ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
ממה עשוי התפוח
כללי / 21 בדצמבר 2018

הספר “ממה עשוי התפוח” הוא שש שיחות, פתוחות ולבביות של שירה חדד עם עמוס עוז. חדד היא העורכת של ספרי עוז האחרונים, והשיחות נולדו כתוצאה משיתףך הפעולה הארוך ביניהם. בספר מופיעות שש שיחות, כאשר בהקדמה מובטח שמסות נוספות של עוז, יאספו לספר נוסף שיצא בקרוב, בנוסף לספר “שלום לקנאים” שהיה ספר פוליטי מאד באופיו ויצא בשנה שעברה. הנאתכם מהספר תהיה ביחס ישר לעניין שיש לכם בעוז, כסופר וכאדם. אישית, העניין שלי אינו רב במיוחד אך אני מעריך את עוז כסופר. לכן נהנתי והשכלתי מהשיחות שעסקו בכתיבה (השיחה הראשונה) ובשיחה שעסקה בביקורת הספרות, כי מה לעשות, אני גם מבקר ספרים. השיחה על הספרות מרתקת וחבל שלא הורחבה לכלל ספר שלם, כפי שסופרים רבים כותבים ספרים על כתיבה. השיחה על הביקורת הייתה כולה מעמדת התגוננות ואולי אפילו זלזול. דומה כי עוז לא אוהב ביקרות ספרות ולא אוהב את המבקרים. גם כך הוא משמש כמעין מבקר של עצמו. עוז מתגלה, אינו אוהב לקרוא את היצירות הקודמות שלו. או שהן מוצאות חן בעיניו והוא מצטער שאינו יכול לכתוב כך כיום, או שאינן מוצאות חן בעיניו, והוא מצטער שכתב אותן, אולם משום מה, בשיחה על ביקורת הספרות, הוא נרתע ממבקרים ואף טוען שאין הם יכולים ללמד אותו דבר. בכך סותר עוז את עצמו, שהרי אם…

בראשית ציפייה
כללי , ספרי יהדות / 21 בדצמבר 2018

ספרה של ד”ר תמר ורדיגר מציע דרך חדשה להתבוננות בסיפורי המקרא באמצעות מערכת הציפיות של הקורא. הסופר המיומן, מפתח ציפיות אצל הקורא בתחילת הסיפור ותוך כדי העלילה מחזק ומחליש אותן, כאשר המטרה בכך היא להעביר לקורא את המסר הרצוי. זוהי גישה מפתיעה ביחס לסיפור המקראי ובהמשך נראה שניסיון ליישם אותה מעלה קשיים אך גם מניב פירות. התשתית התיאורטית לגישה זו נמצאת במבוא לספר, ונדגים אותה באמצעות הפרקים בספר עצמם. הסיפור הראשון אותו בוחרת ורדיגר לנתח הוא סיפור אברהם והפרק נפתח כך: “מתחילת פרשת לך-לך ועד סוף ספר בראשית מלווה את הקוראים  ציפייה לכך שאברם-אברהם יהיה לגוי גדול” (עמ’ 25). אני מודה שקראתי את ספר בראשית עשרות פעמים, הן כחלק ממחזור הקריאה השנתי והן בלימוד ובקריאת הספר בצורות שונות ומעולם לא חשתי בציפייה כזו. ורדיגר ממשיכה: “לציפייה זאת יש בסיס כפול. פנים טקסטואלי וכנראה גם חוץ טקסטואלי. הבסיס הפנימי נמצא בדברי אלוקים המובאים בטקסט. הבסיס החיצוני חבוי בהנחות אודות קהל היעד, אשר יש לשער שעומדות ברקע של כתיבת הספר”. ורדיגר בוחרת להתייחס רק לפנים הטקסט ומשם ממשיכה בניתוח הסיפור, פרשייה אחר פרשייה. יש פרשיות המחזקות את הציפיה: כל אלו בהן מובטח לאברהם בפירוש שיהיה לו זרע, ויש כאלו המחלישות אותה כדוגמת ההיפרדות מלוט וההבנה שממנו לא יבוא הגוי הגדול. לפעמים החיזוק…

ג’ים הילד
כללי , ספרים למבוגרים / 16 בדצמבר 2018

ג’ים הילד גדל בחממה מוגנת לחלוטין, על ידי אימו ושלושת דודיו הרווקים. את אביו לא הכיר ואת סבו, ממנו יש לכולם רתיעה ואנו לא בדיוק יודעים מדוע, לא פגש מימיו. מתחום העיירה הקטנה בה הוא גר הוא כמעט ולא יצא והחיים נראים בסדר גמור. מה שג’ים לא יודע, והקורא כן הוא שהימים הם ימי טרום השפל הכלכלי הגדול ומה הסיכוי שדודי של ג’ים יצילחו לשמור על עסקיהם? איננו יודעים. האמת, שגם הספר לא עוסק בכך, אלא מסתיים עוד לפני השלכות המשבר ומתאר תקופה, אמריקאית אמנם, שהייתה ולא תחזור. תקופה של תמימות ושל עידן שחלף לבלי שוב מהעולם. הספר “ג’ים הילד” הוא ספר התבגרות כאשר ג’ים שמלאו לו עשר יוצא מתחום עיירתו הקטנה ובכל מסע הוא מבין עד כמה העולם גדול ועד כמה הוא קטן. הכל הולך בהדרגה, ג’ים פוגש ילדים אחרים, מאוים על ידם, מתחבר, רב, משיג הישגים, גאה בעצמו ולפעמים גם נבוך מקוטנתו, כאשר הוא מגלה למשל שחברו החדש הספיק אפילו לבקר בניו-יורק הגדולה, מקום אותו ג’ים לא מסוגל אפילו לדמיין. דימוי קלאסי לעולמו שלהילד שנהייה גדול ומפחיד יותר דווקא כאשר הוא גדל, מובא בחמשל המסתורי המגיע פתאום לעיירה, בחג המולד, כאשר בחצות בדיוק נדלקים האורות, אולם אז פתאום, החשיכה נראית לג’ים מאיימת כפי שלא הייתה אף פעם. התאורים של…

ציפורי גשם
כללי / 10 בדצמבר 2018

אחת ההנאות בספרות היא היציאה מאזור הנוחות. לרוב זה קורה בספרים שעוסקים בנושאים רגישים או כאלו שאינך מסכים איתם, אולם בספר “ציפורי גשם” הסיבה הייתה שונה. הניסיון לקרוא את הספר בעיניים של קורא ישראלי ייכשל. אין להתפלא על כך בספר של סופרת ילידת אינדונזיה, תושבת סינגפור ושמתרחש ביפן, ומצריך חשיבה שונה. אפילו הכריכה דורשת חשיבה. למה על ספר ששמו ציפורי גשם יש תמונה של דגים? ולכן צריך לעזוב את נקודת המבט בה אנו מורגלים ולשמור על ראש פתוח, להיכנס לאווירה היפנית ובכך להעצים את ההנאה מהספר. הספר נפתח ברן המגיע לאקאקווה (עיר שאינה קיימת במציאות) מטוקיו לאחר שאחותו נרצחה באכזריות. יציאתו מטוקיו מתרחשת לאחר פרידה ומריבה עם נאה, חברתו מזה כמה שנים הלוחצת עליו להתחתן ואנו למדים שלרן יש בעיות בהחזקת קשר ארוך עם נשים. רן מגיע ונפגש עם הקצין החוקר את הפרשה אבל למשטרה אין אפילו קצה חוט לפתרון. בתחילת הספר נראה שרן מגיע לטקסי הפרידה המסורתיים ולסגירת פינות. אנחנו חושבים שנכנסו לרומן בלשי שעיקרו מי הרוצח, ולמה, כי לא נראה שלקייקו יש אויבים, אבל מהר מאד מתגלה שלא זה העניין המרכזי בספר. רן נשאב למקום, ובמקום לסיים את ענייניו ולחזור לטוקיו, הוא נשאר שם ונכנס לנעלי אחותו. הוא מקבל משרה זמנית במקום בו היא עבדה, בית ספר משלים בו הוא…

שם טוב
כללי , ספרים למבוגרים / 22 בנובמבר 2018

“טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב” כך כבר אמר קוהלת, וכמובן שזה הפסוק שחשבתי עליו לכל אורך קריאת הספר “שם טוב”, אולם להפתעתי בסופו הסתבר שהמשך הפסוק: “וְיוֹם הַמָּוֶת, מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ” מתאים לא פחות, אבל הקדמתי את המאוחר ולכן, נגלגל את הסליל אחורה ונתחיל בצורה מסודרת. אני מאד אוהב ספרים קצרים. אני ממש לא אוהב את ההגדרה שלהם כנובלות. מהגדרה זו נובע משהו שלילי: “הוא לא מסוגל לכתוב רומן אז הוא כותב נובלות, זו רק נובלה”, וכו’, כאילו סגולתו של הרומן היא אורכו. כתבתי על כך במאמרי “בזכות הנובלה“, וספר זה מהווה דוגמה מצוינת לספר נהדר וקצר, בלי צורך לסווג אותו לקטגוריה כלשהי בגלל אורכו. חבייר מאיירינו הוא קריקטוריסט כבר ארבעים שנה. כל יום, כמעט, הוא שולח קריקטורה לעיתון. במהלך הזמן הוא מגלה את כוחו. כולם משחרים לפתחו, כולם רוצים שהוא יצייר אותם טוב, כולם פוחדים ממנו וכולם מתחנפים אליו. ראו את הכריכה המהפנטת, הקריקטוריסט הוא המלך, וביכולתו להצמיד כל פרצוף לכל אדם ומי לא ירצה פרצוף טוב? וכך, לאחר שנים, הוא זוכה בפרס שרת התרבות (או משהו כזה) על מפעל חיים. אני חייב לצאת מקולומביה הרחוקה אל הביצה שלנו, כי בדיוק השבוע קיבל הקריקטוריסט עמוס בידרמן פרס מפעל חיים מאגודת העיתונאים. בטקס, בספר, השרה אומרת כי אנשים רואים בדמיונם לא את…

הפיתוי להיות מאושרים
כללי , ספרים למבוגרים / 17 בנובמבר 2018

צ’זרה אנוציאטה חי לו בשקט יחסי, חיים משעממים למדי בעיר נפולי. הוא אלמן בן 77, שעבר כבר התקף לב והרופא אסר עליו כל מיני דברים. הוא אוהב לבלות עם נכדו, אבל לא ממש אוהב לבלות עם ילדיו. הוא יודע שבתו מנהלת רומן מהצד ושהבן שלו הומו, אבל הם לא טורחים לספר לו את זה והוא גם לא טורח לשאול. הוא לא אדם רע, אבל גם לא מנסה לעשות משהו טוב, הוא בוודאי שלא רוצה למות, אלא רוצה להמשיך לחיות, אבל לקורא נראה שחייו די ריקניים. הוא מסכים שהוא די אנוכי אבל לפי דבריו: “אדם אנוכי הוא מישהו שדואג לרווחתו בכל מחיר, אני לרווח הלא הגעתי מעולם. גם בתור אדם אנוכי נכשלתי”. פנינה זו היא רק דוגמה לשפע השניניות הציניות מעוררת החיוך שנתקלתי בהן במהלך הקריאה. את הסדק פותחת אמה שכנה חדשה בבניין ושצ’זרה מגלה לחרדתו שהיא סובלת אלימות קשה מבעלה. צ’זרה מכניס את אמה לחייו ותוך כדי כך נזכר בחייו שלו, בשגיאות שעשה וגם בבחירות שלא עשה, שכן, בכל פעם שלא בוחרים, נשארים כבולים למשהו או למישהו. הסדק שאמה פתחה, יגרום לצ’זרה לנסות להגיע לילדיו וביחוד עם בנו, וגם לנסות לעזור לאמה כפי יכולתו ובעיקר לנסות ולהיות פחות מריר ויותר מאושר. למרות החיוך הגדול על הכריכה, הספר אינו ספר שמח במיוחד, אבל סוף…

טימות’י
כללי , ספרים למבוגרים / 11 בנובמבר 2018

באמת שאני לא מבין למה לא קראו לספר פשוט “בץ”. כן, אני יודע שצריך לתרגם את השם בצורה דומה למקור, אבל יש לכם יותר זוחל מדוכדך מהצב גיבור פרפר נחמד (שזוכה לקמבק מפתיע בפרוסמות למחזור בקבוקים)? אפילו התמונה על הכריכה די דומה, ואני מצאתי את עצמי קורא בספר בטון הממורמר של הצב, כוכב החינוכית עליה השלום. בכל אופן, הספר הוא מעין שיקוף של ספר שנכתב לפני למעלה ממאתיים שנה מאת גילברט וייט, חקר הטבע של סלבורן. וייט כתב על הצב בגינה וכאן אנו מקבלים את העלילה, לפחות חלק קצרצר ממנה מנקודת מבטו של הצב, שהוא בכלל צבה. כמובן שלא שמעתי מעודי על הספר, אבל הוא די פופולארי באנגליה, הודפסו מאות מהדורות שלו וחוקרי טבע דגולים כגון דיוויד אטינבורו, סליחה, סר דייויד אטינבורו, תארו אותו כספר מצוין של איש שמחובר בכל נימי נשמתו לטבע. ביתו של גילברט הפך למוזיאון ורשמתי לפני לבקר שם בעתיד. מה חבל שלא הכרתי את המקום בביקורי הקודם באזור. כצפוי, ספר טבע מציב אתגרים לא פשוטים למתרגם וכאן המתרגם הוותיק (שמלאו לו 90 זה לא מכבר, עד 120!) עשה עבודה נהדרת בהתאמת מיקצב הספר לאורח החיים הכפרי וגם בתרגום שמות הצמחים והציפורים שלפעמים תורגמו ולפעים הושארו בתעתיק למקור. בנקודה זו הפריע לי רק השארת שם הציפור מרטין,…

מורה נבוכים – מפעל משנה תורה
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 11 בנובמבר 2018

בחודשים האחרונים אני לומד את מורה הנבוכים לרמב”ם מהמדורה החדשה הכוללת תרגום חדש מאת הלל גרשוני ופירושים והרחבות מאת הרב יוחאי מקבילי, ששוקד במשך שנים רבות על הוצאת מהדורות חדשות לספרי הרמב”ם, ולאחר שהתקדמתי מעט זו הזדמנות גם לכתוב על מהדורה זו. כמו לא מעט אנשים, הופתעתי גם אני למראה המהדורה החדשה של מורה נבוכים. האם באמת צריך תרגום חדש, כאשר יש כבר ארבעה תרגומים ומתוכם, אלו של הרב קאפח ופרופ’ שוורץ נחשבים כמשלימים ומספיקים? אולם כפי שהסביר לי הרב מקבילי וכפי שנוכחתי עד מהרה, התרגום, למרות היותו מלאכה קשה וחשובה, אינו העיקר אלא רק הבסיס לפירושים ולהרחבות הבאים עליו. בסקירה זו לא נעשה השוואת בין התרגומים, אשאיר מלאכה זו לבקיאים ממני ובכל זאת התרגום הוא המסד לכל המהדורה ונקדיש לו כמה מילים. הצורך בתרגום חדש מוסבר בהקדמות לספר. הצורך בו הוא לא כי יש בעיה או פגם בתרגומים הקיימים (לפחות בחדשים שבהם), אלא כי לא התקבלו הזכויות להשתמש בהם, ובשל כך הפירוש הזדקק לתרגום חדש, תרגום שונה, שישקף גם ניסיון להגיע לדיוק גבוה יותר למונחי המקור, מאחר והביטויים בערבית הם בעלי כמה משמעויות. מאחר וכבר נעשית עבודת התרגום הוחלט גם לבצע מחקר של כתבי יד ודפוסים ישנים בהם לעתים התגלו תוספות ושינויים. גם הבחירה בהלל גרשוני למתרגם גרמה להרמת…

היבשת האחרונה שלי
כללי , ספרים למבוגרים / 10 בנובמבר 2018

אנטארקטיה היא המקום אליו נוסעים כאשר נגמרו אתרי התיירות, או נגמרו אתרי המסתור. התיירות ליבשת התפתחה מאוד בשנים האחרונות ואינה נחלתם של הרפתקנים בלבד, אלא בעיקר של אלו שיכולים להשקיע סכום לא קטן (כמה לא קטן? משהו סביב 20,000 דולר פחות או יותר). אבל יש כאלו שדווקא בורחים לשם. בורחים למקומות הלא מאוכלסים. למקומות בהם האנושות בקושי הגיעה. דב וקלר נפגשים במטוס ומנסים לנהל זוגיות ביבשת השביעית, אנטארקטיקה. לפעמים זה יותר פשוט, למשל כאשר הם נשארים שם ביחד כמה חודשים בעונת הקיץ, לפעמים זה יותר מסובך, למשל כאשר קלר נשאר שם גם לחורף הארוך והחשוך ודב חוזרת למרכז ארצות הברית. דב חוקרת כל מיני דברים שקושרים לפינגווינים, ואילו קלר רק רצה לברוח, והתנדב לעבודות תחזוקה בבסיס מחקר באנטארקטיקה. דרכיהם נפגשות שוב בעונת התיירות והפעם באוניות התיירים. שם הם משמשים כמדריכים ותוך כדי כך גם מגיעים לאיים בהם הם חוקרים את אותם ציפורים דרומיות ואת ההשפעות של התיירות והשתנות האקלים עליהן. הספר הולך קדימה ואחורה בזמן ומוביל לאירוע הבלתי נמנע המוזכר כבר בתחילתו – טביעתה של ספינת תיירים גדולה לחופי אנטארקטיקה. אנו יודעים שדב ניצלה מהאירוע, היא המספרת ובגוף ראשון, וההשוואות לטיטאניק בלתי נמנעות ולמרבה הצער, אפילו מופיעות בספר בפירוש, בתחילתו וגם בסופו. העלילה נעה בין הזמן הקרוב, השבוע שלפני הטביעה ובין…

אין זיכרון אחר
כללי , ספרים למבוגרים / 7 בנובמבר 2018

כמו רבים אחרים, פגישתי הראשונה עם יצירתו של רועי חסן, הייתה בשירו המאד מדובר, מדינת אשכנז. חסן מקריא מול המיקרופון כולו חדור זעם והשומע? אולי מזדהה ואם הוא כמוני, כן כן אשכנזי, פשוט לא מבין מה רוצים ממנו. דוגרי, מיסכנות היא תכונה גרועה וכזו הרגשתי בשיר בשפע. עם צדק, בלי צדק, אבל בעיקר עם חוסר מוחלט של הידיעה ההיסטורית על עשרות אלפי יוצאי אשכנז שהגיעו לארץ ללא שום דבר ולמעשה בנו את עצמם מחדש. אני מכיר גם לא מעט עולים מארצות ערב, שגם הם הגיעו בלי כלום ובנו את עצמם מחדש, בלי להתמסכן, בלי להרגיש בכוח מקופחים, ובעיקר בלי להרגיש שמישהו בכלל חייב להם משהו. לכן התלבטתי אם בכלל לקרוא את ספרו החדש של חסן, “אין זיכרון אחר” ושוכנעתי שלנסות כדאי. בצד היתרונות, זו אפשרות להכיר קצת יותר את כתיבתו של חסן ולא דרך שיר בודד וכמו כן הספר קצר למדי ובנוי מסיפורים קצרים כך שלא נדרשת השקעה מרובה. יתרון נוסף, הוא שלהתאכזב במצב כזה פשוט אי אפשר. בספר תשעה סיפורים, חלקם קצרים מאוד חלקם ארוכים יותר. בכולם דמויות צעירות מאוד, רובן גברים, משולי החברה, שהמילה שהכי תאפיים אותם תהיה תלישות. הם אינם חלק מההוייה הישראלית. בסיפור הראשון מסופר על חייל שרק רוצה לראות קב”ן ולהשתחרר מהצבא, לכאורה על רקע מצב כלכלי קשה…