ספרו של הרב סתיו כולל דברי תורה קצרים, קצרצים אפילו על פרשות השבוע. לכל פרשה מוקדשים שניים או שלושה דברי תורה שאורכם עמוד וחצי בערך. לאורך יתרון וחיסרון. מצד אחד בכתביה קצרה יש להיות ממוקדים, להגיע ישר לרעיון המרכזי ולהיצמד אליו ללא הליכות סחור סחור, דבר היכול להתאים ליכולת הריכוז הלא גבוהה של דורנו ומצד שני,המסגרת מצומצמת כל כך, שאיני בטוח שהאמירה מגב הספר "מציע עיון שיטתי בפרשות התורה", יכולה להתקיים. לספר אין ראשית או אחרית דבר כפי שמקובל פעמים רבות כך שגם אין לנו פרטים על מטרת ומהות החיבור מאת מחברו. נביא כמה דוגמאות, בקצרה עוד יותר, מפרשות קרובות.

במאמר לפרשת צו שכותרותו "קודם מנקים, אחר כך מתפללים", דנים בעבודה הראשונה של היום בבית המקדש, תרומת הדשן, ובלשון ימינו ניקוי המזבח. למרות שעבודה זו ראשונה בגלל הפרקטיקה שבדבר, האש דלקה כל הלילה ולפני שמתחילים יום חדש צריך לנקות קצת כך שהאש תוכל להמשיך לבעור בלי שהאפר חונק אותה, מציין הרב סתיו, כי גם לעבודת ניקיון זו, חסרת ההוד וההדר חשיבות רבה, ולא רק זו אלא שעבודת הכהונה מורכבת גם מעבודות אלו, והניקיון והאסתטיקה הם בעלי חשיבות לאדם. בהערת אגב, אעיר כי בתלמוד במסכת זבחים מופיעים תיאורים נטולי כל אסתטיקה על עבודת המקדש, וייתכן ואנו בזמנים שונים, אולם אני רואה בדבריו של הרב סתיו בין השיטין גם את החשיבות של עובדי הניקיון, במשרד, בחדר המדרגות, בבניין, שלעתים ולא בצדק נראים לחלקנו כאילו הם שקופים ומובנים מאליהם, מה שמתברר כשגוי כאשר יש שביתה כלשהי.

במאמר לפרשת שמיני שכותרתו "כשאלוקים שותק" עוסקים בשתיקה של אהרון לאחר שבניו מתו. הרב סתיו מביא בקצרה כמה אפשרויות במפרשים לפירוש שתיקה זו, צידוק הדין, או התאפקות מהטחת דברים בסגנון אשת איוב, ומוסיף, כי השתיקה מבטאת גם רעיון שלא תמיד צריך ואפשר להגיד משהו, ואפשר ומותר להישאר בסימני שאלה, בעיקר נוכחת אסונות. יפים הדברים לתקופתנו אנו, בעיצומה של מלחמה קשה שהחלה באסון נורא.

משתי דוגמאות אלו ניתן לראות שאמנם אין דיון שיטתי בכל פרשייה ופרשייה והתעכבות על כל פסוק, אולם עדיין, גם במסגרת המצומצמת הרב סתיו מצליח להביע רעיון יפה ושלם. לרוב כזה שבבמה נרחבת יותר היה אפשר להמשיך ולפתח. יהיו קוראים שיעשו זאת ויהיו אחרים שיסתפקו במה שמונח בפניהם.

בלב הפרשה
דוד סתיו
ידיעות ספרים 2026
מגב הספר
התורה מספרת סיפורים. היא מציגה בני אדם, משפחות וקהילות, רגעי בחירה והכרעה, הצלחות וכישלונות, שתיקות ומעשים. דווקא הסיפוריות הזו היא שמאפשרת לה להישאר רלוונטית כמרחב שבו החיים עצמם נבחנים. דרך העלילה, הדמויות והמתחים נפתחות שאלות שאינן תלויות זמן או מקום – שאלות של אחריות, אמונה, כוח, מוסר ויחסים בין אדם לחברו.

בלב הפרשה מציע עיון שיטתי בפרשות התורה, תוך התעכבות על מהלכים סיפוריים, בחירות של דמויות, נקודות מפנה ופרטים שלעיתים אנו נוטים לחלוף על פניהם בלי לתת עליהם את הדעת. בכל פרשה נבחנות סוגיות העולות מן הסיפור המקראי עצמו: אחריות אישית וציבורית, יחסי משפחה, הנהגה וכוח, אמונה ומשבר, חברה וצדק. הקריאה נשענת על מסורת הפרשנות הקלאסית, אך קשובה גם לשאלות של ההווה, מתוך אמונה שהתורה איננה חדלה מלדבר אלינו אם רק נדע לקרוא אותה בנפש חפצה.

בלב הפרשה מזמין את קוראיו למפגש מתמשך עם פרשת השבוע כסיפור חי שמעורר מחשבה והתבוננות. הוא כתוב בשפה בהירה ומאופקת ומיועד ללימוד אישי, לשיחה סביב שולחן שבת, להכנה לשיעור או לדרשה.

גירסת הדפסה