ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
אל שפת האמת
כללי , ספרי יהדות / 15 בינואר 2017

ספרו של הרב אייל ורד מביא פירושים לדרשותיו של ה-“שפת האמת”, האדמו”ר השלישי מגור רבי יהודה אריה לייב אלתר. בהקדמתו רושם הרב וורד כי תורתו של האדמו”ר אינה צריכה הקדמות, אולם לדעתי דווקא צריך הקדמה ובפרט אם יש רצון להגיע לקהל קוראים גדול יותר. מעט רקע על פועלו של הרב ותקופתו היו נחוצים להבנה טובה יותר של הדברים. מכל פרשה נבחרו שני דיבורים של האדמו”ר ולאחריו מופיע הסבר ופירוש. הרב ורד כתב  שהביאור אינו במובן פירוש הקלאסי אולם לפעמים נדמה כי יש צורך במעין תרגום דבריו של השפת אמת, לשפת ימינו ובפרט עבור אנשים שאינם בקיאים בתורת החסידות ובחסידות גור בפרט, דבר המצריך לימוד, והספר נותן בבחינת טעימה מהדברים והנגשה שלהם לקהל הרחב.  עוד נכתב בהקדמה כי מטרת החיבור היא גם לאפשר לימוד עצמי של ה-“שפת אמת” על ידי הכרה של המונחים והשפה הפנימית שלו. ייתכן ובקריאת המאמרים הראשונים, ירגיש הקורא הלא מיומן, כמוני,  שדברי ה-“שפת אמת” כפי שהם, סתומים למדי, אך כבר לאחר קריאת כמה מאמרים נראה שיש הבנה בסיסית של צורת הכתיבה המיוחדת, וייתכן כי קריאה רצופה בספר, ואני נוהג לקרוא ספרים כאלו במשך שנה על סדר פרשות השבוע, אכן תאפשר לקורא התמודדות עצמית עם דברי האדמו”ר. מאחר ועוסקים באדמו”ר חסידי, נכליים בספר גם מעט סיפורי צדיקים וכך בסוף חלק…

ניצוצות של קדושה
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 12 בינואר 2017

הספר השלישי בסדרת אמרות טהורות (עד עכשיו יצאו ספרים עם אמרות של הרמב”ם ושל הרב קוק) מוקדש לרבי ישראל בן אליעזר הידוע יותר בכינוי הבעל שם טוב, הבעש”ט, מייסד תנועת החסידות. לא נגזים אם נאמר שהבעש”ט אחראי לאחת המהפכות הגדולות ביהדות ויצירת תנועה שסחפה אחריה המונים ושינתה את היהדות בת זמנה. הספר עצמו מציג מבחר אמרות קצרות. לא יותר מעמוד ולפעמים גם הרבה פחות. אימרה אחת בכל עמוד, עם שוליים רחבים. חלק מהאמרות קלות להבנה, חלקן קשות יותר וכל אחת מהן מסתירה מאחוריה משהו ודורשת מהקורא מחשבה. אין בספר  חלוקה לתתי נושאים בתוך הספר והאמרות מוגשות כמו שהן ללא כותרות והסברים. זהו אינו ספר לימוד לתורת הבעש”ט אלא הבאת מבחר קטן מאמרותיו. הספר מתאים לדפדוף ופתיחה אקראיים וכספר מתנה. מי שאהב את הספרים הקודמים בסדרה ישמח לשמוע על צאת הכרך החדש. בסוף הספר, מביא הרב חיים לוריא, עורך הספר, פרקים קצרים על חייו ותורתו של הבעש”ט. פרקים אלו הם בבחינת מעט המחזיק את המרובה ומשלימים את האמרות, וכוללים גם שלוש מעשיות על הבעש”ט, אך כמובן שביריעה קצרה זו, גם הם עצמם מהווים רק פתיחת דלת והזמנה ללימוד מעמיק יותר של הבעש”ט ותורתו ובכך אפשר להיעזר ברשימת המקורות שבספר ניצוצות של קדושה – מחוכמתו של הבעל שם טוב עריכה: הרב חיים…

השותפות הגדולה
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 27 באוקטובר 2016

ספרו של הרב זקס “השותפות הגדולה” עוסק בקשר בין הדת למדע. בניגוד לספרים אחרים בתחום הוא אינו מנסה להראות שהדת לא סותרת את המדע, או שהמדע לא סותר את הדת, או שכל מה שהמדע מגלה כבר נאמר בדת, או להניח שאין שום קשר בין השניים. ספרו הוא משהו אחר לגמרי שמשמעותו כשם הספר. הדת והמדע דרושים שניהם ביחד, בשותפות, על מנת להוביל לחברה טובה וברת-קיימא. אין אפשרות לוותר על אחד מהם. ציור הכריכה המקסים משקף היטב הבחנה זו. נוסחאות המדע עם הכתב העברי של התורה, הם שתי מחציות המוח האנושי שרק החיבור ביניהן יכול להצמיח נבט, או במילותיו של הרב (המופיעות גם בגב הספר): “הסיפור שיסופר פה הוא סיפורה של התודעה האנושית, ויכולתה לעשות שתי פעולות שונות למדיי… המדע מפרק דברים כדי להבין איך הם עובדים. הדת מצרפת דברים כדי להבין מה הם אומרים.” הרב זקס מפרט את דבריו באריכות אך בבהירות, עם דוגמאות רבות ואף מעט חזרות בין הפרקים. במקרה הזה החזרות מועילות ותורמות להבנת הרעיונות המורכבים. טענתו הבסיסית של הרב היא כי תרגום התנ”ך ליוונית, איבד חלק ממשמעויות התורה שאינם יכולים לעבור שפה. בנוסף, הפרדיגמה היוונית שונה מהפרדיגמה היהודית . בלוגיקה היוונית ישנה אפשרות של “או או”. או שהעץ ירוק או שהוא לא ירוק. אין מצבי ביניים. בתורה…

חוכמה מקדם

“חוכמה מקדם” הוא ספר קצר המרכז סיפורים על חכמי המזרח. ייחודו הוא בפריסה הרחבה של האישים המובאים, מצפון אפריקה ועד ערבות אסיה. כל פעם שיש בידי ספר מסוג זה (וראו שני בתים בקצה העיר) אני תמה על ההגדרות אשכנזים וספרדים. מה הקשר בין ספרד לבין גיאורגיה ואוזבקיסטן? בדיוק אותו קשר שיש בין אשכנז למדינות אלו. ממילא גם בין מרוקו לעיראק ההבדלים העצומים, אך גם הכינוי “אשכנזים” אינו ברור שהרי קהילות שונות כל כך בין ליטא, פולין, רומניה, הונגריה, צ’כיה גרמניה ובכל מקרה גם ספרד ויוון הן חלק מאירופה (לפחות בינתיים). ועל כן אפתח דווקא בסוף הספר, באחרית דבר המנגידה את הסיפורים המובאים בו לז’אנר המכונה סיפורים חסידיים (אשכנזים). איני יודע מה טעם יש לנסות למצוא את ההבדלים או לדוש בהם, או להגיע למסקנות של הכותב על כך שסיפורי המזרח נטועים יותר בבית, בקהילה, בחיי היום יום, בעוד שסיפורי החסידים עוסקים בעיקר בחסיד וברב.  חצרות בעלות מאפיינים חסידיים יש גם אצל יהודי המזרח, ולא עברתי על כלל הסיפורים הקיימים כדי לקבוע אם אבחנתו של כהן נכונה. אבל אפילו אם היא נכונה, מה הטעם בה מעבר לספסלי האקדמיה? האם להמשיך ולהנציח הבדלים? האם על מנת להדגיש את הקיפוח וההדרה שהיו או לא היו, יש דווקא צורך במעין הפוך על הפוך, לטעון שדווקא “אנחנו” יותר…

לגעת בזמן
כללי , ספרי יהדות / 1 באוקטובר 2016

ספרו של הרב נויבירט מרכז מאמרים קצרים על חגי ומועדי ישראל. זהו ספרו הראשון של הרב נויבירט ובהקדמה הוא מתאר כמה התלבטויות לגבי מבנה הספר. כפי שהזכרנו אך בסקירתנו האחרונה (משפטי הרב קוק), גם גישת ספר זה היא למאמרים קצרים וממוקדים בנושא אחד, וכאלו הניתנים לקריאה בדקות בודדות. אם מסתכלים בכריכת הספר רואים שהרב נויבירט משמש כרגע כנשיא ארגון חברות”א – יהדות בנוסח תל-אביב, דבר המסביר את הרצון לפנות לקהלים גדולים יותר. בספר מופיעה התייחסות גם לימי הזיכרון והעצמאות ואפילו לט”ו באב. לפני שנסקור את הספר נאנח קצת על מה שקרה לעיר העברית הראשונה תל אביב, עיר בה נולדתי  וגדלתי. זכורים לי ימי ראש השנה שבהם כל העיר למגדול ועד קטן מאיש ועד אישה, מדתיים ועד חילונים, התפרשה על שפת הים מיפו ועד הירקון לאמירת תשליך ולא היה אפשר כמעט למצוא מקום פנוי על המים. גם רחוב דיזנגוף, היה סגור בחלקו לתנועה, ואמנם בתי הקפה היו פתוחים (ומלאים), אולם אווירה של שבת הורגשה בכל רחבי העיר. ערב ראש השנה נביא תקציר של הפרק “על כתיבה וחתימה, פתיחת שערים ונעילתם” כמו כול פרק, פותח פרק זה במדרש מהתלמוד: “דתניא הכל נידונים בר”ה וגזר דין שלהם נחתם ביוה”כ דברי ר”מ ר’ יהודה אומר הכל נידונין בר”ה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו…

משפטי הרב קוק
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 27 בספטמבר 2016

הרב קוק נודע בסגנון כתיבתו הייחודי, לעתים אניגמטי, והבנת דבריו מצריכה קריאה איטית ומדוקדקת ובעיקר לימוד של הז’רגון, כי העברית של הרב קוק שונה מהעברית הרגילה שלנו, ואפילו שונה מהעברית המשמשת לכתיבה תורנית. משנתו של הרב קו נמצאת בתנופה ודי אם נזכיר את ספרוניו (הדומים לספרון זה) של הרב יובל פרוינד או את מפעלו של הרב חגי לונדין המוציא כרכים רבים מכתבי הרב במהדורות חדשות. שתי דוגמאות אלו מהוות את קצות הסקאלה. מחד, הוצאה מחודשת של כתבים מלאים, שלמרות שיש בהם פירוש הרי הם דורשים התמסרות מהקורא ולימוד מעמיק ומאידך, ספרונים, מנות קטנות בלבד המתאימות לתזזיתיות של ימינו בהם יכולת הריכוז בכל מה שלא נכנס לסטטוס פייסבוק אחד ודורש לחיצה על “הצג עוד” הוא ארוך מדי. תחילתו של ספר זה אכן בעמוד פייסבוק. אסף פאסי, מומחה למדיה דיגיטלית, יודע איפה הקהל נמצא ואיך להגיע אליו. הכל בקטן, ובמרוכז. אמנם, צר לי אישית על אובדן העומק (ואני אף חווה אותו בעצמי, כאשר וורטים קצרים זוכים לתפוצה נרחבת, ואילו מאמר ארוך מעט יותר הדורש עשר דקות קריאה כמעט חסר תפוצה), אולם כנראה שאין ברירה אלא לקצר. זה מה שהקהל רוצה, ולמרות שבספר יש מקום להרחיב, פורמט הקיצור נשאר ונשמר. נביא שני עמודי דוגמה, שנבחרו על ידי באקראי.   אפשר להתרשם מהתמונות היפות…

מוסר אביב
כללי , ספרי יהדות / 24 בספטמבר 2016

הספר “מוסר אביב” יצא לאור לאחר פטירתו של הרב אהרון ליכנטשטיין אולם כולל מבוא מאת הרב. הספר כולל מאמרים שונים של הרב חלקם שתורגמו לראשונה לעברית בכרך זה ותחילת העבודה עליו הייתה עוד בחיי הרב, אולם השלמת המלאכה וההדפסה רק לאחר פטירתו. המאמרים ישנים אולם בהקדמה מבטיח הרב ליכטנשטיין כי גם במעבר נוסף עליהם מצא אותם מתאימים לימינו ולא מיושנים, אם כי בוודאי היו נעשים בהם שינויים כאלו ואחרים. בהתאם לכותרת המשנה של הספר המאמרים מחולקים לקטגוריות של הלכה ומוסר, אמונה, מצוות וחברה ומדינה ותקופת הזמן שבו נכתבו היא משנת תשכ”ג ועד תשס”ד – תקופה של למעלה מארבעים שנה. אולי המאמר המוכר ביותר בכרך הוא “זאת תורת ההסדר”, מאמר העוסק בצורך בישיבות ההסדר ובהצדקה ללכת למסלול זה ולא למסלול ישיבתי מלא. בהקדמה לספר, כותב הרב כי היום צריך להצדיק גם את המסלול מכיוונו השני, שכן עיקר הביקורת עליו היא שהמסלול הצבאי שבו אינו מלא, אולם המאמר נישאר בגירסתו המקורית. דווקא מאמר אחר צד את עיני בשל החשיבות והחידוש שהיה לי בו. זהו מאמר שכותרתו “האח דניאל והאחווה היהודית” העוסק בשאלה האם יהודי שהשתמד לחלוטין זכאי להכרה כיהודי על ידי מדינת ישראל (בית המשפט פסק אז בכל אופן שלא). השאלה רלוונטית בעיני מפני שלא פעם אני שומע מאנשים כי הם יהודים…

מבית לפרוכת
ספרי יהדות , ספרי עיון / 20 בספטמבר 2016

התורה מקמצת בפרטים וזה ידוע, ואולם דווקא טקס אחד מתואר באריכות עצומה – טקס כניסתו של אהרון הכהן לקודש הקודשים. תחילת פרשת אחרי מות עוסקת בכך באריכות, והכניסה לקודש הקודשים אינה פשוטה ומורכבת מפעולות רבות. מסכת שלמה במשנה עוסקת בכך – מסכת יומא – שכמעט כולה הוא סדר העבודה ורק בסופה הלכות יום הכיפורים. מנהג מקובל הוא ללמוד את מסכת יומא ביום הכיפורים עצמו, או בעשרת ימי תשובה וגם אני מנסה ללמוד משניות אלו ואולם תמיד הרגשתי חוסר מסוים, כי גם אם לאחר קריאה מעמיקה של המשנה ופירושיה בברטנורא ובקהתי הבנתי את הפעולות שנעשו ואת המחלוקות השונות בסדר הפעולות, הרי שלא מופיעים שם מניעים והסברים לצורך ולמשמעות של כול פעולה אפילו שהטעמים לא ידועים לנו וההסברים יהיו בגדר השערות ומחשבות. מסיבה זו, ספרו של הרב אברהם סתיו – “מבית לפרוכת” עונה על הצורך ודן בעבודת יום הכיפורים בפשט ובעיון תוך ניסיון לתת משמעות לכל פעולה. זהו ספר עבה ומפורט ומאחר ואין אפשרות לקרוא את כולו טרם יגיע החג, נעשה כהרגלנו ונבחר פרק אחד, הפרק דן בנושא “גניזת הבגדים” והוא מופיע בעמודים 78-88 לדיון. תשאלו למה דווקא פרק זה ולא פרק בנושא “רב הוד ורושם” כדוגמת הקרבת השעיר, הקטרת הקטורת או הווידוי? אולי כי נושא “גניזת הבגדים” נראה על פניו כנושא שולי,…

חיות הקודש

“זה ספר ההמשך להארי פוטר?” שאל אותי שכני בבית הכנסת, הנהנה להציץ בספרים שאני מביא מפעם לפעם? חייכתי, מאחר ונראה לי ששמו המסקרן משהו של הספר עושה את פעולתו, וזאת בהתאם לכוונת מחברו. אז לא, הספר אינו המשך להארי פוטר, ואינו ספר פנטזיה בכלל כפי שאפשר להבין מהשם ומהכריכה, ואם נרצה לסכם אותו במילה אחרת נאמר רק זאת: מרענן עידו חברוני, מביא קריאות אישיות במדרשים ובסיפורי התלמוד הידועים ביותר ומנסה לדון דרכם בהתבוננות של חז”ל על האחר, יהא אשר יהא. מבנה כל פרק קבוע, פתיחה מספרות העולם – מג’ין אוסטן ועד האיליאדה, דיון בסוגיה התלמודית וחזרה למקורות הזרים. כתיבה כזו טומנת הרבה פחים. היא יכולה להיתפס כניסיון פוסט-מודרני ואניסת התיאוריה שלך (ובמקרה זה פסיכולוגיה יונגיאנית) על כל מה שכתוב בתלמוד או להיתפס כניסיון רהב “תראו כמה אני משכיל ומכיר כל כך הרבה מקורות”. חברוני מצליח להתחמק משתי מכשלות אלו באלגנטיות. לא כי אינו משתמש בכלים יונגיאנים ובוודאי לא כי אינו משכיל (ההיפך הגמור כמובן), אלא דווקא בגלל שלמרות שני התנאים האלו, הוא קודם כל נשאר נאמן למציאות החז”לית ופועל וכתוב בה ועליה ועוד טורח להדגיש מפעם לפעם כי קריאתו היא אפשרית בלבד ואינה מחייבת. בכך נשאר חברוני בתחום הרחב מאד של שבעים פנים לתורה, תחום שלא תמיד קל להגדירו אולם קל…

מה נשתנה
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 11 באפריל 2016

מה נשתנה הלילה הזה. כולנו כמובן מכירים את השיר, אולם משמעות השם בספרו החדש של דוד הנשקה, אינו מה שונה ליל הסדר משאר הלילות, אלא איך השתנה ליל הסדר עצמו במהלך הדורות. לכאורה אפשר לבחון שאלה זו מימי יציאת מרצים ועד היום. לגבי הסדר בתקופת המקרא אנו יודעים מעט מאד. חמישה פסחים בלבד מתוארים בתנ”ך. בפסח מצרים לא היה עוד מה לספר, וגם בשאר הפסחים (בימי יהושע, חזקיהו, יאשיהו ועולי בבל), נראה שבאופן טבעי, קורבן הפסח הוא העיקר ועל ההגדה אנו לא מוצאים דבר, וגם מקורות מימי הבית השני אין תיאורים. גם לימינו אנו אין הספר מגיע והוא מתרכז בתקופת העיצוב הראשוני של ליל הסדר וההגדה. הספר מחולק לשני חלקים עיקריים, דיון בליל הסדר עצמו ובכל מנהגיו, ודיון בהגדה ובמדרשים השונים המרכיבים אותם, תוך הצגת המחלוקות והדעות השונות של התנאים והאמוראים. נעיר כי ההגדה כפי שהיא מוכרת לנו כיום נכתבה מאוחר יותר ודין מעמיק בהתפתחותה אפשר למצוא בספרו החשוב של דניאל גולדשמידט (הוצאת מוסד ביאליק). מבחינה זו ספרו של הנשקה מקדים את גולדשמידט ומתרכז אך ורק בתקופת המשנה והתלמוד. הספר יוצא סמוך לפסח, אך הוא אינו הגדה לפסח ואינו פירוש על ההגדה לפסח. זהו ספר מחקרי ומקיף ולמרות שהוא ספר אקדמי (ומטבע הדברים עמוס במקורות, ציטוטים והערות שוליים), ולמרות עוביו…