ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
כורש הנסיך האחרון
כללי / 6 באוקטובר 2019

המלך הפרסי כורש, מוכר לנו בזכות הצהרת כורש, שאיפשרה את שיבת ציון וייסוד בית המקדש השני, וחותמת את ספר דברי הימים. מעבר לזה כמעט ולא ידוע עליו שום דבר, וכך ליונתן ילון (גילוי נאות, חבר שלי), יש קרקע כמעט ריקה, מלבד תיאורים קצרים של היסטוריונים יווניים (במקור כתבתי רומיים, אבל יונתן התעקש שאתקן, כי הוא לא רוצה שהחברים שלו יתגלו כבורים גמורים ועמי ארצות. זה חבר!), שנשזרו בספר, ליצור בה סיפור על ילדותו של הנסיך. בעקבות נבואה על כך שכורש ירצח את סבו ויקח את השלטון מחליט סבו, מלך מדי הרשע (תסלחו לי שאני לא כותב את השמות המסובכים מדי), לרצוח את הרך הנולד ושולח את שר הצבא לטפל בבעייה בדיסקרטיות הראויה. כצפוי, וכפי שאנו מכירים מסיפורי אדיפוס, שלגיה, או אם תרצו משה רבנו, התינוק ניצל, והנבואה עוד תגשים את עצמה. כך דגם הטרגדיה היוונית הקלאסית וחוסר האפשרות לברוח מהגורל מופיע גם בספר זה. הצטערתי שאין איזו מפה וגם לוח זמנים מפורט לאירועים שכן ידועים. האם עילם היא מדרום או מצפון לבבל? שאלה טובה, האם הפרסים לא ניצחו את הבבלים (זה מופיע בספר דניאל, אבל כנראה קצת אחרי הספר שלנו)? קצת רקע מופיע בפתיחה, אבל הוא אינו מספק מהבחינה ההיסטורית. אז אחרי שיונתן שמע שחסרה לי מפה, הוא שלח לי…

עוז וענווה
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 23 בספטמבר 2019

כבר מזמן רציתי לכתוב על הספר “עוז וענווה”, העוסק בהגותו של הרב סולוביצ’יק, אולם חזקה עלי המלצתו של מחבר הספר, הרב ראובן ציגלר: “אני שב ומפציר בקוראים להשתדל לקרוא את כתבי הרב שנעסוק בהם”. ההמלצה טובה, אולם את כתבי הרב, שהספר עוסק בהם לא תמיד פשוט להשיג, וגם אני הרגשתי שאני רוצה יותר להתנסות לבד בחומר מאשר לקרוא עליו (וזאת למרות שבעבר קראתי וגם המלצתי, ואני ממליץ גם עכשיו, על ספרו של הרב חיים נבון “נאחז בסבך“). העיסוק בתורתו של הרב מתרחב, ובעיקר בהוצאת ידיעות ספרים, המוציאה את סדרת מאוצר הרב, אותם אני קורא בקפדנות, וחלקים מתוכם נידונים בספרו של ציגלר. ההזדמנות הגיעה השנה, לאחר שאת כל לימוד ליל שבועות הקדשתי לספר איש האמונה הבודד, המסה הכבירה שהלימוד שלה בתרגום החדש היה חוויה יוצאת דופן. ולאחר הקריאה, ולאחר שכתבתי את סקירתי, ולאחר שדנתי בה גם עם הרב ציגלר, התחלתי לקרוא בספרו. הספר אמנם יצא לפני שנה, אבל הוא לא לגמרי חדש. ראשיתו בשיעורים שבועיים בשפה האנגלית, שלאחר מכן תורגמו ונשלחו גם בעברית, וקובצו ונערכו בספר לפני כשנה. הספר שומר פחות או יותר על סדר השיעורים מתוך בניית מסלול מחושב ומסודר להיכנס להגותו של הרב. בחלק הראשון, מובאים דברי רקע על חייו של הרב והוא מסתיים בחשיבותה של הדילאקטיקה. חיפוש האמת…

שלוק
כללי / 22 בספטמבר 2019

כמו שהכריכה מראה, הספר מתחיל קצת לפני הפה (למעשה באזור האף) ומשם יורד ויורד למטה, עד לפה בצד השני, בלשון נקייה. כן, בסך הכל אנחנו צינור, ועוד נגיע לכך, אבל לא כזה שעוסקים בו יותר מדי. אמנם כבר כתבתי על ספר בנושאים דומים (“תחושת בטן“), אבל זה היה לפני שלוש שנים והרבה אוכל זרם במעי מאז. הנושאים, איך נאמר, פיקנטיים מספיק, ומשאירים מקום רחב לכתוב עליו, כך שלא הרגשתי זהות וחזרה בין הספרים, ואפילו התמקדויות מעט שונות. אז מה קורה לאוכל עוד לפני שהוא מגיע לפה, לגרון לוושט ולקיבה, ובעיקר, כי בכל זאת החלקים העסיסיים יותר, נמצאים שם, אחרי שהוא יוצא מהקיבה. די הרבה, ותתפלאו גם כמה אנשים מקדישים את חיים לחקור את זה. אז רואץ’ מקווה שנחשוב שהספר לא ממש דוחה אלא יותר מעניין ואולי קצת דוחה, והיא בהחלט מצליחה. בפרק על הרוק למשל לא הרגשתי דחייה כלל. הרוק הוא אכן נוזל מופלא למדי שאנו מזלזלים בו. מכיל מאות חלבונים שונים ובעל שימושים רבים ומגוונים כולל כמה שלא הזוכרו כלל בספר (נכנסו לכם מי ים והעיינים שורפות? מעט רוק וזה עובר. אתם בפאב ולא רוצים שמישהו ישתה לכם מהבירה, יריקה קטנה לכוס והעניין סגור). אבל אין מה לעשות, האופי של הנושאים במעי הגס, מעוררים, תחושות שונות מעט, וכן, לפעמים…

אבולוציות
כללי , ספרי עיון / 16 בספטמבר 2019

בספר אבולוציות, מנסה אורן הרמן, לתאר את התפתחות העולם והמדע בצורה של מיתוסים. בפרקים הראשונים אפשר להשוות למיתוסים קיימים, שכן מיתוסים על בריאת העולם, הארץ וההרים קיימים וידועים, אולם ככל שהספר מתקדם, אין מיתוסים להשוות אליהם, והרמן כותב את הסיפור המדעי כמיתוס.אמנם הרמן לא מתייחס לדתות אלא למיתוסים, ויכולות להיות לכך כמה סיבות, אבל לצורך העניין שלנו אכרוך אותן יחדיו. הרמן, גם כאיש מדע, הבין שהמיתוסים והדתות, וכמובן הפילוסופיה שמאחורים, מספרות לנו דברים שהמדע לא יוכל לומר לעולם. גם כאיש מדע הוא מכיר בכוחם ובמקומום של המיתוסים והוא בא לתת להם מקום. התוצאה, לעתים חיננית ולעתים מפספסת. חיננית, כי זו צורה שונה של סיפור, כי גם כאיש מדע הוא מבין שהמדע של היום ייהפך להיות מיתוס מחר, לאחר שיופרך ויוחלף בתיאוריה אחרת. חיננית כי זו צורה חדשה של כתיבה מדעית, ולרוב ניסיונת הגישור היו מצד אנשי הדת בעוד אנשי המדע דחו את הדברים מכל וכל, וכאן הכיוון הוא הפוך. אבל מפספסת, כי אמנם לשני התחומים, דת (ובכוונה הקדמתי אותה למיתוס) ומדע יש מקום, ומה להגיד על העולם, והבנה נכונה של שניהם תפרק גם את הסתירות והמתח ביניהם (ועל כך בספרו המופתי של הרב זקס: “השותפות הגדולה“), אבל הניסיון לספר את המדע כמיתוס, לדעתי כושל ואינו מוצלח בדיוק כמו הניסיון להפוך…

החשוד
כללי / 11 בספטמבר 2019

אהבתי את ספרה הראשון של ברטון, האלמנה, ומעט פחות את ספרה השני, הילדה, וגם פירטתי למה. ייתכן שברטון קראה את מה שכתבתי, ואולי מבקרים נוספים כתבו דברים דומים, כי בספרה השלישי היא חוזרת לנוסחה שעבדה מצוין בספר הראשון: מתחילה מיד עם מתח, ומתקדמת מהר בלי להסתכל אחורה ולצדדים. נכון, יש לזה חסרונות, הסיפור אולי לא תמיד אמין, ונשארות פינות לא ברורות, אולם היתרון הוא שהקורא נשאר מרותק לספר, והקצב המהיר מקשה עליו להפסיק לקרוא. חורים בעלילה? שוין, למי איכפת, מה קורה בעמוד הבא? הדמויות הראשיות מוכרות מהספרים הקודמים, קייט ווטרס כתבת החדשות שנעזרת בקצין במשטרה בוב ספארקס. כל אחד מהם יחקור את התעלומה, שתיכך נגיע אליה, בכלים שלו. התעלומה, הוא היעלמותן של שתי נערות צעירות, אלכס ורוזי, שגמרו תיכון ויצאו לטיול החלומות בתאילנד, טיול חלומות שהופך להיות טיול סיוטים. לאחר שלא יצרו קשר, הוריהן המודאגים, דמויות ראשיות נוספות בסיפור, פונות למשטרה וגלגל העלילה מתחיל לזוז, ובמהירות. גם בנה של קייט נמצא בתאילנד, כבר הרבה זמן הוא שם וגם הוא לא מתקשר כמעט בכלל. הוא אמנם בפוקט, אבל לנו ברור שהעלילות יצטלבו, וזה אכן קורה מהר מאוד, והשאלה שאותה נצטרך לפתור עד סוף הספר היא איך בדיוק הייתה אותה הצלטבות, ומה קרה שם בגסטהאוז העלוב בבנגקוק. העלילה מתקדמת בקצב מהיר וכל…

שערי חיים
כללי / 10 בספטמבר 2019

הרב החכם יוסף חיים, המכונה בן איש חי, על שם ספרו הנודע, הוא מחכמי היהדות הגדולים בדורות האחרונים ובין המשפיעים ביותר בקרב יהודי בגדד והוא נולד בשנת 1834 ונפטר בשנת 1909, לאחר עשרות שנות פעילות, כהונה ברבנות, כתיבת ספרים בכל תחומי התורה וחילופי אגרות ומכתבים עם אנשים רבים. ספרו של ד”ר חזי כהן, שכותרת המשנה שלו יפה לו, מביא מעט מדברי הרב. בעקבי תורתו של הבן איש חי אומרת הכותרת. אכן כך, ובמשמעות כפולה, גם בעקבות הבן איש חי אך גם מעט שבמעט, ומגיע עד גובה העקב. מעבר להבאת תורתו של אחד מכחמי ישראל והנגשתו לקהל הרחב, גם זה שפחות מכיר את חכמי המזרח, הספר מצטיין בכך שהפרקים עוסקים בנושאים רלוונטים גם כיום, ומכל פרק ניתן ללמוד לקח מעשי לימינו אלו. לאחר חלק ראשון וקצר המביא ביוגרפיה תמציתית ביותר של הרב, מגיעים ארבעה שערים. שער תיקון, שער התורה, שער אמונה ושער המצוות ובכל אחד מהם פרקי משנה, שאינם בהכרח קשורים אחד לשני אך כולם באותו נושא. כדרכו של הבן איש חי, גם בספר, בכל פרק, דרשה או משל, ומהם לומדים את הלקח והמוסר. בספרים כגון אלו, לא נצרך לקרוא את כל הספר לפני כתיבת הסקירה, אולם מצאתי את עצמי קורא את הפרקים בשקיקה, ובלי לשים לב קראתי יותר ממחצית הספר….

אמזלג
כללי / 9 בספטמבר 2019

עמנואל אמזלג הגיע לתחילת העשור השישי לחייו, רק בשביל להבין, שהוא אינו יכול לברוח יותר ממה שניסה כל חייו? ממה הוא ניסה לברוח? משם הספר – שם המשפחה שלו, או במילים אחרות, ממוצאו המרוקאי-לובי.הוא מעט התבייש באימו, קצת כעס על אביו, החבר הכי טוב שלו הוא רוזנצוייג, אשתו אשכנזיה, אבל כשנישואיו מתפרקים להם, ללא הסבר כלשהו, אולם בצורה המהווה טריגר לכל הספר, עמנואל יוצא למסע לחיפוש עצמי. לוקח לו מעט זמן, הוא מנסה קודם כל להתארגן, אולי קצת לנסות לשפר את יחסיו עם ילדיו הצעירים, אולי קצת לחזר אחרי נשים, אך בסופו של דבר, הבנתו היא כי רק יותר התעמקות בשורשיו, תוכל לשחרר אותו. הוא מתחיל להתעניין, לקרוא, לשמוע מוזיקה, לנסות לשאוב מידע מהוריו אותם מעולם לא שאל כמעט כלום, ומתפלא לראותו שדווקא בתו, זוכה לשמוע המון סיפורים מהסבתא, רק כי שאלה. המאמצים כנים, אך לפעמים עקרים. הוא מתלהב מהמוזיקה המרוקאית או הלובית, אולם הוריו אומרים לו כי זו מוזיקה מודרנית עבורם, כלומר, יש לו עוד הרבה שורשים להגיע אליהם אם יבקש להעמיק. האם סוכרי כותב על עצמו? ייתכן, הוא כבר כתב ספרות שהיא אוטוביוגרפית באופיה. ספר אחר שלו הדן בשואת יהודי לוב, גם הוא שואב מסיפורם של הוריו, וייתכן וכך גם בספר זה. נכתבו לא מעט ספרי מחאה וכעס…

הציור האחרון של ואן גוך
כללי / 7 בספטמבר 2019

ואן גוך היגע לאובר-סור-אואז (אוברז בקיצור) על מנת לנסות להירפא מהתקפי המלנכוליה שלו. שבעים יום בלבד שהה במקום זה וצייר שם כשבעים ציורים. הספק מדהים של ציור שמן אחד ביום. הספר, רומן בדיוני זה מנסה לפענח דווקא שתי דמויות אחרות, מרגריט גאשה, בתו של הרופא (הומיאופת שבוודאי לא הועיל, ואולי גם הזיק), אותה צייר ואן גוך פעמיים (וכפי שהספר רומז, אך מבלי שציור כזה קיים, גם בשלישית), ולואיז-ג’וזפין שבליה, בתה של מי שהייתה האומנות של מרגריט ואחיה פול בילדותם, אבל בעיקר המאהבת של אביהם האלמן (שאולי הוא בכלל אביה של לואיז-ג’וזפין). הרעיון לספר הגיע מתערוכה בה הוצגה יצירות מהאוסף של גאשה, שהיה בקשר עם אומנים רבים וכך אסף יצירות לא מעטות במטרופוליטן בניו-יורק. תערוכות מסוג זה הכוללות יצירות מלא מעט מוזיאונים משאילים, אפשריות במעט מאד מקומות בעולם והמט הוא אחד מהם. כמה שורות בקטלוג, וכמובן שני הדיוקנאות של מרגריט , ומעט העובדות על אורחות החיים בבית גאשה עוררו את אליסון ריצ’מן לכתוב רומן בדיוני זה, אולם רוב שכתוב על ואן גוך וציוריו, נכון ומבוסס על הציורים עצמם, וכמובן על מכתבי ואן גוך, בעיקר לתיאו אחיו, בהם פירט כל ציור שעשה. אולם מי שמענויין סבפר על ואך גוך, ימצא אותו רק כרקע בספר זה, שחלקו הבדיוני עוסק ברומן שאולי היה בין…

רמזי אלול
כללי / 2 בספטמבר 2019

“סתיו יהודי, בארץ אבותי, שולח בי, רמזי אלול”. שורה זו של אברהם חלפי מעט תמוהה, מאחר וחודש אלול מתחיל לרוב עמוק בתוך הקיץ אולם אלו הם שלהי הקיץ, החצבים כבר פורחים, החמה כבר פחות מעיקה, ובהרים הלילות קרירים. האזינו ברקע לביצוע של אריק איינשטיין, לחן יוני רכטר. רמזי אלול הם גם מילים היוצרות את הנוטריקון אלול והלקוחות מהתנ”ך. הידוע בהם הוא “אני לדודי ודודי לי” משיר השירים “איש לרעהו ומתנות לאביונים” מאסתר ו-“את לבבך ואת לבב” מפרשת ניצבים. לפני שנים רבות, ערכתי רשימה ארוכה, קרוב לשישים, של רוב ראשי תיבות אלול הקיימים בתנ”ך והופתעתי לגלות שרבים מהם ניתן לקשר לימי אלול והתשובה. גם הרב ורד בספרו “רמזי אלול”, מביא רמזים אלו ומכל אחד מהם פותח פרק שלם המשתמש במילות הרמז, לכתוב על עבודת הלב והתשובה היוצאת ממנו ומפעם לפעם מביא גם סיפורים אישיים. הרב ורד מרחיב את הרמזים, אפשר גם סופי תיבות או מילים שיוצרות את אותיות אלול שלא לפי הסדר. אמנם אלו רק רמזים, ולכן לעתים הדברים יהיו מאולצים מעט, אך כוחם יפה בפני עצמם. אודה,שאני פחות מתחבר לתוכן הדברים, הנראה לי מרומז ומעורפל מדי, אולי בגלל האופי הייקי שלי, אולם אני משוכנע שהספר מתאים לקוראים רבים ושרבים יאמצוהו בחום, וגם אני משתדל מעט להינתק מהמימד השכלי ולחוות מעט…

רצח על כיפת הקרח
כללי / 1 בספטמבר 2019

מתיו קייב עוזב את דנמרק לאחר אסון משפחתי ועובר לחפש שלווה בגרינלנד ולעסוק בכתיבה עיתונאית. גרינלנד גדולה מדנמרק עשרות מונים (בערך פי חמישים), רחוקה ממנה, דלילה מאד באוכלוסיה, כחמישים אלף איש בלבד, שחלקה נורדית וחלקה אינואיטית, ולאחרונה הציע טראמפ לרכוש את האי מידי דנמרק, הצעה שנדחתה. דנמרק לא תוותר על האיש, שאמנם כרגע בעיקר מהווה עבורה הוצאה אבל כמיות המחצבים בו והאפשרויות השליטה על האזור הארקטי מהוות נכס אסטרטגי חשוב.נושאים אלו מבליחים בספר לשנייה אולם לא מטופלים, מופיע שיש שר מיוחד לענייני גרינלנד, מופיע שיש תנועות הדורושת עצמאות לגרינלנד, ומופיעה התייחסות קצרה למתיחות שבין האי ענק למדינה הזעירה, אולם לא בכך העיקר. החוויה האישית שלי מגרינלנד קצרה למדי. במהלך טיסה לארה”ב חלפנו מעל אי קפוא זה, ואני הצמדתי במשך כשעה את עיני לזכוכית על מנת להתרשם מהמראות מלמעלה. כמו שאתם רואים, ראשי הרים, והרבה הרבה קרח ושלג. גופה שמתגלה על כיפת הקרח סמוך לנוק, בירת גרינלנד, מעוררת התרגשות רבה, אולי זה איש נורדי ויקינגי מלפני מאות שנים, אולם הגופה נעלמה, ורציחות נוספות מתרחשות, והן כאלו שמזכירות מקרים לא מפוענחים מלפני ארבעים שנה. המשטרה חסרת אונים, וקייב חוקר את הפרשה, פוגש לא מעט טיפוסים שונים, ולאט לאט מבין, כי גם חייו בסכנה. מניעים מתגלים בשפע, יש רקע של אלימות במשפחה, גילוי…