ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

איוב – בין חושך לאור

5 באוגוסט 2019 גדי איידלהייט

האם איוב הוא באמת הספר הקשה בתנ”ך? אני לא בטוח. הבה ונראה מה יש שם. סיפור מסגרת מוזר למדי הנראה לקוח מהמיתולוגיה היוונית ובו אלוהים מתערב עם השטן שלא משנה מה יקרה, איוב לא יחטא. עיקר הספר ויכוחים אינסופיים במילים לא ברורות בין איוב לשלושת רעיו שנראים רק חוזרים על עצמם. לאחר שלכולם נגמר הכוח, מגיע עוד איזה אחד צעיר ומעלה גם הוא שלל טיעונים שרובם נראים זהים לקודמים. בסופו של דבר מגיע פתרון דאוס אקס מכינה, אלוהים עצמו מתערב, אבל דווקא הוא לא ממש פותר שום בעייה, לאחר מכן הוקוס פוקוס והכל חוזר להיות כמו שהיה קודם ואפילו יותר טוב וכל מה שהיה נשכח ונעלם, ולדעתי כל המסר הוא יש אלוהים ולמרות זאת צרות עדיין קורות.

נקטתי במעט פשטנות יתר, אולם עשיתי זאת גם בגלל מבנה הספר שהוא למעשה אוסף הטורים היומיים שנכתבו על הספר בפרוייקט 929 והוגבלו למאתיים מילים לפרק. סיכמתי את ספר איוב אפילו בפחות. גם הרב מדן ידע זאת ולכן נוספו לספר שלושה מבואות, אחרית דבר ונספח, וגם חלק מהפרקים הורחבו, ועדיין אין לראות בספר פירוש מלא ואפילו חלקי לאיוב, אלא מעט הפניית אור לאחד הספרים הנידחים יותר, והערות והארות עליו.

מדוע ספר איוב נחשב לספר קשה כל כך? קודם כל ההקשר שלו. האם הוא בכלל ספר קודש? האם איוב יהודי? אולי הוא בכלל בנביאים. החלוקה לסיפור המסגרת בלשון פשוטה וקלה בתוכן לא לגמרי הגיוני, גורמים לנו לרצות לקבל את הדעה שאיוב כלל לא היה, אולם האם אין אנו מכירים צרות הדומות לאלו של איוב?

ואם איוב היה אז מתי? דעות שונות ומרובות בגמרא מימי אברהם ועד ימינו אנו, שכן אין לך דור שאין בו איוב. ומדוע הספר בכתובים אם יש בו את דבר ה’, אלא שכנראה אין זה דבר ה’ שהגיע בנבואה אלא ביטוי ספרותי כלשהו. באיוב לשונות רבים וביטויים הנמצאים בספרי מקרא רבים. המטבע קשיטה מופיע רק אצל יעקב אבינו, מילים אחרות מרמזות על קשרים למגילת רות, איוב המקלל את יום היוולדו עושה זאת בדיוק כמו ירמיהו, והספר הוא בין הדברים הבודדים המותרים ללימוד בתשעה שאב, שכן איוב, בכלל אינו איש ואולי הוא בעצם כל עם ישראל.

ומה לגבי סיפור המסגרת המוזר הזה, מי זה השטן ואיך זה שהטוב מגיע מאת האלוהים ואת הרע מחולל השטן, והאם השטן הוא עצמאי או שהוא שליח האל, ומדוע חשוב בסוף הסיפור להדגיש את יופי בנותיו של איוב, והאם זה שנולדו לו בנות ובנים חדשים משכיח את זכר הישנים, או שבעצם הבנים והבנות הקודמים קמו לתחייה, או שהכל היה חלום, או אולי באמת לא היה ולא נברא?

ולהוסיף תסבוכת איוב מוזכר גם ביחזקאל ביחד עם נח ודנאל, שאולי הוא דניאל מהתנ”ך אך שמא הוא בכלל חמורבי שדן דיני אל? מי יודע. וכמו קוהלת גם באיוב אפשר למצוא רמזים לפילוסופיות שונות (והרמב”ם מונה אותן בפירוש במורה נבוכים) ולויכוחים ביניהם.

והשאלות? ברומו של עולם. בעיית הגמול, צדיק ורע לו, או שמא רשע וטוב לו, ומי משניהם היה איוב, והאם אכן צרות מגיעות בלי סיבה. חזרות, מילים קשות, לשון מסורבלת. ובסופו של דבר התשובה היא שאין תשובה. ייתכן ובאמת אין תשובה, ולעולם לא יהיה פירוש לספר איוב, ספר שממילא כל דור ודור יתן לו פרשנות חדשה. וכך בכל קריאה באיוב מתגלות משמעויות חדשות, פרטניות או כלליות ולחקר פישרו לא נגיע.

ומה אפשר לעשות כבר עם מאתיים מילים לפרק? לא מעט, מסתבר. המבואות נותנים הקשר. המבוא הראשון מציג את כל האפשרויות לזמנו של איוב ולנסיונות הזיהוי השונים שהיו לו. אין הכרעה ואין אפשרות להכריע, והקורא יבחר. לי אישית נראה שאכן היו אנשים עם צרות כשל איוב ואכן נשמרו מחזורי ויכוחים כאלו ואחרים, והם נאגדו לספר והוספה להם המסגרת. המבואות הנוספים עוסקים בשאלת הגמול והעונש, תיאור סכמטי של הויכוחים ומה כל דמות מייצגת. העולם הבא ועוד שפע נושאים שבהם עוסק ספר איוב.

בין המבואות לנספחים, מ”ב פרקים. כל פרק בספר פותח בנוסח הפרק, באיור של צופיה לנסקי לפסוק אחד מהפרק, איור שלא רק מוסיף חן לספר, אלא אף הוא פירוש אישי של האמנית לפרק, ובדברי הרב מדן, שבמקומות מסויימים הוארכו והורחבו. לרוב יתואר המהלך הכללי של הפרק, והקשרו. מי מדבר, באיזה סבב טענות הוא נמצא ומה מגמתו הכללית ובך יבנה שלד של הספר. תוכן עניינים. מי מדבר ומה דבריו ומה מטרתם, והאם הם חוסרים או שונים מדברי הקודמים לו.

כך ובעוד עמל רב של הקורא (בקריאה עצמאית, בקריאה עם מפרשים קלאסיים ומודרנים כדוגמת פירוש דעת מקרא), יתמלא השלד ולפחות מבנהו יהיה ברור יותר. גם המילים יקבלו משמעות, רובן אכן קשות, אבל מוכרות, ולו גם בבניינים והטיות אחרים, כך שאת פירושן אפשר לרוב להבין. מכאן והלאה יצטרך הקורא לצעוד בנתיב עצמאי שכן דעות רבות יש, והרב מדן מביא דעות רבות, בוחר לו מכאן ומכאן או מפתח את רעיונותיו העצמאיים. כמעט ואין נכון או לא נכון באיוב, או לחילופים, כמעט בכל דבר אפשר למצוא כמה צדדים, כך שהספר (גם ספר איוב עצמו וגם ספרו של הרב מדן) מהווה קרקע פורייה להעמקה ולרעיונות חדשים.

בכל מה שקשור לספר איוב אין קיצורי דרך. ראו את פסקת הפתיחה שבוודאי לא הסכמתם איתה. ספר זה יאפשר כניסה לעולמו הסבוך של איוב, ומהווה מפת התמצאות ראשונית בה. התוספות מועילות ועומדות גם בפני עצמן, אך בסופו של דבר, לימוד ספר איוב הוא עניין לא פשוט ומצריך עמל ויגיעה.

איוב
הרב יעקב מדן
ידיעות ספרים והר עציון 2019

מגב הספר

ספר איוב נחשב לקשה מבין ספרי התנ”ך. לשונו אינה מובנת לרבים, בוודאי בדורנו, זאת למרות שהספר עוסק בנושאים קיומיים המעסיקים את העולם הדתי – צדקת משפטו של הקב”ה בעולם ויכולתו של אדם בשר ודם להבין, לבקר ואף להתקומם כנגד מה שנראה כאי צדק.

איוב – בין חושך לאור מבקש לגשר על פני בעיית השפה ולהתמודד עם השאלות הקיומיות והפרשניות העולות ממנו. הספר משרטט עולם דתי מורכב ואתגר האמונה במצבי קיצון ובתהומות של ייאוש לובש בו צורה חדשה ומפתיעה. הוא אף מעז ומציע התחלה של תשובה לדור שאבותיו זעקו את זעקת איוב שעה שחוו את ההשמדה באירופה, אך חלקם גם זכה לראות את תקומת המדינה. אור וחושך בערבוביה.

בהיבט הפרשני הספר תורם תרומה נאה להבנת ספר איוב. שאלות כמו מתי חי איוב ואם אכן היה דמות היסטורית, מיהו השטן ומה כוחו, מה עניינו של הוויכוח שהתנהל בפמליה של מעלה, מדוע הצדיק הקב”ה דווקא את איוב ולא את רעיו, ועוד שאלות רבות אחרות נידונות בעמקות וברוחב יריעה.

איוב – בין חושך לאור המלווה באיוריה של האומנית צופיה לונסקי הוא מסע סוחף אל המערבולות והגלים שפגש מחבר הספר הרב יעקב מדןבמהלך עשרות שנות הוראת התנ”ך. הוא מביט לתוך עולמו של איוב בעיון המשלב את ספרות חז”ל עם עיוני מקרא שהתחדשו בדורנו, תוך שהוא מסתמך עם הריאליה המקראית. הספר לא נמנע מלשוחח ישירות עם החברה הישראלית, שרבים בה יוכלו למצוא בספר דיונים הרלוונטיים לעולמם.

2 Comments

  • דוד 9 באוגוסט 2019 at 9:44

    שלום גדי,
    אני דוד – קורא את “פרשת השבוע שלך” מדי שישי, כל שבוע
    אני ממעט להגיב ברשת בכלל….. אבל בסקירה על הספר הספציפי הזה קפצתי……
    אז זהו…. שלא: ספר איוב לא עוסק בשכר ועונש ובמה שאנשים מבינים על הקשר עם האל.
    כל מה שאגיד אמרו כבר: ראשית הרמב”ם ותלמידו המובהק פרופ’ ישעיהו לייבוביץ, ותלמידו יבדל לחיים טובים, פרופ’ משה הלברטל ואם טעיתי במשהו האחריות כמובן עלי…
    התנ”ך לא מספר לנו סיפורי עם או אגדות (למרות שאין לו מה להתבייש ברמת הפרוזה, ליריקה, שירה, פילוסופיה וכו’)…. מטרתו היחידה להדריך את היהודי המאמין בחובותיו כלפי האל….
    המוטיב העיקרי בספר (שדילגת עליו, מקוצר היריעה) הוא ההסתמכות על הטבע בכללותו….. לפני הכל…. לפני כל דבר אחר מבחינת התוכן (באחוזים, תספור…) הספר עושה שימוש אינטנסיבי בתיאור העולם הטבעי שסביבנו.
    אבי האומה מגיע לאמונה באל מתוך התבוננות בטבע…. הרי משפחתו הייתה עובדת אלילים מובהקת…… וכשהוא מבין הוא מנתץ את כל הפסלים….. מתוך ההתבוננות בסובב אותנו הוא הבין את מקומו ביחס לאל ומתוך כך את חובותיו (בלשון הרמב”ם: מתוך ההתבוננות בטבע האדם מבין כמה הוא בריה שפלה ואפסית מול בריאתו של האל)…. השימוש האינטנסיבי שעושה הספר בטבע מטרתו היא באמת זו….. שנתבונן סביב….. אומרים (שבהשוואה לקבלה) תורת הסוד של הרמב”ם היא הסתמכותו על העולם הטבעי בדרך לאמונה (מורה נבוכים)….
    שלושת הרעים וגם הצעיר הפתאומי מדברים….ומדברים…. ומתפלספים סביב האמת (תיאורי הטבע הרבים ולא חודרים לעומקה.
    גם האיש הדתי והצדיק הזה שדבק באל למרות כל האסונות שנופלים עליו עדיין לא מבין למה זה קורה לו….מתוך אי הבנת העניין האמיתי…. ואז האל “מתערב” בוויכוח….”ושואל” את איוב…. “תגיד….. איפוא אתה היית כשאני בראתי את כל זה….. הרי רוב הגשם בכלל יורד בטונדרות, ביערות הגשם ובאוקינוסים הגדולים – היכן שאנשים בכלל לא חיים…..למה נדמה לך שכל מה שקורה בעולם הזה הוא נגדך או בעדך?”
    ישעיהו לייבוביץ קורא לגישה של איוב, גישה “אנתרפוצנטרית”….ראיית האדם במרכז…. האדם נזר הבריאה וכל הדברים האלה….ומזה מגיעים, חלילה לאנתרומורפיזם…..
    איוב אחרי אבי האומה מבין שאין פה שכר ועונש ואין פה את הוויכוחים הילדותיים על צדיק ורע לו….. זה לא העניין…. דמוקרטיה היא שיטת מימשל…. אין לה קשר ליהדות. דמוקרטיה עוסקת בזכויות הפרט. יהדות עוסקת בחובותיו של הפרט כלפי האל….היהדות גורסת שעל אדם להאמין ולדבוק בחובותיו של האל…. ואף אחד לא חייב לו כלום (לשון הרמב”ם: “עולם כמנהגו נוהג”)…. בשביל הרמב”ם מקורו של הרע (מורה נבוכים) הוא בכלל באדם עצמו: בינו לבינו…. בינו לבין האחרים…. ויש לו גם עצות והסבר למה לאדם המאמין השלם במידותיו עשויות להיות פחות צרות…..לדידו של הרמב”ם הרע נובע מאימוץ “תכליות לא ראויות”…. עולמו של האל הוא טוב! חשוב לרמב”ם להגיד את זה!
    אני יכול עוד להמשיך….. אבל זה הכיוון (הכי טוב הרמב”ם ו”שני נושאי כליו” הנ”ל…) אני עוד צריך לקרוא את דבריך לפרשת השבוע…
    שבת שלום
    דוד

    • גדי איידלהייט 9 באוגוסט 2019 at 10:32

      תודה על התגובה הארוכה. בוודאי שספר איוב כמו שאר התנ”ך הוא ספר תיאולוגי, ואינו בגדר אגדות ומיתוסים. אכן היריעה קצרה וצר מלהכיל, ורק הזכרתי שהרמב”ם דן בספר במורה נבוכים בלי להביא מדבריו, שבהחלט מומלץ ללומדם בעיון ובעומק (כמו גם חיבורים נופסים על איוב, פירוש הרמב”ן ופירושים מודרניים יותר כפירוש דעת מקרא, וגם ספר זה של הרב מדן).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *