ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

הרבנית ימימה מזרחי זוכה לפופולריות עצומה בציבור וכעת הוציא ספר הכנה לפסח, סביב ההגדה של פסח. בכוונה אני מכנה אותו ספר הכנה לפסח, כי בעיני הוא נראה מתאים פחות, לשימוש בליל הסדר עצמו. הוא ארוך ומפורט, ויש תכנים רבים בין קטעי ההגדה. תכנים אלו פחות מתאימים לקריאה או אמירה בסדר עצמו ורובם מיועדים להכנה מוקדמת כפי שאדגים בהמשך. נפתח בהקדשה המופיעה בתחילת הספר: "מוקדש באהבה לכל הנשים שפוסחות בין הלימוד העמוק לבין הניקיונות ויש בהן החירות להתגאות בשניהם". אני צריך להלך כאן בזהירות בין הטיפות כדי חס וחלילה לא להרגיז מישהי, אבל זה משפט שמייצג בעיה כלשהי ויש בו מתח בין התפקידים המסורתיים של האשה בחברה פטריארכלית (עבודות הבית) ובין מגמות של זמננו. לפחות מהקדמה זו אצל הרבנית ימימה כלל אין סתירה ולא צריכה להיות סתירה בין השניים, והחירות היא לא להצטרף למגמה כלשהי מתוך הכתבה מבחוץ, אלא לפי ההרגשה הפנימית. לרבנית מזרחי חוג קוראות גדול מאוד שמתחבר לתכנים שלה וכאן הם באים כהכנה לפסח, כספר, ושוב אני נזהר במילותיי, שאפשר גם לקרוא ולעיין בו בין הניקיונות. ואם לא רוצים לנקות? גם טוב. שהבעל ינקה, שהילדים ינקו, שבחורי ישיבות בבין הזמנים שרוצים להרוויח קצת כסף ינקו. לא חייבים לנקות כלום. צריך להגיע לחג שמחות ונינוחות כאשר גם ההכנות – הניקיון,…

כבר כמה שנים אני קורא לקראת חג הפסח חלקים מספרו של הרב סולוביצ'יק, "זמן חירותנו", ומגלה בכל פעם עומקים חדשים, גם בפרקים אותם קראתי בשנה שעברה. מאחר ושמתי לב שאין באתר סקירה עצמה על הספר, ראיתי לנכון, לסכם בקצרה מאמר אחד ממנו, בתור דוגמה. קשה לסכם ולקצר את דברי הרב, שכן בכל משפט מתגלות משמעויות ותובנות, ולכן אדגיש מראש, שבמקרה זה הקיצור הוא וויתור גדול שהוא הכרח, ומומלץ לקרוא המאמר במלואו. "אדם המכנה עצמו רב עוצמה איננו אלא טיפש מופלג. תא ממאיר זעיר אחד הורג את האדם החזק מכול, ודבר איננו יכול לעצור אותו. מגוחך הוא לדבר על בן אדם כעל רב עוצמה" (עמ' 155).כמובן שלקרוא משפט זה בעיצומה של מגפת הקורונה, אינו דומה לקריאת משפט זה בכל שנה ושנה, אפילו שחיידקים ווירוסים הורגים מדי יום ביומו. הציטוו לקוח מתוך הפרק "משה והגאולה" הבא לענות על שאלת המדרש בשיר השירים: "על משכבי בלילות" – זה לילה של מצרים, "בקשתי את שאהבה נפשי" – זה משה. "בקשתיו ולא מצאתיו". כיצד ייתכן שמשה רבנו כלל אינו מוזכר בהגדה (פרט כבדרך אגב בפסוק "ויאמינו בה' ובמשה עבדו"). ההבנה מתחילה מהשליחות אל משה. "בא אל פרעה" אומר ה' למשה. ולא לך לפרעה. הכוונה בבוא, היא בוא איתי ותהיה איתי. משה הוא השליח, אבל שליח…

"הגדה של הנפש" עוסקת בנושא הגאולה הפנימית המשתקף בכל מהלך סדר פסח, חג הגאולה. הרעיון מאחוריה הוא לנסות ולהגיע למשמעויות של כל אחד מסימני הסדר ולהבין ולהפנים דרכו את הגאולה. לא רק גאולת מצרים, אלא גאולה של כל נפש בכל זמן. יפים הדברים תמיד ובפרט בתקופה מתוחה וחריגה זו בה רבים יעשו את הסדר בביתם, לבדם. רבים יעשו סדר בפעם הראשונה בעצמם וישמשו כעורכי סדר ומכיני כל ההכנות, אנשים שהורגלו ללכת לבתי מלון, ומבוגרים רבים שיעשו אותו בנפרד מילדים נכדיהם וניניהם. דווקא מתוך מועקה זו, שכמובן לא עמדה כלל לעיני הרב לונדין בעת שכתב את ספרו, אפשר לפתח ולפתוח תהליכים פנימיים עמוקים, של חשיבה אופטימית, של ראיית האור, של התעלות מעבר לצרות היום היום. את כל אלו צריכים גם בזמנים רגילים, בוודאי במדינת ישראל, ובתקופת וירוס הקורונה על אחת כמה וכמה. הרב לונדין עוסק רבות בשנים האחרונות בכתיבת פירושים בהירים וברורים לכתבי הרב קוק וגם הפירוש בהגדה משופע ברעיונות ממשנת הרב וממקורות נוספים. מבנה ההגדה כולל כמובן את כל סימני הסדר ובתחילת כל סימן מאמר קצר של כמה עמודים המתאר את תהליכי הנפש השונים והתאמתם לאותו סימן. הדברים כמובן הם רעיוניים ומהווים רק אפשרות פירוש אחת. לא תמיד עולים ומתרוממים ויש גם ירידות (למשל בפרקי רחץ ורחצה), שהרי הטיפוס והעלייה…

לקראת חג הפסח התקבלו אצלי ארבע הגדות חדשות מהוצאת קורן ונכתוב מעט על כל אחת מהן הגדת מסורת הרב הגדה זו מביאה מבחר מפירושי הרב סולוביצ'יק על ההגדה. הרב לא כתב פירוש להגדה, והדברים נאספו מתוך שלל מקורות שונים בידי הרב מנחם דוב גנק, חלקם מתוך ספרים שיצאו, חלקם מקלטות וחלקם מתוך סיכומים של הרב גנק עצמו, מתלמידיו של הרב. מאחר וכבר שנים רבות אני נוהג לקרוא, שוב ושוב, פרקים בספר "זמן חירותינו", הרי שאני שמח מאוד על צאת הספר. הספר הוא תרגום של הגדה שיצאה לפני עשור באנגלית, אולם לטענת העורך, יש בה תוספות רבות. הפירושים אכן רבים והחכם עיניו בראשו ויעיין היטב וילמד לפני החג, וירשום לעצמו על פתק, קטעים אותם הוא מעוניין להקריא בקול ולדון בהם בשעת הסדר. בנספחים להגדה, מעט עניינים על ערב הפסח, ומעט דברים על מגילת שיר השירים ועל ענייני ספירת העומר. עמודים לדוגמה [gview file="https://www.xn—-1hckc6ddr6ab.co.il/wp-content/uploads/2019/04/productattachments_files_s_o_soloveitchik_haggada_heb_pp.1-28_.pdf" ] מגב הספר הרב סולוביצ׳יק היה מגדולי ההוגים ותלמידי החכמים של המאה העשרים, ששילב בין למדנות ישיבתית לעומק פילוסופי ופסיכולוגי. עבורו ליל הסדר היה חוויה מפוארת, ערב מרומם ומיוחד במינו, והוא מילא את כתביו ואת הרצאותיו בתובנות יוצאות דופן ובניתוח מבריק של טקסט ההגדה. בהגדת מסורת הרב ישנה הצצה אל מקוריותה ואל זוהרה של תורתו של הרב סולוביצ׳יק, החושפת ממדים…

פירושים מפתיעים, מאמרי עומק, חידושים שלא שערום אבותינו? כל זה אין. לא שצריך להיות מופתעים, משם ההגדה ומתמונת הכריכה וגם מהיוצרים.  כמבקר חמור סבר, אני יכול פשוט להעתיק את דבריהם מהפתיחה: "איורים מטופשים להחריד, שטותיים למהדרין". אכן תיאור קולע ומדויק של ההומור. נמוך יותר מים המלח. לפני זה נאמר בפתיחה: "החלטנו לא להעמיס על הטקסט עוד פירוש אלא ללוות אותו קצת אחרת". גם זה תיאור מדויק וקולע. אישית אני לא ממש מתחבר להומור סטייל אנדרדוס (מתן צור הוא אחד מחברי הרבייעיה) ובחלק מהאיורים בהגדה זו גם לא הבנתי מה מצחיק (מוצאי היקי בהחלט גורם לקשיים בתחום זה), אולם אני תמיד מעדיף הומור של אנשים שיודעים לצחוק על עצמם, מאשר סטיריקנים מחודדי לשון שיורים חצי ארס לכל עבר אבל תמיד על אחרים. המודעות העצמית של מתן ואלחנן גבוהה והיא בולטת גם בטקסט על הכריכה האחורית (ראו למטה) ואפילו היא מעלה איזה גיחוך קל. ליל הסדר הוא לילה רציני. רציני עד מאוד (לחלק הזה, היקה שבתוכי מתחבר ממש טוב). ציון הגאולה, השחרור מהשיעבוד, הצרות במהלך הדורות, המצוות החשובות של מצה ומרור. רצינות עד כדי תהום וככה זה צריך להיות, אולם, ברוב הבתים, האווירה משתחררת קצת בחלקו השני של הסדר. בכל זאת ארבע כוסות יין (ובכמויות האלו גם תירוש גורם לסחרחורת קלה), בטן מלאה…

מה נשתנה הלילה הזה. כולנו כמובן מכירים את השיר, אולם משמעות השם בספרו החדש של דוד הנשקה, אינו מה שונה ליל הסדר משאר הלילות, אלא איך השתנה ליל הסדר עצמו במהלך הדורות. לכאורה אפשר לבחון שאלה זו מימי יציאת מרצים ועד היום. לגבי הסדר בתקופת המקרא אנו יודעים מעט מאד. חמישה פסחים בלבד מתוארים בתנ"ך. בפסח מצרים לא היה עוד מה לספר, וגם בשאר הפסחים (בימי יהושע, חזקיהו, יאשיהו ועולי בבל), נראה שבאופן טבעי, קורבן הפסח הוא העיקר ועל ההגדה אנו לא מוצאים דבר, וגם מקורות מימי הבית השני אין תיאורים. גם לימינו אנו אין הספר מגיע והוא מתרכז בתקופת העיצוב הראשוני של ליל הסדר וההגדה. הספר מחולק לשני חלקים עיקריים, דיון בליל הסדר עצמו ובכל מנהגיו, ודיון בהגדה ובמדרשים השונים המרכיבים אותם, תוך הצגת המחלוקות והדעות השונות של התנאים והאמוראים. נעיר כי ההגדה כפי שהיא מוכרת לנו כיום נכתבה מאוחר יותר ודין מעמיק בהתפתחותה אפשר למצוא בספרו החשוב של דניאל גולדשמידט (הוצאת מוסד ביאליק). מבחינה זו ספרו של הנשקה מקדים את גולדשמידט ומתרכז אך ורק בתקופת המשנה והתלמוד. הספר יוצא סמוך לפסח, אך הוא אינו הגדה לפסח ואינו פירוש על ההגדה לפסח. זהו ספר מחקרי ומקיף ולמרות שהוא ספר אקדמי (ומטבע הדברים עמוס במקורות, ציטוטים והערות שוליים), ולמרות עוביו…

הרב זקס הוא לדעתי אחד ההוגים היהודים הגדולים בדורנו. הציבור הדתי דובר האנגלית לא צריך כלל הקדמות, אולם בשאר הציבור הישראלי הוא מוכר פחות. עומק מחשבתו של הרב בנוסף ליכולת כתיבה והרצאה מעולה מבטיחה שלקרוא ולשמוע אותו יהיה תמיד מעניין. לדוגמה, בהרצאה שלו ששמעתי התייחס הרב בקצרה לנושא השפה העברית שאפילו בשפת היום יום עמוסה בביטויים הקשורים לדת. הנה, אמר הרב, משחק כדורגל למשל, שחקן מבצע עבירה (באנגלית foul ולא sin), השופט ( באנגלית referee  ולא judge) מוציא אותו ובסוף המשחק מסתיים בתיק"ו (נוטריקון המופיע בתלמוד כאשר אין אפשרות להכריע בסוגייה הלכתית ותשבי יתרץ קושיות ובעיות- באנגלית tie או draw). טוב לא מפתיע שהרב הראשי לאנגליה יהיה בקיא גם בהווי הכדורגל ונראה לי שמאפיין זה של בקיאות מופלאת בתורה ביחד עם הכרת כל הבטי העולם החילוני, הוא המאפיין הרבני שכל כך חסר לי בישראל, ומאפשר כתיבה וראייה יחודית ומורכבת יותר המתחייבת מהחיים בגולה. הרב זקס הוא סופר פעיל ומוציא ספרים בקצב של כספר בשנה, חלקם תורגמו גם לעברית. בנוסף,  מומלץ להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת מאמרו השבועי על פרשת השבוע ההגדה בעריכתו כוללת שני חלקים. הראשון הוא הגדה של פסח עם ביאורים והסברים קצרים שאפשר לקרוא אותם תוך כדי אמירת הדברים. דרכו היחודית של הרב כבר באה לידי ביטוי בפירושים קצרים אלו, אולם…

פסח הוא חג של שיר. "הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ-חָג…" אומר הנביא ישעיהו (ל' כט) וחכמים דרשו הפסוק על ההלל הנאמר בתפילה בליל פסח. בהגדה עצמה אנו שרים לא מעט ומתחילים את קריאת ההלל במילים "ונאמר לפניו שירה חדשה:", ועוד מוסיפים את הלל הגדול – "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו", ומסיימים את הסדר כולו בשירת "נרצה" – "לך ולך, לך אף לך,לך כי לך, לך ה' הממלכה", ואת החג כולו אנו חותמים בשירת הים המופלאה של משה ומקנחים בשירת דוד בנביא. כשראיתי את הפרסום הראשון על האסופה "הלילה הזו כולו שירה", לא הבנתי אל נכון את עניין הספר וחשבתי שמדובר בגירסה כלשהי של ההגדה עצמה. לאחר בירור הבנתי שמדובר באסופת שירים המתקשרים לפסח ולליל הסדר, ושכוונת העורכים הייתה כי במהלך ההגדה יקראו גם כמה שירים מתוכה, תוך ניסיון לבחון את הרלוונטיות שלהם ליושבים סביב שולחן הסדר. האם צריך להכניס תוכן חדש לליל הסדר? לי אישית, מספיק  הטקסט של ההגדה המקורית שהתגבש במשך מאות שנים ומהווה כר נרחב לדיונים, שיחות וסיפור ביציאת מצרים עד חצי הלילה וגם הרבה אחרי. עם זאת, אני מודע לכך שיש כאלו שדווקא רוצים תוכן שונה מעט, בנוסף להגדה המסורתית, כזה שיחבר אותם לפסח בצורה טובה יותר, וכפי שהגדיר זאת הרב יוני לביא בטורו – טיפים…

בעמוד זה נרכז סקירות ספרים על פסח והגדות של פסח לנוחות הקוראים. כדי לראות את הסקירות המלאות, יש ללחוץ על הקישורים: הגדת הרבנית ימימה מזרחי הרבנית ימימה מזרחי זוכה לפופולריות עצומה בציבור וכעת הוציא ספר הכנה לפסח, סביב ההגדה של פסח. בכוונה אני מכנה אותו ספר הכנה לפסח, כי בעיני הוא נראה מתאים פחות, לשימוש בליל הסדר עצמו. הוא ארוך ומפורט, ויש תכנים רבים בין קטעי ההגדה. תכנים אלו פחות מתאימים לקריאה או אמירה בסדר עצמו ורובם מיועדים להכנה מוקדמת כפי שאדגים בהמשך. נפתח בהקדשה המופיעה בתחילת הספר: “מוקדש באהבה לכל הנשים שפוסחות בין הלימוד העמוק לבין הניקיונות ויש בהן החירות להתגאות בשניהם”. אני צריך להלך כאן בזהירות בין הטיפות כדי חס וחלילה לא להרגיז מישהי, אבל זה משפט שמייצג בעיה כלשהי ויש בו מתח בין התפקידים המסורתיים של האשה בחברה פטריארכלית (עבודות הבית) ובין מגמות של זמננו. לפחות מהקדמה זו אצל הרבנית ימימה כלל אין סתירה ולא צריכה להיות סתירה בין השניים, והחירות היא לא להצטרף למגמה כלשהי מתוך הכתבה מבחוץ, אלא לפי ההרגשה הפנימית. לרבנית מזרחי חוג קוראות גדול מאוד שמתחבר לתכנים שלה וכאן הם באים כהכנה לפסח, כספר, ושוב אני נזהר במילותיי, שאפשר גם לקרוא ולעיין בו בין הניקיונות. ואם לא רוצים לנקות? גם טוב. שהבעל ינקה,…

מפעל משנה תורה העוסק בהוצאת כתבי הרמב"ם במהדורות מדויקות חידשו והוציאו השנה הגדה של פסח יפה מוארת ומוערת הכוללת. ההגדה מתאימה לכל העדות והנוסחים ונעשה ניסיון להכניס הרבה מאד מידע על עמוד אחד מה שלעיתים יוצר מעט דחיסות. יש את הטקסט בגדלים שונים בהדגשות צבעוניות שונות ולידו הוראות והסברים על ביצוע הסדר, פירושים, מקורות, הרחבות והערות. חידוש משמעותי הוא הוספה של קטעי קריאה שלמים להגדה הנותנים רקע נרחב לסיפור יציאת מצרים, סיפור החזרה לארץ ישראל וראייה לעתיד של איך ייראה הפסח כאשר יום בית המקדש. קטעים אלו מעניינים אולם לפעמים קשה להבחין בינם לבין הטקסט המקורי של ההגדה והם גם עשויים לבלבל מעט. ייתכן והיה כדאי להעבירם לסוך ההגדה או להבדילם בצורה מובהקת יותר מקטעי המגיד עצמו. החיבור בין מנהגי העדות השונות מעניין ולמרות שאין הבדלים מרובים בין המנהגים אפשר כך להכיר מנהגים שונים במעט וללמוד עליהם. ההגדה מלווה באיורים ותמונות וניכר שהושקע זמן רב בעיצובה. כמו בכל הגדה מי שמעוניין להפיק תועלת מירבית משימוש בה טוב יעשה אם יעבור עליה לפני ליל הסדר ויסמן לעצמו את הקטעים בהם הוא רוצה להרחיב ולפרט מתוכה. וכרגיל הדרך הטובה ביותר היא פשוט להתרשם. הנה עמודים לדוגמה מאתר ההוצאה [gview file="http://www.mishnetorah.co.il/wp-content/uploads/documents/examples/shonot/hagada_example.pdf"]   לעמוד ההגדה באתר מפעל משנה תורה עורך ראשי: יוחאי מקבילי עורכי…