ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

מלחמת העולם השנייה – ביוור

29 ביולי 2015 גדי איידלהייט

“אם אנחנו אמריקאים,” כתבה אן אפלבאום, “אנחנו חושבים על המלחמה כמשהו שהתחיל בפרל הרבור ב-1941 והסתיים עם פצצת האטום ב-1945. אם אנחנו בריטים, אנחנו זוכרים את הבליץ של 1940 ואת שחרור ברגן בלזן. אם אנחנו צרפתים, אנחנו זוכרים את וישי ואת הרזיסטאנס. אם אנחנו הולנדיים, אנחנו חושבים על אנה פרנק. אפילו אם אנחנו גרמנים, אנחנו יודעים רק חלק מהסיפור.”

ציטוט זה הלקוח מסוף הספר רק מראה עד כמה קשה לכתוב ספר על מלחמת העולם השנייה. כבר בשורה הראשונה בגב הספר ביוור מנסה למשוך את לב הקהל בקביעה הבאה: “מלחמת העולם השנייה פרצה באוגוסט 1939 בפאתי מנצ’וריה שבצפון סין, והסתיימה בדיוק שש שנים אחר כך בפלישה הסובייטית לצפון סין”. אליבא דביוור, המלחמה התחילה ונגמרה בסין. אבל בתוך הספר עצמו כלל לא ברור מתי המלחמה התחילה. אפשר להניח שתחילתה מוקדמת אפילו עד יום לאחר חתימת חוזה ורסאי ואולי אף קודם לכן למלחמת רוסיה יפן. גם סופה לא מוגדר ולמעשה אירופה עדיין חווה את פגעי המלחמה. בימינו רואים זאת למשל במשבר בין אוקראינה לרוסיה, ובבעיות בין יוון לבין גרמניה.

ספרים רבים נכתבו על המלחמה, עשרות מאות ואלפים. כל שנה יוצאים עוד ועוד ספרים גם בעברית וכל אחד מנסה לחדש במשהו. רובם יתרכזו בחזית אחת או אפילו בקרב בודד או באיש אחד ופרשייה עלומה מהמלחמה. היקף החומר הוא אינסופי וספרים עוד ימשיכו לצאת. מול כול הספרים הללו עושה ביוור ניסיון נועז לרכז את הכול בספר אחד. הכול כולל הכול. זירות אירופה במזרח ובמערב, צפון אפריקה, הפאסיפיק ודרום מזרח אסייה. והניסיון מחייב פשרות. אי אפשר להקיף את הכול, וביוור עצמו כתב כרכים עבי כרס על חזיתות בודדות – נורמנדי, סטלינגרד ונפילת ברלין – נושאים שקוצרו וצומצמו לכדי פרק בודד בספר זה. הקיצור הוא מחוייב המציאות ויש להפריד בין העיקר ובין הטפל. בעייה נוספת היא הצורך לתאר אירועים בקצוות שונים של העולם שקרו באותו זמן. האם לתחום אותם בפרקים נפרדים או לדלג כל הזמן. ובכל אופן אורך הספר צריך להיות “סביר”. לאור כל הקשיים האלו ביוור עשה מלאכה מצויינת, וכל הפשרות המתחייבות הן ראויות. קשה לי לראות איך אפשר לעשות זאת טוב יותר או קצר יותר.

נרחיב מעט. הספר כתוב בקיצור נמרץ ולעיתים לוקה בפשטנות. קצת קשה לומר זאת על ספר בן למעלה משמונה מאות עמודים (לא כולל ההערות והמפתחות). אפשר אולי לקצר יותר, יש כמה סיפורים שלא באמת נחוצים, ואולי אחרים נחוצים יותר, אבל בשום שלב בספר אין גודש מצד אחד או חוסר חמור במידע מצד שני והפשטנות היא מחוייבת המציאות. אם בספריו הקודמים היה אפשר לתאר כל יום ולפעמים אפילו כל שעה במהלך היום, ולהביא תיאור מדוייק של קרבות עם מפות בקנה מידה גבוה המראות שני כפרים ונהר ובערץ את מיקומה של כל פלוגת טנקים, כול זה אינו אפשרי בספר מסוג זה. האירועים מתוארים במבט על חללי, המפות בקנה מידה עצום של מאות קילומטרים ומציינות ארמיות ודיביזיות ורק המהלכים העיקריים מתוארים. מי שרוצה לקרוא עוד מוזמן להיעזר ברשימה הביבליוגרפית בסוף הספר, רשימה שבאופן נדיר, ספרים רבים בה תורגמו לעברית (וחלקם בעברית במקור). בניגוד להיסטוריונים וכותבים אחרים המפרידים בין אירועי השואה לבין אירועי המלחמה, אצל ביוור השואה היא עוד זירה במלחמה. זירת מלחמה חד צדדית של הגרמנים ביהודים. מספר פרקים מתארים את השואה ואת ההתפתחות שלה ממה שביוור מכנה “שואה בכדורים” – רציחות המוניות בכדורי רובה וקברים המוניים (כדוגמת הטבח בבאבי-יאר) עד למעבר ל-“שואה בגזים”. אירועים מרכזיים כמו מרד גטו וורשה מוזכרים, אך מאד בקצרה.

לרוב כל פרק עוסק בזירה אחת ובתחום תאריכים של חודש עד כמה חודשים בלבד,  וכך יוצא שביוור מסיים עניין אחד, ועובר לתיאור האירועים בחזית אחרת וחוזר מספר חודשים אחורה. במקרים בודדים מוזכרים אירועים במקומות אחרים באם הייתה להם חשיבות גדולה. זוהי הדרך הנכונה בעיני, אחרת כל פסקה הייתה מעבירה את הקורא לחזית אחרת. גם  ככה ההפוגה בעיסוק בין חזיתות וכמות הפרטים העצומה, מקשים על הקורא לזכור במדויק את מהלך האירועים. יש גם טעויות, על חלקן, ובפרט כאלו הקשורים לישראל או ליהודים עמד המתרגם. אני מניח שיש עוד טעויות עליהן יעמדו אחרים. הדבר בלתי נמנע בספר בהיקף כזה הנסמך על אלפי מקורות שונים שכמה מהם,מה לעושת, שגויים.

לכל פרק מוגדרת מסגרת זמן וחבל שמסגרת זו אינה מופיעה בתוכן העניינים כחלק משם הפרק. הדבר היה מסייע להתמצאות מהירה. כמו כן, אינדקס קצר של שמות ותפקידים (שהשתנו במהלך המלחמה) כולל אולי שרשרות הפיקוד שלא תמיד ברורה היו עוזרים מעט לקורא. בפרט באישים המוכרים פחות מצבאות יפן וסין.

קשה להגיד על הספר שהוא מחדש ומגלה סקופים שלא נודעו עד כה. בכל זאת עברו שבעים שנה מהמלחמה ורוב הפרטים ידועים. אמנם ארכיונים במזרח אירופה שהיו סגורים עשרות שנים נפתחו רק לאחרונה אבל גם המידע החדש ששם רלוונטי פחות לספר זו העוסק במבט העל בו רוב העובדות ברורות. החידוש העיקרי של הספר הוא אם כן ביכולת לאגד באלף עמודיו, תמונה כוללת של המלחמה. עוביו של הספר לא צריך להרתיע, אפשר לקרוא בו בניחותא, פרק אחרי פרק. מובן שאי אפשר להסתפק בו. מטרתו אינה להחליף ולבוא במקום ספרים אחרים בנושא, אלא לתת את המסגרת ואת מבט העל. הקורא הישראלי ימצא פירוט על זירות פחות מוכרות לו (דרום מזרח אסייה והאוקינוס השקט ואף אפריקה במידה מסוימת) ותיאור ממצה של כל שלבי המלחמה.

מלחמת העולם השנייה - אנטוני ביוור - כריכת הספר

מלחמת העולם השנייה – אנטוני ביוור

מלחמת העולם השנייה
אנטוני ביוור
מאנגלית: עמנואל לוטם
ידיעות ספרים 2014 (2012 במקור)
לקריאת הפרק הראשון

מגב הספר

מלחמת העולם השנייה פרצה באוגוסט 1939 בפאתי מנצ’וריה שבצפון סין, והסתיימה בדיוק שש שנים אחר כך בפלישה הסובייטית לצפון סין. המלחמה באירופה נראתה תלושה לגמרי, לכאורה, מהמלחמה באוקיינוס השקט ובסין – אבל האירועים שהתרחשו בשני צדדיו המנוגדים של העולם השפיעו רבות אלה על אלה. גדול האסונות בהיסטוריה, שחבק עולם ומלואו באמת ובתמים, השפיע על השקפות הדורות הבאים ועל תפיסותיהם יותר מכל עימות אנושי אחר.

בכישרון מספר־הסיפורים שלו, שעשה את “סטלינגרד”, את “נפילת ברלין” ואת “הפלישה לנורמנדי” לרבי־מכר בינלאומיים, מכנס אנטוני ביוור יחדיו את כל היבטיה של מלחמת העולם השנייה בדרך חדשה לגמרי. בהסתמך על הניתוחים ועל המחקרים העדכניים ביותר, ובכתיבה בהירה ומלאת רגש, הוא מצרף את חלקי התמונה המלאה אלה לאלה בסיפור עלילה מרתק המשתרע מצפון האוקיינוס האטלנטי אל דרום האוקיינוס השקט, מערבות הצפון המושלגות ועד מדבריות אפריקה הצפונית והג’ונגלים של בורמה, מהאיינזצגרופן של הס”ס בשטחים הכבושים, עבור בגדודי העונשין שאליהם גויסו אסירי הגולאג וכלה באכזריות שלא תיאמן של מלחמת סין–יפן.

הכרעות מוסריות הן הבסיס לכל דרמה אנושית, ושום תקופה אחרת בהיסטוריה לא העמידה דילמות גדולות יותר – למנהיגים ולפשוטי־העם – ולא סיפקה דוגמאות שכאלה לטרגדיות אישיות והמוניות, לשחיתות הפוליטיקה של הכוח, לצביעות אידיאולוגית, לשיגעון הגדלות של מצביאים, לבגידה, לפרוורסיה, להקרבה עצמית, לסדיזם בל־ייאמן ולנדיבות בלתי־צפויה. הגם שיריעת סיפורו של ביוור היא הגדולה ביותר שבגדר האפשר, בשום פנים אין הספר מתעלם ממנת חלקו של האדם הפשוט, חייל או אזרח, שחייו נשחקו עד דק בידי הכוחות האדירים שפרקו כל רסן במלחמה הנוראה ביותר בהיסטוריה.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *