ילדים! מה פתאום אתם זורקים את הגרעינים ברחוב? פעם אחרונה שאתם עושים את זה!! קריאה זו אולי השמיעה אמא אחת לפני כשלושת אלפים שנה ואולם מזלנו הרב שאותם חרצני זיתים נזרקו ואחר כך נמצאו והם מהווים ממצא עיקרי בחורבת קאיפה. הספר עקבות דוד המלך בעמק האלה לוקח אותנו למסע מרתק בעולם הארכיאולוגיה ומתאר את החפירות בחורבת קאיפה, הנמצאת ליד צומת האלה בתחומה הקדום של ממלכת יהודה. הספר מיועד גם לכאלו החסרים ידע מוקדם בתחום הארכאולוגיה והוא כולל בעמודים בעלי רקע אפור הסברים בסיסיים ביותר על מדע זה. פתיחת הספר מהווה הקדמה לחפירה, לחשיבות וייחודיות הממצאים ולמשמעותן ובפרט שהם עומדים בניגוד גמור לתיאוריה אותה נכנה ״הפינקלשטיינית״. תיאוריה זו שמפותחת בעיקר באוניברסיטת תל אביב, כל טענתה היא כי סיפורי המקרא לא היו ולא נבראו. דוד המלך ושלמה המלך הינם אגדות ולא יותר וכו’. לצערם, הממצאים מוכיחים אחרת וממוטטים את התיאוריה כליל. אמנם גם המחברים של ספרנו אינם מתייחסים לטקסט המקראי כמקור מוסמך אולם הם בוחנים את הממצאים בשטח ומראים בדיוק היכן הם מסתדרים ותומכים בתיאור המקראי, היכן הם סותרים אותו וגם היכן עדיין אי אפשר לדעת. בכל מקרה חבל שדווקא באוניברסיטה הנמצאת בארץ ישראל עוסקים חוקרים שונים בתחומים שונים בהמצאת תיאורית לפיהם איננו קיימים כלל ומאחר ולרוב דבריהם זוכים ליתר פרסום ספר זה…
פרופסור מיצ’יו קאקו לוקח אותנו למסע מופלא בעתיד של המאה הקרובה. בספרו: “הפיזיקה של העתיד”, מנסה המחבר לתאר איך התקדמות הפיזיקה תוביל להמצאות והתפתחויות חדשות שישנו את חיינו. הספר מחולק לפרקים שונים כאשר כל פרק מסתיים במעין שאלה הפותחת את הפרק שאחריו. פרקי הספר עוסקים בהתקדמות המחשבים, הבינה המלאכותית והרובוטים, הרפואה ושאלת חיי הנצח, מקורות האנרגיה, מסעות בחלל, קצת על כלכלה ומסיים באפשרויות השונות להתיישבות בחלל. אמנם קשה לנחש את העתיד, אולם קאקו מציין שלפחות הטכנולוגיות אותן הוא מציג עד שנת 2030 נמצאות כבר כיום בצורה כזו או אחרת במעבדות. בוודאי שהמשך התחזיות עד לשנת 2100 עובר את גבול המדע וחלקו נמצא בגבול המדע בדיוני. קאקו אופטימי מאד ורק במקומות בודדים עולות השאלות האם האנושות בכלל תגיע לשנת 2100 לפני שהתחממות גלובלית, מלחמה חדשה או פעולות טרור אטומיות יובילו לחזרה לימי הביניים דווקא (אם לא לתקופת האבן כפי האימרה הידועה של איינשטיין). הספר נותן הצצה לעשרות נושאים הנחקרים בזמן זה ממש מצד אחד ופותח את הדמיון לגבי עושר האפשרויות שהמדע מאפשר לנו מצד שני. הספר לרוב נשאר בתחום הפיזיקה וסוטה ממנו מעט לתחום הכלכלי, אולם נושאים סוציולוגים, פוליטיים ואחרים לא מופיעים. שמחתי לראות כי המתרגם השתמש בשמות אורון ורהב, השמות העבריים לכוכבי הלכת אוראנוס ונפטון. היה לי חלק מסוים בבחירת…
נֵצקֵה – פסלים קטנים שהופיעו ביפן ושימשו לתליית חפצים על חגורת בגד הקימונו נטול הכיסים. הנצקה עשויים מחומרים שונים וגודלם נע בין 3 ל-12 סנטימטרים. אדמונד דה ואל ירש “אוסף מאד גדול של חפצים מאד קטנים” והוא יוצא למסע חובק שנים ויבשות במעין עבודת שורשים מורחבת המתפרשת על פני שנתיים. הספר “הארנבת עם עיני הענבר” הוא תוצאה של המחקר בעקבות משפחתו של דה-ואל והנצקה. הספר הוא גם פרוזה וגם עיון. הוא מספר סיפור, אבל הוא ספר אומנות וגם ספר היסטוריה. דה-ואל מתחקה אחרי עקבות משפחתו משפחת אפרוסי היהודית, שהחלה את אימפרית הבנקאות שלה מעסק קטן באודסה ונהייתה לסוחרת התבואה הגדולה ברוסיה הצארית. בני המשפחה נשלחו להרחיב את האימפריה לערים המרכזיות באירופה: וינה, פאריז, ברלין וכמובן התרחבו בקשרי נישואין עם משפחת רוטשילד ואחרות והיוו אימפריה. אחד האחים, שארל, רכש את הנצקה אחד אחד בתקופת חייו בפאריס והרכיב לעצמו אוסף, ביחד עם חפצי אומנות רבים אחרים. הספר מתאר את חיי התקופה, את חיי המעמד העליון באותה תקופה, את חיי היהודים באותה תקופה, את האנטימשיות שהייתה קיימת תמיד באירופה. הנצקה עוברים לוינה, כמתנת נישואים לאחיינים וגם הסיפור ממשיך לוינה, העיר בה החלה שקיעת המשפחה. מלחמת העולם הראשונה גרמה להפסדים כלכליים קשים, האנטישמיות התגברה, ולאחר האנשלוס, הוחרם כל רכוש המשפחה, ביתם הפך למשרדים של…
כדורגל, כמעט בכל מקום כדורגל הוא חלק מהחיים, קחו כמה ילדים ממקומות שונים, ואפילו שכל אחד מהם מדבר בשפה שונה, תנו להם כדור או סתם ערימת עיתונים מכווצת ומגרש בכל גודל, ובכל מצב ושיפוע ותוך דקות יהיה משחק כדורגל. בכל מקום בעולם ובכל שעה. כדורגל הוא חלק חשוב מהחיים, ולפעמים כדורגל הוא החיים עצמם (וראו במקרה עצוב של אנדרס אסקובר שנרצח בקולומביה, אולי בגלל שער עצמי שהבקיע). חובבי כדורגל שהינם גם חובבי קריאה, וחובבי קריאה שהינם גם חובבי כדורגל, ימצאו עניין רב מאד בספר הבא: “העולם על פי הכדורגל“, המתאר את הכדורגל מזוויות שונות. אנו לומדים על הקשרים בין הכדורגל למאפיה, על קבוצות פאר יהודיות באירופה של תחילת המאה העשרים ובפרט “הכוח וינה” שזכתה באליפות אוסטריה בשנת 1925 ונחשבה אז לאחת מהקבוצות הטובות בעולם (הקבוצה התגלגלה לקבוצת הכח עמידר/רמת גן, אולם לאחרונה נפתח המועדון מחדש בוינה). על הכדורגל כמשרת את הבדלנות, בין אם בסקוטלנד (ובדרבי התוסס בין גלזגו ריינג’רס לסלטיק) ובין אם זו היריבות הנצחית בין ריאל מדריד לברצלונה (מאס קה און קלאב!) שהחלה לפני עשרות שנים ונמשכת במרץ גם היום (רק דרוש בספר שינוי אחד, ברצלונה, לאחר עשרות שנים בהן לבשה חולצות נטולות חסות, הצטרפה למסחור ונתמכת על ידי קרן קטאר – האם מיסחור זה מהווה את תחילת ההדרדרות…