ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
פרשת דרכים
ספרי יהדות / 17 בספטמבר 2015

אני יכול רק להניח שליצחק מייטליס לא היו חיים קלים באקדמיה. בוגר ישיבה שלומד ארכיאולוגיה דווקא באוניברסיטת ת”א על הקו המינימליסטי שלה יחווה מן הסתם קשיים מסוימים. אכן בספרו הראשון “לחפור את התנ”ך” עסק מייטליס רבות בניסיון להוכיח את הקשר בין המקרא לבין ממצאי הארכיאולוגיה (עוד על נושא זה ועל היריבות בין המחלקות השונות ראו בסקירה על הספר עקבות דוד המלך בעמק האלה). ספרו השני, פרשת דרכים, הוא ספר על פרשות השבוע הדן בכל פרשה בהיבט ארכיאולוגי ו/או גיאגורפי (לרוב שם של מקום) המוזכר בה. המאמרים קצרים למדי ואינם עמוסים במראי מקומות או בהבאת כלל הדעות על זיהוי מקום מסוים (נושאים אלו שנויים במחלוקת בקרב חוקרים רבים), אלא מבטאות את דעתו ואמונתו של הכותב. מאמרים אחרים מביאים הקשר ארכיאולוגי בהבאת ממצאים שיכולים לשפוך אור על סוגיות ושאלות העולות מהמקרא. נביא שתי דוגמאות מהפרקים השייכים לפרשות ניצבים ווילך. הפרק הראשון עוסק בזיהוי הערים סדום ועמורה, המוזכרות בפרשת ניצבים, למרות שאולי שיוכו הטבעי היה לפרשת לך-לך או פרשת וירא, אלא שפרשות אלו  עמוסות בנושאים ולכן נמצא הפרק כאן. זיהוי סדום ועמורה העסיק את החוקרים מאות בשנים. כולם מסכימים שמדובר באיזור כלשהו הסמוך לים המלח אבל האם בצפונו או בדרומו, במזרחו או במערבו? כמעט כל התשובות אפשריות. ישובים קדומים התגלו בכל האזור, חלקם קדומים בהרבה לסיפור לוט…

מסביב לעולם – למה בריבוע
ספרי ילדים / 30 במאי 2015

בנושא של ספרי מדע ודעת לילדים אני משוחד. ברמת העיקרון, כמה שיותר יותר טוב וכל עוד הספר עונה על כמה כללים בסיסים והוא בעיצוב טוב והתוכן מדויק, אני תמיד בעד. הפעם הספר על מדינות בעולם. נכון, לא הראשון שעושה זאת אבל כפי שאמרתי יש מקום לכולם The more the merrier ובפרט שספרים מסוג זה מתיישנים מהר. הפעם תפסו אותי מהר מאד, כבר בעמוד הראשון מציגים את מפת העולם והחלוקה ליבשות. אמנם במקום אוסטרליה מופיעה אוקיניה. המממ. מעניין. לרוב אוסטרליה מופיעה בפני עצמה אך טכנית המונח נכון ומוסבר היטב בעמ’ 11 . ברשימת הקרדיטים של הספר לא ראיתי עורך מדעי ומקווה שכל הספר נבדק היטב. תמיד יהיה איזה ילד שיתעצבן אם יופיעו טעויות בפרטים (לא חיפשתי ומקווה שאין). אבל מה אהבתי במיוחד בעמוד הראשון? חוץ מכדור הארץ יש גם את כובי הלכת במערכת השמש. פלוטו הועף מהרשימה ולא מופיע בספר (מדברים על להחזיר אותו, נראה) ואילו אורנוס ונפטון מופיעים בשמותיהם העבריים. מאחר והיה לי חלק מסוים בעניין, שמח אני לראות כי השמות העבריים מגיעים לספרות הילדים והם יכירו שמות אלו. זהו אני אישית לא צריך יותר אבל לנוחיותכם ובאדיבות ההוצאה הנה כמה עמודים להתרשמות. חג השבועות היה מצורף השנה לשבת ובמהלכו הילדים ישבו וקראו בספר. צד ימין עובדות, צד שמאל קומקיס…

אוורסט 1953

את פרט הטריוויה שאדמונד הילארי היה הראשון שהגיע לאוורסט, ידעתי כבר מגיל צעיר. קצת מאוחר יותר כבר הקפידו להגיד שהילארי וטנזניג נורגיי הגיעו ראשונים. אבל האם שניים בלבד יכולים לטפס לאוורסט? כיום כן (למרות שאין סיכוי שזה יקרה בפועל – ראו בהמשך),אולם בשנת 1953, שנים ספורות לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, נותר האוורסט פיסגה אחת שיש לכבוש. המלחמה הקרה כבר נהייתה חמה בגיזרת קוריאה, והאימפריה הבריטית הייתה צריכה עוד נצחון אחד בתהליך גסיסתה שכבר החל והיה בלתי ניתן לעצירה, מרוץ החלל טרם נפתח, זה יקרה רק ב-1957 ופסגות ההימאליה היו יעד נכסף. לאחר מספר כשלונות, ארגנו הבריטים משלחת ענקית עם מטרה ברורה, להגיע לפיסגה. הספר אוורסט 1953, מספר את סיפורה של המשלחת, והוא פותח כמה שנים קודם לכן בנסיונות הקודמים לטפס על ההר. אי אפשר לטפס כל כך גבוה בפעם אחת, כל משלחת מצליחה להגיע מעט יותר גבוה, וסוללת את הדרך לבאות אחריה. הרבה אחוות מטפסים, המלווה בתחרות ובקינאה. רק אחד יכול להיות הראשון על הפיסגה, ומי לא רוצה להיות הראשון? לא פלא שההחלטות מי יצא, עם מי ומתי, לוו בהרבה מתחים ופוליטיקה פנימית, והספר דן בהם בחלקו הראשון. חלקו השני והעיקרי הוא סיפור המשלחת עצמה, עשרות אנשים, מאות סבלים וכמעט 9 טון של ציוד, והכל בשביל ששני אנשים יוכלו…

אנדיורנס
כללי / 17 במאי 2013

אנדיורנס היא שמה של הספינה בא יצא החוקר ארנסט שאקלטון ב-1914 למשימה של חציית יבשת אנטארקטיקה. שאקלטון, חוקר יבשות שפיספס אך במעט את ההגעה לקוטב הדרומי (והגיע קרוב מאד לשם מעט לפני סקוט ואמונדסן), תיכנן משימה חדשה שתפאר את יכולתיה של בריטניה הגדולה. המסע תוכנן, האונייה נבנתה וצוידה וגויס צוות מתאים. אולם מעט לאחר ההפלגה לתוך ימת וודל, החלו הצרות, האנדיורנס נתקעה על גבי מצוף קרח ענק, מרחק קצר בלבד מהחוף, והמצוף סחף אותה הרחק מיעדה. בסופו של דבר נאלצו האנשים לנטוש את הספינה ולעבוד לגור על מצוף הקרח אולם כשהחל הוא להיסדק, היה צורך לעבור לגור בסירות ובסופו של דבר לעזוב את מצוף הקרח ולהפליג בים לעבר כל מיני איים קטנים באוקינוס…                   הספר מתאר שלב אחרי שלב את קורות האוניה והצוות: איך העבירו את התקופה הארוכה בחורף הקר של הקוטב, מה אכלו, את רגעי ההתעלות והמשבר ואת המאבק ההירואי וכמעט חסר הסיכוי בטבע. צרותיהם לא הסתיימו. גם כשהצליחו להגיע ליבשה כלשהי, היה זה אי קטן, לא מיושב וגם ממנו היה צריך להתפנות. שאקלטון החליט לצאת עם קבוצה קטנה ולהזעיק חילוץ. רוב המשלחת (22 איש) תישאר על האי (הייתה אספקת מים מקרחונים ואספקת מזון מפינגויינים וחיות אחרות) ומשלחת קטנה, שאקלטון, וורסלי…