המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
פנים אל פנים
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 17 בפברואר 2019

העיסוק בספרות האגדה זוכה לעדנה מרובה בדורות האחרונים. בעוד שדורות קודמים, הזניחו או אף התעלמו מחלקים אלו בתלמוד הבבלי, כיום העיסוק בהם פורח. אפשר למנות כמה וכמה סיבות לפריחה זו וביניהן: פנייה לקהלים חדשים, גיוון הלימוד, גישות אקדמאיות, בעיקר מתחום הספרות המוצאות בסיפורים אלו כר נרחב למחקר ועוד. ספרו המהנה ומרחיב הדעת של יונתן פיינטוך, “פנים אל פנים”, מצטרף לספרים רבים העוסקים בתחום ובעיקרו גם הוא מציע דיון וניתוח מפורט של שנים עשר קטעים, בשמונה פרקים, שלכל אחד מהם תפקיד ההולך ומוסיף על קודמיו. פרק הפתיחה עוסק בכך שהסיפורים, גם אלו שמופעים בהם אנשים ואירועים היסטוריים, אינם בהכרח באים לשקף מציאות היסטורית כלשהי, אלא שאופיים הוא אכן סיפורי. לאחר מכן במספר פרקים, נעשה ניסיון לבחון כל אגדה וסיפור במסגרת ההקשר שלה. לפעמים נראה שדי באזכור של תנא או אמורא בשביל להביא את הסיפורים, מעין שיבוץ אקראי, ובמקומות אלו, מפעיל פיינטוך קריאה צמודה וזהירה ומנסה להראות, כי האגדה משתלבת היטב גם בהקשר ההלכתי של הסוגייה, כפי שמרמזת כותרת המשנה של הספר. זו שאלה מעניינת מאחר ופעמים רבות במבט ראשון אכן נדמה כי האגדות משולבות בהתאם לשמות תנאים, מקומות או מילות מפתח דומות. אם נזכור שמדובר בתורה שבעל פה, ושילוב כזה מקל על השינון והזיכרון, הרי שלא בהכרח נחפש קשרים עמוקים יותר…

נקודת פתיחה
כללי , ספרי יהדות / 13 בינואר 2019

אני אפתח בהצהרה שאני מאד אוהב את הרב אמנון בזק. אני אוהב לשמוע את ההרצאות שלו, אוהב לקרוא את הספרים שלו (למשל עד היום הזה), אוהב לקרוא את הפוסטים שלו בפייסבוק, ואפילו להגיב, להוסיף ולפעמים גם להציע פירושים שונים. בשל כך שמחתי מאד שפירושיו שנכתבו בעלון השבת הוותיק “שבת בשבתו” וכנוסו בער לשני כרכים בהוצאת מכון צומת, שכבר אזלו מזמן מהשוק, יצאו שוב במהדורה מורחבת ויפה, ואפילו עם תוספת של עיון חדש לכל פרשה. העיונים קצרים ותמציתיים. נקודת פתיחה היה שם המדור בעלון והוא אכן הופיע בעמוד הראשון. בעלון אין מקום רב, ולכל פרשה אפשר היה לתת רק נקודה קטנה, אבל בספר יש יותר מקום, ונקודת הפתיחה אינה רק שם טכני המציין מיקום בעלון, אלא כל עיון מזמן וזוקק המשך של הדיון. בשל כך, התוספת שהייתי רוצה לראות, היא לא בהכרח את המשך הדיון, הקורא בהחלט צריך להמשיך את המלאכה בכוחות עצמו, אולם יש להקל על הקוראים ולספק עזרים. לדוגמה, שאלות נוספות לחשיבה ולהעמקה ומקורות שאפשר לעיין בהם לפיתוח הנושא, בצורה דומה מעט למה שעשתה נחמה לייבוביץ’ הדגולה בעיוניה. לשם דוגמה מהספר נציג מה מחכה לנו בפרשת בשלח, פרשת השבוע במועד כתיבת הסקירה: העיון הראשון עוסק בפרשת התלונות של בני ישראל, בביטוי “ביד רמה”, במשמעותה של קריעת ים סוף, בהשוואה…

בראשית ציפייה
כללי , ספרי יהדות / 21 בדצמבר 2018

ספרה של ד”ר תמר ורדיגר מציע דרך חדשה להתבוננות בסיפורי המקרא באמצעות מערכת הציפיות של הקורא. הסופר המיומן, מפתח ציפיות אצל הקורא בתחילת הסיפור ותוך כדי העלילה מחזק ומחליש אותן, כאשר המטרה בכך היא להעביר לקורא את המסר הרצוי. זוהי גישה מפתיעה ביחס לסיפור המקראי ובהמשך נראה שניסיון ליישם אותה מעלה קשיים אך גם מניב פירות. התשתית התיאורטית לגישה זו נמצאת במבוא לספר, ונדגים אותה באמצעות הפרקים בספר עצמם. הסיפור הראשון אותו בוחרת ורדיגר לנתח הוא סיפור אברהם והפרק נפתח כך: “מתחילת פרשת לך-לך ועד סוף ספר בראשית מלווה את הקוראים  ציפייה לכך שאברם-אברהם יהיה לגוי גדול” (עמ’ 25). אני מודה שקראתי את ספר בראשית עשרות פעמים, הן כחלק ממחזור הקריאה השנתי והן בלימוד ובקריאת הספר בצורות שונות ומעולם לא חשתי בציפייה כזו. ורדיגר ממשיכה: “לציפייה זאת יש בסיס כפול. פנים טקסטואלי וכנראה גם חוץ טקסטואלי. הבסיס הפנימי נמצא בדברי אלוקים המובאים בטקסט. הבסיס החיצוני חבוי בהנחות אודות קהל היעד, אשר יש לשער שעומדות ברקע של כתיבת הספר”. ורדיגר בוחרת להתייחס רק לפנים הטקסט ומשם ממשיכה בניתוח הסיפור, פרשייה אחר פרשייה. יש פרשיות המחזקות את הציפיה: כל אלו בהן מובטח לאברהם בפירוש שיהיה לו זרע, ויש כאלו המחלישות אותה כדוגמת ההיפרדות מלוט וההבנה שממנו לא יבוא הגוי הגדול. לפעמים החיזוק…

מורה נבוכים – מפעל משנה תורה
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 11 בנובמבר 2018

בחודשים האחרונים אני לומד את מורה הנבוכים לרמב”ם מהמדורה החדשה הכוללת תרגום חדש מאת הלל גרשוני ופירושים והרחבות מאת הרב יוחאי מקבילי, ששוקד במשך שנים רבות על הוצאת מהדורות חדשות לספרי הרמב”ם, ולאחר שהתקדמתי מעט זו הזדמנות גם לכתוב על מהדורה זו. כמו לא מעט אנשים, הופתעתי גם אני למראה המהדורה החדשה של מורה נבוכים. האם באמת צריך תרגום חדש, כאשר יש כבר ארבעה תרגומים ומתוכם, אלו של הרב קאפח ופרופ’ שוורץ נחשבים כמשלימים ומספיקים? אולם כפי שהסביר לי הרב מקבילי וכפי שנוכחתי עד מהרה, התרגום, למרות היותו מלאכה קשה וחשובה, אינו העיקר אלא רק הבסיס לפירושים ולהרחבות הבאים עליו. בסקירה זו לא נעשה השוואת בין התרגומים, אשאיר מלאכה זו לבקיאים ממני ובכל זאת התרגום הוא המסד לכל המהדורה ונקדיש לו כמה מילים. הצורך בתרגום חדש מוסבר בהקדמות לספר. הצורך בו הוא לא כי יש בעיה או פגם בתרגומים הקיימים (לפחות בחדשים שבהם), אלא כי לא התקבלו הזכויות להשתמש בהם, ובשל כך הפירוש הזדקק לתרגום חדש, תרגום שונה, שישקף גם ניסיון להגיע לדיוק גבוה יותר למונחי המקור, מאחר והביטויים בערבית הם בעלי כמה משמעויות. מאחר וכבר נעשית עבודת התרגום הוחלט גם לבצע מחקר של כתבי יד ודפוסים ישנים בהם לעתים התגלו תוספות ושינויים. גם הבחירה בהלל גרשוני למתרגם גרמה להרמת…

מצווה בפרשה
כללי , ספרי יהדות / 21 באוקטובר 2018

הספר “מצווה בפרשה” מכנס מבחר מאמרים קצרים שפרסם הרב בנימין תבורי לפני כמה שנים כרשימת דיוור שבועית, לספר. קראתי פרקים בודדים מהספר לצורך התרשמות, וגיליתי מהר מאוד שאני אוחז בידי מרגלית נאה של דברי תורה קצרים ומשובחים, בשפה ברורה ונהירה. הקיצור מצליח להדגים את עמקותו של המחבר ושליטתו במקורות, הבאת רק מה שנחוץ, בתמצות ובבהירות. אין ספק שכל מאמר קצר יכול להינתן כשיעור מלא ומורחב עם עוד מקורות רבים, אך בספר שכזה דווקא התמצות הוא יתרון. התמצות, בכל אופן, לא בא על חשבון האיכות, וגם לא על חשבון העומק. המקורות מגוונים ורבים ובכל פרק נבחרים כנראה רק אלו שמחדשים ביותר, או שנותנים זוויות חדשות על המצוות הנידונות וזאת מבלי להיכנס לפרטי פרטים של דיונים. אם להשתמש במונחים מעולם הרחוק מעולם הכתיבה התורני, הייתי אומר שכל מאמר כולל את הכי הרבה שאפשר במגבלות המקום, עם יחס אורך/תועלת מרבי. נושא הספר הוא לפי מצוות בפרשת השבוע, אולם לא לכל פרשה יש מצווה, לפחות לא לפי מניין המצוות בספר החינוך, ועדיין עניינים הקשורים למצוות אפשר למצוא בכל פרשה. גם בפרשות בהן יש מצווה בודדת, נניח פרשת וישלח עם מצוות גיד הנשה, מבכר הרב לעסוק בנושא מחשבתי יותר “ענווה וגאווה”, במקום בנושא הטכני למדי של הגיד ודיניו השונים המפורטים במסכת חולין. במקומות אחרים, פרשות עתירות…

סודות היהדות
כללי , ספרי יהדות / 5 באוקטובר 2018

בילדותי היה בביתנו טקס קבוע פעם בכמה חודשים. אבא היה חוזר הביתה עם ספר בגודל ענק וכריכה ירוקה, בריח נפלא של דפוס טרי. כרך חדש בפירוש שטיינזלץ לתלמוד. הייתי ילד וגמרא לא הבנתי, אבל דפדפתי בכרכים ובעיקר חיפשתי איורים של חיות וצמחים וקראתי עליהם. כבר אז פירושו של הרב עדין שטיינזלץ, שבמהלך השנים עיברת את שמו לעדין אבן ישראל, היה מהפכני מכל הבחינות ומטרתו לפתוח לכלל ישראל את עולם הגמרא, עולם שהיה סגור מאות שנים והכניסה אליו חייבה מעבר בדרך חתחתים. עשרות שנים לאחר צאת הכרך הראשון בסדרה עדיין קשה להבין את עוצמתה של מהפכה זו, שסדרת הספרים “סודות היהדות” ממשיכה אותה. פירוש הגמרא של הרב אבן ישראל הגיש לקורא גמרא מנוקדת ומפוסקת. אין צורך לקרוא בצורה שגויה ולא לדעת מה אמירה, מה שאלה ואיך הוגים את המילים בארמית. הקריאה נהייתה פשוטה יותר ואפשרה להתמודד עם הגמרא עצמה ולא עם עצם הניסיון לקרוא את הכתוב. גם פירוש רש”י ותוספות הופיעו בדפוס רגיל ונוח לקריאה וסימני דיבור המתחיל במפרשים היו מודגשים, והכרכים השתכללו משנה לשנה בהתאם להתפתחויות הדפוס הדיגיטלי. בעוד המוני עם ישראל מקבלים בברכה את הפירוש החדש בו כולם יכולים ללמוד גמרא, לפחות ברמה הבסיסית, גם ביקורת לא אחרה לבוא. טענה אחת הייתה על כך שהגמרא לא מוגשת בדפוס וילנא…

יערב שיחי
ספרי יהדות / 3 ביולי 2018

הספר “יערב שיחי” מביא שיחות של הרב ארלה הראל עם רבו ומורו הרב יעקב אריאל, לשעבר רבה הראשי של רמת גן. בספרים מסוג זה, אני לרוב קורא את המבוא והסיום וכמה פרקים שמעניינים אותי במיוחד וכך מגבש דעה וסקירה. הפתיחה גרמה לי למעט חששות, הרב ארלה הראל פותח בכך ששיחותיו עם הרב נראות לו כשיחות עם מלאך אלוקים. נו, חשבתי לעצמי עוד הגיוגרפיה האופיינית לספרות חסידית, האם הספר יאמר לנו פשוט מה לחשוב? ואמנם הרב הראל לא ממש מקשה על הרב אריאל וגם לא ממש מנסה לעורר ויכוח בנושאים מסוימים, אולם למרות החשש הראשוני ולמרות שחשבתי שאסתפק בכמה פרקים מהספר גיליתי שהספר מרתק, פרק אחר פרק ושקעתי עמוקות בקריאתו. אם היטבתי לראות מאחרים זה מפני שעמדתי על כתפיהם של ענקים. כך אמר ניוטון, אך הציטוט בגרסה כלשהי קודם עוד במאות שנים, ולמעשה אולי מקורו במשנה הראשונה של מסכת אבות. משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו’, כך שרשרת הדורות עוברת עד ימינו והדבר בא לידי ביטוי בחלקו הראשון של הספר המוקדש לרבותיו הגדולים של הרב אריאל. הרב מדבר על כולם בכבוד ובאהבה, מה למד מכל אחד ומה היה ייחודו של כל אחד. כמה ראוי שלפני שהרב מדבר מילה אחת על עצמו הוא מדבר על רבותיו. החלק האחרון בספר עוסק בתחנות בחייו…

רות – מניכור למלוכה

בערב ההשקה לספר חדש על מגילת רות, פתח הרב אמנון בזק את שיעורו בסקירה על הספר, שהיה נראה כאילו נלקחה מהטיוטה שכתבתי אני. אין לי אלא לשמוח שכיוונתי לדעתו ושההתרשמות משותפת לעוד אנשים. הופתעתי מעוביו של הספר. בתנ”ך קורן, מגילת רות תופסת חמישה עמודים בלבד. בספר יש מעל חמש מאות. גם אם נוריד את ההקדמות, המבוא וההערות נישאר עם כמאה עמודים לכל אחד מארבעת פרקי הספר. חמישה עמודים לפסוק! האורך גם מנע ממני לקרוא את הספר במלואו, אולם חג השבועות מתקרב ובא ולכן התאמצתי לקרוא לפחות את ההקדמה וחלק קצר מהפרק הראשון על מנת לכתוב סקירה זו. התשובה לאורכו של הספר, כפי שגם הרב בזק ניסח, היא שהספר משלב בין שני סוגי כתיבה שלרוב מפרידים ביניהם. מצד אחד, ניתוח ספרותי מדוקדק, תוך שימוש בכל הכלים הספרותיים ומצד שני ניתוח מפורט של המדרשים השונים למגילת רות (ובראשם כמובן רות רבה), תוך הבאת השונה, אבל בעיקר המשותף למדרש ולמקורותיו עם הפשט. מגילת רות עצמה, סיפור קצר, משעמם אפילו משהו. אין את הדרמה הענקית של מגילת אסתר, על ארמונותיה והתככים מאחורי הקירות, אין את הפואטיקה של שיר השירים או איכה. אין מלחמות גדולות, אין אויב. סיפור פשוט. נדון בספר מנקודה אחת בלבד שמראה עד כמה הסיפור אינו פשוט, מיקומו הכרונולוגי על רצף הזמן. יש לנו…

הגדה בהפרעה
כללי , ספרי יהדות / 25 במרץ 2018

פירושים מפתיעים, מאמרי עומק, חידושים שלא שערום אבותינו? כל זה אין. לא שצריך להיות מופתעים, משם ההגדה ומתמונת הכריכה וגם מהיוצרים.  כמבקר חמור סבר, אני יכול פשוט להעתיק את דבריהם מהפתיחה: “איורים מטופשים להחריד, שטותיים למהדרין”. אכן תיאור קולע ומדויק של ההומור. נמוך יותר מים המלח. לפני זה נאמר בפתיחה: “החלטנו לא להעמיס על הטקסט עוד פירוש אלא ללוות אותו קצת אחרת”. גם זה תיאור מדויק וקולע. אישית אני לא ממש מתחבר להומור סטייל אנדרדוס (מתן צור הוא אחד מחברי הרבייעיה) ובחלק מהאיורים בהגדה זו גם לא הבנתי מה מצחיק (מוצאי היקי בהחלט גורם לקשיים בתחום זה), אולם אני תמיד מעדיף הומור של אנשים שיודעים לצחוק על עצמם, מאשר סטיריקנים מחודדי לשון שיורים חצי ארס לכל עבר אבל תמיד על אחרים. המודעות העצמית של מתן ואלחנן גבוהה והיא בולטת גם בטקסט על הכריכה האחורית (ראו למטה) ואפילו היא מעלה איזה גיחוך קל. ליל הסדר הוא לילה רציני. רציני עד מאוד (לחלק הזה, היקה שבתוכי מתחבר ממש טוב). ציון הגאולה, השחרור מהשיעבוד, הצרות במהלך הדורות, המצוות החשובות של מצה ומרור. רצינות עד כדי תהום וככה זה צריך להיות, אולם, ברוב הבתים, האווירה משתחררת קצת בחלקו השני של הסדר. בכל זאת ארבע כוסות יין (ובכמויות האלו גם תירוש גורם לסחרחורת קלה), בטן מלאה…

מכים שורשים

ספרו החדש של הרב נבון מביא ביקורת על הפירוק הפוסטמודרני. כמי שקורא את טוריו במגזין מוצ”ש באופן קבוע, נראה שהספר הוא הרחבה טבעית לטורים שפעמים רבות עוסקים בנושא זה. הרב נבון כבר הוציא ספרים רבים ומגוונים במבחר נושאים וסוגות, אולם נראה שבספרו זו הוא בוחר לו משבצת חדשה, משבצת הגותית מקורית, הנסמכת על אדנים רחבים. “מכים שורשים” הוא שמו של הספר, וכבר כפל המשמעות בשם נשא חן בעיני. בעוד אנו רוצים להכות שורשים במובן הישן להעמיק ולאחוז, הרי שהפירוק מכה מהשורש, לא מהגזע, וגם על כך רומזת תמונת הכריכה. הספר קצר ואינו מתמקד בשלל תופעות והיסטורית הפוסטמודרניזם, כפי שאולי הייתי רוצה, אלא בעיקר על הפירוק. פירוק של מה? כמעט של הכל. בעשרות פרקי משנה קצרים מביא נבון נושאים שונים, מכל קצות הגלובוס והשינויים שעברו באמצעות אותו פירוק. הנה כמה דוגמאות: פירוק הזהות – מי אני ומה אני? החל מהגדרה המינית והמגדרית ועד ההגדרה הלאומית, דתית והאתנית. כל אלו הן זהויות שבעולם הפוסטמודרני אינן קשיחות וכולן ניתנות לבחירה ואף לשינוי. פירוק התרבות: אין תרבות גבוהה ואסור על שום תרבות להגיד שהיא נמוכה. ספרי יסוד מהעבר הם “ספרים של גברים לבנים” ואינם מייצגים מספיק מגוון דעות (קולות כאלו נשמעים באקדמיות שונות בעולם, אין זו המצאה), ועוד פירוקים רבים. כל מי שפירק פעם…