ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
הרבי שלי
כללי / 12 בדצמבר 2019

המקום הראשון אליו נסעתי משדה התעופה בניו-יורק בביקורי האחרון בעיר, היה לבית הקברות היהודי בקווינס ולקברם של אדמורי חב”ד. אין לי כל קשר או זיקה לתנועה והביקור לא היה מתוכנן, אולם בחוברת הפרסום במטוס הייתה מודעה מזמינה. מאחר והנחיתה הייתה בשעת בוקר מוקדמת, בטרם יש מקום אחר להגיע אליו, והמרחק מהשדה קצרצר, החלטתי לנצל את ההזדמנות מתוך סקרנות. הגעתי לשם עם בתי, שוטטנו בין המצבות, שכל אחת מהן כוללת כיתוב ארוך של דמויות חשובות בחסידות וביקרנו בציון, וכנראה שאנו היחידים שמכבדים את השלט המבקש לא לצלם שם . לא חוויתי חוויה רוחנית, אולם יש שם אווירה מיוחדת. היו עוד מבקרים בודדים, בכל זאת מוקדם בבוקר. מעט התפלאתי על מנהג קריאת וקריעת הפתקאות ואמרתי את נוסח התפילה לשלום המדינה ולשלום חיילי צה”ל. המקום אכן קרוב מאד לשדה, ואפשר לשלבו בנוחות בנסיעה מהשדה לעיר. עד כאן סיפור האישי ועכשיו לספר. חבר שראה אותי מעיין בספר, שאל בקצרה “מה חדש?” ואכן דומה שבכתיבת ביוגרפיה נוספת על הרבי מלובביץ’ צריך להצדיק אותה. אף אני קראתי וסקרתי שתי ביוגרפיות (סודו של הרבי מאת יחיאל הררי, והרבי במותו ובחייו של פרידמן והיילמן) והשאלה צריכה מענה. ייתכן שבניגוד לביוגרפיות על אישים אחרים, כתיבה על הרבי היא כה אישית עד שהיא מראה יותר על הכותב ופחות מכך על…

הרביעייה
כללי / 10 בדצמבר 2019

הרביעייה מביא לנו סיפור נהדר על רביעיית מיתרים הנוצרת אד-הוק וממשיכה להתקיים שנים תוך שהיא חוצה גבולות, יבשות, אהבות וזעזעוים קוסמופוליטיים. רק דבר אחד היה חסר בשביל שהספר יהיה מושלם, וזה שילוב של קודי סריקה ליד כל יצירה שמוזכרת, כך שנוכל להאזין לה ביוטיוב תוך כדי הקריאה, לפחות לחלק ממנה, אמנם את חלקן היכרתי וזמזמתי לעצמי, אבל היו גם יצירות שלא. בתור פיצוי נביא כאן יצירה אחת אבל איזו רביעייה היא הטובה ביותר? שימו לב, אנו במוזיקה ולא בכדורגל ולכן תשובות כמו “מסי מול אייבר” או “לבנדובסקי מול הכוכב האדום” לא יתקבלו. השאלה קשה, ואני לא בטוח שיש לי מספיק ידע להכריע, לא על היצירה וגם לא על ההרכב, ולכן נלך בשני המקרים על בטוח, ויש שיגידו על הנדוש: שוברט, העלמה והמוות אלבן-ברג. עכשיו כשהצלילים מנגנים אפשר לספר על הספר, וכן, אם עבר לכם בראש “רביעיית רוזנדורף” של נתן שחם, אתם לא היחידים ואולי יש קשר, ונראה שחלק מהנושאים דומים, אבל זה סיפור אחר. סיפור על מוזיקה ואנשים, בסדר הזה. מוזיקה כדרך חיים, מוזיקה ואהבה, למוזיקה לכלי הנגינה ולנגנים אחרים. מוזיקה ופוליטיקה, מוזיקה וחופש, הרבה דברים סביב המוזיקה ביצירה קצרה ומתומצתת. אך מכל אלה נסקור את הספר דרך הנושא של מוזיקה ומחאה. מוזיקה שימשה פעמים רבות אמצעי מחאה וגם ספרנו…

בלחש
כללי / 6 בדצמבר 2019

לרוב אני פחות כותב על תוכן הספר, ומנסה להאיר בו צדדים אחרים מאחר ואני מסתמך על כך שהקורא המעוניין יוכל למצוא משהו על הספר בגב הספר, אותו אני תמיד מביא בסוף הסקירה, אולם בספר זה קיים פער רציני בין גב הספר לבין הספר עצמו. אז הנה נדבר על זה.גם העורך חיים פסח וגם עמוס עוז, הדגישו את העניין בכישופים, לחשים, קמעות, מאגיה העובר דרך יהדות אשכנז וימי הביניים ועד ימינו.הספר מתחיל ב-1934, ימי הביניים כלל לא מוזכרים בשום צורה. אם המשפחה הראשונה, זו המוזכרת כמכשפה הראשונה, היא דמות שולית לחלוטין שנעלמת ונאלמת מהספר כבר בפרק הראשון. בתה בלה, בצוק הפרנסה מחליטה לעסוק בסוג של לחשים, קערות השבעה ושאר מיסטיקה, כאשר היא עצמה יודעת כמה מיסטיקה זו מגוחכת. נכדתה שושנה, גם עוסקת במיסטיקה מתוך אילוץ, וגם היא מבינה עד כמה זה שטותי, ורק נכדתה, שוב בלה, מגלה כוחות לכאורה אמתיים, אותם עוז מכונה סוד החמלה.הרומן עצמו מתרכז בשלוש דמויות. בלה – הגיבורה שעולה לארץ בשנות השלושים מצ’כיה וחייה והתאקלמתוה כאן במושבה רחובות, שושנה, נכדתה החייה בתל-אביב ובנה, דיוויד שהיגר לארצות הברית. בייצוג בין דורי זה, מסופרת למעשה תולדותיה של משפחה, ולפחות לפי עמוד התודות בסוף הספר כנראה משפחה אמיתית הקשורה לסופרת, אם לא זו של הסופרת עצמה, על פני עשורים ויבשות…

הנוסע
כללי / 27 בנובמבר 2019

הסקירה התפרסמה לראשונה במוסף שבת של עיתון מקור ראשון בתאריך 3/1/2020 ישנם הרבה ספרים טובים, והסיבות שהם טובים הן בדרך כלל אוניברסליות, אבל הספרים המעולים, הם כבר בחירה אישית של כל קורא ובחירה זו נובעת מכך שהספר נוגע בקורא, וספר זה נגע בי בנקודות משמעותיות במיוחד . אפתח בדימיון, שלא יכולתי להעלים ממוחי לאורך כל הקריאה, בין שם משפחתו של הספר, בושוויץ למקום הארור – אושוויץ. בזמן כתיבת הספר אושוויץ עוד היה כפר פולני בשם אושווינצ’ים. אולם נראה שיש כאן רמז מטריד על העתיד. אם נוסיף לכך את העובדה שרוב הספר מתאר את מסעותיו של אוטו זילברמן ברכבות ברחבי גרמניה, המשמעות מנבאת הרעות רק גוברת. אבל מעבר לפרטים אלו שהם בשולי התחושות, העיקר היה מתוכן הספר עצמו וללא הקדמות מיותרות, החל מהעמוד הראשון. בעמוד זה מתוארת פגישה של אוטו ושותפו הארי בקר, לפני שבקר יוצא לסגור עיסקה כלשהי. זילברמן מודאג מאד שכן בקר אינו איש עסקים טוב כמוהו, ובקר מנסה להרגיעו שלמעשה הם עדיין שותפים והכסף והנכסים הם של זילברמן. הסיטואציה ברורה, אוטו זילברמן נאלץ לוותר על העסק שלו, שעבר אריזציה, ולמעשה למסור אותו לידיו של שותף ארי טהור. שניהם מעמידים פנים כי החברות ביניהם עודנה אמיצה כאותם ימים בהם שירתו יחד בחזית, אולם שניהם יודעים כי למעשה אין כבר…

אל מקום שהרוח הולך
כללי / 17 בנובמבר 2019

בספר “אל מקום שהרוח הולך” מנסה חיים באר ליצור אגדה חסידית חדשה, המתבססת על אגדות קודמות וכוללת את מיטב המרכיבים בסוגה זו. הצדיק, החיזיון, המסע המיסטי, החסידים הנאמנים (ולפעמים גם השוטים), תלאות הדרך, וההשגחה. התוצאה מהנה למדי, וזו למרות שהביקורת של באר כלפי העולם החסידי העכשווי, על חצרותיהם, הפוליטיקה הפנימית שלהם, הדרכים למשיכת הקהל ומאבקי הירושה, הכסף והכבוד (לאו דווקא בסדר הזה), בולטת ועולה מכל פרק. לצורך הנאה כדאי להתעלם מעט מביקורת זו, שלעתים גם תרגיז את הקורא. רבי יעקב יצחק, נצר לשושלות מפוארות מצד אביו ומצד אמו, של החוזה מלובלין והיהודי הקדוש, מקים חצר קטנה ושמו נודע כעושה ניסים. הוא מואס בתפקידו זה, באשתו המציקה, בבניו הבורים והלא יוצלחים (אחד תם אחד רשע ואחד שאינו יודע לשאול, ורק החכם מתעכב מלבוא) ומחפש אחר שורש נשמתו שנגלתה לו בחיזיון לילה מוזר דווקא בדמות יק טיבטי. ולמה דווקא יק? שתי סיבות עולות בראשי. הראשונה נועדה למקם את העלילה במקום אקזוטי, ולהצדיק את נסיעתו של הסופר לטיול שם (טיול שמאוזכר בדרך אגב בספר), והשנייה כי ראשי התיבות יק, למרבה הנוחות הם יהודי קדוש, וגם יעקב יצחק, והוא גם ממשפחת הבקר, וכך יכול להתקשר לשור הבר המככב במקורות. ואכן, מאחר ואין אצל באר שום דבר מקרי, כל שם, מקום ואמריה נבחרים בקפידה וכולם…

ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכול

אפתח בכך שלמרות שהספר מוצלח מאוד לא צירך להאמין לכותרת. הוא ממש לא קצר, מעל חמש מאות עמודים (לא כולל הערות), והוא לא על כמעט הכול, בקושי על קצת. ובכל זאת הספר עוסק בהמון נושאים ואכן על כל אחד מהם כותב ממש בקצרה. הנושאים הם נושאים מדעיים, מפרקי הפתיחה והמפץ הגדול ועד פרק הסיום, המלנכולי משהו העוסק במינים שהושמדו בידי האדם, והוא מרכז את עיקר התיאוריות והממצאים ומעט על ההיסטוריה שלהם. מי היו האנשים העיקריים בכל תחום, תוך ניסיון להביא דמויות שהיו פורצות דרך, אך נכשלו בכלל “לא פרסמת לא עשית” ולכן נשכחו בתהום הנשייה, ובעיקר להביא את התיאוריות הלא נכונות שהיו, שכיום אפשר לגחך עליהן אך בזמנן היו הגיוניות מאד. ובנקודה זו, ברייסון, בפה מלא טוען שלמעשה גם כיום, על הרבה דברים אף אחד לא יודע שום דבר, וגם שכנראה חלק מהתיאוריות של היום ייראו מגוחכות לא פחות בעוד כמה עשורים. צניעות זו נמצאת במקומה, ולו רק מתוך ניסיון העבר. הספר כתוב בהומור, משעשע, מלא גם באנקדוטות מעניינות וכתוב בצורה קריאה מאד, למרות שיש אקלקטיות וקופצניות בין הנושאים וגם בתוכם. הספר גם הזכיר לי כמה טיולים בחו”ל שעשיתי, ובפרט הפרק הנהדר העוסק בשמורת ילוסטון, ובתא המגמה העצום הנמצא מתחתיה. אז אמנם הוא לא קצר, לא על הכול, אבל על…

חוות החיות – 1984
כללי , ספרים למבוגרים / 23 באוקטובר 2019

התלבטתי האם לסקור את שני הספרים ביחד, אבל מאחר והם בסופו של דבר, די דומים, ואף אפשר לראותם זהים, כאשר 1984 הוא גרסה אלטרנטיבית לחוות החיות, ההחלטה קלה יותר, מה גם ששניהם יצאו באותו מועד. הספר 1984 תורגם מחדש בידי ארז וולק וחוות החיות נשאר בתרגום הקודם והטוב של אברהם יבין. שני הספרים מאד מוכרים ומתייחסים אליהם פעמים רבות, ולכן זו הזדמנות טובה לקרוא אותם שוב, או בפעם הראשונה למי שטרם קרא, או קרא רק תקציר, או ראה את הסרט (אחד מהם), או רק שמע עליהם. חוות החיות הוא הראשון, משנת 1945. בעקבות חיזיון שנגלה לחזיר מייג’ור מחליטות החיות לגרש את החוואי ג’ונס ולשלוט בעצמן על עצמן, בקומונה שיתופית, שכל אחד נותן כפי יכולתו ומקבל כפי צרכיו. רק שכמובן זה לא ממש מצליח, ולאט לאט העקרונות היפים הופכים למשהו אחר לגמרי. ב-1984 שיצא כמה שנים אחר כך (1949), אנו נתקלים בלונדון שונה ממה שאנו מכירים, במדינה מוזרה שלא ברור מי שולט בה. לשליט קוראים המפלגה, או האח הגדול, ואמנם אין הרבה חוקים נגד משהו, אבל כמעט הכל אסור, ואוי למי שלא יתיישר בתלם. הכי גרוע זה לנסות להפעיל חשיבה עצמאית או ביקורתית. מי שעושה זאת פשוט מאויד. המהפכה אמורה הייתה להביא את השלום, אך היא גרמה בפועל למלחמה ניצחית. הספרים…

יעקב
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 15 באוקטובר 2019

הספר החדש בסדרת “בראשית” של הרב פרופ’ יוני גרוסמן עוסק בחייו של יעקב מפרשת תולדות ועד סוף פרשת וישלח. כבר במבוא דן גרוסמן בשאלה, אותה שואל כל קורא, מדוע שם הספר הוא “יעקב” ולא “יצחק” ומתרץ שהפרשות העוסקות בחיי יצחק מועטות ורובן עוסקות בו או כבנו של אברהם או כאביו של יצחק. אמנם עדיין נראה מוזר שבדיוק את כל חלקו של ספר בראשית המכונס תחת “תולדות יצחק” (למעט פרק אחד של תולדות עשו), נכנה יעקב, אולם טענתו של גרוסמן, היא שתולדותיו של אדם מתחילות מאביו ולא מלידתו. טענה זו, נראית לי באה בעיקר לענות על הקושי הכרוך בשאלה מדוע אין תולדות לאברהם (תולדותיו הן ביחד עם תרח), וגם לתרץ את הבחירה ביעקב לשם הספר , וגם להכשיר את הקרקע העתידית לכרך החותם של הסדרה שיכונה כמתבקש, יוסף. אישית הייתי מעדיף להישאר עם שלושת האבות, אולם אכן החומר העוסק ישירות ביצחק מועט. על הספר עצמו אפשר להרחיב, אולם כבר סקרנו ספרים של גרוסמן (“אברהם“) והדברים נכונים גם כאן. הספר הוא פשוט ההמשך. אותה גישה של ניתוח ספרותי, חלוקה לחטיבות ולנושאים, מציאת מבנה, רצוי קוצנטרי, תיחום הטקסט (בצורה שבהחלט אפשר לחלוק עליה ולעתים נראה שהתיחום מטרתו לשרת את המבנה), וצלילה עמוקה לפסוקים מילה אחר מילה. מי שמכיר את שיטתו של גרוסמן יהנה…

מסע דילוגים
כללי / 13 באוקטובר 2019

ספרו החדש של חיים באר, “מסע דילוגים”, הוא מעין אינטרמצו בין רומנים. בדומה לספרו האחרון “קשר לאחד” גם ספר זה מכיל קטעים שפורסמו בעבר במקומות שונים, בעיקר בעיתון דבר, ונלקטו לספר. אני פותח בנקודה זו, בשביל להדגיש שלא מדובר בליקוטא בתר ליקוטא, ניסיון לאסוף קטעים מן הגורן ומן היקב, להוציא עוד ספר כמעט בכוח אלא בעבודת מחשבת של בחירה ועריכה, שביצעו בשקדנות ובנאמנות הסופר באר והעורך גדעון טיקוצקי. מאחר ופרקים חדשים רבים נכתבו במיוחד עבורו בהחלט ניתן לראות בו יצירה חדשה העומדת בזכות עצמה. נתחיל משמו של הספר. מסע דילוגים. בשערי הספר השונים הקוראים ידלגו במרחבי הזמן והמקום, דילוגים אותם באר אוהב כל כך, ונשמע סיפורים מילדותו ומבחרותו, מירושלים ומתל אביב, מישראל ומהעולם, כאשר בין כל סיפור לסיפור יש לפחות קשר אחד ולעתים גם יותר, כך שנוצרת שרשרת אסוציאציות ארוכה. אולם השרשרת יכולה להיות גם אישית. הנה, הסיפור הראשון, שבכלל מופיע על דש הספר, ונכתב במיוחד עבורו, מתאר ביקור של באר בחנות אספנות בלונדון. למעשה לאורך קריאת הספר תהיתי לא פעם מאיפה כל הסיפורים מגיעים, אולם הספר עונה על כך בעצמו. מנסיעות באוטובוסים ובתחבורה ציבורית, מפיתוח שיחה עם כל אחד, וערנות לכל מה שקורא מסביב. וכך באותה חנות, הסתבר לבאר שהמוכר הוא נכדו של מי שצויר על ידי יהודה פן,…

מועדים לשיחה
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 7 באוקטובר 2019

לאחר סדרת ספרים על פרשות השבוע, מוציא הרב זקס ספר על המועדים (יצא במקור בשנת 2017) . הספרים דומים בצורתם, מבנם ובאופים כאשר לכל חג כמה מאמרים, שניתנים לקריאה באופן עצמאי, אולם ברבים מהם יש מהלך המוביל מאחד לשני, ובונה עליו נדבכים נוספים. בפרט בולט הדבר במאמרי ראש השנה, שהם קצרים מאוד ומהווים מעין מאמר אחד ארוך. בגלל קוצר הפרק על ראש השנה, אפילו תמהתי אם לא נחסר משהו מהספר.מאחר ותוכלו להתרשם מהפרק על ראש השנה בדוגמאות, נתרכז דווקא ביום הכיפורים שהעיסוק בו, כמו גם בשאר החגים, נרחב בהרבה. ביום הכיפורים מציג הרב זקס את החידוש שבמושג “סליחה”, ודן בהופעתו הראשונה בסיפורי התנ”ך, בסליחתו של יוסף לאחיו (למרות שבעיני יש מקום לדון האם ה’ סלח לקין, אולם אפשר לפסוק שלא מדובר שם בתשובה מלאה וגם לא בסליחה מלאה, ובוודאי שאין זו סליחה בין שני אנשים). סליחה זו שיותר מאשר היא מדהימה את הקורא, היא מדהימה את האחים. לאחר מכן עובר הרב זקס לדון בהבדלים בין הכפרה הכוהנית, אותו טקס המבוצע ביום הכיפרוים, לבין הסליחה והחזרה בתשובה אותה דורשים הנביאים. נראה שהרב זקס “מאמץ” את גישת ביקורת המקרא, בכך שהוא מדבר על טקסטים ממקורות שונים, מקור כוהני ומקור נבואי, שלכל אחד מהם נקודת מבט משלו, אולם בניגוד לביקורת הוא מבצע סינתזה…