ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

פירושים מפתיעים, מאמרי עומק, חידושים שלא שערום אבותינו? כל זה אין. לא שצריך להיות מופתעים, משם ההגדה ומתמונת הכריכה וגם מהיוצרים.  כמבקר חמור סבר, אני יכול פשוט להעתיק את דבריהם מהפתיחה: “איורים מטופשים להחריד, שטותיים למהדרין”. אכן תיאור קולע ומדויק של ההומור. נמוך יותר מים המלח. לפני זה נאמר בפתיחה: “החלטנו לא להעמיס על הטקסט עוד פירוש אלא ללוות אותו קצת אחרת”. גם זה תיאור מדויק וקולע. אישית אני לא ממש מתחבר להומור סטייל אנדרדוס (מתן צור הוא אחד מחברי הרבייעיה) ובחלק מהאיורים בהגדה זו גם לא הבנתי מה מצחיק (מוצאי היקי בהחלט גורם לקשיים בתחום זה), אולם אני תמיד מעדיף הומור של אנשים שיודעים לצחוק על עצמם, מאשר סטיריקנים מחודדי לשון שיורים חצי ארס לכל עבר אבל תמיד על אחרים. המודעות העצמית של מתן ואלחנן גבוהה והיא בולטת גם בטקסט על הכריכה האחורית (ראו למטה) ואפילו היא מעלה איזה גיחוך קל. ליל הסדר הוא לילה רציני. רציני עד מאוד (לחלק הזה, היקה שבתוכי מתחבר ממש טוב). ציון הגאולה, השחרור מהשיעבוד, הצרות במהלך הדורות, המצוות החשובות של מצה ומרור. רצינות עד כדי תהום וככה זה צריך להיות, אולם, ברוב הבתים, האווירה משתחררת קצת בחלקו השני של הסדר. בכל זאת ארבע כוסות יין (ובכמויות האלו גם תירוש גורם לסחרחורת קלה), בטן מלאה…

ספרו החדש של הרב נבון מביא ביקורת על הפירוק הפוסטמודרני. כמי שקורא את טוריו במגזין מוצ”ש באופן קבוע, נראה שהספר הוא הרחבה טבעית לטורים שפעמים רבות עוסקים בנושא זה. הרב נבון כבר הוציא ספרים רבים ומגוונים במבחר נושאים וסוגות, אולם נראה שבספרו זו הוא בוחר לו משבצת חדשה, משבצת הגותית מקורית, הנסמכת על אדנים רחבים. “מכים שורשים” הוא שמו של הספר, וכבר כפל המשמעות בשם נשא חן בעיני. בעוד אנו רוצים להכות שורשים במובן הישן להעמיק ולאחוז, הרי שהפירוק מכה מהשורש, לא מהגזע, וגם על כך רומזת תמונת הכריכה. הספר קצר ואינו מתמקד בשלל תופעות והיסטורית הפוסטמודרניזם, כפי שאולי הייתי רוצה, אלא בעיקר על הפירוק. פירוק של מה? כמעט של הכל. בעשרות פרקי משנה קצרים מביא נבון נושאים שונים, מכל קצות הגלובוס והשינויים שעברו באמצעות אותו פירוק. הנה כמה דוגמאות: פירוק הזהות – מי אני ומה אני? החל מהגדרה המינית והמגדרית ועד ההגדרה הלאומית, דתית והאתנית. כל אלו הן זהויות שבעולם הפוסטמודרני אינן קשיחות וכולן ניתנות לבחירה ואף לשינוי. פירוק התרבות: אין תרבות גבוהה ואסור על שום תרבות להגיד שהיא נמוכה. ספרי יסוד מהעבר הם “ספרים של גברים לבנים” ואינם מייצגים מספיק מגוון דעות (קולות כאלו נשמעים באקדמיות שונות בעולם, אין זו המצאה), ועוד פירוקים רבים. כל מי שפירק פעם…

שמעתי על הרב קרליבך, הכרתי שירים של הרב קרליבך, אבל לקח הרבה מאד זמן עד שבפועל הצטרפתי למניין בנוסח קרליבך, לפני למעלה מעשרים שנה. אני עוד זוכר את קבלת השבת הראשונה בבית הכנסת “לכו נרננה” בגבעת שמואל אליה לקח אותי חברי הטוב ד. שבא להתארח בביתי, ומאז טעמה של התפילה בניגונים תפס אותי עד כדי כך שאני מוצא את עצמי משועמם בתפילה בלעדיהם. כיום מנייני קרליבך נהיים נפוצים יותר ויותר, וגם בתי כנסת שאינם כאלו משלבים מנגינות רבות של הרב קרליבך בתפילה, במינונים כאלו ואחרים. ולמרות שיש הקלטות וספרי סיפורים לרוב, ביוגרפיה על הרב קרליבך עוד אין ופער זה נסגר כעת על ידי הרב נתן אופיר. הספר בנוי בשלושה חלקים שיש בהם חפיפה לעתים. החלק הראשון הוא סיפור החיים, מלידתו בגרמניה ועד פטירתו בניו יורק. מסלול החיים של “יקה” טיפוסי, בן למשפחה רבנית קלאסית, שגדל בעולם התורה ויכל להיות רב ופוסק חשוב, אולם עזב דרך זו, שנהיה לשליח הרבי מלובביץ, עד שבשל ריטונים על שיטות עבודתו (שכללו פעילות משותפת לגבירם ונשים) עזב את חב”ד בצורה רשמית, אם כי תמיד ראה עצמו כמחובר אליה, ופעל בצורות שונות בכובעים שונים. רב ותלמיד חכם, מדריך, מורה, עוזר לכולם, מחזיר בתשובה, עורך חופות, מלחין ניגונים, ולמעשה בעצמו נהייה מעין אדמו”ר לחסידיו, למרות שמעולם לא ראה…

מרגריטה בת ה-11 ביחד עם נעמי חברתה לוקחים אותנו לסיור מרתק בעולם המדע ופותחת לנו דלת למעבדה המופלאה שלה. אל תדאגו מהר מאד אתם תגלו שהמעבדה הופכת להיות אצלכם בבית! פיסיקה, כימיה, ביולוגיה, אסטרונומיה, שלל ניסויים מגניבים באופן מיוחד וגם נלמד לא מעט דברים, מה קורה לביצים ששמים בחומץ? איך עובד סבון? דיו סתרים ועוד, והכל בשפה נגישה וברורה. אעיר שאת הפרק על צפייה בשמש היה עדיף לא לכלול, אפילו שכתוב שצפייה ישירה מסוכנת, גם צפייה בהקרנה אינה מומלצת למשתמשים לא מיומנים ולא צריכה להיות כלולה בספר לילדים. מעבר לכך לא ראיתי ניסויים שהם ממש מסוכנים, למרות שבחלקם צריך סיוע והשגחה ממבוגר ואז הדבר מופיע בפירוש בספר, ויש להדגיש לילדים שיקפידו על כך. להרבה ניסויים אחרים, צריך סבלנות הורית למקרה שיהיה “קצת” לכלוך במטבח. בכל אופן ספר נהדר לילדים סקרנים, מצטרף לעוד כמה ספרי ניסויים, אולם הוא שונה מאחר ומשלב את כל הניסויים בסיפור. התלונה היחידה שיש לי היא למה לא אני כתבת את הספר הזה? אז יאללה, צאו להרפתקאה במעבדה! המעבדה המופלאה שלי אלון רותם איורים: נעמה להב ידיעות ספרים 2017 מגב הספר מה זה המעבדה המופלאה שלי, אתם שואלים? סימן שהגעתם למקום הנכון. כי כאן אנחנו שואלים שאלות,על כל דבר ועניין ותופעה, חוקרים ומגלים וחושפים את הסודות והנפלאות שסביבנו…

מאז שסיימתי את ספרו הקודם של אלדד בק , גרמניה אחרת, הסתקרנתי במה יעסוק ספרו הבא. האם יהיה זה ספר דומה על גרמניה, שכן אירועים חדשים צצים כל הזמן, האם יהיה זה ספר על מדינה אירופאית אחרת או אפילו ארצות הברית, או האם נקבל הרחבה לחלקים מהספר. התשובה הגיעה השנה, כאשר ספרו החדש, עוסק כולו בקנצלרית אנגלה מרקל, לה הוקדשו פרקים בודדים בספר הקודם. מרקל אכן דמות מרתקת. גרמניה כולה מרתקת את הישראלי. מדינה שנואה לרבים המהווה משאת נפש לאחרים, ממדינה ששר החוץ שלה עושה בושות ואילו הנשיא לשעבר נושא דברים בטקס יום הזיכרון לשואה. גרמניה היא חידה עבורי, חידה שלמרות שני ביקורים בברלין, אפילו עוד לא התחלתי לפענח, ומרקל היא חידה בתוך חידה. אישיות חזקה, אבל נראית תמיד מעט נאבעכית מול המצלמות. לפעמים סותרת את עצמה, וגם כשהיא מתעצבנת היא עושה את זה באיפוק גרמני, שאמנם אני מכיר אותו היטב מאופיי הייקי, אבל שונה כל כך מהאופי הישראלי. ייתכן ועל מרקל נכתבו ביוגרפיות, אבל בוודאי שאף אחת מהן לא נכתבה לקהל הישראלי, כפי שמעידה כותרת המשנה של הספר: “מרקל, ישראל והיהודים”. בהתאם לכך, הספר אינו רק ביוגרפיה של מרקל, אלא בעיקר ביטוי של משנתה הפוליטית בסוגיות המעסיקות במיוחד את היהודים והישראלים. תחילתו של הספר היא חלקו הביוגרפי ומתאר את חייה…

מוזר לכתוב על ספר ללא מילים, אבל ככה זה בספרי חיפוש. יש את מה שצריך לחפש ויש כמה עמודים וקדימה הסתער. המילים לא נחוצות. בספר מופיעות חמש סצינות ישראליות ממקומות שונים – הגליל, ים המלח, ירושלים, תל אביב ואילת ובהם צריכים למצוא אנשים נשים וילדים: קבוצת ילדים, נזירות, חיילת, תיירות ועוד וכמובן את רחלי עצמה ההופכת במהלך הספר מצעירה מאוהבת לאמא מאושרת לשני ילדים (כך בשעת הוצאת הספר במקור). בעולם מוכרים ספרים רבים כאלו. החל “מאיפה אפי” ולפני זה בסצינות עמוסות הפרטים במורדילו. נציין לטובה גם את שני הספרים “מחבואים בלוח השנה” של עינת ברזילי. אולם השוני בספר זה שלמרות שהסצינה עמוסה, הפרטים אותם צריכים למצוא מובחנים וברורים ואין גודש יתר על המידה. אין עשרות דמויות כמעט זהות וכך החיפוש עצמו מתאים גם לילדים צעירים מאד. הם ימצאו את הדמויות ולא יתייאשו בגלל ריבוי הפרטים. כמו כן החוסר במילים מוציא את הספר מהאגף הדידקטי. אין מטרתו להכיר מקומות בארץ, אלא לנסות להעביר חוויה מאותם מקומות. החיפוש הוא רק ההתחלה. חסרות לכם המילים? אפשר להציע סיפור לכל סצינה. לרוב גם יותר מאחד, הרי לכל דמות יש את הסיפור שלה. אפשר לעקוב אחר התפתחות הדמויות מסצינה לסצינה, ולא רק אצל רחלי ובועז, אלא גם אצל שאר הדמויות. מסתבר שיש עמוד בו דמויות מסוימות…

את הספר “שער האריות” התחלתי לאחר יום הזיכרון לשואה וסיימתי אותו בערב יום הזיכרון לחללי צה”ל. הספר מתאים לימים אלו. מלחמת ששת הימים כבר אינה בקונצנזוס אולם על העובדות והמצב לפני אותה מלחמה אין ויכוח. מדינת ישראל עמדה בפני איומי השמדה אמתיים. נאצר, עם טונות של נשק רוסי מהחדישים ביותר, טנקים, מטוסים וכל מה שתרצו, ארמיות שלמות טאטא את כוחות האו”ם מסיני ולא הפסיק לרגע לדבר על חזונו למחיקה מוחלטת של ישראל. לא כיבוש, אלא השמדה ומחיקה של המדינה שאך מלאו לה 19 שנה. לישראל לא היה על מי לסמוך. הצרפתים? הפסיקו את כל עסקאות הנשק. הבריטים? רק הנפט מעיראק עניין אותם. האמריקאים? משענת קנה רצוץ. כוחות האו”ם? הצחקתם. נאצר סחף אחריו את חוסיין. לשליט ירדן, המילה מלך מגוחכת בהקשר זה לראש שבט בדואי שהבריטים הכתירו את סבו לאמיר ואז למלך, במדינה דמיונית שהמציאו בעצמם, לא הייתה כמעט ברירה, הוא חתם על ברית הגנה עם נאצר והעמיד את כוחותיו לטובת המערכה. הספר שער האריות, אינו מחקר היסטורי, גם לא תיאור של כל הקרבות והמערכות אלא סיפור המלחמה המשלב קטעי ראיונות, קטעי ספרים ופרוזה. חלק מהקטעים נכתבו זמן קצר לאחר המלחמה, חלקם מסופרים ממרחק חמישים שנה, חלקם נכתבו על ידי הסופר על סמך יומני דיין, וחלקם גם כוללים מבט מאחור. אין…

מבצע קהיר יוצא כשנה לאחר הספר הקודם בסדרה, אבל ההתרחשות היא שבועות ספורים בלבד אחריו וכך נוצר אנכרוניזם מסוים כאשר דנה מציינת את הניצחון (שטרם התרחש בלוח הזמנים של הספר) הגדול של באיירן על יובנטוס (ה 2-4 הבלתי נשכח באליאנץ ארנה, וזאת לאחר שיובה כבר הובילה 2-0 ולאחר שהלכו להארכה וכל זאת אחרי תיקו 2-2 במשחק הראשון בטורינו שהיה מדהים לא פחות). עונה חלפה, באיירן דרסה לפני שלושה שבועות את ארסנל, הגומלין מחר והדרך לרבע הגמר נראית בטוחה (למרות שכדורגל משחקים 90 דקות וכו’ וכו’. ) ורק שלא ייגמר שוב בהפסד מטופש לאתלטיקו בגלל שערי חוץ בחצי הגמר. עוד על דנה ועלי ועל הערב בשנה שעברה בו באיירן הודחה ראו בסקירה של הספר מבצע ברלין. טוב, גמרנו בינתיים עם כדורגל, נחזור לספר. הילדים מנסים להירגע מנסיעתם לברלין ומכך ששוב הצילו את העולם אבל שלאיש אסור לדעת על כך, אבל המנוחה קצרה והם מוחזרים די מהר לשירות המוסד והפעם ברשות ובסמכות. האימונים הפעם שונים. לא כישורי מעקב מיוחדים, ולא אומנויות לחימה, למרות שאלו מעולם לא הזיקו, הפעם צריך לדעת לשיר! ובשביל לעשות דווקא, אופיר המעצבן מהספר הראשון מגויס גם, ולא יעזרו כל ההסברים. דמותו של אופיר תופסת מקום מרכזי בספר, נועם מנסה להתקרב אליו, מנסה לגרום לו להשתנות. אופיר אכן חכם ומוכשר, אבל גאוותן ולא חברותי….

“על אהבה הוא מדבר. בה הוא פותח”. כך אלתרמן בליל חנייה, וביודעי כי גילית חומסקי היא, כרבים ממשוררי ארצנו, חובבת אלתרמן ידועה, הרי שגם המשך הבית רלוונטי, וגילית מספרת לנו את הסיפור בקול גדול, בלי מורא וחשש מפני הזול ובניגוד למפקד עם דקויות רבות של השירה. תאמרו, מה לשירה ולפרוזה? כפי שכתבתי בסקירה על ספרה הקודם – גחליליות – עובדת היותה משוררת יוצאת מכל עמוד בספר, באשר לכל מילה ניתן משקל ודיוק מירביים וכתוצאה מכך, גם הספר עצמו קצר אבל מלא בכל מכל כול, וכתוב ביד אומן, רגישה מדויקת ועדינה אך כזו המסוגלת גם לפצוע ולחדור למעמקי הלב. במהלך הקריאה תמצאו הרבה פסקאות אותן תרצו לקרוא שוב ושוב או להעתיק ולשתף. בסיפור מסגרת שתחילתו בערב וסופו באמצע הלילה, פורשת עמליה טראו את קורות חייה, האישיים והמקצועיים שלובים ביחד כאחד. על אהבה היא רוצה להגיד, אבל את המתח המיני היא מפוגגת כבר בהתחלה. ואכן החשש לרומן בין התלמידה הצעירה לבין המרצה, רומן שהחל מהתלהבות ילדותית של מתבגרת אולם עשוי לצוץ מחדש באוניברסיטה, מתבדה מיד בפתיחה ואיתו אותו חשש מפני הזול. עמליה, לומדת ספרות ורוצה להיות סופרת ולכן זונחת את מחקר הספרות ועוברת לעסוק בספרות עצמה, אבל לא מסוגלת ואולי לא רוצה להתנתק מדמות של יהושע ברינגר (יושי), דמות המלווה אותה כצל,…

למה אנחנו עובדים? שאלה טובה ויש לה גם שאלות המשך. בשביל מי אנחנו עובדים, למה אנחנו עובדים כל כך הרבה ועוד. כותרת המשנה של הספר כבר מפורטת יותר: “למה בעצם הרוב המכריע של בני האדם בעולם לא חש כל סיפוק בעבודה”. ניסיון התשובה המידי יהיה: “אנחנו עובדים כדי להתפרנס”, או במילים עדינות פחות, כסף. אבל כסף הוא לא התשובה. כנראה שלא היינו עובדים אם לא היו משלמים לנו אבל כסף הוא לא “הסיבה” שאנחנו עובדים. אם לא השתכנעתם, הפרק הראשון בספר עוסק בנושא זה בהרחבה. הרבה אנשים עובדים ולא נהנים גם כשמשכורתם גבוהה והרבה אחרים מרגישים סיפוק בעבודתם גם אם המשכורת אינה גבוהה במיוחד. מחקר אחר שאינו מצוטט בספר אבל מופיע פעמים רבות בהקשר של כסף, מראה שאכן רוב האנשים היו שמחים להשתכר יותר עבור עבודתם, אולם התוספת אותה הם מגדירים ככזאת שהיו מרוצים בה היא של 20%. תוספת משמעותית אבל לא משנה סדרי עולם. לפעמים אפילו תוספות כספיות מזיקות בתמונה הכוללת. אם התשובה אינה כסף, אז מה כן? הספר מציע כמה תשובות: עבודה שהיא גם קריירה תגרום לסיפוק אצל האדם. עבודה שרואים בה שליחות, תהיה אפילו מספקת יותר. בכל עבודה שלא תהיה, יש חשיבות מרובה לסביבת העבודה שיכולה לדכא כל רגש של סיפוק או להעצים אותם, גם בעבודות הרוטיניות…