ספר מצוין, כתוב היטב, וברור, ומשכפל את ההצלחה של חלום התבונה. פרקיו ארוכים מספיק בשביל להיות מלאי תוכן וברמה גבוהה, לכלול את עיקרי התיאוריה של כל פילוסוף, את החידושים שלה, ואת הביקורת עליהם, אך גם קצרים מספיק בשביל לא לעייף מיד ולהגיע לרמות הנדרשות מספרים אקדמאיים יותר. על כל אחד מהפילוסופים המוזכרים אפשר … המשך לקרוא חלום הנאורות