ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

אין המון ספרי אסטרונומיה בעברית, ולכן כאשר יוצא ספר חדש ועוד אחד שנכתב בעברית במקור בעברית זו בכלל חגיגה. מי שיצרה את “אטלס הכוכבים” היא נטע שלם-סוקולובסקי, חובבת ומדריכת אסטרונומיה. כמובן שאני, אסטרונום חובב בדמי ונשמתי, רואה חובה לתרום להפצתו והנה סקירה קצרה שלי עליו. הספר מרהיב מבחינה עיצובית ואת זה רואים מיד ולמעשה עוד באריזת הקרטון שהספר נשלח בה. אין פלא, שכן הספר הוא למעשה פרוייקט הגמר של נטע שלם-סוקולובוסקי בבצלאל, כך שכשרון העיצוב ניכר ויתרה מכך היא הייתה צריכה לחדש את הצד הויזואלי בדרך שטרם עשו לפניה בספר מעין זה. לא תמונות רגילות, אלא משהו מיוחד וחדש. מה שהיא עשתה הוא לא פחות ממדהים. נטע לקחה מאות, אולי אלפי חתיכות נייר צבעוניות, ומהן יצרה קולאז’ים של כל מה שאתם רואים בספר, רק תחשבו כמה שעות כל תמונה כזו לקחה. הנה שתי תמונות באדיבות נטע המתארות את התהליך, בראשונה רואים עשרות ניירות צבעוניים בשלל צבעי הקשת (לצערי המאמץ בוזבז עלי, אני עיוור צבעים וחלק נראים לי זהים לחלוטין) כמו בקטלוג של טמבור, ומהם בעקבות עבודה של גזירה חיבור והדבקה נוצרה קבוצת הכוכבים דרקון וכך כל הספר. אחר כך היו צריכים לטאטא את כל החתיכות הקטנות שנשארו. מן הסתם פחי המיחזור בסביבה התמלאו כולם. בסופו של דבר בספר זה נראה…

סקירה של הבת שלי מתוך דף האינסטגרם שלה: “אל תסתכלו בכריכה“ כששמעתי את השם ‘מוזיאון החלל’ חשבתי שמדובר בספר ילדים, ולא ידעתי אם אני רוצה להשקיע בזה זמן. אבל הבטיחו לי שזה לא וזה באמת לא ספר ילדים! אפשר לתווך את הידע בו גם לילדים אבל לדעתי הוא מתאים בעיקר לנוער צעיר ומעלה, וכן, הוא אפילו יעניין מבוגרים. גדלתי על אסטרונומיה. מה זה גדלתי, אני לא זוכרת איזה סרט ראיתי קודם- הארי פוטר או אפולו 13.. מאז ומתמיד יצאנו לתצפיות בלילות בלי ירח, במדבר ובשקט. כל הקרדיט על זה הוא רק לאבא שלי, ובזכותו יש לי עולם מושגים גדול בהקשר לחלל וליקום, ככה שרוב הדברים בספר לא היו חדשים לי, אבל בהחלט היו מעניינים. הספר גדול, מרגישים כאילו נכנסים למוזיאון ועוברים במסדרונות של התצוגה. אני דמיינתי את זה עם דגמים של כוכבי הלכת בקנה מידה מסתובבים במערכת השמש. בתור התחלה, עושים לנו קצת סדר במה יש ביקום, איפה אנחנו בתוך הדבר הזה ומה הולך להיות. החלק הראשון של הספר נותן הקדמה על טלסקופים, והסבר על כוכבי הלכת, השמש, וקבוצות הכוכבים שאפשר לראות בשמיים (אתם יודעים לזהות חלק?). בהמשך, הספר מתקדם מעבר למערכת השמש שלנו, ומגיעים לעולם שרחוק שנות אור מכאן: איך כוכב נולד? מה קורה עד שהוא מת? מהם חורים…

אני שמח ואני גם קצת מקנא. שמח כי זה ספר נהדר ומקנא, כי לא אני כתבתי אותו. דרור בורשטיין מתבונן בחלל, וכל התבוננות כזו גוררת אותו למחשבות מרובות גם על מה שבארץ. מהירח הקרוב ועד גלקסיות רחוקות, הכל מתחבר והכל קשור. אותי לא צריך לשכנע, אני כבר מהמשוכנעים, אין תחליף עבורי מאשר לילה תחת כיפת שמים זרועה כוכבים, פרט לליקוי חמה, ואני שמח לראות את ההתפעלות הרבה שלה שותף בורשטיין, ומקווה שתשפיע גם על אחרים. החיבורים שבורשטיין עושה הם עשירים, ממקורות היהדות, פסוקים ומדרשים, דרך הפילוסופים והכותבים והמשוררים הרבים, הכל מתקשר והכל מתחבר, ובעיקר מודגשת הצניעות והענווה של אדם העומד מול הטבע, ולי אישית כאדם מאמין מול אלוהים, בראותו את מראות הבריאה. הספר אינו מצריך ידע אסטרונומי והוא גם לא בא ללמד אסטרונומיה. יש בו שפע מונחים ומידע אסטרונומי, ובוודאי אפשר ללמוד ממנו משהו או שניים, אולם לא זו המטרה ואין לחשוש מהמונחים, מה שצריך מוסבר, מה שלא מוסבר לא נורא וממילא רוב המספרים פחות חשובים (בחלקם גם טעויות קלות), חשובה בעיקר האווירה וההתרשמות. זהו מעין זרם תודעה הנובע מהראייה האסטרונומית ומשתף אותנו בנבכי מחשבתו של הסופר. הספר נפתח בשנת יוני 2011. בורשטיין בשבוע הספר, אני בבית הספר של הילדים, ובשמים הירח מתחיל להיכנס לצלו של כדור הארץ. כמה אנשים…

מאדים בכותרות וזה טוב. אמנם אצלי מאדים תמיד על סדר היום, אבל בציבור הרחב הוא נתפס בעיקר כמקום ממנו יגיעו יצורים מוזרים שרוצים להשמיד אותנו, כפי שספרות המד”ב  הציעה פעמים רבות. הספר לבד על המאדים, והסרט הנהדר עם מאט דיימון בהמשך עשו למאדים יחסי ציבור מצונים, כמו גם משימות מוצלחות וגשושיות שנמצאות עליו לצד כשלונות מהדהדים (האחרון שבהם רק מלפני חודש, חללית סקיאפרלי התרסקה ולא הצליחה לנחות). אחד מהידוענים המקדם את מאדים הוא בז אולדרין, האיש השני שנחת על הירח ודוחף להוציא משלחות מאוישות למאדים. Get Your Ass To Mars הוא המוטו שלו. הספר הקצר שלפנינו, הראשון בסדרת ספרי TED שמתורגם לעברית (הספרים וממשיכים ומרחיבים את ההרצאות. ההרצאה הרלוונטית בתחתית הסקירה) מנסה לשכנע אותנו שצריך להגיע למאדים וגם שאפשר לעשות את זה. לא מחר אבל להתחיל צריך ואם לא מעט משאבים ועוד פחות מעט (כלומר הרבה, המון, טונות) של כסף, הדבר אפשרי ואפילו יש לו ערך כלכלי. אמנם חלק מהתיאורים נשמעים כמו מדע בדיוני, אבל כמו בלבד על המאדים, כל מה שמוצג שם קיים בצורה כזו או אחרת ואולי הדברים אינם אפשריים אבל הם ישימים. הטכנולוגיה מתפתחת. אם תחום החלל והתעופה היה מתפתח כמו תעשיית השבבים, הרי שכבר מזמן ניינו במאדים ואפילו רחוק יותר ומסע לשם היה לוקח כמה ימים. אני לא…

ואז יש מסיבת עיתונאים והשאלה הראשונה היא: “ידעת שספייס אודיטי קיבל שבעה מיליון צפיות? לא, לא ידעתי. המספר נשמע לא אמיתי ועכשיו ממש יש לי בחילה, אבל אני חייב להסביר שהמטרה של משימה 34/35 לא הייתה לצלם את הקליפ…” (עמ’ 260) אם אתם לא בענייני החלל ובכל זאת שמעתם משהו על כריס הדפילד אז זה כנראה בגלל גירסת הכיסוי שלו לשיר Space Oddity של דיוויד בואי. אם גם את השיר המקורי אתם לא מכירים אתם ממש מקרה אבוד, בכל אופן הנה הקליפ מתחנת החלל כל עוד הוא ברשת (דיוויד בואי ביקש להסיר אותו ומתישהו הסכים להשאיר אותו לתקופה מוגבלת). באופן מקרי שותפו האמריקאי של כריס למשימה היה טום. המילים קצת שונו… כרגע כבר יש 25 מיליון צפיות. באמת מגניב. יותר מדי מגניב. ובכלל הדפילד הוא איש מגניב. לגמרי. הנה עוד סרטון מגניב לקידום הספר ויש עוד ופשוט תעברו לערוץ היוטיוב שלו. למעשה הוא כל כך מגניב שנראה שכל הספר מיועד לקעקע את תדמית המגניבות ולהוכיח לנו עד כמה קולונל כריס הדפילד הוא אדם רציני ועד כמה קשה ומחייב זה להיות אסטרונאוט. ייתכן אפילו שהספר בא “לתקן את נזקי הקליפ” מאחר ומגניבות בחלל זה נחמד אבל משלם המיסים האמריקאי (וגם הקנדי) יתהה אם ההשקעה הכספית העצומה מצדיקה את התועלת. לעוד רקע…

מדף ספרי האסטרונומיה בעברית עדיין דל מדי וכל תוספת אליו ראויה לציון מיוחד. הספר “ההיסטוריה של האסטרונומיה” ממלא חסר רציני על אחד מתחומי המדע האהובים ביותר. קוראים בעברית שרצו ספר ברמה גבוהה יותר מספרות פופולארית (כגון המפץ הגדול של סיימון סינג), נאלצו לדלות את מבוקשם מבין מספר ספרים שנתנו מענה חלקי, או לקרוא באנגלית מתוך שפע עצום. הספר הוא תרגום של ספר בשם זהה כמעט בהוצאת קמבריד’ג והוא מורכב מאוסף פרקים המתארים את ההיסטוריה של האסטרונומיה לאורך השנים. הספר הולך משחר האנושות, מהתקופה הפרה-היסטורית, ועד ימינו ומראה צעד אחר צעד מה היו מתודולוגיות המחקר בכל תקופה, האנשים שפעלו בתחום, התיאוריות השונות – הנכונות והשגויות – ההתפתחות הטכנולוגית, הגילויים החדשים וההתקדמות בהבנת העולם. מרבית פרקי הספר הם מאמרים שיכולים לעמוד ברשות עצמם, למרות שכמובן הם מסתמכים על ידע מהפרקים הקודמים. ככלל נדרש מהקורא ידע כלשהו באסטרונומיה מאחר ויש מונחים שנעשה בהם שימוש ללא הסבר. בסוף הספר נמצא ההסבר לכך מאחר והספר מבוסס בעצמו על ספר רחב יותר בהוצאת קמברידג המכיל איורים ותרשימי צבע לרוב. שני הספרים ידועים ופופולרים בעולם. את רוב פרקי הספר כתב מייקל הוסקין העוסק בתחום שנים רבות ועורך את כתב העת היחיד בעולם המוקדש כולו להיסטוריה של האסטרונומיה. כתיבה זו גורמת לאחידות בתיאורים, למעבר שוטף בין פרק לפרק…