ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
כניעה – סקירה
ספרים למבוגרים / 2 באוגוסט 2015

“בלי להיות או לא להיות אני פשוט ישנו בלי שום דבר אשר כדאי למות למענו בלי תקוה ובלי יאוש אני פשוט צופה היו לי פעם עקרונות מכרתי את כולם עיסקה מוצלחת בשבילי טובה גם בשבילם” (אני שוכב לי על הגב – יענקלה רוטבליט) ספרו של מישל וולבק, כניעה, זכה לפרסום רב לאחר סדרת הפיגועים בצרפת ומחברו אף נאלץ לרדת למחתרת לתקופה. הספר מתאר  אתצרפת לאחר שנציג מפלגת האיסלם זוכה בבחירות לנשיאות ומפלגתו מקימה את הממשלה ביחד עם מפלגות השמאל. פרנסואה, מרצה באוניברסיטה, פשוט ישנו. אין לו שום דבר למות למענו, אין לו תקווה, גם לא יאוש. הוא אפילו לא טרח להצביע בבחירות. עם הוריו (הגרושים) הוא כבר שנים לא בקשר, אחים ומשפחה אין, חברים גם אין. את עיקר זמנו הוא מבלה באוניברסיטה, מנצל את קסמו על סטודנטיות צעירות, מתמסר בעיקר לאהובתו מרים, סטודנטית צעירה יהודייה, וכשאין ברירה פונה גם למקומות אחרים. עליית האיסלם לא ממש מוצאת חן בעיניו, אבל מה הוא יכול לעשות? לא הרבה. וולבק ירד למחתרת אבל הביקורת על האיסלם אינה קיימת בספר. לפחות לא ברובד הגלוי. ביקורת על הצרפתים לעומת זאת יש בשפע. היו להם פעם עקרונות. הם מכרו את כולם. פרנסואה, כמו וולבק, מעדיף לעזוב את פריז עד שהעניינים יתבהרו וכשהוא חוזר הוא מגלה שדברים השתנו. חנויות מסוימות נסגרו. חנות…

המפתח של שרה

המפתח של שרה, ספר שהפך לסרט, עוסק בנושא השואה בצרפת. ג’וליה ג’רמונד, עיתונאית אמריקאית הנשואה לצרפתי מקבלת משימה לערוך תחקיר על אקציית “ול דא’יב”, האקצייה בה אספו שוטרים צרפתיים, יהודים מרחבי פאריז (ברצון רב ועם שיתוף פעולה של התושבים, ששמחו מאד שדירות מתרוקנות ואפשר לעבור לדירה חדשה) ריכזו אותם באיצטדיון מיושן ומשם למחנות הריכוז בצרפת ולאושוויץ. אלפים גורשו בודדים שרדו. הסיפור שוזר פרק אחרי פרק את התקדמות התחקיר של ג’וליה ואת קורותיה של שרה, ילדה בת עשר המגורשת מביתה. תוך כדי כך מגלה ג’וליה שלמשפחת בעלה יש קשר לאירוע ושהסבא והסבתא עברו לפני שנים רבות לאחת הדירות ממנה גורשו יהודים. ג’וליה מתייסרת מכך שלא ידעה כלל על הנושא כשהיא מקבלת את המשימה. העורך שלה מזהיר: “אני לא חושב שתמצאי הרבה אנשים שיהיו מוכנים לדבר איתך. כמו שאמרתי לך, הצרפתים רגישים, זה נושא עדין ביותר. אל תשכחי שמי שעצר את כל המשפחות היהודיות האלה זה המשטרה הצרפתית. לא הנאצים” ואכן, בעלה של ג’וליה, כועס ומתעצבן: “את חושבת שהקוראים שלך ימצאו עניין בוול ד’איב? זה שייך לעבר. זה לא משהו שרוב האנשים ישמחו לקראו עליו…. הנה יש לך עוד הזדמנות להראות לבני ארצך כמה ערמומיים אנחנו הצפרדעים. איך שיתפנו פעולה עם הנאצים ושלחנו משפחות תמימות ומסכנות אל מותן. מיס נהאנט הקטנה חושפת…