ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
משפטי הרב קוק
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 27 בספטמבר 2016

הרב קוק נודע בסגנון כתיבתו הייחודי, לעתים אניגמטי, והבנת דבריו מצריכה קריאה איטית ומדוקדקת ובעיקר לימוד של הז’רגון, כי העברית של הרב קוק שונה מהעברית הרגילה שלנו, ואפילו שונה מהעברית המשמשת לכתיבה תורנית. משנתו של הרב קו נמצאת בתנופה ודי אם נזכיר את ספרוניו (הדומים לספרון זה) של הרב יובל פרוינד או את מפעלו של הרב חגי לונדין המוציא כרכים רבים מכתבי הרב במהדורות חדשות. שתי דוגמאות אלו מהוות את קצות הסקאלה. מחד, הוצאה מחודשת של כתבים מלאים, שלמרות שיש בהם פירוש הרי הם דורשים התמסרות מהקורא ולימוד מעמיק ומאידך, ספרונים, מנות קטנות בלבד המתאימות לתזזיתיות של ימינו בהם יכולת הריכוז בכל מה שלא נכנס לסטטוס פייסבוק אחד ודורש לחיצה על “הצג עוד” הוא ארוך מדי. תחילתו של ספר זה אכן בעמוד פייסבוק. אסף פאסי, מומחה למדיה דיגיטלית, יודע איפה הקהל נמצא ואיך להגיע אליו. הכל בקטן, ובמרוכז. אמנם, צר לי אישית על אובדן העומק (ואני אף חווה אותו בעצמי, כאשר וורטים קצרים זוכים לתפוצה נרחבת, ואילו מאמר ארוך מעט יותר הדורש עשר דקות קריאה כמעט חסר תפוצה), אולם כנראה שאין ברירה אלא לקצר. זה מה שהקהל רוצה, ולמרות שבספר יש מקום להרחיב, פורמט הקיצור נשאר ונשמר. נביא שני עמודי דוגמה, שנבחרו על ידי באקראי.   אפשר להתרשם מהתמונות היפות…

מוסר אביב
כללי , ספרי יהדות / 24 בספטמבר 2016

הספר “מוסר אביב” יצא לאור לאחר פטירתו של הרב אהרון ליכנטשטיין אולם כולל מבוא מאת הרב. הספר כולל מאמרים שונים של הרב חלקם שתורגמו לראשונה לעברית בכרך זה ותחילת העבודה עליו הייתה עוד בחיי הרב, אולם השלמת המלאכה וההדפסה רק לאחר פטירתו. המאמרים ישנים אולם בהקדמה מבטיח הרב ליכטנשטיין כי גם במעבר נוסף עליהם מצא אותם מתאימים לימינו ולא מיושנים, אם כי בוודאי היו נעשים בהם שינויים כאלו ואחרים. בהתאם לכותרת המשנה של הספר המאמרים מחולקים לקטגוריות של הלכה ומוסר, אמונה, מצוות וחברה ומדינה ותקופת הזמן שבו נכתבו היא משנת תשכ”ג ועד תשס”ד – תקופה של למעלה מארבעים שנה. אולי המאמר המוכר ביותר בכרך הוא “זאת תורת ההסדר”, מאמר העוסק בצורך בישיבות ההסדר ובהצדקה ללכת למסלול זה ולא למסלול ישיבתי מלא. בהקדמה לספר, כותב הרב כי היום צריך להצדיק גם את המסלול מכיוונו השני, שכן עיקר הביקורת עליו היא שהמסלול הצבאי שבו אינו מלא, אולם המאמר נישאר בגירסתו המקורית. דווקא מאמר אחר צד את עיני בשל החשיבות והחידוש שהיה לי בו. זהו מאמר שכותרתו “האח דניאל והאחווה היהודית” העוסק בשאלה האם יהודי שהשתמד לחלוטין זכאי להכרה כיהודי על ידי מדינת ישראל (בית המשפט פסק אז בכל אופן שלא). השאלה רלוונטית בעיני מפני שלא פעם אני שומע מאנשים כי הם יהודים…

מבית לפרוכת
ספרי יהדות , ספרי עיון / 20 בספטמבר 2016

התורה מקמצת בפרטים וזה ידוע, ואולם דווקא טקס אחד מתואר באריכות עצומה – טקס כניסתו של אהרון הכהן לקודש הקודשים. תחילת פרשת אחרי מות עוסקת בכך באריכות, והכניסה לקודש הקודשים אינה פשוטה ומורכבת מפעולות רבות. מסכת שלמה במשנה עוסקת בכך – מסכת יומא – שכמעט כולה הוא סדר העבודה ורק בסופה הלכות יום הכיפורים. מנהג מקובל הוא ללמוד את מסכת יומא ביום הכיפורים עצמו, או בעשרת ימי תשובה וגם אני מנסה ללמוד משניות אלו ואולם תמיד הרגשתי חוסר מסוים, כי גם אם לאחר קריאה מעמיקה של המשנה ופירושיה בברטנורא ובקהתי הבנתי את הפעולות שנעשו ואת המחלוקות השונות בסדר הפעולות, הרי שלא מופיעים שם מניעים והסברים לצורך ולמשמעות של כול פעולה אפילו שהטעמים לא ידועים לנו וההסברים יהיו בגדר השערות ומחשבות. מסיבה זו, ספרו של הרב אברהם סתיו – “מבית לפרוכת” עונה על הצורך ודן בעבודת יום הכיפורים בפשט ובעיון תוך ניסיון לתת משמעות לכל פעולה. זהו ספר עבה ומפורט ומאחר ואין אפשרות לקרוא את כולו טרם יגיע החג, נעשה כהרגלנו ונבחר פרק אחד, הפרק דן בנושא “גניזת הבגדים” והוא מופיע בעמודים 78-88 לדיון. תשאלו למה דווקא פרק זה ולא פרק בנושא “רב הוד ורושם” כדוגמת הקרבת השעיר, הקטרת הקטורת או הווידוי? אולי כי נושא “גניזת הבגדים” נראה על פניו כנושא שולי,…

חיות הקודש

“זה ספר ההמשך להארי פוטר?” שאל אותי שכני בבית הכנסת, הנהנה להציץ בספרים שאני מביא מפעם לפעם? חייכתי, מאחר ונראה לי ששמו המסקרן משהו של הספר עושה את פעולתו, וזאת בהתאם לכוונת מחברו. אז לא, הספר אינו המשך להארי פוטר, ואינו ספר פנטזיה בכלל כפי שאפשר להבין מהשם ומהכריכה, ואם נרצה לסכם אותו במילה אחרת נאמר רק זאת: מרענן עידו חברוני, מביא קריאות אישיות במדרשים ובסיפורי התלמוד הידועים ביותר ומנסה לדון דרכם בהתבוננות של חז”ל על האחר, יהא אשר יהא. מבנה כל פרק קבוע, פתיחה מספרות העולם – מג’ין אוסטן ועד האיליאדה, דיון בסוגיה התלמודית וחזרה למקורות הזרים. כתיבה כזו טומנת הרבה פחים. היא יכולה להיתפס כניסיון פוסט-מודרני ואניסת התיאוריה שלך (ובמקרה זה פסיכולוגיה יונגיאנית) על כל מה שכתוב בתלמוד או להיתפס כניסיון רהב “תראו כמה אני משכיל ומכיר כל כך הרבה מקורות”. חברוני מצליח להתחמק משתי מכשלות אלו באלגנטיות. לא כי אינו משתמש בכלים יונגיאנים ובוודאי לא כי אינו משכיל (ההיפך הגמור כמובן), אלא דווקא בגלל שלמרות שני התנאים האלו, הוא קודם כל נשאר נאמן למציאות החז”לית ופועל וכתוב בה ועליה ועוד טורח להדגיש מפעם לפעם כי קריאתו היא אפשרית בלבד ואינה מחייבת. בכך נשאר חברוני בתחום הרחב מאד של שבעים פנים לתורה, תחום שלא תמיד קל להגדירו אולם קל…

מה נשתנה
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 11 באפריל 2016

מה נשתנה הלילה הזה. כולנו כמובן מכירים את השיר, אולם משמעות השם בספרו החדש של דוד הנשקה, אינו מה שונה ליל הסדר משאר הלילות, אלא איך השתנה ליל הסדר עצמו במהלך הדורות. לכאורה אפשר לבחון שאלה זו מימי יציאת מרצים ועד היום. לגבי הסדר בתקופת המקרא אנו יודעים מעט מאד. חמישה פסחים בלבד מתוארים בתנ”ך. בפסח מצרים לא היה עוד מה לספר, וגם בשאר הפסחים (בימי יהושע, חזקיהו, יאשיהו ועולי בבל), נראה שבאופן טבעי, קורבן הפסח הוא העיקר ועל ההגדה אנו לא מוצאים דבר, וגם מקורות מימי הבית השני אין תיאורים. גם לימינו אנו אין הספר מגיע והוא מתרכז בתקופת העיצוב הראשוני של ליל הסדר וההגדה. הספר מחולק לשני חלקים עיקריים, דיון בליל הסדר עצמו ובכל מנהגיו, ודיון בהגדה ובמדרשים השונים המרכיבים אותם, תוך הצגת המחלוקות והדעות השונות של התנאים והאמוראים. נעיר כי ההגדה כפי שהיא מוכרת לנו כיום נכתבה מאוחר יותר ודין מעמיק בהתפתחותה אפשר למצוא בספרו החשוב של דניאל גולדשמידט (הוצאת מוסד ביאליק). מבחינה זו ספרו של הנשקה מקדים את גולדשמידט ומתרכז אך ורק בתקופת המשנה והתלמוד. הספר יוצא סמוך לפסח, אך הוא אינו הגדה לפסח ואינו פירוש על ההגדה לפסח. זהו ספר מחקרי ומקיף ולמרות שהוא ספר אקדמי (ומטבע הדברים עמוס במקורות, ציטוטים והערות שוליים), ולמרות עוביו…

נשמת המשנה
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 8 באפריל 2016

הסקירה פורסמה לראשונה במדור הספרות של מוסף שבת (מקור ראשון) ומובאת כאן בשינויים ומעט הוספות. אחת המשניות המצוטטות ביותר היא של התנא ר’ יהודה בן תימא, אבות פרק ה’ כא: “הוא היה אומר: בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלש עשרה למצות, בן חמש עשרה לתלמוד…”, והיא מפרטת את תוכנית הלימודים לנער. המשנה אינה מפרטת מה יש ללמוד לאחר גיל חמש עשרה אולם המעבר ההדרגתי מהמקרא למשנה ומשם לתלמוד, לא מיושם כמעט בפועל. לימוד הגמרא תופס את רוב רובו של הלימוד התורני ומתחיל בגיל צעיר בהרבה מהמפורט במשנה, ואילו לימוד המשנה נזנח כמעט לחלוטין. אמנם גם דברי ר יהושע בן חנניה (קידושין ל.) “לעולם ישלש אדם שנותיו: שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד…” מתקיימים בלימוד התלמוד הבבלי שלפי ר’ יוחנן (סנהדרין כד.): “אמר רבי יוחנן בלולה במקרא בלולה במשנה בלולה בתלמוד” כולל בתוכו את הכול ולכן ניתן ללמוד רק אותו. נכון שבגמרא יש גם משנה ופסוקים, אולם בוודאי היקפם נמוך בהרבה מהנדרש לפי פשט דבריו של רבי יהושע. לימוד התלמוד זוכה לעדנה חסרת תקדים. בישיבות לימוד בעיון של התלמוד הוא העיקר כבר שנים, אבל שיעורי דף יומי, טעימת תלמוד יומית, נפוצים בכל מקום ישוב. גם לימוד התנ”ך כלימוד עצמאי זכה לעדנה מחודשת בשנים האחרונות בעקבות אישים כדוגמת נחמה…

פסח על שום מה – הגדה לפסח – הרב זקס
כללי , ספרי יהדות / 5 באפריל 2016

הרב זקס הוא לדעתי אחד ההוגים היהודים הגדולים בדורנו. הציבור הדתי דובר האנגלית לא צריך כלל הקדמות, אולם בשאר הציבור הישראלי הוא מוכר פחות. עומק מחשבתו של הרב בנוסף ליכולת כתיבה והרצאה מעולה מבטיחה שלקרוא ולשמוע אותו יהיה תמיד מעניין. לדוגמה, בהרצאה שלו ששמעתי התייחס הרב בקצרה לנושא השפה העברית שאפילו בשפת היום יום עמוסה בביטויים הקשורים לדת. הנה, אמר הרב, משחק כדורגל למשל, שחקן מבצע עבירה (באנגלית foul ולא sin), השופט ( באנגלית referee  ולא judge) מוציא אותו ובסוף המשחק מסתיים בתיק”ו (נוטריקון המופיע בתלמוד כאשר אין אפשרות להכריע בסוגייה הלכתית ותשבי יתרץ קושיות ובעיות- באנגלית tie או draw). טוב לא מפתיע שהרב הראשי לאנגליה יהיה בקיא גם בהווי הכדורגל ונראה לי שמאפיין זה של בקיאות מופלאת בתורה ביחד עם הכרת כל הבטי העולם החילוני, הוא המאפיין הרבני שכל כך חסר לי בישראל, ומאפשר כתיבה וראייה יחודית ומורכבת יותר המתחייבת מהחיים בגולה. הרב זקס הוא סופר פעיל ומוציא ספרים בקצב של כספר בשנה, חלקם תורגמו גם לעברית. בנוסף,  מומלץ להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת מאמרו השבועי על פרשת השבוע ההגדה בעריכתו כוללת שני חלקים. הראשון הוא הגדה של פסח עם ביאורים והסברים קצרים שאפשר לקרוא אותם תוך כדי אמירת הדברים. דרכו היחודית של הרב כבר באה לידי ביטוי בפירושים קצרים אלו, אולם…

צפנת ישעיהו
כללי , ספרי יהדות / 17 במרץ 2016

“חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה” כך פותח ספר ישעיהו. ספרו של הרב כרמל תוחם את עיסוקו רק לשנים עשר הפרקים הראשונים (מתוך 66) וכבר בתחילת הסקירה נאחל לרב שיזכה להשלים הפירוש לספר. ההקדמה עוסקת כולה בפסוק הראשון. מי היה ישעיהו, מאין בא ומה היה הרקע ההיסטורי לנבואתו. לאחר מכן מתואר פרק ו – נבואת ההקדשה ואחריו חוזרים לפרק ה’ ובקפיצה לפרקים ב’ ג ורק לאחרים לפרק א’ הפרק הפותח את הספר. כזה הוא ספר ישעיהו, כתיבתו אינה רציפה, ברוב הפרקים אל מופיע תיאור זמן כלשהו, והקורא צריך לשער השערות בימי מי נאמרו הנבואות. חלקו האחרון של ספר ישעיהו מפרק מ’ ואילך מעורר עוד שאלות קשות וההשערה הרווחת במחקר היא שנביא אחר חיבר חלקים אלו. הרב כרמל אמנם אינו מפרש פרקים אלו אולם מבחינתו אלו נבואות של ישעיהו שנאמרו בתקופת מנשה, אולם לא היו נבואות המיועדת למלך אלא לעם הנמצא במשבר רוחני. לא נתעכב על נקודה זו אלא נסקור את עיקר הספר. שני חלקים לספר – פרקי עוזיה (א-ו) ופרקי אחד (ז-יב). לאן נעלם יותם? לא ברור, אך יותם מתואר כמלך צדיק וכנראה לא היו אז נבואות הנצרכות לדורן. כל חלק פותח בכל הפרקים באופן רציף, ולאחריהם פירוש פסוק אחרי פסוק (בחלקו…

גלוי ומוצפן

שמו של הספר אמנם גלוי אבל מוצפן ולא מרמז על תוכנו. ניעזר בכותרת המשנה “על כמה מדרכי העיצוב של הסיפור המקראי”. האם לפנינו ספר בתחום הספרות או בתחום המקרא? לכאורה התשובה ברורה. הספר יוצא בסדרה למדעי היהדות ועל ידי ד”ר מהמחלקה לתנ”ך אבל כאן מדובר דווקא בספר מחקר הספרות, ובעוד ספרים אחרים של גרוסמן (שסקרתי בעבר): אסתר – מגילת סתרים (הוצאת מגיד) ואברהם (הוצאת ידיעות ספרים), מביאים סיפור מקראי אחד ומנתחים אותו ניתוח ספרותי, הרי שספר זה, דן באמצעים ספרותיים שונים אותם הוא מדגים דרך סיפורים מקראיים מגוונים. ההתייחסות למקרא כסיפורת (לפחות לחלקים מתוכו) אינה גישה חדשה בעולם אך חדשה יחסית לחוקרים מהתחום הדתי ואף הישיבתי. עבור יונתן גרוסמן ועבור כל אדם דתי, התנ”ך, ובוודאי התורה, אינם סיפורים אלא דבר ה’, ואילו עבור ד”ר גרוסמן, המקרא הואו מושא למחקר בכל הכלים העומדים לרשותו, ואלו כוללים גם כלים ספרותיים. לכאורה החלוקה למחנה המאמין והמחנה החוקר היא דיכוטומית, ובכך מנסה גרוסמן לדון בהקדמתו לספר ולתאר איך הוא מבקש מהקורא מצד אחד התמסרות לטקסט ומצד שני לנתחו באיזמל כלי הספרות. לאחר ההקדמה בא הדיון באמצעים הספרותיים, תיאור שלהם, הדגמתם בפסוקים והתועלת הדרמטית ואף התיאולוגית, המושגת על ידם. האמצעים נעים מהפרט אל הכלל ומתחילים במילה הבודדת ומגיעים עד למבנה של ספרים שלמים ומשם להקשרים…

פורים – הלכה ממקורה
כללי , ספרי יהדות / 21 בפברואר 2016

ספרו החדש של הרב יוסף צבי רימון בסדרת “הלכה ממקורה” עוסק בחג הפורים ובכל חודש אדר ומצטרף לספרים הקודמים בסדרה בנושאי ארבעת המינים, ליל הסדר, הגדה של פסח ושנת שמיטה. הספר כולל לא רק פרקי הלכה אלא גם פרקי פרשנות והגות. פרקי הספר הם: דיני חודש אדר, קריאת המגילה, מצוות היום, פרזים ומוקפים ופרק אחרון בנושא פורים משולש (כאשר שושן פורים חל בשבת – אירוע נדיר למדי והעיסוק בו לרוב מופיע כנספח של סוגייה סבוכה יותר – “ערב פסח שחל בשבת”. הפעם הבאה בה נידרש לכך תהיה רק בשנת תשפ”א). כמקובל בספריו של הרב רימון נעשה שימוש נרחב ומועיל בתרשימים ברורים ובהירים לסיכום ההלכות. בספר שלושה חלקים: את הראשון נכנה – תאכלס, קיצור הלכות פורים. אין לכם זמן לקרוא את הכול ואתם רוצים לדעת רק את ההלכות? זה החלק בשבילכם, סיכום קצר לפי הפרקים שמנינו למעלה. חלקו השני של הספר שיכונה – העיוני, חוזר על אותם נושאים בהרחבה, דרך כל המקורות השונים עד להכרעה ההלכתית. חלקו השלישי הם נספחים – הלכות היתולי פורים, ובעיקר לאילו דברים לא כדאי להגיע בפורים, תפילת ערבית בנוסחים השונים ומגילת אסתר. בין לבין מופיעות גם הרחבות בנושאי אישים, פירושים קצרים על כמה נושאים במגילה (לא פירוש מלא) ותוספות שונות, המהוות מעין הפוגה וקטעי העשרה. שתי הערות…