ספרים מומלצים

ההלכה היא אחד הדברים הדומיננטים ביותר בעולמו של יהודי דתי, אם לא הדומיננטי בהם. היהודי הדתי מנסה לחיות את חייו לפי ההלכה, תוך הבנה ולימוד שלו אותה. ההלכה שהחלה בנתינת התורה בסיני, ולמעשה עוד קודם לכך, עברה דרך משמעותית בתורה, בנביאים, במשנה ובחתימת התלמוד. גם לאחר חתימת התלמוד ההלכה הולכת וממשיכה אולם בצורה שונה מעט, ואף שחיבורי הלכה רבים נכתבו, בכל שנה יוצאים חדשים.

ספרו של הרב אוהד פיקלסר “מסיני ועד ימינו” מביא פרקים רבים מעולמה של ההלכה ומחלקם לשישה שערים שונים. בספר לא מופיעות ההלכות עצמן, אלא עיסוק בהלכה כמושג, ועניינים פילוסופיים הקשורים להלכה, שלעיתים הם הלכות בפני עצמן, כדוגמת הסוגיה התלמודית האם מצוות צריכות כוונה. במסתעף מכך עוסק השאר הראשון “פורמליות ומשמעות בקיום מצוות”.

ההלכה כתובה בתורה בצורה מתומצתת ומופיעה בהרחבה בתורה שבעל פה, אולם גם בתורה נכתב כי הסמכות היא בידי חכמים ואפילו לשנות ההלכה. אולי הדוגמה הדרמטית ביותר לשינוי הלכתי שנעשה על ידי חכמים הוא הלוח העברי המחושב והקבוע, שהחליף את לוח השנה המבוסס על ראיית הירח. אני מתקשה לחשוב על שינוי מהותי יותר וכזה הנוגע לכל יהודי באשר הוא וכולל דינים שהעונש עליהם הוא כרת (אכילה ביום כיפור וחמץ בפסח). אפילו לשינוי זה קדמה התעקשותו לרבן גמליאל על חיזוק וביצור מעמד בית דין, גם כאשר הירח קודש לפי הראייה כפי שמופיע במסכת ראש השנה. סוגיות בנושאים אלו מופיעות בשער השני “בין דאוריית לדרבנן”.

כאשר יש שאלה חדשה וצריך פסיקה הלכתית, יש לפוסק שיקולים רבים בפסיקה. לכאורה כל מי שקרא שנה ולמד יכול לפסוק הלכה לעצמו, בדברים אותם הוא מכיר ולמד, אך במקרים סבוכים מקובל לשאול רב בקיא ומומחה בתחום, גם בספרות הענפה וגם במציאות העומדת לנגד עיננו. דרכי הפסיקה ושיקולים שונים אפשריים מופיעים בשער השלישי “יסודות בפסיקת ההלכה”.

מנהג ישראל דין, הוא יש מנהגים רבים שקיבלו מעמד מחייב ומקפידים עליהם לעיתים אפילו בלי לדעת את מקורם, או שטעמם בטל מזמן, ולפעמים גם נשתרשו מנהגי טעות חסרי טעם וריח. מעמדו של המנהג נידון בשער הרביעי.

גם הלכות עצמן תלויות בנסיבות. הלכות חול המועד שאסרו כיבוס אסרו זאת עקב טירחה יתרה בחג ומניעת שמחה ברגל. בימינו כמובן הטרחה מתבטאת בלחיצה על כפתור, ואנו התרגלנו לכבס בתדירות גבוהה, כאשר דווקא היעדר הכביסה הנקייה עלול לגרום לעגמת נפש ולפגוע בשמחת המועד. האם נשנה את ההלכה? בנושא עקרוני זה ביחד עם דוגמאות רבות עוסק השער החמישי “הלכה במציאות משתנה”

ומה יהיה בעתיד הרחוק, נניח לאחר ביאת המשיח ותחיית המתים? באמירתו המשונה מעט של רב יוסף (נידה סא ב): “מצוות בטלות לעתיד לבא” עוסק השער השישי, שהוא כמובן הרבה יותר פילוסופי עיוני ופחות מעשי.

מסקירה מהירה זו של שערי הספר, כבר ניתן להתרשם כי הספר מכנס תחתיו שלל נושאים נכבדים וחשובים, וכל אחד המתעניין בעולמה של ההלכה יוכל למצוא בו תועלת ועניין.

הייתי שמח לכתוב שקראתי את כל הספר אולם עיינתי רק בחלקו. הספר אינו מקשה אחת, ולמעשה כל שער הוא מעין ספר נפרד. גם מחבר הספר הגדיר פרקים מסוימים כעיוניים יותר (כל השער השני ועוד חלקים) ואלו מסומנים בכוכבית. אכן פרקים אלו קשים, מצריכים יישוב הדעת וקריאה בנחת. גם שאר חלקי הספר, מצריכים לעיתים ידע מוקדם ומיועדים לתלמידים ותלמידות שכבר יש להם בסיס כלשהו בלימוד ההלכה ומעוניינים להרחיבו.
למדתי הרבה מהספר, והוא בוודאי ישמש לעיון ולהרחבה בפרקים השונים שלו לפי הצורך. איני רב או פוסק הלכה ולכן אני יכול להתרשם כקורא הדיוט מהיקפו ומעומקו של החומר. סמוכני כי חלק מהפרקים יכולים לעורר דיון נרחב בבתי המדרש העוסקים במקומה של ההלכה בימינו, על ידי לומדים ולומדות בתחום.

הספר הודפס במהדורה מוגבלת ביותר אך כוונתו להפיץ תורה ברבים ולכן ניתן להורידו בחינם באתר אסיף

מסיני ועד ימינו
הלכה, הגות ומסורת בעולם משתנה
הרב אוהד פיקסלר
מגב הספר
הספר ‘מסיני ועד ימינו’ בוחן את היחס שבין ההלכה הכתובה ובין החיים היום-יומיים, הכוללים מערכת שיקולים רחבה שהיא מעבר לסעיף הקטן ההלכתי. הספר מברר את דרך פסיקת ההלכה ואת מעמדם של חיבורי הפסיקה החל מהתלמוד וה’שולחן ערוך’ ועד דרך הפסיקה הראויה בימינו. לאור כך החיבור עומד על הקו הרצוף המקשר בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה, ומפנה זרקור אל האופן שבו התורה שבעל פה מחברת בין המילה הכתובה ובין היישום המעשי שלה בכל דור ודור.

הספר מושתת על העיקרון שלפיו פסיקת ההלכה אינה תהליך המתקיים בתוך עולם משלו בלא להתחשב במגמות ובתהליכים הרוחשים סביבו. ההנחיה ההלכתית מושפעת משיקולים רבים, אשר יוצרים מערכת החלטות מורכבת. במהלך לימוד הספר יתוודע הקורא אל מרכיבי יסוד המלווים את פוסק ההלכה במלאכתו. כך, למשל, השפעתם של שיקולים ערכיים על אופן שמירת ההלכה; היחס שבין המסורת הכתובה למסורת החיה; הצורך להגיב לשינויים ולדינמיות בצורת החיים וההכרח בהבנה מורכבת של שני צדדי המטוטלת: חכמי ההלכה ותפקידם בפירוש דברי התורה וביישומם בכל דור ודור, ומולם הציבור וקבלתו את הפסיקה ואת המנהג בעולם המעשה.
הרב אוהד פיקסלר למד בישיבת הר עציון באלון שבות ומשמש כרב קהילה במזכרת בתיה.