המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
מצווה בפרשה
כללי , ספרי יהדות / 21 באוקטובר 2018

הספר “מצווה בפרשה” מכנס מבחר מאמרים קצרים שפרסם הרב בנימין תבורי לפני כמה שנים כרשימת דיוור שבועית, לספר. קראתי פרקים בודדים מהספר לצורך התרשמות, וגיליתי מהר מאוד שאני אוחז בידי מרגלית נאה של דברי תורה קצרים ומשובחים, בשפה ברורה ונהירה. הקיצור מצליח להדגים את עמקותו של המחבר ושליטתו במקורות, הבאת רק מה שנחוץ, בתמצות ובבהירות. אין ספק שכל מאמר קצר יכול להינתן כשיעור מלא ומורחב עם עוד מקורות רבים, אך בספר שכזה דווקא התמצות הוא יתרון. התמצות, בכל אופן, לא בא על חשבון האיכות, וגם לא על חשבון העומק. המקורות מגוונים ורבים ובכל פרק נבחרים כנראה רק אלו שמחדשים ביותר, או שנותנים זוויות חדשות על המצוות הנידונות וזאת מבלי להיכנס לפרטי פרטים של דיונים. אם להשתמש במונחים מעולם הרחוק מעולם הכתיבה התורני, הייתי אומר שכל מאמר כולל את הכי הרבה שאפשר במגבלות המקום, עם יחס אורך/תועלת מרבי. נושא הספר הוא לפי מצוות בפרשת השבוע, אולם לא לכל פרשה יש מצווה, לפחות לא לפי מניין המצוות בספר החינוך, ועדיין עניינים הקשורים למצוות אפשר למצוא בכל פרשה. גם בפרשות בהן יש מצווה בודדת, נניח פרשת וישלח עם מצוות גיד הנשה, מבכר הרב לעסוק בנושא מחשבתי יותר “ענווה וגאווה”, במקום בנושא הטכני למדי של הגיד ודיניו השונים המפורטים במסכת חולין. במקומות אחרים, פרשות עתירות…

כנופיות ריו
כללי , ספרי עיון , ספרים למבוגרים / 17 באוקטובר 2018

חבר טוב שלי סיפר לי פעם על ילדותו שהייתה בברזיל  ועל ביקור שלו שם. הבית מגודר ומאובטח. יוצאים רק באוטו ולא ברגל, בליווי מאבטחים, ובכלל לא עוצרים ברמזור באור אדום. היה נראה לי שהוא מעט מגזים, אבל אחרי שקראתי את כנופיות ריו, אני חושב שהוא אפילו המעיט. ריו דה ז’נרו עיר ענקית במדינה ענקית. מעל 6 מיליון תושבים בכרך הסואן הידוע בפסל ישו על פסגת הקורקובדו, בחופיו האינסופיים ובקופהקבנה (והשיר הידוע) וכמובן פסטיבל הסמבה, אבל החיים בפאבלות, שכונות העוני של ריו מעולם לא היו קרנבל. ההיפך. מאבק שרידות, בעיר עם פעריים חברתיים עצומים. תושבי הפאבלות יכלו לעבוד במשרות זוטרות מאוד בשכונות העשירות, בשכר זעום, או להצטרף לעסקי הפשע המקומיים. וכך מצא את עצמו אנטוניו פרנסיסקו בּוֹנְפים לוֹפֶּס, או נם בקיצור, ניצב בפני ברירה בלתי אפשרית. בתו חלתה. ביטוח רפואי? הצחקתם אותי. הלוואות? אפילו שיש לו משרה קבועה, איזה בנק ייתן לו הלוואה. מה כבר נשאר לעשות? לבקש סיוע מהדון המקומי ובתמורה להציע את עצמו לשירותיו, נשמע כמו העלילה של פאוסט? לא לגמרי שונה. בעל כורחו נסחף נם למסלול שסופו ידוע. או בקבר או בכלא. בעל כורחו? רק בתחילת הדרך. היו לו מספיק נקודות לפרוש במהלך “הקריירה”, אבל נם נשאר בפנים, כנראה כשנכנסים כבר לא קל לצאת, והתקדם בסולם הדרגות בארגון, בעיקר…

מקור
כללי , ספרים למבוגרים / 16 באוקטובר 2018

בדרך לברלין חיפשתי ספר מתאים לטיסה בחנות בנתב”ג. הרבה שנים שלא קראתי את דן בראון וסיקרן אותי לקרוא ספר חדש שלו. גם העובדה שבפתיחת הספר מופיעה ההערה שכל המוזיאונים ויצירות האומנות המתוארים אמתיים לחלוטין, הגבירה את הסקרנות. הספר אכן מתאר מוזיאונים בערי ספרד-  בילבאו מדריד וברצלונה, ואת היצירות שבהם, ורוב העלילה נעה ביניהם. העלילה בקצרה – אדי קירש, מדען בעל שם עולמי, עומד לשחרר תגלית לעולם, תגלית שתזעזע אותו ובמיוחד את אנשי הדתות. מה לאותו המדען ולמה הוא נלחם כל כך בדתות עוד נגלה, אבל להכרזה קמים מתנגדים שינסו לסכל את המהלך וערימת הגופות מתחילה להיערם. פרופסור לנגדון שוב מוצא את עצמו בתפקיד החצי בלש חצי שליח ויוצא למסע ביחד עם אוצרת מוזיאון בילבאו במטרה להבטיח את פרסומה של אותה תגלית למרות כל מתנגדים. אני לא יודע עד כמה בכלל צריך לנתח ספרי מתח בצורה מעמיקה. רובם אמורים לספק בידור כאשר תובנות על החיים יפגמו בבידור. בראון נותן בידור מעולה, אולם התובנות שלו והטון הדידקטי בכל מה שנוגע לאומנות יכול להיות מכביד מעט ולפעמים מאריך את הסיפור. לא כל חובבי ספרות המתח יגלו עניין בתיאור יצירות מודרניות, וניתוחן. בתחילת הספר נראה שבראון לוקח צד בעימות בין הדת למדע, לא עימות חדש, ורוצה להביא אותו לנקודת רתיחה, אולם בסופו של דבר בראון מציג…

מדברים בשפת התנ”ך
כללי , ספרי עיון , ספרים למבוגרים / 15 באוקטובר 2018

התנ”ך, ספר הספרים, יצירת המופת שהיהדות נתנה לעולם. הספר שמצמיח פרשנויות כבר מאות שנים והקצב רק גובר. כור מחצבתנו. מה לא. אבל, כפי שרוביק רוזנטל כותב במבוא לספרו, ספר שנער בימינו מתקשה לקרוא. לא רק נער חילוני, אלא אפילו נערים דתיים. אמנם רוב התנ”ך כתוב בשפה ברורה (בעיקר התורה ונביאים ראשונים), אולם יש בו ספרים קשים יותר כדוגמת ישעיהו, הושע ואיוב. אפילו ספר תהלים שמצוטט בכל לשון אינו ספר קל. אם אנחנו מדברים וכותבים עברית וגם התנ”ך כתוב בעברית, אז מדוע קשה לקרוא בתנ”ך? האם העברית השתנתה כל כך? דווקא לא, ואת זה מנסה רוזנטל להוכיח בפרקי הספר השונים בו הוא מראה בעזרת מאות דוגמאות, מילים, משמעויות ודקדוק שנמצא גם בתנ”ך וגם בימינו ואת הקו הישיר ביניהם. כמובן שבהקשר זה, לדבר על התנ”ך כמכלול אחד לא יהיה מדויק. יש ספרים שונים בתקופות שונות וכמובן סוגות שונות לחלוטין מפרוזה ופואטיקה דרך קינות, פילוסופיה והגות. אולם הספר אינו דן בהבדלים בין חלקי התנ”ך השונים, אלא מנסה לבנות את הגשר בינו לבין ימינו, תוך אזכור קצרצר של תקופות אחרות בעברית כגון תקופת המשנה ולשון חז”ל ועברית ימי הביניים. הספר מכיל פרקים ובחלקם יש חפיפה. לפעמים עוסקים במילים שהתחדשו, מלים שהתבססו על מילים ישנות, שמות של צמחים ובעלי חיים, שמות, משמעויות כפולות, פתגמים וניבים,…

הסיפור שלי עם אליס
כללי , ספרים למבוגרים / 14 באוקטובר 2018

גילדה היא האם טיפוס של היידישע מעמע. אמנם היא גרמניה ייקית ולא פולניה ולמרות זאת הפולניות שופעת. בנה היחידי, מחמד נפשה, מתחתן, והיא לא יודעת את נפשה. מילא שהכלה לא יהודייה, אבל מי ידאג לרובן הקטן (בן שלושים)? מי יטפל בו? הנה ציטוט לדוגמה: “אליס הייתה ידידותית ומקסימה ונחמדה ומהרגע הראשון ראיתי שיהיה לי קשה לחבב אותה”. וכך לאורך כל הספר. הקורא מהר מאד מופתע לגלות שגילדה היא לא בדיוק האמא המושלמת ושרובן הוא לא בדיוק הבן הקטן של האמא. למעשה גילדה היא אם נוראית. וגם רעייה נוראית, וההתרשמות האישית הייתה שהיא בכלל אישה די נוראית. ורובן? אדיש אליה לחלוטין ואם זה היה תלוי בו הוא כלל לא היה מזמין אותה לחתונה. הוא לעולם לא מתקשר, לעולם לא מבקר, ואם גילדה מתקשרת הוא לא עונה וכשהיא באה לביקור הוא מתחבא בחדר השינה. איך הגענו למצב האומלל הזה? כרגיל הנסיבות, אבל לא רק. אז נכון שלגילדה הייתה ילדות במשפחה ייקית קשה, שההורים שלה לא שמו עליה כלל, שאחותה הגדולה בזה לה, ועד אשר היא הצטיינה בלימודים, היטלר כבר עלה לשלטון ויהודים לא קיבלו שום פרסים. היא גם הוגלתה מהבית, לא על רקע המלחמה ורדיפות היהודים, אלא מסיבות אחרות, ולמעשה גם מרחוק אביה רדה בה. כל אלו גרמו לה לאי כשירות הורית….

סודות היהדות
כללי , ספרי יהדות / 5 באוקטובר 2018

בילדותי היה בביתנו טקס קבוע פעם בכמה חודשים. אבא היה חוזר הביתה עם ספר בגודל ענק וכריכה ירוקה, בריח נפלא של דפוס טרי. כרך חדש בפירוש שטיינזלץ לתלמוד. הייתי ילד וגמרא לא הבנתי, אבל דפדפתי בכרכים ובעיקר חיפשתי איורים של חיות וצמחים וקראתי עליהם. כבר אז פירושו של הרב עדין שטיינזלץ, שבמהלך השנים עיברת את שמו לעדין אבן ישראל, היה מהפכני מכל הבחינות ומטרתו לפתוח לכלל ישראל את עולם הגמרא, עולם שהיה סגור מאות שנים והכניסה אליו חייבה מעבר בדרך חתחתים. עשרות שנים לאחר צאת הכרך הראשון בסדרה עדיין קשה להבין את עוצמתה של מהפכה זו, שסדרת הספרים “סודות היהדות” ממשיכה אותה. פירוש הגמרא של הרב אבן ישראל הגיש לקורא גמרא מנוקדת ומפוסקת. אין צורך לקרוא בצורה שגויה ולא לדעת מה אמירה, מה שאלה ואיך הוגים את המילים בארמית. הקריאה נהייתה פשוטה יותר ואפשרה להתמודד עם הגמרא עצמה ולא עם עצם הניסיון לקרוא את הכתוב. גם פירוש רש”י ותוספות הופיעו בדפוס רגיל ונוח לקריאה וסימני דיבור המתחיל במפרשים היו מודגשים, והכרכים השתכללו משנה לשנה בהתאם להתפתחויות הדפוס הדיגיטלי. בעוד המוני עם ישראל מקבלים בברכה את הפירוש החדש בו כולם יכולים ללמוד גמרא, לפחות ברמה הבסיסית, גם ביקורת לא אחרה לבוא. טענה אחת הייתה על כך שהגמרא לא מוגשת בדפוס וילנא…

היה היה ולא היה
כללי / 2 באוקטובר 2018

אשה, חסרת שם בתחילת הספר, מגלה, לא ברור איך בתחילת הספר, שיש לה אחות. אחות למחצה. אותו אב ואם אחרת. איך קורה גילוי כזה ומה השפעתו על חייה, סיפור אורה הכפולה אבל לא בעשור השני של החיים אלא בעשור החמישי והלאה לאחר שנים ארוכות של הרגשה שמשהו חסר. אותה אשה, סופרת צללים, נאלצת עתה לכתוב את סיפורה: המפגש המתוכנן עם האחות והשפעת הגילוי, עוד טרם המפגש, על חייה. אולם מה היו החיים עד עכשיו? זו שאלת הספר והאשה כותבת וכותבת – את עצמה, אותה, אותך, אותנו. ויש לה עזרים, בעיקר הילדה, שמנסה לגשר על פערי הזמן וההבנה בין מי שהייתה למי שהיא עכשיו ולנסות לגלות מי היא תהיה. וברקע סיפורי הצללים של אחרים, המנסים לפענח עוד את חידת חייה הלא פתורה, שכן כולם קשורים אליה. הקורא מובל בנבכי הסיפור ומוטלת עליו מלאכה לא פשוטה. הספר אינו לינארי והתנועה תלת מימדית במרחבי המקום והזמן. אנו רגילים לציפיה לעתיד ומסתקרנים מה יקרה במפגש בין האחיות ולאחריו, אולם לא על זה הספר, אלא על העבר, והקורא צריך לשחזר מתוך הדו שיח הפנימי את פיסות המידע במקומות השונים בספר, מרומזות בתחילתו וברורות מעט יותר בסופו, שם כל דמות מקבלת שם ואפילו מעט תיאור תווי פנים, ומתוך שחזור זה לנסות לבנות לו עלילה כלשהי בעלת…

משפחת ג’ניוס
כללי / 27 בספטמבר 2018

כל מי שעבד פעם בחברת הייטק ישמח לקרוא את הספר משפחת ג’ניוס שבסדרת סיפורים קצרים מביא את ההווי של חברות סטרטאפ שגם נהיו קצת יותר גדולות ולבסוף גם נהיו קטנות, דרך שלל דמויות העובדים בחברה. באופן חביב הספר דווקא מתחיל מאחת הדמויות שפחות שמים אליה לב, המנקה, ועל הכובע השני שלה, מורה מוכשרת לפסנתר שמלמדת את ילדי העובדים, דרך המנכ”לית, מנהלים בכירים, תוכי מדבר וכמה דמויות שפחות קשורות. הכתיבה מלווה בהרבה הומור, לפעמים קצת אירוני ושחור, ולפעמים גם בעצב, שכן לא הכל נוצץ שמח ומאושר בעולם ההייטק, כפי שתמונת הכריכה המציגה פרפר יפה (דנאית הדורה אם אני לא טועה), השמיטה לו כנף אחת. דימוי יפה המתאר את העולם שיכול להיות יפה ופורח ולעוף למעלה ומצד שני לאבד כנפיים ולהתרסק, חוויות שרבים בשוק הייטק מכירים לטוב ולרע, כמו גם את שלל הדמויות רבות המאפיינים שבחלקם נתקלים כל הזמן. אלו שרק מחפשים טיסות על מנת לצבור נקודות נוסע מתמיד, אלו שמבטיחים עשרות פי’צרים בתוכנה ויודעים שלא יפתחו אותם בגירסה הבאה וכנראה גם לא לעולם, המזכירה שלמעה מנהלת חצי חברה ורק היא יודעת מה קורה ומתי, והמנהלים הבכירים שמרוב היותם בכירים אין להם מושג מה בכלל קורה בחברה. אולם מעבר לחברת הייטק, יש בספר ניסיון לראות את החברה כמיקרוקסומו של ישראל. לא רק…

נטל ההוכחה
כללי / 17 בספטמבר 2018

ספרה של איילת שמיר, נטל ההוכחה (שם לזה לספרו הישן והזכור לטוב של סקוט טורו משנת 1990), מנסה להציג אירוע משפטי סטנדרטי כחובק דרמה גדולה. שני גיבורים לספר: רומנו, עורך דין שחייו האיישים די על הפנים (אשתו התגרשה ועזבה אותו לאנחות, הילדים מתייחסים אליו כמו כספומט, ושותף במשרד הוא כבר לא יהיה) מנסה לעזור לאיסמעיל שהסתבך באירוע אלים, בעיקר בגלל שאיסמעיל נגר מצוין שעשה לו רהיטים נהדרים בעבר. איסמעיל, באמצע יום עבודה שגרתי, פתח בתגרה עם בעל הבית והכה אותו. עדי ראייה אין, פרט לבילאל הבן שאינו מדבר, ומרומנו בנוסף לעליבותו הכללית בחייו אף נמנעת האפשרות מלפגוש את מרשו בתואנות שונות, והוא מדמה את עצמו לחולד עיוור. ואכן כך רומנו נראה גם בעיני הקורא. דמות עלובה למדי. נעבור לאיסמעיל. אנחנו לא יודעים עליו כלום, אבל הספר מגלה לנו שהוא נחקר בחקירות שב”כ בעבר ואף עבר עינויים. לפי הספר, ללא עילה אמתית וללא עוול בכפו. אין בכך ספויילר, הספר עצמו מזכיר את זה כבר בפרק הראשון שבסופו קטעים ממחברת שאימסעיל כתב במהלך המעצר או לאחריו, ואין צורך להיות שרלוק הולמס על מנת להבין מה בדיוק אירע באותה קטטה שבעקבותיה איסמעיל עצור שוב. לא הבנתם? תחשבו על העלמה והמוות, או שמא המוות והעלמה כפי המקור. לא המוזיקה (הנפלאה) של שוברט ,אלא המחזה שנכתב אריאל דורפמן, שעלה…

לידה
כללי / 16 בספטמבר 2018

זוג נכנס להריון וההריון מקרין על מעגלים שונים. בוודאי על הזוג עצמו, אולם גם על הורים ובעיקר על זוג חברים. שש דמויות ברצף מונולגים הנע משלב ההתעברות ועד שתומר התינוק בן שנה. דפני ואמיר, מקבלים את ההחלטה ונכנסים להריון וכמו הרבה זוגות אחרים, רוצים ילד, אבל לא לגמרי בטוחים שהם מוכנים לכך, גיא ואביגיל, זוג חברים לא נשוי וחסרי עניין בילדים והורי הזוג שדרך ההריון נזכרים בהריון ובהורות שלהם. הרומן מבלבל מעט, בהחלטה שהיא בוודאי מודעת, לא מופיע בראש כל פרק מי הדובר, ולי כקורא היה קצת קשה לעקוב אחרי חילופי הדמויות והמיקום שלה בעלילה, ובפרקים מסוימים יש גם מעט דילוגים בזמן. התהליכים יהיו מוכרים לזוגות רבים. דפני מרוכזת בהריון, אמיר לא בטוח מה מקומו בתא המשפחתי המשתנה. אביגיל מתבצרת בהחלטתה לא להביא ילדים לעולם, ואילו גיא נסדק מעט וההריון של אשת חברו הטוב, מעוררת אצלו חוש אבהי שלא היה בו קודם. אביו ואמו של אמיר בוחנים את ההורות שלהם, הורות לבן יחיד, ברטרוספקטיבה ועומדים על טעויות שעשו בדרך. הקטע הבא עשוי להיות ספוילר. לחץ להצגה » התהליכים אותם עוברים הדמויות מתוארים בהגזמה, שנראית לי לא תמיד מציאותית, אולם אפשר לקבל טכניקה ספרותית זו הנועדה להעצים דברים ולחדד אותם. אמיר מרגיש זנוח, למרות שלא קראנו בשום שלב שדפני זונחת אותו, והולך…