ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
גחליליות – גילית חומסקי
כללי / 24 בספטמבר 2012

קשה למצוא את המקום הנכון להתחיל ממנו את הסקירה על הספר “גחליליות” של גילית חומסקי. אולי נתחיל מזה, שבכל משפט בספר ניכר שחיברה אותו משוררת, שכן רק משוררים יכולם לתת תשומת לב לכל מילה ומילה ולהשתמש בניואנסים זעירים בצורה מושכלת כל כך. למשל, שם הספר מכיל בתוכו את שמה של הסופרת, וגחלילית בסיפור היא ההיפך מטרמיט, שני חרקים המבטאים מצבי רוח מנוגדים, אולם שניהם דווקא כלל אינם מינים השוכנים בארץ ובעוד הטרמיט אוכל העצים, הגחלילית מפיצה את האור הזעיר והעדין במעופה. הספר מספר את קורותיה של ילדה בעיר ששמה אינו מוזכר ולו פעם אחת אולם ברור שהיא בני ברק (עוד כמה דברים בספר אינם מוזכרים בשמים, אולם הזיהוי שלהם פשוט למדי), בימים שעוד היה בה ציבור דתי-לאומי גדול. אבל הספר עוסק בעוד נושאים וקונפליקטים: בין דתיים לחרדים, דתיים לחילוניים, אשכנזים לספרדים, ילדים לילדות, נערים לנערות, מתבגרים למבוגרים, קרייריסטים לאידאליסטים ועוד אך בעיקר את אובדן התמימות הילדותית הנמשכת הרחק עד גיל השלושים.. דרך שלל דמויות ואריגת סיפור הנע מן העבר הקרוב לעבר הרחוק הלוך ושוב, כאשר פערים נפתחים ומתמלאים להם לאיטם, ארגה גילית סיפור על יפעה, שהתייתמה בגיל צעיר ועברה לגור אצל דודה ודודתה וחייה שהשתנו מאותה נקודה, וכל אחד מאחיה (ולאחר מכן גם מחברותיה) הלך לכיוון שונה מעטמשם ובעיקר על…

הטירה של אמי
ספרים למבוגרים / 12 באוגוסט 2012

הטירה של אימי מתחיל בדיוק באותה נקודה בה הסתיים הספר הקודם: “התהילה של אבי“. מרסל ולילי בעיצומה של חופשת הקיץ, וממשיכים במסעות ציד מדי יום תוך כדי גילוי תגליות חדשות, מעיינות, מעברי הרים סודיים ועוד. אולם הימים מתקצרים, הסתו מגיע, אפילו גשם כבר יורד ושנת הלימודים, בה על מרסל להצטיין על מנת לקבל מילגה מתקרבת. מרסל הצעיר יודע שהחופש עומד להסתיים אולם דוחה את הקץ ובסוף מחליט להתחבא במערה, לאכול בשר ציד ולשתות מי גשמים עד שנה הבאה. כדי שהוריו לא ידאגו לו הוא משאיר להם מכתב אולם ברגע המכריע מרסל נסוג ומול פני לילי ההמום הוא מודיע שבלי לעשות אמבטיה כל יום הוא פשוט ימות ולכן למעשה הוא חייב לחזור. אנו, הזוכרים היטב מהספר הקודם, איך מרסל עושה אמבטיה נבוכים כמעט כמוהו מהשקר הגס הזה שאינו האחרון בספר. המשך הספר מתאר את הרפתקאות המשפחה כאשר הם שבים מפעם לפעם לבקתה ועד להחלטה לבוא לבקתה מדי שבוע. פגישה מקרית נותנת להם אפשרות לקצר את הדרך הארוכה והמפותלת בדרך ישרה, אולם קיצור זה מהווה למעשה חדירה לשטח פרטי והסגת גבול, ואכן הציפיה להיתפ מגשימה את עצמה והתהילה של האב לא עוזרת לו כלל והופכת לבזיון גדול מאד שבקושי רב נחלצים ממנו. הקטע הבא הוא ספוילר. לחץ להצגה » הספר היה יכול…

התהילה של אבי
ספרים למבוגרים / 10 ביולי 2012

הספר “התהילה של אבי“, ספרו הראשון של מרסל פניול, נכתב ב-1957 כספר געגועים לתקופה שלא תחזור. נראה שכיום הדברים אפילו נכונים עוד יותר. הרבה אנשים זוכרים את הילדות שלהם כמאושרת, נטולת דאגות ותמימה, וכתיבה על תקופה זו, בראיה לאחור של למעלה מחמישים שנה ולאחר שהמחבר חווה את שתי מלחמות העולם מהווה מעין התרסה על אובדן תמימות זו ונסיון להיאחז בה עוד מעט. כדאי גם לקרוא את המאמר על הקדמת הספר ועל מרסל פניול כסופר. מרסל פניול, ידוע בעיקר בזכות מחזותיו, והעיבודים הקולנועיים של ספריו, ז’אן דה פלורט ומאנון (שניהם יצאו לאור בעברית בהוצאת מסדה לפני למעלה מעשרים שנה ומומלצים מאד לקריאה) וכאן אנו מתוודעים לסדרת הספרים האוטוביוגרפיים שלו על ילדותו, בכרך הפותח: “התהילה של אבי”. לכאורה נושא רגיל לחולטין, כמה שנים ראשונות בחיי ילד בכור המתנקזים לכדי חופשה בלתי-נשכחת בקיץ אחד. אולם כתיבתו של פניול טובה מאד, ובוודאי הקורא העברי חייב משהו גם לתרגום המשובח של ניר ר’צקובסקי ופעמים רבות הצטערתי על כך שאיני יכול לקראו בשפת המקור. הספר כתוב בהומור וגם במעט אירוניה שקשה להבדיל בינה ובין החשיבה התמימה הילדותית. ההיתקלות בשקר הראשון, ההתיחסות למריבות, גילוי עובדות החיים בלידת האחות הקטנה ועוד.  הנה למשל מה שיש למרסל הצעיר להגיד על הממחטה (עמ’ 51): “אני, שידעתי לחלץ מאפי, בעזרת ציפורן…