ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
1947
כללי , ספרי עיון / 2 ביוני 2020

הספר דווקא התחיל טוב. הרעיון לקחת שנה אחת ולבדוק אותה אמנם מלאכותי משהו, בפרט ההגדרה של שנה, אבל יכול להיות מעניין. גם צורת הכתיבה המביאה אנקדוטות בדרגת חשיבות כזו או אחרת, מהווה ניסיון לכתיבה חדשה על היסטוירה, בצורה קלילה יותר. אמנם היא מראה יותר על המחברת ומה שמעניין אותה ופחות על שנת 1947 ומראש לא חשבתי ש-1947 שינתה את ההיסטוריה. בטח לא יותר משנים אחרות, וכנראה גם הרבה פחות, ואם מחפשים מספיק אפשר למצוא בכל שנה אירועים ששינו משהו, ועדיין קראתי בעניין. התוצאה מאכזבת. אולי אפשר לכתוב שונה וקלילה בלי לוותר על מעט עומק וגם לא על דיוק אבל לא אוסברינק אינה מי שיודעת לעשות זאת. יש לספר יתרון, ואפילו חן מסוים, בתזזיות ובקופצניות שלו, והוא קריא ומושך, אבל הבעייה שבכל תחום שהוא עוסק הוא עושה זאת בצורה שטחית להחריד, ללא עומק וכפי שיתברר גם ללא דיוק. מעבר לכך בשום מקום בספר אין ניסיון לשכנע שאכן שנת 1947 חשובה כל כך ושינתה משהו וביותר מדי מקומות בספר מתארים אירועים מוקדמים או מאוחרים לשנה זו, מה שרק מוכיח שאין בסיס לטענה בכותרת המשנה של הספר. הופתעתי מהעיסוק הניכר, מעבר לכל פרופורציה הגיונית, בשאלת תוכנית וועדת החלוקה לארץ ישראל. הנושא תופס חלקים נרחבים בספר, ודווקא המקבילה שלו, חלוקת הודו (להודו פקיסטן ובנגלדש…

אני מאשים

ב-13 לינואר שנת 1898 הוקדש כל העמוד הראשון של העיתון הצרפתי  L’AURORE למכתבו של אמיל זולא לפליקס פור, נשיא הרפובליקה הצרפתית. את כותרת המסמך כולנו מכירים, אבל את התוכן? אני אישית לא הכרתי, ואין תמה בכך שכן התרגום הקודם למסמך זה יצא בשנת 1949. כעת, 120 שנה לאחר פרסום המכתב וקצת יותר מ-123 שנה מסיום משפטו השערורייתי של אלפרד דרייפוס, יוצא תרגום חדש למסך חשוב זה בתרגומה של הדר קלונובר. עשרים דקות בלבד יקח לכם לקרוא את המכתב ולאחריו תמצאו מסה ארוכה, מניפסט מלא פאתוס, בלשון שכבר אינה קיימת כיום אך כזו ההולמת היטב את רוח מכתבו של זולא מאת חי בדרה, העוסק בהיבטי המסמך, בעלילה עצמה על דרייפוס, במשפט המגוחך, בהכחשת האמת ובטיוח גם כאשר היה ברור כי דרייפוס חף מפשע, במשפט השני שגם בו הורשע דרייפוס בניסיון טיוח אחרון, ובזולא עצמו, שהתגבר מעל הרפש האנטישמי בחברה הצרפתית, ותוך סיכון מעמדו, ואפילו סיכון חייו פרסם את מכתבו. וכך פותח חי בדרה, את מאמרו על מכתב אמיל זולא – “אני מאשים…!” (הנקודות וסימן הקריאה במקור הצרפתי). “אתה ואת המבקשים לדעת את נפש אומתכם, את כור מחצבתה של הציונות הצודקת, לא תוכלו להבינה מבלי להזכיר את סיפור מכתבו האלמותי של אמיל זולא אני מאשים…!. זולא, עידית סופרי צרפת, בחר לא לעמוד…

לא לשווא
כללי , ספרים למבוגרים / 12 בספטמבר 2016

האחות תאה וולף התנדבה לשליחות לאלכסנדריה לסייע בהקמת בית חולים יהודי ובהכשרת האחיות שם. זאת לאחר לימודים של כמה שנים בגרמניה. התפקיד היה לשנתיים ולמעשה שליחות זו הצילה את חייה. בשנת 1937, עמוק בתוך השלטון הנאצי ורדיפות היהודים, עזבה תאה למצרים, אז בשליטת הבריטים, וכמובן שלאחר סיום תפקידה לא חזרה לגרמניה. הספר מספר על עבודתה באלכסנדריה ומנסה להעביר גם את רוח התקופה, שירת הברבור של יהדות מצרים המפוארת, יהדות משכילה תרבותית ואמידה, ששנים מעטות לאחר מכן נרדפה בידי פארוק, נושלה מנכסיה וגורשה בחוסר כול. בית החולים באלכסנדריה טיפל בחולים ערבים ויהודים באמידים ובעניים ומומן ברובו מתקציב הקהילה היהודית. לאחר פרוץ המלחמה טופלו גם חיילים פצועים וכל מי שהיה צריך סיוע. הספר מורכב מאוספים של סיפורים קצרים, המדלגים לפעמים בזמן, כאשר הסופרת, בעצמה ילידת מצרים, מכניסה לעתים סיפורים מהתקופה בפי המטופלים, ויוצרת שילוב מעניין וחוויתי לקורא. פרקים מסוימים העוסקים בסיוע ליהודים הם לא מפשוט ממדהימים. למשל, אוניה גרמנית שהגיעה מגרמניה ומסתבר שיש בה 13 קשישים יהודים שהצליחו לעלות עליה, אולם הקברניט נועל אותם בתאים בכל נמל שלא יצליחו לרדת כדי שיוכל להסגירם בחזרתו לגרמניה. שוטר ערבי מודיע לתאה על כך והם מטכסים עצה, להגניב למזון שהם תרופות הרדמה ואז לפנות אותם מהאוניה בתואנה של מגפה שהתפרצה (לפי החוק קברניט אוניה חייב…

היסטוריה של המדע לצעירים מכל הגילים

הסקירה נכתבה על ידי בני יאיר בן 16 לאחר שקרא את הספרים הקודמים בסדרה: היסטוריה של העולם והיסטוריה של הפילוסופיה וחיכה ליציאת הספר הבא בסדרה. הספר “ההיסטוריה של המדע לצעירים מכל הגילים” עוסק בצורה מקיפה ברוב תחומי המדע העיקריים לאורך ההיסטוריה. הספר כתוב בצורה כרונולוגית ,בתחילת הספר מדובר על בבל, לפני כ 3000 שנה, ובסוף הספר מדובר על סוף המאה העשרים. לפני שקראתי את הספר קראתי את מה שכתוב על ויליאם ביינום, הכותב. קראתי שהוא פרופסור להיסטוריה של הרפואה וחשבתי שאולי הוא ידבר בספר בעיקר על רפואה ולא על תחומים אחרים במדע, כשהתחלתי לקרוא את הספר כבר הייתי בטוח שהוא ידבר על רפואה יותר מדי, בעיקר כי שלושה מתוך ששת הפרקים הראשונים הם על רפואה, אבל בסופו של דבר הספר מאוזן מבחינת הנושאים. במקרים בהם תגלית מסוימת מתגלית כשגויה או מתפתחת בצורה משמעותית הרבה שנים לאחר גילויה, הכותב מציין זאת כמעין סוג של “ספוילר” – לדוגמא : “גלנוס, רופא ששיכלל את הרעיונות של המסורות ההיפוקרטית 600 שנים מאוחר יותר קישר את המושגים חם, קר, לח ויבש גם למאכלים מסוימים ולתרופות מסוימות” (עמ’ 37) “הגורו של גלנוס היה היפוקרטס, שחי יותר מחמש מאות שנים לפניו….” (עמ’ 50) . כל פעם שהייתי מגיע “לספוילר” כזה הייתי מתוח לקרוא את ההמשך, וכל פעם שקראתי…

בגן חיות הטרף
כללי , ספרי עיון / 23 בינואר 2016

סקירה על הספר בגן חיות הטרף. מי שיודע קצת גרמנית, או ביקר בברלין, ישים לב מיד לכותרת הספר. הסנטרל-פרק של ברלין הוא הטיירגארטן, גן חיות בתרגום מילולי, שבעבר איכלס מבחר חיות למען יוכלו אצילי פרוסיה להנעים את זמנם הפנוי בציד קרוב לבית. בקצה אחד שלו נמצא שער ברנדנבורג והבונדסטאג ובקצה השני, גן החיות של ברלין. נהר השפרה זורם לו בנינוחות וכל תושבי ברלין אוהבים להיות בפארק. כל מי שכותב על מלחמת העולם השנייה, צריך לחדש משהו ובספרנו החידוש הוא נקודת המבט של דיפלומט אמריקאי – ויליאם דוד (Dodd) שיכהן כשגריר בשנים 1933 (לאחר עליית היטלר לשלטון) -1937. דוד לא היה פוליטיקאי ולא דיפלומט אלא מרצה להיסטוריה, ששקד על חיבורו “הדרום הישן” והתמחה בדמותו של ג’פרסון. הוא לא היה המועמד הראשון לתפקיד, גם לא השני, אבל כאשר לא נמצאו מועמדים אחרים, רוזוולט הציע לו את התפקיד ודוד הסכים. דוד למד בצעירותו בלייפציג ואהד את גרמניה. רבים ודוד בתוכם, סלדו מהיטלר, אולם לא טרחו לעשות יותר מדי בנידון. הקונסול הכללי בברלין היה חריג, ג’ורג מסרסמית’ כתב, התריע, העביר דוחות ודחק בממשלתו לעשות פעולות נמרצות יותר כבר בשנת 1933, אולם הוא היה קול קורא במדבר. גישתו של דוד הייתה שקולה יותר אולם הספר מתאר היטב את המפנה בדעותיו שהלך והתחזק לאחר שפגש את הנאצים…

זיכרונות גנוזים
כללי , ספרים למבוגרים / 22 בינואר 2016

סקירה על הספר זיכרונות גנוזים. דרושה מידה לא מועטה של אומץ, יומרה ואפילו קצת “פרשהייט”  להוציא ספר ששמו “A guide for the perplexed”, ובעברית “מורה נבוכים”. אין להתפלא על כך שבתרגום לעברית בחרו לשנות את השם, אולם התעוזה במקומה והתוצאה היא אחד הספרים המעניינים והטובים ביותר שקראתי לאחרונה. “הבאתי לך כתבה על ספר שאתה חייב לקרוא”, שחה לי אמי, כאשר נפגשנו במבואה של המשכן לאומנויות הבמה, טרם נכנסו לצפות באופרה הטרובדור (אחת ההפקות הטובות שראיתי בשנים האחרונות ועניין לסקירה אחרת), ובצירוף מקרים מתבקש כל כך הוצאתי מתיקי בדיוק את הספר הזה להראות לה שאני כבר באמצעו. “הוא באמת כל כך טוב?”, נשאלתי. ועוד איך, הייתה התשובה, ואת הכתבה אקרא לאחר שאסיים לקרוא ולכתוב עליו בעצמי. ג’וזי אשכנזי פיתחה תוכנה ששומרת הכול. שמה של התוכנה הוא “גניזה”. גם היום ייתכן ואתם מרגישים שכל התוכנות, השירותים והאפליקציות שלכם: פייסבוק, גוגל, טוויטר שומרות עליכם יותר מדי מידע. קחו את זה עוד צעד קדימה. המצלמה של הנייד מקליטה ומצלמת כל מה שקרה 24 שעות ביממה וגם כאשר אתם מצולמים בנייד של מישהו אחר התוכנה מזהה אתכם ומוסיפה את הפרטים למאגר שלכם (בהשלכות הפרטיות של תוכנה זו הספר לא דן). עכשיו תחשבו שעוד כמה מאות שנים מישהו נתקל במאגר העצום הזה שכולל ערימות עצומות של נתוני…

המסע אל קצה הארץ
כללי , ספרים למבוגרים / 20 בינואר 2016

סקירת הספר המסע אל קצה הארץ. קצה הארץ הוא תרגום שמה הלטיני של אנגליה Angleterre. הספר מציג את מאמציו של רבי מנשה בן ישראל לאפשר את ישיבת היהודים באנגליה. אנגליה הייתה מהמקומות הראשונים שגירשו את היהודים באופן מוחלט וגם פוגרומים קשים (במיוחד ביורק) אירעו בה. העלילה מתרחשת באמצע המאה ה-17. אירופה כרגיל בקלחת ובקדחת של מלכים/רוזנים/קיסרים ומה לא, השרויים בפקעת פוליטית בלתי ניתנת להבנה. במזרח אירופה, פרעות ת”ח ות”ט של חמילנצקי והקוזקים עושים שמות ביהודים. במערב עדיין ניכרות תוצאות גירוש ספרד ופורטוגל ורדיפות האינקוויזיציה, צרפת לא מוזכרת כלל בספר, ורק בארצות השפלה (שהולנד היא רק אחת מהן ובעצמה מחלוקת לשתי מדינות – צפון ודרום) שבעצמן זכו לעצמאות לאחר מלחמות עקובות מדם במשך למעלה ממאה שנה, זוכים היהודים לחיות בצורה בטוחה. יחסית לפחות. רבי מנשה בן ישראל, מראשי הקהילה, עוסק במאמצים כבירים לאפשר את חזרת היהודים לאנגליה, מתוך תקווה שבאי המרוחק מעט מהיבשת, ימצאו יותר ביטחון. לביתו מגיע יוסף, פליט בן 11 מפולין הנאסף לתוך ביתו כבן וכאח לשמואל, בנו השני של הרב ששכל את בנו הבכור. הספר מתאר את קורותיהם, בצורה בדיונית אבל נסמך על קווי העלילה האמתיים. רומן היסטורי צריך להחליט אם הוא יותר רומן או יותר ספר היסטורי. כאשר החלוקה היא שווה נוצרת תוצאה פרווה. נישט אהין, נישט אהער. ספר…

אחרי המלחמה
כללי / 14 בדצמבר 2015

קראתי לא מעט ספרים על מלחמת העולם השנייה, אבל מה קרה אחריה? כישראלים אנו מכירים בעיקר את ההיסטוריה המקומית, ניסיונות ההעפלה, המחתרות, המאבק במנדט, הקמת המדינה וכו’, אבל מה התרחש באירופה? איך היא השתקמה, מדוע חולקה גרמניה לשתי מדינות ואילו אוסטריה לא. איך נוצר מסך הברזל, איך השתקמה הכלכלה ומה הייתה השפעת התרבות. בקיצור, מה קרה באירופה אחרי המלחמה. המילה בקיצור לא מתארת את ספרו של טוני ג’אדט שאורכו כאלף עמודים צפופים במיוחד. את הספר אחרי המלחמה, רכשתי באחד ממבצעי ארבע במאה לפני כמה שנים. כבר קניתי כמה ספרים והגעתי לשלב שבו אין איזה ספר שאני ממש רוצה ולכן אני בוחר משהו. החלטתי לבחור את הספר הארוך ביותר שנמצא במבצע, בבחינת מקסימום תמורה (בדפים בעד הכסף). אני מודה שזו דרך גרועה במיוחד לבחור ספרים וכדרכם של ספרים שנקנים בצורה כזו הוא ישב על המדף זמן רב וחיכה לזמנו שהגיע לאחר סיום ספר באורך כמעט זהה על מלחמת העולם השנייה (מאת אנטוני ביוור), שעורר מיד את השאלה מה קרה אחר כך. הספר אחרי המלחמה, מקיף  את ההיסטוריה מסיום המלחמה והתפוררות המשטר הנאצי ועד שנת 2005 שאז נכתב הספר ונראה לי כהמשך ישיר לספרו של ביוור. הספר הוציא את ג’אדט מאלמוניות יחסית וזכה לפרסום רב. פרסום נוסף קיבל המחבר עקב דעותיו שאפשר לקרוא להן,…

הכובע של מייג’ור פאראן
ספרי עיון / 26 בספטמבר 2015

המצב במזרח התיכון מסובך ולא מהיום וגם לא מתקופת קום המדינה. בספר “הכובע של מייג’ור פאראן” אנו לומדים על שלהי המנדט הבריטי בתקופה שגם בריטניה עצמה הייתה מסובכת מעל ומעבר. שש שנות מלחמה התישו את בריטניה הגדולה. הארץ הייתה ענייה והלכה ואיבדה ממושבותיה. האימפריה שקעה וכך האנגלים בעצמם לא ידעו מה לעשות עם המזרח התיכון בכלל וארץ ישראל בפרט. ברוב המזרח התיכון הם הקימו מדינות בובות, מינו שייחים למלכים וייסדו שושלות שלא קיימות. הקרטוגרפים לא רצו לעבוד קשה, בכל מקום שאתם רואים קו גבול ישר כסרגל זוהי התערבות אנושית. את התוצאות אנו רואים היום, כאשר מדינות פיקטיביות כסוריה ועיראק התפרקו וחדלו לתפקד. כאז כן היום היה לפחות אינטרס קדוש אחד. הוא שחור, צמיגי ונסחר כרגע במחירים שסביב 50$ לחבית. מה שלא יהיה, הבריטים רצו אספקה סדירה לנפט (אם תהיתם פעם למה צורתה של ירדן משונה כל כך, הרי שהדבר נועד להבטיח הגעה עד שדות הנפט בעיראק אותם אנו מכירים בשמות H2 H3). בכל אופן אנו בארץ ישראל (ונזכיר שארץ ישראל היא למעשה ירדן וישראל של ימינו) עסקינן, המצב פה יותר מסובך. אמנם יהודים היו גם בעירק אבל לא היו להם שם שום שאיפות מדיניות. כפי שאמרנו, הבריטים לא ממש ידעו מה לעשות בארץ ישראל. על השקט הם לא הצליחו לשמור, מרוב…

מלחמת העולם השנייה – ביוור
ספרי עיון / 29 ביולי 2015

“אם אנחנו אמריקאים,” כתבה אן אפלבאום, “אנחנו חושבים על המלחמה כמשהו שהתחיל בפרל הרבור ב-1941 והסתיים עם פצצת האטום ב-1945. אם אנחנו בריטים, אנחנו זוכרים את הבליץ של 1940 ואת שחרור ברגן בלזן. אם אנחנו צרפתים, אנחנו זוכרים את וישי ואת הרזיסטאנס. אם אנחנו הולנדיים, אנחנו חושבים על אנה פרנק. אפילו אם אנחנו גרמנים, אנחנו יודעים רק חלק מהסיפור.” ציטוט זה הלקוח מסוף הספר רק מראה עד כמה קשה לכתוב ספר על מלחמת העולם השנייה. כבר בשורה הראשונה בגב הספר ביוור מנסה למשוך את לב הקהל בקביעה הבאה: “מלחמת העולם השנייה פרצה באוגוסט 1939 בפאתי מנצ’וריה שבצפון סין, והסתיימה בדיוק שש שנים אחר כך בפלישה הסובייטית לצפון סין”. אליבא דביוור, המלחמה התחילה ונגמרה בסין. אבל בתוך הספר עצמו כלל לא ברור מתי המלחמה התחילה. אפשר להניח שתחילתה מוקדמת אפילו עד יום לאחר חתימת חוזה ורסאי ואולי אף קודם לכן למלחמת רוסיה יפן. גם סופה לא מוגדר ולמעשה אירופה עדיין חווה את פגעי המלחמה. בימינו רואים זאת למשל במשבר בין אוקראינה לרוסיה, ובבעיות בין יוון לבין גרמניה. ספרים רבים נכתבו על המלחמה, עשרות מאות ואלפים. כל שנה יוצאים עוד ועוד ספרים גם בעברית וכל אחד מנסה לחדש במשהו. רובם יתרכזו בחזית אחת או אפילו בקרב בודד או באיש אחד ופרשייה עלומה מהמלחמה….