המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
קרונוס

ספר חדש בסדרת הספרטן, סוכן העל של שירות MI6 שנקרא שוב להציל את העולם. לקח קצת זמן (הרבה זמן) מאז יציאת הספר הקודם (סנטינל, ולפניו מגידו), ואפילו חשבתי שההוצאה זנחה את הסדרה ושהיא מיצתה את עצמה לאחר שני ספרים (הסופר בראיון ישן איתו אמר שיש לו עוד חומר גם לעשרים ספרים ואכן יצאו כבר עוד כמה באנגלית). אבל הנה יוצא הכרך השלישי לאחר הפסקה ארוכה וטוב שכך, כי אתם בטח לא זוכרים מה כתבתי בסקירה על הספר השני, ותאכלס אין סיבה לא להעתיק אותה משם כמעט במלואה. רק נציין שאין קשר בין עלילות הספרים וניתן לקרוא את הספר גם בלי לקרוא את הקודמים. הספר הוא שוב ולחלוטין more of the same. אמנם יש יתרון שמרחק הזמן עובד מאחר והספקתי לשכות את הספרים הקודמים אבל העיקרון זהה. מתחיל בפרשה בעבר, והפעם, בכירים אמריקאים ורוסים נפגשים ומאשרים תקנון סודי שיאפשר השמדת עם (לא אותנו למרבה המזל) תוך עקיפת והטעיית נשיא ארה”ב, וכמובן נוקטים אמצעי זהירות שאיש לא יבגוד בהם. זה קורה בשנת 1995 ומנהל את העניין קצין לשעבר בשטאזי. עשרים שנה חולפות ומישהו מתחרט ורוצה לפתוח את הפה. סוכנים לשעבר בוגדים ומחליפים צדדים, כולם מתוחכמים, כולם צופים שני מהלכים קדימה וכולם לא יהססו ללחוץ על ההדק. העלילה זזה בין עשרות ערים, כשהפעם…

גודאי

כמה ספרים של יוצאי אתיופיה קראתי? אפשר למנות את “מסיני לאתיופיה“, אבל הוא ספר עיון הלכתי ואינו פרוזה. לא עשיתי מדגם, אבל הייצוג של יוצאי אתיופיה על מדף הספרים הוא אפסי. הקהילה האתיופית עולה לחדשות בהקשרים לא חיוביים. קיפוח, גזענות, אלימות משטרתית, וזאת למרות שחלק מהעולים כבר שלושים שנה בארץ ומגדלים דור של ילדים ישראלים לכל דבר. ולכן חשוב דווקא להעלות את בני הקהילה בהקשרי תרבות אומנות וספרות, שכמובן נמצאים אך פחות מיוצגים. זהבה גושן מספרת ומעין בן הגיא העבירה למילים וביחד הן יצרו סיפור מקסים על גודאי, נערה הגדלה באתיופיה, עולמה וחלומותיה. מהחיים הפשוטים בכפר, גידול התירס ופולי הקפה, גירוש הארנבות והקופים ועד החלומות ללמוד ולהשכיל, לדעת לקרוא ולכתוב ולצאת מהכפר לעיר הגדולה. נהנתי מאד לקרוא בספר, על אורחות החיים של יהודי אתיופיה הכפריים ומעט גם על החיים העירוניים. על חיי ומנהגי המשפחה שלהם, על שמחות הנישואין והלידות וחלילה על אבלות, על טקסי הדת שלהם ביום השבת ובחג הפסח וגם על הכיסופים והרצון לעלות לארץ ישראל, ירוסלם, הנמצאת מעבר לנהר הגדול (אולי הנילוס הכחול הזורם מאתיופיה לסודן) ולמדבר האינסופי. המסע לארץ ישראל תופס חלק גדול בספר. זהו מסע מסוכן, אליו הלכו מבוגרים וילדים, קשישים ונשים הרות. לא כולם שרדו את המסע הקשה או את תלאות מחנות הפליטים בהם היה…

חמישה
כללי , ספרים לנוער / 4 באוגוסט 2016

הספר חמישה של יובל אלבשן לכד את תשומת הלב שלי וגם של הדר. אני כמובן מתעניין מיד בכל ספר שיש בו אלמנט אסטרונומי, והדר נמשכה בגלל התוכן. כותרת המשנה מפתה: “רק חמישה יזכו להינצל ולהקים אנושות חדשה”. אנו כבר חושבים על דיסטופיה כלשהי. כדור הארץ מושמד וצריך לבחור מי יתחילו חיים על המאדים או משהו כזה ובכל אופן הדילמה “אינך יכול להציל את כולם, במי תבחר?” היא דילמה ישנה, כל מי שהיה בתנועת נוער עסק בה, ומההיכרות עם פרופ’ יובל אלבשן חשבתי שיהיה לו מה לחדש בנושא. הוא סופר בעל ניסיון, הוא בעל תארים אקדמאיים שרלוונטים לסוגיה, ואני נהנה לשמוע אותו כאשר הוא מתראיין בנושאים שעל סדר היום. לצערנו, הספר לא עמד בציפיות, אביא את מילותיה של הדר: “כל מי שהיה בתנועת נוער כל שהיא, עבר את הפעולה שבה נותנים לחניכים 10 דמויות שתקועות בחלל ואפשר להציל רק חמש מתוכן. כשראיתי את הספר חמישה- זה היה בדיוק זה! מישהו מצא דרך לאפשר טיסות מסחריות לחלל וחללית עם 11 נוסעים עושה את דרכה אל השמיים, במטרה להגיע לחלל ולחזור למקום אחר על כדור הארץ. אך תקלות תמיד יש ונוצר מצב שהחללית תקועה אי שם בחלל, בלי יכולת לחזור לכדור הארץ ועם חלון זמן שהולך ואוזל. רק חמישה יכולים להינצל ( ופה גם…

שני בתים בקצה העיר

עדות רבות בעם ישראל, לפחות כמספר המדינות, המחוזות, והפלכים שמפוזרים על פני הגלובוס מהודו ועד כוש. ואולי על רקע ימים אלו של דוח ועדת ביטון, בחרתי לקרוא בספר שני בתים בקצה העיר, ספר שלפי הוצאת הספרים והשם הבדוי על הכריכה מרמז על מוצאו החרדי, המביא סיפורים של כמה מעדות ישראל המכונות “עדות המזרח” אך רחוקות כמרחק מרוקו מבוכארה (גם בהקדמה מוזכר שהביטוי כוללני מדי). הסיפורים קצרים וכולם מביאים מהווי העדה ודווקא בתקופה בו עברה עדה זו טלטולים על רקע אירועים היסטוריים (הקמת מדינת ישראל, המהפכה הקומוניסטית, עליית חומייני) ומסתיימים כמעט כולם, בעלייה לארץ ישראל (יש גם סיפורים המתחילים בישראל). בחלאב שבסוריה אנו לומדים על מנהגי העשירים להחזיק “חכם” בבית, בג’רבה אי הכוהנים אנו למדים על כיסופן של האמהות שבניהן ישרתו בבית המקדש, באשדוד אנו למדים על מנהגי החזנות בחגים ובפרס אנו נתקלים בקהילות מבודדות שאינן יודעות כמעט דבר פרט לכך שהם יהודים. בסוף הספר נאמר שהעולים לא מצאו עניין רב בתיעוד הווי ומנטליות והתמקדו בתיעוד דברי תורה, חידושים ופיוטים. ספר זה בא להשלים מעט מהחסר, שני הבתים בקצה העיר, אולי רמז הם לאותם הודו וכוש שבכל אחד מהם התקיימו חיים יהודים עירנים ותוססים. הספר מיועד ומתאים בעיקר לבני נוער צעירים אך גם מבוגרים יכולים לקוראו ולהנות ממנו – ללא שום קשר למוצאם…

תחת אש

בשם ספרו תחת אש, מכוון יוני שטבון לקרב בבינת ג’בל במלחמת לבנון השנייה, הקרב שנצרב בזיכרון של רועי קליין שקפץ על רימון על מנת להציל את חייליו ששהו לידו. בקרב עצמו נהרגו שבעה חיילים וגם היה קושי עצום לפנות את הפצועים וההרוגים. על תפקודו בקרב קיבל יוני שטבון את צל”ש הרמטכ”ל. יוני שטבון כיהן קדנציה קצרה כח”כ במפלגת הבית היהודי ולאחר החלטתו לא לתמוך בחוק הגיוס (החוק שהובל על ידי מפלגת יש עתיד) נדחק ממנה החוצה, ניסה לרוץ במפלגת יחד עם אלי ישי ונכשל. במבט לאחור, כאשר לפיד באופוזיציה והחרדים בקואליציה, לא נראה ברור בכלל למה מראש להתעקש על חוקים שהיום יהיו ומחר יפלו (מי אמר ליב”ה) במטוטלת הפוליטית. הספר לא עוסק בפוליטיקה הנוכחית, למרות שבין השורות אפשר למצוא סימנים לכך ששטבון ספג לא פחות אש, ואולי אפילו יותר, בקלחת הפוליטית. אמנם אש שלא נפגעים ממנה גופנית, אבל צלקות בוודאי נשארו (אפשר לקרוא על כך בראיון עם שטבון במקור ראשון) הספר מתחיל ביציאה מלבנון. אין כמעט פירוט של הילדות והתקופה המוקדמת בצבא. טוב שכך, ספרי זיכרונות שמתחילים משלב מוקדם מדי, נוטים לשעמם את הקורא. גם התיאורים המשפחתיים מצומצמים ובאים בעיקר לבטא את הקושי של קצין קרבי וצעיר ששלושה ימים לאחר חתונתו מוקפץ לשלושים יום ושהחופשה המשפחתית אותה תכננו זמן רב…

היסטוריה של המדע לצעירים מכל הגילים

הסקירה נכתבה על ידי בני יאיר בן 16 לאחר שקרא את הספרים הקודמים בסדרה: היסטוריה של העולם והיסטוריה של הפילוסופיה וחיכה ליציאת הספר הבא בסדרה. הספר “ההיסטוריה של המדע לצעירים מכל הגילים” עוסק בצורה מקיפה ברוב תחומי המדע העיקריים לאורך ההיסטוריה. הספר כתוב בצורה כרונולוגית ,בתחילת הספר מדובר על בבל, לפני כ 3000 שנה, ובסוף הספר מדובר על סוף המאה העשרים. לפני שקראתי את הספר קראתי את מה שכתוב על ויליאם ביינום, הכותב. קראתי שהוא פרופסור להיסטוריה של הרפואה וחשבתי שאולי הוא ידבר בספר בעיקר על רפואה ולא על תחומים אחרים במדע, כשהתחלתי לקרוא את הספר כבר הייתי בטוח שהוא ידבר על רפואה יותר מדי, בעיקר כי שלושה מתוך ששת הפרקים הראשונים הם על רפואה, אבל בסופו של דבר הספר מאוזן מבחינת הנושאים. במקרים בהם תגלית מסוימת מתגלית כשגויה או מתפתחת בצורה משמעותית הרבה שנים לאחר גילויה, הכותב מציין זאת כמעין סוג של “ספוילר” – לדוגמא : “גלנוס, רופא ששיכלל את הרעיונות של המסורות ההיפוקרטית 600 שנים מאוחר יותר קישר את המושגים חם, קר, לח ויבש גם למאכלים מסוימים ולתרופות מסוימות” (עמ’ 37) “הגורו של גלנוס היה היפוקרטס, שחי יותר מחמש מאות שנים לפניו….” (עמ’ 50) . כל פעם שהייתי מגיע “לספוילר” כזה הייתי מתוח לקרוא את ההמשך, וכל פעם שקראתי…

להטוטים

לאחר עיכוב ממושך יוצא לאור הספר השני בסדרת תעתועים ממשיך את קורותיהם של אלאיה, ארקו וסגו החוזרים עם טליה, הנסיכה החסרה, לממלכת מגילנדו הנמצאת באנטארקטיקה. אם טרם קראתם את הספר הראשון התחילו בו ואם מחמת הזמן שכחתם מעט מה קורה בו נזכיר כי באמצע תחרויות הכתר בין ארקו וסגו הקובעות מי ירש את הכתר, התברר כי יש להם אחות שנעלמה והיא למעשה צריכה להיות השליטה הבאה של הממלכה. שני הנסיכים, ביחד עם אלאיה, נערה משרתת (אולם יש בה הרבה יותר ממה שנראה לעין) יוצאים למסע לירושלים ומאתרים שם את הנסיכה האבודה. כבר בקבלת הפנים בחזרתם הם מגלים כמה דברים לא צפויים. למעשה כל מה שקורה שם לא צפוי והנערים מבינים שהמזימות והתככים רק התחזקו בהיעדרם. אין מנוס אלא להמשיך ולפתור את התעלומה. ואצל מי נמצא המפתח לפתרון? בוודאי חלק ממנו אצל דונצו, אחיו של המלך שנראה על פניו כרשע המושך בחוטים. המלך והמלכה עצמם גם נראים מסתירים לא מעט מיד. המכשפות, לכו תסמכו אליהן. לעולם אי אפשר לדעת מה הן זוממות. הוריה של אלאיה, זוריון נעלם ולאורה אמה גם מתנהגת בצורה מוזרה. קשה לדעת על מי אפשר לסמוך. ברקע, חברותם של ארקו ואלאיה היא לצנינים בעיני המלך והמלכה, סגו וארקו ממשיכים לריב כמו נערים מתבגרים ולטליה לא ברור אם היא…

הגולם
ספרי ילדים , ספרים לנוער / 25 באפריל 2016

באמת מפתיע איך מכל העושר היהודי הקשור לעולם הפנטסטי של רוחות, שדים, אשמדאים ושאר נפלאות המפורטות באגדות התלמוד ובמדרש, לא נוצרו יותר סיפורי פנטזיה מקוריים היונקים מחומרים אלו. אולי הידוע מכל אותם יצרים מאגיים הוא “הגולם” של המהר”ל מפראג, ששמו נהייה כבר מזמן מילה המוכרת כמעט בכל שפות העולם ושעשרות ספרים ויצירות נכתבו אודותיו ובהשראתו. והנה סופסוף ספר מרתק לילדים מגיל עשר, אך גם כמבוגר נהנתי ממנו מאד, העוסק בגולם המגיע בדרך לא דרך לירושלים של תחילת שנות השמונים במאה שעברה. חבורת ילדים העושה מה שילדים עושים בחופש הגדול – בעיקר כלום – מגלה בצורה נסתרת קופסת פח המכילה את עפרו של הגולם. איך הגיע העפר מעליית הגג הנעולה באלטנוישול בפראג לירושלים? מי יכול לעזור לילדים להחיות את הגולם, ולמה בכלל לעשות את זה כאשר ברור שההיסטוריה של “הגולם קם על יוצרו” תתחדש וביתר שאת? את כל זה תקראו בספר, הכתוב בשפה יפה וקולחת השומרת על נופך ארכאי מעט כמקובל בסיפורים ירושלמיים ולופתת את קוראיה עד סוף הסיפור, אם בכלל יש לו סוף     הגולם דניאל שלם ידיעות ספרים 2016 מגב הספר היה משהו לחלוטין לא נורמלי בעפר הזה… כאילו העפר עצמו הרעיד והתנשם, כאילו היה בו משהו חי, חי ומתפתל ומתייסר. זה היה בחופש הגדול ההוא, כשאני והחברים…

לרוץ עם סוסי הפרא

מה הדבר הראשון שאנחנו מרגישים כשאנחנו לוקחים ספר לידיים? הכריכה. ובמציאות היא יפהפיה, הרבה יותר ממה שאפשר לראות בתמונה. ההדפס של הסוס בלט, והזהב של הפרחים הבריק. מה הדבר השני שמרגישים? הנייר. וגם הנייר היה נייר איכותי, משיי וחלק, שונה מנייר הדפוס הרגיל. הספר “לרוץ עם סוסי הפרא” אינו מסוג הספרים שאני קורא באופן תדיר. בהתאם לרוח הז’אנר העלילה נעה בציר ההווה ובציר העבר – סוף המאה ה-13 ומשרעת גיאוגרפית רחבה מאנגליה ועד מונגוליה. עלילת ההווה דקת בשר ומשמשת רק כסיפור מסגרת קצרצר לעלילה ההיסטורית. היילן, מחפש נקמה ומנוחה לנפשו ומצטרף למסעי הצלב השמיני עם הנסיך אדוארד. הוא אדם בודד, חסר משפחה וחברים. סוד אחד עליו מתגלה בהתחלת הסיפור, אבל דמותו נשארת מסתורית. הופתעתי מעט מחוסר העיסוק בעניינים רומנטיים עד שהגעתי למחצית הספר ובו תפנית עלילתית דרמטית. מאותה נקודה חששתי שהספר עומד לגלוש אך ורק לרומנטיקה (זוכרים מה קרה בסדרת “שבט דב המערות”?) וכמעט נטשתי אותו, אולם לאחר דילוג קצר קדימה, ראיתי שלא כך הדבר. ובכל זאת, ככל שהתפנית הייתה דרמטית היא הורידה את רמת הסבירות של הסיפור ובהתאם את רמת העניין שלי, ומבחינתי הייתה חיסרון. קשה לי לשפוט את הספר, לזכות או לחובה. עד מחצית הספר נהנתי, וגם בהמשך לא סבלתי  אבל גם לא אזכור ממנו משהו. אודה שההפתעה המרכזית…

שם צופן וריטי

סוף שנת 1943 ולאחר תבוסת הנאצים בסטלינגרד והפלישה לסיציליה, ברור כי גרמניה הנאצית לא תזכה במלחמה. זה הרגע לספר “שם צופן וריטי” המתאר משימה סודית שהסתבכה.  סוכנת חשאית נתפסת ומעונה במטה הגסטפו בעיירה קטנה בצרפת. חוקריה מנסים לחלוב ממנה מידע רב ככל האפשר וכל האמצעים קשרים. מה משימתה, מי הם אנשי הקשר שלה במחתרת, איפה נמצאים שדות התעופה ומה מצבת כח האדם והמטוסים בחיל האוויר המלכותי. והיא נשברת ומגלה את הכל. או שלא? משמעות המילה וריטי היא אמת (מהמקור הלטיני VERITAS), והסוכנת מגלה את האמת, אבל לא רק את האמת ובוודאי שלא את כל האמת, ולא פלא שמתוך המילים שאפשר לקרוא על הכריכה רק שתיים ברורות במיוחד “is lying”. אותה סוכנת (שכן גם את שמה המלא תגלו רק באמצע הספר) מרגישה כמו שחרזדה. ימיה ספורים. היא מרגלת ולא חיילת ולכן אינה זכאית להגנה של אמנת ג’נבה. הטיפול של הנאצים במרגלים, מתנגדי משטר וחיילים רוסים מכונה מדיניות “לילה וערפל”. אנשים שנעלמו, ללא שום תיעוד והסבר כמו נמוגו בערפל (ובפועל נרצחו בצורות מחרידות, חלקם בניסויים הידועים לשימצה). כדי לשרוד עליה לספר כל יום עוד משהו, ולקוות להצליח לעבור את הלילה, אבל קצין הגסטאפו, ועוד יותר מכך, מפקדו, מאבדים את הסבלנות. זהו סיפור על חברות, על נשים, על נשים בעולמם של גברים (טייסים…