ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

מדף ספרי האסטרונומיה בעברית עדיין דל מדי וכל תוספת אליו ראויה לציון מיוחד. הספר “ההיסטוריה של האסטרונומיה” ממלא חסר רציני על אחד מתחומי המדע האהובים ביותר. קוראים בעברית שרצו ספר ברמה גבוהה יותר מספרות פופולארית (כגון המפץ הגדול של סיימון סינג), נאלצו לדלות את מבוקשם מבין מספר ספרים שנתנו מענה חלקי, או לקרוא באנגלית מתוך שפע עצום. הספר הוא תרגום של ספר בשם זהה כמעט בהוצאת קמבריד’ג והוא מורכב מאוסף פרקים המתארים את ההיסטוריה של האסטרונומיה לאורך השנים. הספר הולך משחר האנושות, מהתקופה הפרה-היסטורית, ועד ימינו ומראה צעד אחר צעד מה היו מתודולוגיות המחקר בכל תקופה, האנשים שפעלו בתחום, התיאוריות השונות – הנכונות והשגויות – ההתפתחות הטכנולוגית, הגילויים החדשים וההתקדמות בהבנת העולם. מרבית פרקי הספר הם מאמרים שיכולים לעמוד ברשות עצמם, למרות שכמובן הם מסתמכים על ידע מהפרקים הקודמים. ככלל נדרש מהקורא ידע כלשהו באסטרונומיה מאחר ויש מונחים שנעשה בהם שימוש ללא הסבר. בסוף הספר נמצא ההסבר לכך מאחר והספר מבוסס בעצמו על ספר רחב יותר בהוצאת קמברידג המכיל איורים ותרשימי צבע לרוב. שני הספרים ידועים ופופולרים בעולם. את רוב פרקי הספר כתב מייקל הוסקין העוסק בתחום שנים רבות ועורך את כתב העת היחיד בעולם המוקדש כולו להיסטוריה של האסטרונומיה. כתיבה זו גורמת לאחידות בתיאורים, למעבר שוטף בין פרק לפרק…

כתר ארם צובא נחשב לאחד מכתבי היד המדויקים ביותר של התנ”ך אם לא המדויק ביותר. הוא נכתב בטבריה במאה העשרית לספירה על ידי שלמה בן בויאעא ונוקד על ידי אהרון בן אשר שהיה מבעלי המסורה. בספר השתמש הרמב”ם ואחד מצאצאיו לקח אותו לחלב שבסוריה שם היה עד אמצע המאה הקודמת. לאחר ההצבעה באו”ם בשנת 1947 ובפרעות שהיו בחלב, הוצא הספר ממקומו ולאחר כמה שנים הגיע חלקו לישראל למשמרת. כיום הספר נמצא בכספות במוזיאון ישראל. עמוד אחד ממנו מוצג לציבור בהיכל הספר, דפים רבים חסרים וגורלם לא ידוע ומקובל לחשוב כי נשרפו בפרעות שהיו. עד כאן תמונות המצב המקובלת. בספרו המרתק, תעלומת הכתר, מנסה העיתואי מתי פרידמן להתחקות אחר סיפור הכתר מכתיבתו ועד ימינו כאשר לסיפור שני חלקים עיקריים, איך הגיע הכתר לישראל, והשאלה המסקרנת יותר, איפה נמצאים הדפים החסרים מהכתר. הספר כתוב ככתבת תחקיר עיתנואי מחד וכספר מתח מאידך, הולך אחורה וקדימה בזמן. במקומות מסוימים מורגש פירוט יתר ובמקומות אחרים מרגישים שדווקא חסרים ספרים. בספר מפורט שמעשה הגעת הכתר לישראל לא היה פשוט, ושבני חלב התנגדו נמרצות לכך שהספר הועבר לידי מכון בן צבי, ומשפט בנושא נמשך כמה שנים. גורלו של הספר לא שפר עליו. מטרתו העיקרית הייתה לשמש עותק מאסטר, ממנו ישוכפלו עותקים רבים. דבר זה לא קרה. בני…

ספר חובה לכל אוהבי החיות. על אמהות נכתבו ספרים רבים אבל על אבהות? הרבה פחות… ועל אבהות בעולם החי, אפילו עוד פחות. אבל גם בעולם החי תופעות רבות של אבהות החל מאבהות למופת ועד אבהות מסוכנת ואת רובן מציג ומנתח ג’פרי מאסון בספרו “חיבוק הקיסר”. הפרק הראשון עוסק בפינגווינים הקיסריים החיים בים האנטארקטי ודוגרים על מדפי הקרח בקור החורפי העז. הספר נכתב בטרם צולם סרט הטבע המעולה “הקיסריים” העוקב אחרי מחזור גידול זה מקרוב, וכל מי שראה את הסרט ייזכר בו מיד (ומי שלא – מומלץ). לאורך כל הספר מציג המחבר דגמים שונים של אבהות מתוך נקודת השקפתו העיקרית והיא שלחיות יש רגשות מורכבים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. רגשות של שמחה ועצב, רגשות של גאווה בצאצאים ועוד. תאורי הטבע של מיני החיות השונים מרתקים וגורמים לא אחת לצאת לחיפושים ברשת על מנת לראות תמונות וסרטונים של החיות השונות המתוארות שם ממחלקות החי השונות (יונקים, עופות, זוחלים ודגים). הספר עוסק גם בשאלות התפתחות ואבולוציה והתנהגות אבהות נרכשת מול התנהגות מולדת. מינים מסוימים, למשל, מגדלים צאצאים שאינם שלהם כאילו היו שלהם ובכך למעשה נוגדים את התאוריה הכללית שכל מין חפץ בעיקר בהפצת זרעו. ציפורים המגדלות גוזלי קוקיה, שביציהם הוטלו בקינים זרים הן דוגמה טובה לכך. גוזל הקוקיה גדול מיתר הגוזלים ושונה…

מרכז צרן על גבול שוויץ-צרפת הוא אחד משני הפרוייקטים המדעיים היקרים ביותר שישנם ועלותו הכללית כבר עברה מזמן את הסכום של 10 מיליארד דולרים (השני הוא תחנת החלל הבינלאומית). במתקן עצמו עובדים מאות פיזיקאים מכל רחבי העולם ועוסקים בנושא של הפיזיקה התת-חלקיקית. בשנים האחרונות המכון מייחצן את עצמו ולאחרונה ערך מסיבת עיתונאים חגיגית כדי להודיע על התקדמות מסוימת במחקר. אין ספק שהיחצנות נצרכת על מנת להצדיק למשלם המיסים את ההוצאה הכספית הכבדה שתחזוקת מכון כזה דורשת. ואומנם בדומה לתעשיית החלל ולנאסא שנאלצת להגן על תקציבים ולהציג שימושים מעשיים בחיי היום יום להמצאות שנעשו שם, גם מאיץ צרן צריך להציג קבלות לקיומו (ובהחלט יש). אז מה ואיך בדיוק עושים בצרן? על כך בא ללמד הספר “המסע אל שחר היקום”, המסכם את תולדות צרן, ואת תולדות הפיזיקה התת-חלקיקית מסוף המאה ה-19 ועד ימינו. הספר כתוב בשפה פשוטה ומיועד גם ללא פיזיקאים למרות שלעיתים מופיעים בו מושגים ושמות שלא הוזכרו קודם לכן ושעשויים לבלבל את הקורא. אפשר פשוט לדלג ולנסות להבין את עיקרי הדברים ואין צורך להכיר את כל המודל התקני ואת כל משפחות החלקיקים בעלי השמות המוזרים והתכונות המוזרות עוד יותר (כמו צבע, ספין ושמות תואר כמו קסום ומוזר). אם שמו של אלוקים מעורב במדע הפיזיקה המודרני, זה בעיקר בגלל החלקיק האלוקי…

קשה להגדיר במדויק את הספר הסינגולריות מתקרבת, גם בסיום קריאתו לא החלטתי אם מדובר בספר הגות פילוסופי, בספר מדע, פסאודו-מדע, מדע-בדיוני על גבול הפנטסיה, היסטוריה, עתידנות, פסיכולוגיה או ביולוגיה, כנראה שיש בו קצת מהכל. בספר עצמו מבחר רעיונות מענינים שעיקרם מה יקרה בעתיד כאשר המחשבים והרובוטים יהיו חזקים מאד, אבל בעיקר יעברו מטכנולוגיות מבוססות צורן (סיליקון) לטכנולוגיות מבוססות פחמן (ננו-טכנולוגיה) ויהיו קטנים יותר וחזקים יותר ובעיקר משולבים יותר בתוך גופנו. הנקודה בה מתעניין המחבר היא הנקודה בה נבין לגמרי איך עובד המח, על כל תאיו והקשרים ביניהם ונוכל לכתוב תוכנה שהיא מח. תוכנות שנכתבות היום אינן חושבות והן גם אינן יוצרות. הן יודעות לעשות בדיוק מה שלימדו אותן. לפעמים לימדו אותן ללמוד דברים חדשים, אבל גם זה במסגרת מוגבלת ומה שילד עושה בשנותיו הראשונות, תוכנה לא עושה (עדיין, לפי המחבר). המחבר כתב כבר ספרים על מכונות נבונות וחושבות, ובספר הוא חוזר על חלק מהדברים ובפרט על חוק מור האומר שכח החישוב מוכפל מדי שנה וחצי שנתיים. אבל כאשר המחבר תיאר את שיגרת יומו המורכבת מלקיחת 250 גלולות ומהזנה של תוספי מזון בצורה ורידית ועקיפה של מערכת העיכול, התחלתי לחשוד ואכן המחבר קיצוני בדעותיו, ועוד כאשר הוא מנסה לשכנע אותנו כי התנהגות כזאתי תהיה מנת חלקנו בעתיד, אולי רק בצורות נעימות…

אל ספרי פרשת השבוע הצטרף ספר חדש של המשפטן אביעד הכהן, העוסק כולו במשפט עברי. בשונה מספרים רבים, הספר אינו מבוסס על סדר פרשות השבוע, אלא מחולק לנושאים שונים במערכת המשפט, החל מסקירה כללית ודרך נושאים כגון חובות האדם וזכויותיו, מוסר וצדק, חברה וכלכלה, משפחה, משפט פלילי ועוד. בכך מהווה הספר ספר מקיף בנושא המשפט העברי, אולם כזה המופנה לציבור הרחב והוא מדבר בשפה ברורה ולא בשפה משפטית מקצועית. על מנת לקשר לפרשות השבוע, מובא בכל פרק רעיון מרכזי הנלקח מאחת מפרשיות השבוע, מאחר ואין הכפפה לסדר השבועי, נמצא שפרקים אחדים מבוססים על מאמר מרכזי מפרשה אחת ולפרשות בודדות אין פרק המוקדש להן (אחרי מות, חוקת, מסעי, ואתחנן, ראה). גם אם מאמר מתחיל בהתייחסות לפרשה מסוימת, מדרך הדברים הוא ממשיך עם מקורות נוספים הקשורים כולם לאותו נושא. צורת כתיבה זו לפי נושאים מאפשרת כתיבה מלאה יותר, וללא אילוץ של הטקסט מתורה לצורך עניין בספר. את הספר ניתן לקרוא בשתי צורות, לפי הנושאים הרצויים, או לבחור פרק המתאים לפרשה וזאת לפי מפתח המופיע בסוף הספר לדוגמה, המאמר בנושא ענישה קולקטיבית מתייחס להחרבת שכם בפרשת וישלח, המאמר על הטרדה מינית מתייחס לסיפור אשת פוטיפר בפרשת וישב וכן הלאה. מבחינה זו, המחבר, מצליח לאחוז את החבל משני קצותיו. בצד אחד של החבל, ספר…

 הספר “בראשית הייתה משמעות” מצטרף לסדרה ארוכה של ספרים העוסקים בתורה. אולם ספר זה מצמצם את עצמו לחומש בודד, בראשית וגם בספר בראשית רק לפרקים הראשונים שבו – מבריאת העולם עד מגדל בבל ובחירת אברהם. הספר מציע תובנות חדשות לטקסטים הישנים, ומשמעויות המתאימות גם לימינו אנו. הספר מתאים לכל הקהלים, דתיים וחילונים, כאלו הבקיאים מאד בתורה ובמדרשים וכאלו שמכירים את הסיפורים שבטקסט אך לא התעמקו בכתובים עצמם. רוב התובנות עוסקות בתחום ההתנהגות והמוסר הנלמדים מהטקסט. גישתו של המחבר קרובה מאד לגישתי והיא מתבטאת בהכרה שהתורה אינה ספר היסטוריה אך גם לא ספר חוק ומשפט אלא ספר הגות פילוסופי (וראו מאמר הקדמה לנושא מדע בתורה) ואצטט את דבריו (עמ’ 10) “לעולם אני פותח את שיעורי בשאלה: מהו התנ”ך בעיניכם, ומדוע לדעתכם חשוב לעסוק בו? רבים סבורים שהתנ”ך הוא ספר היסטוריה המתאר את תולדותיו של עם ישראל. רבים אחרים רואים בו ספר חוק ומשפט שעיקרו מצוות אלוקים לעמו. מעטם לומדים את התנ”ך כספר פילוסופיה שעניינו הגות וערכים, אף שבמחשבה שנייה, רוב תלמידי מכירים בכך שזהו עיקר הספר” לציון לשבח מיוחד ראוי הדיון בפסוקים הקשים בסוף ספר בראשית המזכירים את בני האלוקים. אלו פסוקים קשים והדיון הנפתח בהם (פרק שישי) הנו דיון מרתק בתפיסת המלאכים ביהדות. דיון חשוב נוסף מופיע בפרק העשירי בחשיבות…

אולי שמו השל הספר “פילוסופיה יהודית כמדריך לחיים” מטעה, שכן הספר לא כולל הנחיות מעשיות כלשהן אלא מטרתו בעיקר לבאר מעט את החיבורים הפילוסופיים של שלושה הוגים יהודים מתחילת המאה העשרים: פרנץ רוזנצוויג, מרטין בובר ועמנואל לוינס (עם איזכורים קלים של ויטגנשטיין, שסבו היה יהודי). החיבורים המתוארים הם “כוכב הגאולה” לרוזנצוויג, “אני ואתה” לבובר ו-“דת של מבוגרים ” ללוינס. אודה כי אין לי ידע מוקדם בכתבים אלו וביקשתי בספר מעין מדריך לקריאתם (גם אם לא מדריך לחיים). ספרו של הילארי פטנאם, שהתקרב בעצמו לדת ואף מספר על כך דרך עיניו כפילוסוף ואפילו עם מעט תמיהה, מרכז מספר מאמרים על כותבים אלו ובהם הוא מנסה לגעת מעט בהגותם דרך כתביהם העיקריים (למרות שהוא מודה שהעיסוק בהם יצריך כרכים שלמים). זוהי טעימה קלה שתאפשר לרוצים להיכנס בעובי הקורה, התחלה מעט יותר פשוטה, אולם רק במעט שכן הספר דן בעוד פילוסופים רבים ומניח ידע מוקדם גם בהם. אודה, כי חלקים נרחבים מהספר לא הבנתי ונראה כי רוזנצוויג בחיבורו כיוון גם אלי (עמ’ 35) “… לא ייפלא אפוא שהקורא התמים נבוך בפני ספרים פילוסופים. הוא מניח שספר מעין זה הוא הגיוני ביותר ופירושו של דבר, שכל משפט שבו נובע מקודמו… האמת היא שאין לך ספר שבו מתקיימת הנחה זו פחות מספר פילוסופי. בו אין…

הקובץ: “ההלכה: הקשרים רעיוניים ואידאולוגיים גלויים וסמויים“, מהווה את קובץ המאמרים השלישי שיוצא לאור בעקבות כנס בנושא שנערך בשנת 2006. המאמרים בתחומים שונים סביב הנושא, בזיקה כזו או אחרת אליו אולם המסקנה, הלא מפתיעה, היא שהפוסק מתחשב לא רק במנגון הפנימי של ההלכה (כאשר התחשבות כזו הייתה, כמו במתימטיקה מחייבת תוצאות זהות על ידי פוסקים שונים) אלא תפיסת עולמו משפיעה על פסיקתו. זו אינה מסקנה מפתיעה וידוע ששאלה הלכתית זהה עשויה תקבל תשובות שונות, והכל לפי זהות השואל, הנשאל והסיטואציה (המקום והזמן וכו’). המאמרים מדגימים את הנושא בזרמי יהדות רבים ישנים וחדשים. בכתבים עתיקים מתחילת תקופת הראשונים, דרך רבני הציבור החרדי, חסידים ומתנגדים, מעט מרבני הציבור הדתי לאומי ואפילו בתנועה הקונסרבטיבית.  זועק במיוחד הוא המאמר של יקיר אנגלנדר העוסק בבתי הדין הרבניים ובכך שגם כאשר הבעל מפגין אלימות רבה כלפי האשה לא כופים עליו מתן גט. מאמרו של אנגלנדר ממחיש את הפער הרב בין דרישות ההלכה כיום, כאשר כל הפוסקים שוללים מכל וכל אלימות נגד נשים, אולם בפועל, אין להם כלים כלל כנגד בעלים אלימים והם נמנעים מלכוף בעל אלים לתת גט מחשש לגט מעושה (גט שניתן שלא ברצון הבעל והחשש הוא כי אינו תקף ולכן ילדיה של האשה מנישואים לאחר מכן יהיו ממזרים). במאמר מובאים מספר דוגמאות מקוממות במיוחד,…

הספר “עשרה פרדוקסים מוסריים” מאת שאול סמילנסקי, הינו ספר מעורר מחשבה העוסק בפילוסופיה של המוסר ומציג מספר פארדוקסים בה. פרדוקס מוסרי מתרחש כאשר שתי עמדות מוסריות הנראות מוצדקות מובילות למסקנות סותרות ומכריחות אותנו לבדוק מחדש את הנחותינו לגבי המוסר. למעשה הספר כלל לא מציג מהו מוסר, אלא משאיר זאת לאינטואיציה של הקורא ומסתמך על כך שהאינטואיציה תהיה המוסר המקובל בעולם המערבי, אולם כמובן שהמוסר משתנה בין תרבויות, לאומים ודתות (ואפילו במה שמכונה העולם המערבי ובאותו איזור גיאוגרפי) ולכן ייתכן שחלק מהקוראים לא יקבל כמובן מאליו את המסקנות עליהם המחבר מסתמך. גם בהצגת הבעיות מניחים תנאי פתיחה מושלמים שלרוב אינם קיימים מה שהופך את הפרדוקס מפרדוקס בפועל לפרדוקס רק בכח, שלא יתממש לעולם. אולם הספר הוא פילוסופי ולא דורש למעשה קיימות ממשית של הפרדוקס, אלא רק היתכנות שלנו, למשל בפרק הדן בשאלה האם אנשים צריכים לפרוש מעבודתם על מנת לפנות מקום לצעירים מהם (והמחבר נוקט גם באקדמאים שמחקריהם אינם מבריקים בתור דוגמה אירונית, כאשר ברור שחלק מן הקוראים בשלב זה יציעו לו להתפטר) על מנת שהחברה ככללותה תרוויח. ברור שאנשים לא יתפטרו רק בשביל לתת עבודה למישהו אחר (אפילו שהוא טוב מהם) וברור שהמערכת צריכה לפטר עובדים שממש גורמים נזק, אולם הבעיה המוסרית היא למה אני עובד בעבודה מסוימת כאשר אני…