המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
חומות סמויות מן העין
כללי , ספרי עיון / 25 בפברואר 2019

בספר “חומות סמויות מן העין” כותבת אינגבורג הכט את חוויותיה הקשות מתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה. הכט, בת לאב יהודי ואם ארית, נאלצת להתמודד עם הגדרתה כבת תערובת מדרגה ראשונה לפי חוקי נינרברג, על אף שלעובדת היותה חצי יהודייה לא הייתה שום משמעות עבורה עד לכניסת חוקים אלו. וכך הופכת אינגבורג לנרדפת, מופרדת מאביה (שבסופו של דבר גורש לטרזין ומשם לאושוויץ), והופכת לאדם ללא אזרחות וללא זכויות בארץ שהייתה מולדתה. הספר עצמו כתב בצורה עניינית וכתיאור, לעתים אפילו יבש מעט, של הקורות, ואין בו מימד ספרותי ניכר לעין. ייחודו, וכנראה בגלל זה הוא נבחר בסדרה האישית של העורכת והמתרגמת, אילנה המרמן, הוא בשילוב חוקי הגזע בפרקי הספר. בתחילת כל פרק וגם באמצעו מופיעים חוקים שונים, מתקופות שונות בשלטון הנאצי, ומיד לאחר מכן, השפעתם הישירה על חיי היהודים, ועל אלו שהגודרו, לעתים בצורה אבסורדית בכל מיני הגדרות שונות ומשונות בחוקי נירנברג. התבוננו היטב בכריכה, היא חלק מחומר הלימוד. דמיינו שאתם עוברים את הקורס. לאיזה גזע יש את המראה הנכון? הכול היה לפי חוק, שלב אחר שלב, בשרשרת תהליכים, שהחלה בהגדרה, המשיכה להזרה ולהדחקה והסתיימה בהשמדה. בגרמניה הנאצית, מעולם לא עברו על החוק. הנקודה הזו קריטית להבנת השואה, והיא רק פרט המדגים על הכלל. בביקורי האחרון בברלין, הוצגה תערוכה במוזיאון הטופוגרפיה של…

אורות
כללי , ספרי יהדות / 24 בפברואר 2019

הרב חגי לונדין ממשיך במפעלו החשוב של ביאור כתבי הרב קוק וכעת יוצא הכרך “אורות א”, שאפשר לכנות גם אורות מאופל, הכולל את החלקים: ארץ ישראל, המלחמה, ישראל ותחייתו. בסדרת אורות צפויים לפחות עוד שני הספרים הכוללים את שאר החלקים. הביאור, כמו בכל הפרקים, מובא בתחתית הדף, כולל את הטקסט המלא פעם נוספת, לנוחות הקורא, והוא תמציתי וברור. אין הוא מנסה להיות פירוש, אלא בעיקר לאפשר ולעזור לקורא להבין את כתבי הרב עצמם. לשונו של הרב קשה, עמוסת ביטויים שאינם בשפת היום יום ולעתים נדמית כחסרת משמעות. פרופסור נדב שנרב אף כתב מחולל לפסקאות הרב קוק, בהם הקורא נדרש לבחור את המשפט האמיתי מתוך כמה משפטים אפשריים. ספר זה מטרתו להסיר את הקושי הלשוני ודברי הרב מבוארים בצורה קלה להבנה, לפחות מבחינה סמנטית. לעומק הדברים, יצטרך הקורא להיכנס לבדו. לספר מצורף מבוא מעניין מאת הרב הראל כהן המבאר מעט על פרקי אורות ועל הוצאתם לאור. אין ספק שתורתו של הרב קוק השפיעה רבות על הציונות הדתית. הגותו פרשה מבט אמוני על כל התהליכים בחברה, תוך שאינה מתעלמת משום פרט בחיים המודרניים (לתקופתו) ובשאלות שמאז רק הועלו והועצמו. ראייתו האמונית, שבספר זה מתבטאת בבקשה לראות את הטוב הצומח מכל דבר, ויהא זה הרע לחלוטין, ואת תכליתו כחלק ממהלך העולם, מאפשרת לרב קוק לכתוב…

שריקה באפלה
כללי / 24 בפברואר 2019

אהבתי מאוד את ספרה הראשון של אמה הילי, “אליזבת איננה“. אני לא היחיד, שכן הוא היה ספר יוצא דופן. הזהירו אותי מראש שספרה השני הוא ספר טוב אבל שהוא לא אליזבת. המונח המוכר הוא תסמונת הספר השני, אבל לדעתי זהו מונח שגוי. תשמעו אותו רק בהקשר של סופר שספרו הראשון היה מעולה. על סופר שספרו הראשון היה פושר ודווקא השני מעולה אומרים שהוא הבשיל, התבגר ושאר מונחים מעין אלו. בעיני, המונח היותר מדוייק הוא נסיגה לממוצע, השונה כמובן מסופר לסופר, וממילא ממוצע כזה אפשר לקבוע רק לאחר מספר ספרים. כך שאין כלל מה לתמוה על הבדלי רמות בין הספר הראשון לשני, לכל כיוון שהוא. לאחר הקדמה זו נסכם כבר בפתיחה שהספר טוב מאוד, מעורר מחשבה, כתוב בצורה נהדרת וממכרת ומעניק לקרוא חוויה דרכה הוא יכול לבחון את עצמו, בעיקר אם הוא כבר הגיע לשלב של הורות למתבגרים. הספר מתחיל בכך שלאנה, נערה בת חמש עשרה הסובלת מדכאון, נסיונות אובדניים ופגיעה עצמית, שנעדרה מזה ארבעה ימים, נמצאה בחיים. פצועה, מבולבלת אבל חיה. לאנה נעלמה באמצע נסיעה שלה ושל ג’ן למחנה נופש, הכולל גם סדנאות אומנות, שהיה חלק מניסיון טיפולי ושינוי אווירה. לאנה לא מספרת מה קרה, טוענת ששכחה ואינה זוכרת, מרגיעה שלא היה שום פשע אבל ג’ן אינה מסוגלת להרפות. הבעיות במשפחה…

רבנות בסערת הימים
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 18 בפברואר 2019

סיפור חייו של הרב הראשי לישראל, הרב יצחק הלוי הרצוג, ראוי להיות מוכר ומסופר ויש לשבח את משפחת הרצוג שיזמה את ההוצאה המוחודשת של ביוגרפיה זו. תולדותיו של הרב שנולד בפולין, עבר בכמה קהילות בעולם, שימש כרבה של אירלנד, עלה לארץ והיה הרב הראשי לאחר פטירתו של מרן הרב קוק מסופרות ביד אומן בידי שאול מייזליש. חלקים מהספר, כדוגמת מסעו של הרב באירופה לאחר השואה נקראים ממש כספר מתח ובסוף הספר מופיעה גם מעט מכתיבתו ההלכתית ומהשקפתו. איני מכיר את מהדורת הספר הקודם, ואמנם מהדורה זו מחודשת, בסדר ודפוס נאים אולם האם נכתבו פרקים חדשים? האם צורפו יותר תמונות משהיו עבר? קשה לדעת. אולי מעט רמז לכך נמצא בדברי ההקדמה של הנכד, יצחק הרצוג, המכהן כיום כיו”ר הסוכנות: “החוויה שעבר הרב הרצוג בזמן קבלת העצמאות של אירלנד, עת כיהן שם כרב הראשי, עיצבה את תפישת עולמו לקראת כינונה של מדינה יהודית ודמוקרטית. אני מתפלל ומקווה שהרוח היהודית המתונה וההומניסטית ששיקפה את משנתו ואת סיפור חייו אכן תגיע באמצעות ספר זה לכל בית ישראל”. נראה שכבר בשורה זו של יצחק הרצוג, אפשר למצוא רמזים להלכים בציבור, בוודאי החילוני, המחפשים יהדות ורבנות שונה מעט מהמקובל כיום, אולם איני רואה איך ניתן לתות אותה ברב הרצוג. הרב, שבוודאי היה אוהב אדם ובריות שאף…

פנים אל פנים
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 17 בפברואר 2019

העיסוק בספרות האגדה זוכה לעדנה מרובה בדורות האחרונים. בעוד שדורות קודמים, הזניחו או אף התעלמו מחלקים אלו בתלמוד הבבלי, כיום העיסוק בהם פורח. אפשר למנות כמה וכמה סיבות לפריחה זו וביניהן: פנייה לקהלים חדשים, גיוון הלימוד, גישות אקדמאיות, בעיקר מתחום הספרות המוצאות בסיפורים אלו כר נרחב למחקר ועוד. ספרו המהנה ומרחיב הדעת של יונתן פיינטוך, “פנים אל פנים”, מצטרף לספרים רבים העוסקים בתחום ובעיקרו גם הוא מציע דיון וניתוח מפורט של שנים עשר קטעים, בשמונה פרקים, שלכל אחד מהם תפקיד ההולך ומוסיף על קודמיו. פרק הפתיחה עוסק בכך שהסיפורים, גם אלו שמופעים בהם אנשים ואירועים היסטוריים, אינם בהכרח באים לשקף מציאות היסטורית כלשהי, אלא שאופיים הוא אכן סיפורי. לאחר מכן במספר פרקים, נעשה ניסיון לבחון כל אגדה וסיפור במסגרת ההקשר שלה. לפעמים נראה שדי באזכור של תנא או אמורא בשביל להביא את הסיפורים, מעין שיבוץ אקראי, ובמקומות אלו, מפעיל פיינטוך קריאה צמודה וזהירה ומנסה להראות, כי האגדה משתלבת היטב גם בהקשר ההלכתי של הסוגייה, כפי שמרמזת כותרת המשנה של הספר. זו שאלה מעניינת מאחר ופעמים רבות במבט ראשון אכן נדמה כי האגדות משולבות בהתאם לשמות תנאים, מקומות או מילות מפתח דומות. אם נזכור שמדובר בתורה שבעל פה, ושילוב כזה מקל על השינון והזיכרון, הרי שלא בהכרח נחפש קשרים עמוקים יותר…

כלכלה בקומיקס
כללי , ספרי עיון / 5 בפברואר 2019

הכלכלה סובבת את כולנו ואת כל חיינו ואין מישהו שלא מושפע ממנה. לכן קשה להבין איך זה שכמעט אף אחד לא מבין אותה, אי הבנה שהובילה לכמה בדיחות כגון: “מה איכפת לי ממחירי הדלק, אני ממלא תמיד במאתיים שקלים”, או הבדיחה על המורה למתימטיקה שפוגש את התלמיד הכי גרוע שלו נוהג ברכב יוקרה ושואל אותו איך דווקא הוא נהיה מיליונר. תשובת התלמיד: “עשיתי מה שלימדת אותנו. אני קונה במאה ומוכר במאתיים. החמש אחוז רווח, מזה אני חי”. הבדיחות האלו אולי מצחיקות (לא ממש), אבל הן מראות שההבנה הכלכלית שלנו נמוכה. ואלו שמבינים כלכלה? הם בעיקר מתיימרים להבין כלכלה ולדבר גבוהה גבוהה ולבלבל את כל היתר. גם מייקל גודווין ראה שהוא לא מבין כלכלה החליט ללמוד מעט את הנושא וכתב ספר נחמד זה, בצורת קומיקס, ששומר על הטון הקליל והמשעשע, ובעיקר מאפשר כניסה לתחום ללא חשש מפני עמודים ארוכים עם מספרים, גרפים ומילים לא מובנות. כדאי לזכור כמה דברים לפני שבכלל מתחילים לקרוא את הספר. גודווין אינו כלכלן, הוא מודה שהוא לא מבין בתחום, והספר אינו ספר כלכלה. לא תלמדו ממנו כלכלה, לא מיקרו, לא מאקרו ולא מחירים. לא תדעו לנהל יותר טוב את חשבון משק הבית שלכם, או להשקיע בבורסה. כלומר, מעט מאוד מידע מעשי שיכוון אתכם לקבל החלטות ביום…

הבוזזים
כללי , ספרים למבוגרים / 4 בפברואר 2019

לא קראתי מספיק פוקנר. הסיבה הפשוטה היא כי קשה להשיג את הספרים. גם בספריות אין כמעט בנמצא ספרים משנות השישים. בשל כך יש בהחלט לשבח את הוצאת  פן, על פרוייקט התרגום החדש של פוקנר והספר “הבוזזים” הוא הספר השלישי בסדרת פוקנר בתרגומה של שרון פרמינגר. פוקנר הוא אולי הסופר הדרומי האחרון של ארצות הברית. הדרום של היום, כבר לא הדרום של פעם, וגם הדרום של שנות השישים אינו הדרום של תחילת המאה הקודמת וגם לא של תחילת המאה הזו. ובתווך הזה שבין המאה התשע-עשרה למאה העשרים, שבין הקידמה המתועשת לעולם הישן ושבין ביטול העבדות אבל עדיין החברה בכללה גזענית ולא מעורבת, נכנס ספר זה של פוקנר, שהוא שונה משהו מהמעט שכן קראתי. תחילתו אפשר לומר, אפילו קומית ומבדחת, סיפורים של ילד, שעכשיו הוא סבא המספר לנכדו על ילדותו בדרום. מאבקי כבוד, קרבות אקדחים ברחוב, הגעתה של המכונית הראשונה לעיירה. אין בספר סיפור מסגרת, וההווה נוכח בו רק במשפטים ספורים, אולם מדרך הדיבור של הסבא, מבין הקורא, כי נכדיו, שאפשר להניח שהם בגילו בשעת הסיפור, אחד עשר, כבר חיים בעולם אחר. אנחנו התקדמנו עוד חצי מאה מאז וגם אנו בעולם אחר, אולם עדיין אפשר למצוא מאפיינים דומים. זהו רומן חניכה, בשלב שאני כלל לא בטוח שקראו כך לרומנים מסוג זה. המספר…

הטירה היא שלי
כללי / 28 בינואר 2019

כבר כשקראתי את הטקסט על הכריכה היה נראה לי שהספר, “הטירה היא שלי” הוא גירסה כלשהי לגאווה ודעה קדומה (גד”ק) של ג’ין אוסטן. בהמשך הסתבר שזה ספר ישן למדי, משנת 1948, כך שמדובר באחת מהיצירות הראשונות שנסמכות על אוסטן, ועוד קצת אחר כך הסבתר שדודי סמית היא זו שכתבה את 101 דלמטים האהוב. כנראה שיש ספרים, שזוכרים יותר אותם מאשר את מי שכתב אותם, וזאת למרות שקראתי את הספר עשרות פעמים בילדותי. בכל אופן, הספר לא מאכזב, קליל וחביב מאוד. הספר אינו גד”ק, אבל האזכורים של אוסטן גלויים, גלויים מאוד או מפורשים וכל מה שצריך להחליט הוא מתי מזכירים את גד”ק, מתי את אמה ומתי ספרים אחרים של אוסטן, או של אחרים, כדוגמת שייקספיר שגם הוא ממבליח פה ושם. אוהבי אוסטן יעשו את זה טוב ממני. קסנדרה היא נערה בת 17 שחיה בטירה מטה ליפול עם אביה, אשתו השנייה של אביה, שלא מבוגרת ממנה בהרבה, אחותה הגדולה ואחיה הצעיר. המשפחה על סף חרפת רעב. האבא שהיה סופר מצליח לא כותב כבר שנים, אף אחד אחר לא ממש עובד שם, את כל מה שאפשר למכור כבר מכרו מזמן, אפילו רהיטים לשבת אין, ואת שכר הדירה הם כלל לא משלמים.  הנסיך מגיע על סוס לבן, במקרה הזה, שני נסיכים ובמכונית, והשיגעון המשעשע מתחיל. התאהבויות,…

איידהו
כללי , ספרים למבוגרים / 26 בינואר 2019

אני לוקח על עצמי סיכון בסקירה הזו. אני סולד משלל הסופרלטיבים המופיעים על כריכותיהם של ספרים רבים, ולכן אני מקמץ בהם ובוררם אחד אחד. לכן, כאשר אני צריך להוציא ממקלדתי את המילים: “ספר זה הוא מלאכת מחשבת של יצירה מופלאה ומעשה אומנות.”, הדבר אינו פשוט לי ודורש שיקול דעת רב, ותעוזה. אולם המבקר אינו יכול להסתתר מאחורי הבינוניות, ועליו מוטל הצורך גם לרומם ספרים, פנינים מתוך החול, ובמקרה שלנו “איידהו” מאת אמילי רסקוביץ. הסיכון גדול שבעתיים מאחר ובעטיו של חשש קלקלן, איני יכול לספק כמעט פרטים על הספר ואת הנימוקים המלאים, אולי אפרסם בעתיד, וכאן נדבר מעט במעורפל. בתחילת הרומן שלי עם סנדיק, התנהגתי כמו בחורה קשה להשגה. מקמפיין המימון הראשוני שלו על “תבונה ורגישות” התעלמתי לחלוטין. גם ככה יש לי יותר מדי ספרים, למה אני צריך לזרוק את הכסף שלי על כל אחד שקם בבוקר עם שיגעון, ומה פתאום אוסטן. אבל שי, מחזר עקשן, לא התייאש ולאחר שהספר יצא, פנה אלי ושאל אם אפשר לשלוח לי עותק לסקירה ואלי אמצא לנכון לכתוב עליו. הקשחתי עמדות: אני עסוק, יש הרבה ספרים, לא יכול להתחייב לכתוב, אפילו לא לקרוא, ככה אמרתי לו, ולעצמי אמרתי, שיבין את הרמז ויעזוב אותי בשקט, אבל הוא לא נואש ושלח, וככה התרככתי מעט. ואז הגיע “שקשוק המפתחות”…

כיכרות לחם של מכשפות
כללי , ספרים למבוגרים / 19 בינואר 2019

“כשזה מגיע לסיפור הקצר הוא תמיד יהיה הראשון. יבואו הקארברים ונכבדם, נרכין ראש מול הגוגולים, אבל מה שהוא עושה בעמודים ספורים, סופרים גדולים לא עשו בחייהם.” כך כתב תום בייקון-אוחיון כתגובה לפוסט שהעלתי בפיססבוק ובו רק צילמתי את כריכת הספר, עם השמחה על כך שאו הנרי, וילאי סידני פורטר, מתורגם מחדש. כי או. הנרי הוא אכן אומן המילה וסיפוריו, קצרים ככל שיהיו, מקפלים בתוכם כל התנהגות אנושית, מזו הנכבדת והנשגבת ביותר ועד לאלו הנלוזות והראויות לכל גנאי, וכך סיפור אחד יצחיק וישעשע, אחר יעציב והשלישי יכמיר לב, וכל תגובה אנושית אפשרית אחרת. פורטר, שהיה בנקאי, הורשע במעילה בכספי הלקוחות. על מנת שלא לעמוד למשפט הוא ברח מארצות הברית, בריחה שגם תופיע בצורה כלשהי באחד מהסיפורים בקובץ, אולם חזר לארצות הברית על מנת להיות עם אשתו שגססה ממחלה. לאחר מכן נשפט, נכלא ושוחרר לאחר ארבע שנים, כאשר הוא כבר נושא את השם או. הנרי, שכנראה בחר משם של סוהר. הנרי עצמו סיפר שבכלא קיבל מבחר עצום של רעיונות, מכל האסירים, ולמעשה טען שגם ספסל בפארק הציבורי יכול לתת רעיון לסיפור, ובפרט לסיפור קצר. הסיפורים ישנים, בני יותר ממאה, ניו יורק והעולם כולו השתנו עד מאוד, שתי מלחמות עולם קשות עברו, אך סיפוריו של הנרי נשארים טריים ורעננים. רובם מוכרים עד מוכרים מאוד, אם…