ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
זמן חירותנו
כללי , ספרי יהדות / 29 במרץ 2020

כבר כמה שנים אני קורא לקראת חג הפסח חלקים מספרו של הרב סולוביצ’יק, “זמן חירותנו”, ומגלה בכל פעם עומקים חדשים, גם בפרקים אותם קראתי בשנה שעברה. מאחר ושמתי לב שאין באתר סקירה עצמה על הספר, ראיתי לנכון, לסכם בקצרה מאמר אחד ממנו, בתור דוגמה. קשה לסכם ולקצר את דברי הרב, שכן בכל משפט מתגלות משמעויות ותובנות, ולכן אדגיש מראש, שבמקרה זה הקיצור הוא וויתור גדול שהוא הכרח, ומומלץ לקרוא המאמר במלואו. “אדם המכנה עצמו רב עוצמה איננו אלא טיפש מופלג. תא ממאיר זעיר אחד הורג את האדם החזק מכול, ודבר איננו יכול לעצור אותו. מגוחך הוא לדבר על בן אדם כעל רב עוצמה” (עמ’ 155).כמובן שלקרוא משפט זה בעיצומה של מגפת הקורונה, אינו דומה לקריאת משפט זה בכל שנה ושנה, אפילו שחיידקים ווירוסים הורגים מדי יום ביומו. הציטוו לקוח מתוך הפרק “משה והגאולה” הבא לענות על שאלת המדרש בשיר השירים: “על משכבי בלילות” – זה לילה של מצרים, “בקשתי את שאהבה נפשי” – זה משה. “בקשתיו ולא מצאתיו”. כיצד ייתכן שמשה רבנו כלל אינו מוזכר בהגדה (פרט כבדרך אגב בפסוק “ויאמינו בה’ ובמשה עבדו”). ההבנה מתחילה מהשליחות אל משה. “בא אל פרעה” אומר ה’ למשה. ולא לך לפרעה. הכוונה בבוא, היא בוא איתי ותהיה איתי. משה הוא השליח, אבל שליח…

כל התלמוד על רגל אחת
כללי / 9 בינואר 2020

ספרו של אורי בריליאנט יוצא במכוון סמוך לתחילת הלימוד במחזור החדש של הדף היומי. לבריליאנט זכויות רבות בתחום, בין היתר באתר סיני המביא שיעורים קצרים על כל דף המאפשרים לימוד, אך בעיקר חזרה וסיכום של הדף. סיום המחזור והתחלה של מחזור חדש נתנו לאורי במה מכובדת ואפשר בהחלט לומר במילותיו של צ’רצ’יל שזו שעתו היפה. פתחתי את הספר ביום ראשון השבוע, מתוך מחשבה שאם ממילא אני הולך עוד מעט לשיעור הדף היומי, למה שלא נעשה קצת לימוד מקדים בבית ותוך כדי כך נתרשם מהספר. קראתי בעיון את כל ההקדמה על מנת להבין את המתודה של הספר. אין באמת אפשרות ללמוד את כל התלמוד על רגל אחת, גם לימוד דף אחד ביום, בקצב של הדף היומי, וסיום לאחר 7.5 שנים אינו לימוד מעמיק, אלא יותר מעבר כללי, ואפילו אותו לא הייתי מכנה לימוד על רגל אחת. אורי לא מתכחש לכך, ומפרט את המתודה שלו, שעיקרה להציג את הדף הראשון של כל מסכת כחלון ראווה למסכת כולה, ודרכו ללמוד גם עקרונות כלליים על התלמוד. עוד נאמר שגם לפרקי הספר יש סדר ולמרות שאפשר לקרוא כל אחד לחוד, כדאי לקרוא ברצף. אני חולק מעט על הנחות יסוד אלו. אי אפשר לומר ככלל שהעמוד הראשון הוא חזות הכל ובו נמצאים תמיד עיקרים חשובים. לפעמים…

עוז וענווה
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 23 בספטמבר 2019

כבר מזמן רציתי לכתוב על הספר “עוז וענווה”, העוסק בהגותו של הרב סולוביצ’יק, אולם חזקה עלי המלצתו של מחבר הספר, הרב ראובן ציגלר: “אני שב ומפציר בקוראים להשתדל לקרוא את כתבי הרב שנעסוק בהם”. ההמלצה טובה, אולם את כתבי הרב, שהספר עוסק בהם לא תמיד פשוט להשיג, וגם אני הרגשתי שאני רוצה יותר להתנסות לבד בחומר מאשר לקרוא עליו (וזאת למרות שבעבר קראתי וגם המלצתי, ואני ממליץ גם עכשיו, על ספרו של הרב חיים נבון “נאחז בסבך“). העיסוק בתורתו של הרב מתרחב, ובעיקר בהוצאת ידיעות ספרים, המוציאה את סדרת מאוצר הרב, אותם אני קורא בקפדנות, וחלקים מתוכם נידונים בספרו של ציגלר. ההזדמנות הגיעה השנה, לאחר שאת כל לימוד ליל שבועות הקדשתי לספר איש האמונה הבודד, המסה הכבירה שהלימוד שלה בתרגום החדש היה חוויה יוצאת דופן. ולאחר הקריאה, ולאחר שכתבתי את סקירתי, ולאחר שדנתי בה גם עם הרב ציגלר, התחלתי לקרוא בספרו. הספר אמנם יצא לפני שנה, אבל הוא לא לגמרי חדש. ראשיתו בשיעורים שבועיים בשפה האנגלית, שלאחר מכן תורגמו ונשלחו גם בעברית, וקובצו ונערכו בספר לפני כשנה. הספר שומר פחות או יותר על סדר השיעורים מתוך בניית מסלול מחושב ומסודר להיכנס להגותו של הרב. בחלק הראשון, מובאים דברי רקע על חייו של הרב והוא מסתיים בחשיבותה של הדילאקטיקה. חיפוש האמת…

בלב פתוח
כללי / 3 ביוני 2019

לפני זמן מה, בסקירה על סדרת הספרים סודות היהדות כתבתי שבעייני, הרב אבן ישראל (שטיינזלץ) הוא אחד מגדולי ההוגים כיום, והנה הזדמנות באה לפרוע את השטר. הספר בלב פתוח מסכם שיחות שערך יהושע זקבך עם הרב שטיינזלץ, והן פותחות חלון להגותו של הרב. ספרי שיחות עם רבנים, הם סוגה נפוצה ודי אהובה במגזר. מי לא ירצה לדעת מה רב שהוא מעריך, חושב בנושאים שונים, אולם בעוד שבספרים אחרים יש שאלות ותשובות, ובאמת מחשבותיו של הרב גלויות, בספר זה, בדיוק כמו שתמונת הכריכה שלו מראה, נקבל רק מחצית מהדברים. לא שאלה ותשובה, אלא שאלות ודיון מעמיק בכל תחום, אבל תשובות מלאות לא יופיעו. תשובותיו של הרב, בכל נושא שלא יהיה, אינן רק דעותיו, אלא דיון עמוק בסוגיות המרכיבות את אותו נושא. ישנם כאלו שיתאכזבו, רצונם לדעת מה הרב חושב, אולם לדעתי, היתרון בספר כזה הוא עצום, מאחר והוא פותח לנו צוהר לתהליכי חשיבה מרתקים אצל אדם דגול, ולא מלמד אותנו מה לחשוב, אלא איך בכלל לגשת לנושא ולהתמודד איתו תוך שאנו מעלים שיקולים משיקולים שונים. ריבוי הנושאים, מהשאלה הבסיסית על תפקידו של האדם בעולם, מה משמעות החיים דרך הפרקים להיות בשמחה ומה היא אותה שמחה זו, זוגיות ומשפחה, התמודדות עם רוע וצרות, ופרק שבאופן טבעי עניין אותי במיוחד – היחס לספרות,…

פנים אל פנים
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 17 בפברואר 2019

העיסוק בספרות האגדה זוכה לעדנה מרובה בדורות האחרונים. בעוד שדורות קודמים, הזניחו או אף התעלמו מחלקים אלו בתלמוד הבבלי, כיום העיסוק בהם פורח. אפשר למנות כמה וכמה סיבות לפריחה זו וביניהן: פנייה לקהלים חדשים, גיוון הלימוד, גישות אקדמאיות, בעיקר מתחום הספרות המוצאות בסיפורים אלו כר נרחב למחקר ועוד. ספרו המהנה ומרחיב הדעת של יונתן פיינטוך, “פנים אל פנים”, מצטרף לספרים רבים העוסקים בתחום ובעיקרו גם הוא מציע דיון וניתוח מפורט של שנים עשר קטעים, בשמונה פרקים, שלכל אחד מהם תפקיד ההולך ומוסיף על קודמיו. פרק הפתיחה עוסק בכך שהסיפורים, גם אלו שמופעים בהם אנשים ואירועים היסטוריים, אינם בהכרח באים לשקף מציאות היסטורית כלשהי, אלא שאופיים הוא אכן סיפורי. לאחר מכן במספר פרקים, נעשה ניסיון לבחון כל אגדה וסיפור במסגרת ההקשר שלה. לפעמים נראה שדי באזכור של תנא או אמורא בשביל להביא את הסיפורים, מעין שיבוץ אקראי, ובמקומות אלו, מפעיל פיינטוך קריאה צמודה וזהירה ומנסה להראות, כי האגדה משתלבת היטב גם בהקשר ההלכתי של הסוגייה, כפי שמרמזת כותרת המשנה של הספר. זו שאלה מעניינת מאחר ופעמים רבות במבט ראשון אכן נדמה כי האגדות משולבות בהתאם לשמות תנאים, מקומות או מילות מפתח דומות. אם נזכור שמדובר בתורה שבעל פה, ושילוב כזה מקל על השינון והזיכרון, הרי שלא בהכרח נחפש קשרים עמוקים יותר…

נקודת פתיחה
כללי , ספרי יהדות / 13 בינואר 2019

אני אפתח בהצהרה שאני מאד אוהב את הרב אמנון בזק. אני אוהב לשמוע את ההרצאות שלו, אוהב לקרוא את הספרים שלו (למשל עד היום הזה), אוהב לקרוא את הפוסטים שלו בפייסבוק, ואפילו להגיב, להוסיף ולפעמים גם להציע פירושים שונים. בשל כך שמחתי מאד שפירושיו שנכתבו בעלון השבת הוותיק “שבת בשבתו” וכנוסו בער לשני כרכים בהוצאת מכון צומת, שכבר אזלו מזמן מהשוק, יצאו שוב במהדורה מורחבת ויפה, ואפילו עם תוספת של עיון חדש לכל פרשה. העיונים קצרים ותמציתיים. נקודת פתיחה היה שם המדור בעלון והוא אכן הופיע בעמוד הראשון. בעלון אין מקום רב, ולכל פרשה אפשר היה לתת רק נקודה קטנה, אבל בספר יש יותר מקום, ונקודת הפתיחה אינה רק שם טכני המציין מיקום בעלון, אלא כל עיון מזמן וזוקק המשך של הדיון. בשל כך, התוספת שהייתי רוצה לראות, היא לא בהכרח את המשך הדיון, הקורא בהחלט צריך להמשיך את המלאכה בכוחות עצמו, אולם יש להקל על הקוראים ולספק עזרים. לדוגמה, שאלות נוספות לחשיבה ולהעמקה ומקורות שאפשר לעיין בהם לפיתוח הנושא, בצורה דומה מעט למה שעשתה נחמה לייבוביץ’ הדגולה בעיוניה. לשם דוגמה מהספר נציג מה מחכה לנו בפרשת בשלח, פרשת השבוע במועד כתיבת הסקירה: העיון הראשון עוסק בפרשת התלונות של בני ישראל, בביטוי “ביד רמה”, במשמעותה של קריעת ים סוף, בהשוואה…

בראשית ציפייה
כללי , ספרי יהדות / 21 בדצמבר 2018

ספרה של ד”ר תמר ורדיגר מציע דרך חדשה להתבוננות בסיפורי המקרא באמצעות מערכת הציפיות של הקורא. הסופר המיומן, מפתח ציפיות אצל הקורא בתחילת הסיפור ותוך כדי העלילה מחזק ומחליש אותן, כאשר המטרה בכך היא להעביר לקורא את המסר הרצוי. זוהי גישה מפתיעה ביחס לסיפור המקראי ובהמשך נראה שניסיון ליישם אותה מעלה קשיים אך גם מניב פירות. התשתית התיאורטית לגישה זו נמצאת במבוא לספר, ונדגים אותה באמצעות הפרקים בספר עצמם. הסיפור הראשון אותו בוחרת ורדיגר לנתח הוא סיפור אברהם והפרק נפתח כך: “מתחילת פרשת לך-לך ועד סוף ספר בראשית מלווה את הקוראים  ציפייה לכך שאברם-אברהם יהיה לגוי גדול” (עמ’ 25). אני מודה שקראתי את ספר בראשית עשרות פעמים, הן כחלק ממחזור הקריאה השנתי והן בלימוד ובקריאת הספר בצורות שונות ומעולם לא חשתי בציפייה כזו. ורדיגר ממשיכה: “לציפייה זאת יש בסיס כפול. פנים טקסטואלי וכנראה גם חוץ טקסטואלי. הבסיס הפנימי נמצא בדברי אלוקים המובאים בטקסט. הבסיס החיצוני חבוי בהנחות אודות קהל היעד, אשר יש לשער שעומדות ברקע של כתיבת הספר”. ורדיגר בוחרת להתייחס רק לפנים הטקסט ומשם ממשיכה בניתוח הסיפור, פרשייה אחר פרשייה. יש פרשיות המחזקות את הציפיה: כל אלו בהן מובטח לאברהם בפירוש שיהיה לו זרע, ויש כאלו המחלישות אותה כדוגמת ההיפרדות מלוט וההבנה שממנו לא יבוא הגוי הגדול. לפעמים החיזוק…

מורה נבוכים – מפעל משנה תורה
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 11 בנובמבר 2018

בחודשים האחרונים אני לומד את מורה הנבוכים לרמב”ם מהמדורה החדשה הכוללת תרגום חדש מאת הלל גרשוני ופירושים והרחבות מאת הרב יוחאי מקבילי, ששוקד במשך שנים רבות על הוצאת מהדורות חדשות לספרי הרמב”ם, ולאחר שהתקדמתי מעט זו הזדמנות גם לכתוב על מהדורה זו. כמו לא מעט אנשים, הופתעתי גם אני למראה המהדורה החדשה של מורה נבוכים. האם באמת צריך תרגום חדש, כאשר יש כבר ארבעה תרגומים ומתוכם, אלו של הרב קאפח ופרופ’ שוורץ נחשבים כמשלימים ומספיקים? אולם כפי שהסביר לי הרב מקבילי וכפי שנוכחתי עד מהרה, התרגום, למרות היותו מלאכה קשה וחשובה, אינו העיקר אלא רק הבסיס לפירושים ולהרחבות הבאים עליו. בסקירה זו לא נעשה השוואת בין התרגומים, אשאיר מלאכה זו לבקיאים ממני ובכל זאת התרגום הוא המסד לכל המהדורה ונקדיש לו כמה מילים. הצורך בתרגום חדש מוסבר בהקדמות לספר. הצורך בו הוא לא כי יש בעיה או פגם בתרגומים הקיימים (לפחות בחדשים שבהם), אלא כי לא התקבלו הזכויות להשתמש בהם, ובשל כך הפירוש הזדקק לתרגום חדש, תרגום שונה, שישקף גם ניסיון להגיע לדיוק גבוה יותר למונחי המקור, מאחר והביטויים בערבית הם בעלי כמה משמעויות. מאחר וכבר נעשית עבודת התרגום הוחלט גם לבצע מחקר של כתבי יד ודפוסים ישנים בהם לעתים התגלו תוספות ושינויים. גם הבחירה בהלל גרשוני למתרגם גרמה להרמת…

מצווה בפרשה
כללי , ספרי יהדות / 21 באוקטובר 2018

הספר “מצווה בפרשה” מכנס מבחר מאמרים קצרים שפרסם הרב בנימין תבורי לפני כמה שנים כרשימת דיוור שבועית, לספר. קראתי פרקים בודדים מהספר לצורך התרשמות, וגיליתי מהר מאוד שאני אוחז בידי מרגלית נאה של דברי תורה קצרים ומשובחים, בשפה ברורה ונהירה. הקיצור מצליח להדגים את עמקותו של המחבר ושליטתו במקורות, הבאת רק מה שנחוץ, בתמצות ובבהירות. אין ספק שכל מאמר קצר יכול להינתן כשיעור מלא ומורחב עם עוד מקורות רבים, אך בספר שכזה דווקא התמצות הוא יתרון. התמצות, בכל אופן, לא בא על חשבון האיכות, וגם לא על חשבון העומק. המקורות מגוונים ורבים ובכל פרק נבחרים כנראה רק אלו שמחדשים ביותר, או שנותנים זוויות חדשות על המצוות הנידונות וזאת מבלי להיכנס לפרטי פרטים של דיונים. אם להשתמש במונחים מעולם הרחוק מעולם הכתיבה התורני, הייתי אומר שכל מאמר כולל את הכי הרבה שאפשר במגבלות המקום, עם יחס אורך/תועלת מרבי. נושא הספר הוא לפי מצוות בפרשת השבוע, אולם לא לכל פרשה יש מצווה, לפחות לא לפי מניין המצוות בספר החינוך, ועדיין עניינים הקשורים למצוות אפשר למצוא בכל פרשה. גם בפרשות בהן יש מצווה בודדת, נניח פרשת וישלח עם מצוות גיד הנשה, מבכר הרב לעסוק בנושא מחשבתי יותר “ענווה וגאווה”, במקום בנושא הטכני למדי של הגיד ודיניו השונים המפורטים במסכת חולין. במקומות אחרים, פרשות עתירות…

סודות היהדות
כללי , ספרי יהדות / 5 באוקטובר 2018

בילדותי היה בביתנו טקס קבוע פעם בכמה חודשים. אבא היה חוזר הביתה עם ספר בגודל ענק וכריכה ירוקה, בריח נפלא של דפוס טרי. כרך חדש בפירוש שטיינזלץ לתלמוד. הייתי ילד וגמרא לא הבנתי, אבל דפדפתי בכרכים ובעיקר חיפשתי איורים של חיות וצמחים וקראתי עליהם. כבר אז פירושו של הרב עדין שטיינזלץ, שבמהלך השנים עיברת את שמו לעדין אבן ישראל, היה מהפכני מכל הבחינות ומטרתו לפתוח לכלל ישראל את עולם הגמרא, עולם שהיה סגור מאות שנים והכניסה אליו חייבה מעבר בדרך חתחתים. עשרות שנים לאחר צאת הכרך הראשון בסדרה עדיין קשה להבין את עוצמתה של מהפכה זו, שסדרת הספרים “סודות היהדות” ממשיכה אותה. פירוש הגמרא של הרב אבן ישראל הגיש לקורא גמרא מנוקדת ומפוסקת. אין צורך לקרוא בצורה שגויה ולא לדעת מה אמירה, מה שאלה ואיך הוגים את המילים בארמית. הקריאה נהייתה פשוטה יותר ואפשרה להתמודד עם הגמרא עצמה ולא עם עצם הניסיון לקרוא את הכתוב. גם פירוש רש”י ותוספות הופיעו בדפוס רגיל ונוח לקריאה וסימני דיבור המתחיל במפרשים היו מודגשים, והכרכים השתכללו משנה לשנה בהתאם להתפתחויות הדפוס הדיגיטלי. בעוד המוני עם ישראל מקבלים בברכה את הפירוש החדש בו כולם יכולים ללמוד גמרא, לפחות ברמה הבסיסית, גם ביקורת לא אחרה לבוא. טענה אחת הייתה על כך שהגמרא לא מוגשת בדפוס וילנא…