ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
השותפות הגדולה
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 27 באוקטובר 2016

ספרו של הרב זקס “השותפות הגדולה” עוסק בקשר בין הדת למדע. בניגוד לספרים אחרים בתחום הוא אינו מנסה להראות שהדת לא סותרת את המדע, או שהמדע לא סותר את הדת, או שכל מה שהמדע מגלה כבר נאמר בדת, או להניח שאין שום קשר בין השניים. ספרו הוא משהו אחר לגמרי שמשמעותו כשם הספר. הדת והמדע דרושים שניהם ביחד, בשותפות, על מנת להוביל לחברה טובה וברת-קיימא. אין אפשרות לוותר על אחד מהם. ציור הכריכה המקסים משקף היטב הבחנה זו. נוסחאות המדע עם הכתב העברי של התורה, הם שתי מחציות המוח האנושי שרק החיבור ביניהן יכול להצמיח נבט, או במילותיו של הרב (המופיעות גם בגב הספר): “הסיפור שיסופר פה הוא סיפורה של התודעה האנושית, ויכולתה לעשות שתי פעולות שונות למדיי… המדע מפרק דברים כדי להבין איך הם עובדים. הדת מצרפת דברים כדי להבין מה הם אומרים.” הרב זקס מפרט את דבריו באריכות אך בבהירות, עם דוגמאות רבות ואף מעט חזרות בין הפרקים. במקרה הזה החזרות מועילות ותורמות להבנת הרעיונות המורכבים. טענתו הבסיסית של הרב היא כי תרגום התנ”ך ליוונית, איבד חלק ממשמעויות התורה שאינם יכולים לעבור שפה. בנוסף, הפרדיגמה היוונית שונה מהפרדיגמה היהודית . בלוגיקה היוונית ישנה אפשרות של “או או”. או שהעץ ירוק או שהוא לא ירוק. אין מצבי ביניים. בתורה…

נשמה – סקירת הספר
ספרי יהדות , ספרי עיון / 4 באוגוסט 2015

“כל הנשמה תהלל י-ה הללוי-ה” – כך מסיים ספר תהילים בקביעה שהיא כנראה נכונה בהתחשב בכך שהמילים הנפוצות ביותר בעולם שמקורן בעברית הן אמן והללוי-ה. בכל התנ”ך, המילא נשמה משמעותה פעולת הנשימה או מישהו שנושם. גם בעלי חיים. כל מי שנשמה באפו, חייב להלל את ה’. מאז למילה נשמה מובנים נוספים. קשים להגדרה. נפש? תודעה? תבונה? Mind? Soul? קשה לדעת. הנשמה היא כל אותן מילים שנכתבו למעלה, אבל מבחינה אמונית יהודית אורתודוכסית, הנשמה היא חלק אלוקה ממעל. אותו חלק בבני אדם שמקורו בעולמות העליונים. התפילה הראשונה אותה אומר יהודי בבוקר היא: “מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך”. כמובן שגם לפני אלפי שנים ידעו שפעולת הנשימה עצמה, הפעולה הטכנית של הוצאת והכנסת אוויר לראות, לא מפסיקה בזמן שינה וברור שהתפילה מדברת על נשמה במובן נעלה יותר. ברכת הנשמה הנאמרת מיד לאחר מכן מחזקת זאת: “אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא.. אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה בי…”. ספרו של הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) הוא מעט המחזיק את המרובה. ספר קצר על הנשמה המסתורית במובנים העמוקים ביותר. אין זה ספר מדעי.   הוא גם אינו חלק ממגמת הניו-אייג’  למרות שאנשים שאינם שומרי מצוות אך מחפשים ומקדישים זמן לרוחניות בחייהם ימצאו בו תועלת. מטרת הספר היא מגיע למקומות…

בית המקדש וארמון שלמה
ספרי עיון / 16 במאי 2015

הספר “בית המקדש וארמון שלמה” מהווה מעין המשך לספרו הקודם של יוסף גרפינקל: “עקבות דוד המלך בעמק האלה“. בניגוד לספר הקודם, ספר זה הוא אלבום מהודר ומרהיב מודפס על נייר כרומו וגדוש בצילומי צבע. הספר עוסק בתגלית מחורבת קאיפה, שהמבנה שלה מזכיר במשהו את מבנה בית המקדש הראשון של שלמה המלך! זהו מבנה אבן, לא גדול. 35*25 סנטימטר בסך הכל, אבל לטענת מחברי הספר, זהו דגם של מקדש ואולי בצורה דומה נבנה בית המקדש. את מבנה המקדש אנו מכירים בעיקר בזכות הדגם הידוע של מיכאל אבי-יונה שהוצג שנים במלון הולילנד וכעת מוצג במוזיאון ישראל, אולם את שני מפעלי הבנייה האדירים של שלמה (בהם עסקנו מעט בהפטרות לפרשת תרומה, ויקהל ופקודי) – בית המקדש ובית יער הלבנון, מכירים הרבה פחות. הספר מתחיל בחזרה מסוימת על ממצאי חורבת קאיפה ומשם עובר לנסיונות פיענוח של מבני הבנייה בירושלים. פסוקי התנ”ך משמשים כעוד מקור לחוקרים והם מנסים גם להבין אותם. הפסוקים עצמם קשים, התנ”ך לצערנו אינו כולל תמונות ותרשימים, ומונחים רבים הם בגדר תעלומה. אולי המוכר מבין ביטויים אלו הוא “חלוני שקופים אטומים”. איך חלונות יכולים להיות גם שקופים וגם אטומים? רבו לכך הפירושים והפירוש המדרשי הוא שהחלונות מאפשרים לאור המקדש לצאת החוצה אך לא לאור השמש להיכנס פנימה (מאחר ואורו של המקדש מהמנורה,…

הדף הקיומי
ספרי יהדות / 11 בינואר 2014

הרב דוב ברקוביץ מרכז בספרו החדש – הדף הקיומי – טורים שנכתבו במשך כשבע שנים בעיתון מקור ראשון. הספר הנוכחי הוא הכרך הראשון בסדרה ועל מנת להתאימו למחזור הדך היומי הנלמד כעת הוצא הספר העוסק במסכתות יומא עד חגיגה בסדר מועד (ועל כן הוא כרך ב’). לפני שנעיין בתוכן המאמרים עצמם, ראוי לקרוא בעיון את המבוא לספר, בו פורטהרב את דרכו בכתיבת המאמרים ואת הרצון לשלב בין הלימוד התלמודי לחיים העכשווים. הלימוד בתלמוד אינו רק לימוד בכתבים הישנים אלא דרך ליצירת תודעה יהודית ותרבותית גם בימינו. הרב ברקוביץ’ אכן מסכים שלימוד שכל מטרתו למצוא את הרלוונטיות בתלמוד ויצירת תרבות ממנו עלול לגרום ליצירת רידוד והתעלמות מהתורה עצמה, אולם מאידך, ניתוק התלמוד “הישן” מהחיים העכשויים הינו סכנה גדולה אף יותר וכדבריו: “אי אפשר לשמוע את התורה כדברי אלוקים חיים אם נסתמים מעיינות היצירה התורנית המתחדשת תמיד בתורה שבעל פה, שזה עצם לשד חיותה, גם אם החסימה מתקיימת בזכות השאיפה להתעלות, לנשגבות ולקדושה”. המשך ההקדמה מדבר על הערך החשוב של הלמידה לשם למידה וצבירת ידע, ועל ההבדל בלימוד בדורות האחרונים בהם הלומדים רק רוצים לשמוע את הרב ופוחדים להציע משל עצמם: “כאשר התחלתי ללמד בוגרי ישיבות תיכוניות ואף בוגרי ישיבות הסדר מצאתי שאי אפשר היה לבקש מהם לומר סברא עצמאית משלהם, להגיד…