המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
נטל ההוכחה
כללי / 17 בספטמבר 2018

ספרה של איילת שמיר, נטל ההוכחה (שם לזה לספרו הישן והזכור לטוב של סקוט טורו משנת 1990), מנסה להציג אירוע משפטי סטנדרטי כחובק דרמה גדולה. שני גיבורים לספר: רומנו, עורך דין שחייו האיישים די על הפנים (אשתו התגרשה ועזבה אותו לאנחות, הילדים מתייחסים אליו כמו כספומט, ושותף במשרד הוא כבר לא יהיה) מנסה לעזור לאיסמעיל שהסתבך באירוע אלים, בעיקר בגלל שאיסמעיל נגר מצוין שעשה לו רהיטים נהדרים בעבר. איסמעיל, באמצע יום עבודה שגרתי, פתח בתגרה עם בעל הבית והכה אותו. עדי ראייה אין, פרט לבילאל הבן שאינו מדבר, ומרומנו בנוסף לעליבותו הכללית בחייו אף נמנעת האפשרות מלפגוש את מרשו בתואנות שונות, והוא מדמה את עצמו לחולד עיוור. ואכן כך רומנו נראה גם בעיני הקורא. דמות עלובה למדי. נעבור לאיסמעיל. אנחנו לא יודעים עליו כלום, אבל הספר מגלה לנו שהוא נחקר בחקירות שב”כ בעבר ואף עבר עינויים. לפי הספר, ללא עילה אמתית וללא עוול בכפו. אין בכך ספויילר, הספר עצמו מזכיר את זה כבר בפרק הראשון שבסופו קטעים ממחברת שאימסעיל כתב במהלך המעצר או לאחריו, ואין צורך להיות שרלוק הולמס על מנת להבין מה בדיוק אירע באותה קטטה שבעקבותיה איסמעיל עצור שוב. לא הבנתם? תחשבו על העלמה והמוות, או שמא המוות והעלמה כפי המקור. לא המוזיקה (הנפלאה) של שוברט ,אלא המחזה שנכתב אריאל דורפמן, שעלה…

לידה
כללי / 16 בספטמבר 2018

זוג נכנס להריון וההריון מקרין על מעגלים שונים. בוודאי על הזוג עצמו, אולם גם על הורים ובעיקר על זוג חברים. שש דמויות ברצף מונולגים הנע משלב ההתעברות ועד שתומר התינוק בן שנה. דפני ואמיר, מקבלים את ההחלטה ונכנסים להריון וכמו הרבה זוגות אחרים, רוצים ילד, אבל לא לגמרי בטוחים שהם מוכנים לכך, גיא ואביגיל, זוג חברים לא נשוי וחסרי עניין בילדים והורי הזוג שדרך ההריון נזכרים בהריון ובהורות שלהם. הרומן מבלבל מעט, בהחלטה שהיא בוודאי מודעת, לא מופיע בראש כל פרק מי הדובר, ולי כקורא היה קצת קשה לעקוב אחרי חילופי הדמויות והמיקום שלה בעלילה, ובפרקים מסוימים יש גם מעט דילוגים בזמן. התהליכים יהיו מוכרים לזוגות רבים. דפני מרוכזת בהריון, אמיר לא בטוח מה מקומו בתא המשפחתי המשתנה. אביגיל מתבצרת בהחלטתה לא להביא ילדים לעולם, ואילו גיא נסדק מעט וההריון של אשת חברו הטוב, מעוררת אצלו חוש אבהי שלא היה בו קודם. אביו ואמו של אמיר בוחנים את ההורות שלהם, הורות לבן יחיד, ברטרוספקטיבה ועומדים על טעויות שעשו בדרך. הקטע הבא עשוי להיות ספוילר. לחץ להצגה » התהליכים אותם עוברים הדמויות מתוארים בהגזמה, שנראית לי לא תמיד מציאותית, אולם אפשר לקבל טכניקה ספרותית זו הנועדה להעצים דברים ולחדד אותם. אמיר מרגיש זנוח, למרות שלא קראנו בשום שלב שדפני זונחת אותו, והולך…

תחת שמי ארגמן
כללי , ספרים למבוגרים / 13 בספטמבר 2018

ברוב שנות מלחמת העולם השניה החיים באיטליה היו שלווים. בתור בעלי ברית של הנאצים הם לא סבלו יותר מדי מהגרמנים וגם לא מכוחות הברית. המפנה החל בשנת 1943, עת בעלות הברית התמקדו בפלישה ליבשת דרך סיציליה ואיטליה, פלישה שהצליחה באופן חלקי בלבד. איטליה עברה שעשועים ורצתה לפרוש ממדינות הציר ואז פלש אליה הצבא הגרמני בכל עוצמתו. בנקודת זמן זו, בה האמריקאים מפציצים מהאוויר והצבא הגרמני ובעקבותיו האס אס והגסטפו נכנסים לאילטיה פתוח הספר ומוצא את פינה ללה, צעיר בן 17, שעסוק בלחזר אחרי בחורות, שתמיד מסרבות לו כנער הניצב בפני הבאות. ומה שקרה לפינו בשנתיים שיעברו הוא אחד מהסיפורים המרתקים על אומץ וגבורה במלחמה, אלו שקשה להאמין שהם אמתיים. מה פינו לא עשה: התרחק ממילנו למנזר ושם הוביל קבוצות יהודים נמלטים במעברי הרים דרך האלפים, התעמת עם שודדי דרכים, התגייס לצבא הגרמני, על מנת להימנע מלהישלח למלחמה בחזית הרוסית, נהיה נהגו של גנרל נאצי, פגש את מוסוליני והשתתף בפעולות במחתרת, סיכן את חייו פעמים רבות, וראה מראות קשים, קיבל אמונה בבני אדם ואיבד אותה וגם את האמונה בעצמו, אותה היה צריך להחזיר לאחר המלחמה. אוסף החוויות האלו מתואר בלשון בהירה בספר ועוסק מעט גם בהיסטוריה של איטליה ובשסע הפנימי שהיה בה בין הפאשיסטים לפרטיזנים. הספר מבוסס על עובדות ועל סיפור…

נעשה אדם
כללי / 3 בספטמבר 2018

ספרו החדש של הרב שלמה וילק עוסק באורות התשובה של הרב קוק. אני חייב לציין שכבר בהקדמה מאת אבינועם רוזנק פיתחתי ציפיה שכן בסיום הההקדמה המשיל רוזנק את הספר לניגון ג’אז. אני לא מבין גדול בג’אז, למעשה אני לא מבין כלום בג’אז אבל מסוגל להנות מסשן המבוצע כהלכה. וזאת יש לדעת, שההרכב מתחיל ממנגינה מסוימת ופתאום אחד הנגנים יוצא ממנה לוריאנט שלו שמתפתח בצורה מסוימת, ומיד כל הנגנים מתלווים אליו עד שחוזרים למנגינה המקורית ומשם יוצא נגן אחר באותה דרך. אפשר להמשיך כך שעות, ולמעשה אפשר לומר שסשן טוב, הוא סוג של התוועדות היוצאת משורש ומתפתחת לענפים רבים. הציפייה לא אכזבה, אלא הגשימה את עצמה ואף מעבר לכך, כבר בדברי המבוא של הרב וילק לספרו. דארווין, למשל, מוזכר מיד והאבולוציה כלל לא מאיימת על הדת, להיפך, כפירה היא לדחות ולבטל את ממצאי המדע. בפרק הראשון מביאים לצד חז”ל את אפלטון וקאנט. והכול מתוך הטקסט של אורות התשובה עצמו. גם בהמשך הספר ציטוטים נרחבים ממקורות יהודיים ולא יהודיים מוקדמים ומאוחרים לרוב, וכל פרק הוא אכן סשן מרהיב ברחובו ובעומקו. וכמו שהרב וילק כותב, זוהי תשובה שונה. לא התשובה של אשמנו בגדנו, וידוי וספירת חטאים. לא “טוב גן העדן הצפון לצדיקים” לעומת “אש יוקדת ולבה רותחת”. אלו נדבכים קיימים אך כבר לא…

יום א’ של המתים
כללי , ספרים למבוגרים / 2 בספטמבר 2018

נסו לשאול פעם גרמני או אוסטרית חביבים, ככה על כוס בירה, מה סבא שלהם עשה במלחמה? כן , צריך להתגבר על מחסום הפוליטיקלי קורקט, תהיה שנייה שקט, מבט מושפל וגמגום על כך שהם לחמו בחזית הרוסית. תמיד זה יהיה בחזית הרוסית. משהו מוזר קרה בגמרניה במאי 1945 תוך יום יומיים, כולם הפסיקו להיות נאצים. גם אלו ממזרח וגם אלו ממערב. העמדת הפנים הזו החזיקה מעמד לא רע, מצוין אפילו, באוסטריה היא עדיין מחזיקה מעמד, אבל בגרמניה הדור השלישי כבר קצת יותר שואל שאלות. דוגמה מצונית היא פרדיננד פון שיראך, הזכרנו אותו בספר פרשת קוליני, והוא בחלט צריך לשאול, מה גם שאת מה שסבא שלו עשה במלחמה אין אפשרות להסתיר. אבל הרבה סבאים אחרים יכולים והצליחו בכך לא רע ונהיו הזקנים החביבים או הנרגנים של העיירה. יום ראשון של המתים –  ספרו של אנדריאס פור עוסק בכך. אזור כפרי מנומנם ומשמים בבווארייה, פשעים ועבירות קלות ובעיר שתיית בירה שנאפס וכל מה שאפשר. השנה 1992, גרמניה אך התאחדה, ויותר מדי אלכוהול פותח לשונות, ושלדים, תרתי משמע, מתחילים לצוץ. העלילה נעה הלוך ושוב מ-1992 ל 2 במאי 1945, היום האחרון למלחמה באזור, היום בו הגיעו האמריקאים, ובין אלו שביצעו עוד ביום זה פשעים ויום לאחר מכן פשוט שכחו מהם, לבין דמותם כחמישים שנה אחר כך….

עד שנגיע הביתה
כללי / 29 באוגוסט 2018

שנים לא מעטות עברו מאז ספרו הקודם של מיכאל שיינפלד, החוק למניעת בדידות, שעסק ברווקות מאוחרת, והנה מגיע ספר חדש. גם שיינפלד עצמו בפוזיציה אחרת. הוא התחתן ויש לו ילדים, וכך גם גיבור ספרו. ולכאורה נראה ששיינפלד כותב סמי-אוטוביגורפיה בספריו השונים אבל לא, המרחק לגיבור מספיק גדול. יש הרבה קווי דמיון ויש גם שונויות, ובכל זאת שיינפלד כותב מתוך ליבו ונסיונו. גיבור הספר איתן פלס, מחנך משקיען בתיכון, נשוי לליאת, אחות במקצועה ושניהם הורים למתן בן השנתיים-שלוש. ליאת ואיתן התחתנו בגיל מאוחר לאחר שהכירו זמן ממושך (ביחס למקובל בציבור הדתי) ויש להם קשיים בהולדת ילד נוסף. גם המשפחות שלהם שונות, איתן בן בודד ולליאת אחים ואחיות רבים (שכצפוי, נכנסים כל הזמן להריון). הכיתה אותה מחנך איתן היא כיתת י’. הוא מלמד אותם גמרא משקיע רבות ברצון לחבר אותם לגמרא ורואה בהם את משפחתו השנייה, או אם תשאלו את ליאת, את משפחתו הראשונה. הספר עוסק בנושאים רבים, ובולט מעל כולם הוא נושא האבהות. צד אחד שלה הוא האבהות למתן, אבל בתחילת הסיפור, תמיר, אחד התלמידים הטובים ביותר, מגיע לביתם של איתן וליאת בשעת לילה מאוחרת ומודיע להם, אני רוצה שאתם תהיו ההורים שלי. הדרישה הזויה ואף אבסורדית, אולם איתן ואפילו ליאת רואים פה הזדמנות, גם להתגבר על הקושי בלידת בן נוסף, וגם…

ארטמיס

ספר מתח המתרחש על הירח. נשמע מצוין! הכירו את ג’אז, למעשה ג’זמין בשארה. כן היא מערב הסעודית, והיא גיבורת הספר במתרחש כולו במושבת ארטמיס, העיר הירחית הראשונה. אנדי וייר, הזכור לטוב מספרו The martian (ולפחות הפעם אין בעיה לתרגם את שם הספר עברית), מנסה לשחזר את ההצלחה ועורר אצלי ציפיות. ראשית כל, וייר בונה עולם שכמותו ראינו בסרטים ולכן קל לנו לדמיין אותו. כיפות גדולות המחוברות על ידי תעלות, פתחים המאפשרים יציאה וכניסה מהעיר, אתר הנחיתה של אפולו 11 בו מוקם מרכז מבקרים ותיירות לאורחים הבאים מכדור הארץ, ואזור תעשייתי בו מייצרים את האלומיניום הנדרש לבניית העיר וגם זכוכית וחמצן ועוד כל מיני דברים. ג’אז עצמה, אישה בת 26, שכפי שהיא מעידה על עצמה לקחה בתור נערה כל החלטה מטומטמת שכלבה מתבגרת יכולה לקחת, זרקה את רוב הכישרון שלה והיא עובדת בתור שליחה ומעבירה דברים ממקום למקום. כמו הרבה אנשים אחרים בארטמיס, יש לה גם עיסוק צדדי, של הברחות, ענף מבוקש למדי, אבל אפילו ככה, היא ענייה מרודה. והיא צריכה כסף. יש אנשים שיש להם כסף. הרבה אפילו, והם צריכים שג’אז תעשה להם כל מיני דברים חוקיים פחות או יותר, וכך ג’אז מסתבכת בשרשרת מזימות בינלאומיות. הספר מהנה, וייר מנסה להתרחק קצת מדימוי החנון הגיקי מספור הקודם ולכן חלקים גדולים (הרבה…

הרמאית הישרה
כללי , ספרים למבוגרים / 13 באוגוסט 2018

האוקסימרון בשם הספר, כמו גם שם הסופרת, טובה ינסון, שלאחרונה החלו לתרגם יותר יצירות שלה שאינן ספרי הומומינים יוצרת סקרנות לספרון קטן זה. עיקר סיפורו הוא נסיונה של קתרי, להשיג כסף, בדרכים ישרות יותר או פחות. היא בוודאי לא תגנוב מאף אחד, אלא תיקח מה שמגיע לה ביושר, לדעתה. קתרי היא עוף מוזר בעיירת הדייגים הקטנה בפינלנד, שיש בה רק רכב אחד ורוב החורף היא מנותקת מהעולם, כאשר צריך לקחת מזחלת שלג ולגלוש לעיר השוק (איזה ביטוי ארכאי בימינו), כדי להשיג קצת מצרכים טריים. קתרי די חכמה, אבל ענייה למדי ועם עבודה גרועה ומנסה לשפר את מצבה תוך דאגה מתמדת לאחיה הצעיר, מטס המתואר כרפה שכל, אולם מתגלה כקורא נלהב, כבעל ידיים טובות ואפילו ראש הנדסי. אז מה אם הוא מתנהג קצת מוזר ולא מוכן לחיות תחת המוסכמות המקובלות? גם קתרי שונה בהתנהגותה. היא משדרת קרירות ורוחק, עוסקת בפתרון סכסוכי שכנים, אולם במקום שהשכנים יחזרו לחבב אחד את השני היא פותרת את הבעייה אך יוצרת מחסום וחיץ בין השכנים, ובונה גדרות גבוהות של חשדנות. מטרתה של קתרי היא אנה המלין, ציירת המציירת ציורים יפים שנמכרים כספרים, אשה פשוטה, שמתחילה ללקות בדמנציה, עוף מוזר בפני עצמה, אבל עשירה, וקתרי פולשת בגסות רוח לחייה במפגש שיעמת את שתי הדמויות האלו, כאשר קתרי…

העוזבים
כללי , ספרים למבוגרים / 12 באוגוסט 2018

וואו. איזה ספר. סיפור קטן, גדול, ענק. מנקודה זו יש שתי אפשרויות. או שאתם סומכים עלי והולכים להשיג לעצמכם עותק, או שאתם סומכים עלי ורוצים להבין מה גרם לי לפתוח בשורה כזו. גם לי לא פשוט להסביר. זה מסוג הספרים שאתה מסיים אותו ואומר וואו בקול ולוקח נשימה עמוקה, כאשר ברור לך שסיימת ספר מיוחד, אבל להעביר את התחושה הזו בכמה מאות מילים זו כבר משימה קשה בהרבה. זוכרים את גברת בירד היקרה מהטיסה לאיסלנד? תנחשו מה, יש גם טיסה חזרה של שבע שעות, ושוב שי סנדיק נחלץ לעזרתי ושלח לי עותק דיגיטלי, אבל הפעם, לא הצלחתי לסיים את הספר בטיסה. גם הייתה טיסת בוקר אחרי לילה בלי שינה שהקודש לצילומי שקיעה וגם הספר עצמו שדורש הרבה יותר קשב וריכוז. ניצלתי כמה משחקי מונדיאל לא מעניינים ואת הספר סיימתי באחת ההארכות המשמימות. אז מה יש בספר ולמה הוא סיפור קטן וגדול? סיפור קטן כי הוא עוסק בסך הכל באדם אחד ובסיפורו הפרטי. דמינג גואו נולד בארצות הברית, לאמו פולי, מהגרת בלתי חוקית מסין. אנו פוגשים בו בגיל עשר. הוא חי בניו יורק, חיים לא מושלמים אבל סבירים כאשר לפתע אמו נעלמת ולא יוצרת יותר קשר. לאחר קפיצה בזמן של כעשור פוגשים את דניאל וילקנסון בן העשרים. דניאל מחפש את עצמו….

המדריך למתנקש המתחיל
כללי , ספרים למבוגרים / 6 באוגוסט 2018

ג’ון הוא בחור צעיר, בן 25 בסך הכל, וכבר חושב לפרוש לפנסיה. העבודה שלו היא להיות רוצח שכיר ויש לו די הרבה הצלחות, שיטת העבודה פשוטה, הוא נכנס כמתמחה למקום מסוים, דמות שאף אחד לא מתייחס אליה, רוכש את האמון של יעד ההתנקשות, מבצע את המשימה ונעלם בלי להשאיר עקבות. מי בכלל זוכר שהיה פעם מתמחה. בשמו האנגלי של הספר The intern’s handbook  יש משחק מילים ושמו העברי של הספר, מזכיר רב מכר קודם של כתר “המדריך לימים הקרובים“, וגם שורת הפתיחה הזכירה לי אותו במשהו. הנה פתיחת הספר המדריך למתנקש: ‭”‬אם‭ ‬אתם‭ ‬קוראים‭ ‬את‭ ‬המדריך‭ ‬הזה‭, ‬סימן‭ ‬שזה‭ ‬עתה‭ ‬התחלתם‭ ‬לעבוד‭ ‬ב‘משאבי‭ ‬אנוש‭ ‬בע‭”‬מ‘‭. ‬ברכותיי‭. ‬ותנחומיי”. לעומת המדריך לימים הקרובים: “קוראים לך בן שוורצמן. אתה עומד עכשיו בחנות ספרים שעומדת להיסגר בעוד חמש דקות וקורא את כריכתו האחורית של הספר הזה.”. הדימיון ברור, פנייה ישירה לדמות בספר אבל גם לקורא. גם כריכת הספר היפה עוררה עניין, אבל בסופה של הקריאה מצאתי את עצמי מאוכזב. הספר מתחיל כמעין קומדיה שחורה אירונית על חיסולים, רווי בדם, עם לא מעט גסויות ועלילה מרובת חורים וצ’יזבטים. לזה אני רגיל והרבה ספרי המתח כאלו ואם כך היה נשאר המצב, אז היינו אומרים דיינו, ספר סביר פלוס מינוס, לקרוא ולשכוח. אבל הבעייה בספר היא הניסיון להכניס גם פילוסופיה…