ספרה השלישי, של ויקטוריה היסלופ, חוטים מקשרים עוסק בתיאור היסטורי של סלוניקי במאה העשרים דרך עיני כמה גיבורים. סלוניקי, עיר נמל תוססת, בה חיים ביחד מוסלמים, נוצרים ויהודים טולטלה קשות במהלך המאה העשרים. שריפת ענק שכילתה כמעט את כל העיר, מלחמת טורקיה-יוון ולאחריה מהלך עצום של החלפת האוכלוסין כאשר האוכלוסיה הנוצרית יוונית גורשה מטורקיה, והמוסלמים גורשו לטורקיה. שנים של מהפכות, משטר מלוכני שאבד עליו הכלח, וכמובן הכיבוש על ידי הנאצים, גירוש והשמדה של האוכלוסייה היהודית (גם היהודים באיי יוון הוגלו. הנאצים היו כה יסודים שאפילו באי לארוס, אי קטן ליד רודוס, בה התגורר יהודי אחד בלבד, טרחו לעצור באוניות הגירוש, בדרך לרכבות לפולין). גם לאחר סיום המלחמה, מצבה של יוון לא היה טוב, המשטר בה היה רודני ולקח שנים רבות להגיע לדמוקרטיה. אנו הרואים את מצבה העגום של יוון כיום, יכולים להניח, ובמידה מסוימת של צדק, שיוון למעשה לא התאוששה כלל מאותם אירועים ולמרות משאבי התיירות העצומים שלה ועובדת היותה של אתונה אחת משלושת הערים החשובות של העולם העתיק (האחרות הינן ירושלים ורומא) האומה היוונית לא מצליחה לעמוד על הרגליים, אולם יוון בימינו לא מוזכרת בסיפור גלל. בספר, ובניגוד לדימוי המקובל בימינו, היוונים הם אנשים חרוצים ועובדים, בין אם זה קונסטנדינוס קומנינוס, סוחר בדים עשיר מאד וחרוץ מאד, העובד ללא…