בפתיחה המהווה מחווה לגלגול של קפקא, תוך גם שימוש מובהק במנה הקפקאי של עלילותיו, ג’ים סאמס, מקבילו התיקני של גרגור סמסא מתעורר והוא ראש ממשלת בריטניה. אמנם זה לא קרה במקרה, אך ג’ים שבהתחלה מתקשה להתרגל לגופו החדש והמכוער עד מאד בעיניו וחושש מתפקדי מגלה במהירות את כוחו המשחית של השלטון.

ברקע תוכנית כלכלית נועזת, והזויה לחלוטין, שאפילו קיבלה רוב במישאל עם, אולם אף אחד לא ממש רוצה להוציא אותה לפועל, עד שמגיע המקק והוא נחוש ליישם אותה ממניעים שיתבררו רק בסיום הספר.

לא צריך אפילו לקרוא את גב הספר, בשביל להבין שמדבור על תהליך הברקזיט בו העולם הסתכל על בריטניה כמוכת שיגעון. אמנם, לעומת התוכנית המופרכת לגמרי בספר, הברקזיט עוד נראה מהלך הגיוני, ונעיר אפילו שהוא נתן לבריטניה יתרונות מסוימים בתחילת משבר הקורונה בכל מה שקשור להצטיידות עצמאית בחיסונים, אם כי נראה שבינתיים צצות ועולות עוד ועוד בעיות ממנו.

אבל סאמס מגלה שלא פשוט להעביר את התוכנית, יש הרבה התנגדות גם בקואליציה, וצירך למסמס אותה וכל האמצעים כשרים, החל מפיטורים של מי שלא תומך בתוכנית, האשמות דיפלומטיות מגוחכות, שקרים והפרת כל חוקי המשחק. כל זאת כאשר ברקע יש גם נשיא אמריקאי אוהד למדי ומנהיגות אירופאית חלשה ורופסת כאשר שאר העולם כלל לא קיים.

יציאתו של הספר לאור בעברית בדיוק בימים בהם בוריס ג’ונסון (שדווקא מצטיין בכתיבת ספרים) חוטף ביקורת ציבורית עזה על התנהגותו הנלוזה בימי הקורונה מוסיפה לחווית הקריאה ונותנת לה משמעות נוספת, שכן הברקזיט עצמו, לא ממש משפיע על הקורא הישראלי לועמת ההתענניות הבטעית לגבי ההתמודדות עם המגפה בכל מדינה (ולא נראה שיש מדינה אחת שמצליחה להתמודד בצורה טובה).

הספר קצר מאד ואפשר לסיימו בשעה קלה עם קפה ועוגה. זו סאטירה מבריקה של מקיואן. שאמנם מהנה ומשעשעת, אבל צריכה להיות מטרידה, האם אלו פניה של הדמוקרטיה כיום? עדיין כנראה אין שיטה טובה יותר, ואני בספק אם אנשים שחיים במשטר דמוקרטי ירצו לחיות במשטר אחר ובוודאי שמקיואן לא מכוון לשם, אולם לדמוקרטיה יש מגרעות וחולשות וכל אלו מודגשות בספר שהוא אחד מהטובים שקראתי בתקופה האחרונה.

הג’וק
איאן מקיואן
מאנגלית: ארז וולק
מגב הספר

ג׳ים סאמס, ג’וק פשוט, ניעור יום אחד והנה הוא ראש ממשלת בריטניה, ומשימתו בגלגול הזה להעביר בפרלמנט תוכנית שתהפוך את הכלכלה על פיה. התוכנית זכתה לתמיכת העם. ועכשיו מוטל על סאמס, חיה פוליטית, לעשות הכול כדי לעמוד במשימה שנשלח אליה. הוא ירמה את האופוזיציה, יפגע בסיעתו שלו עצמו ויערער את יסודות הדמוקרטיה הפרלמנטרית ואת הסדר העולמי.

ספרו האחרון של איאן מקיואן (מחבר רבי המכר כפרה וטובת הילד) פותח בפרפרזה על סיפורו הידוע של קפקא “הגלגול”, ונמשך בסאטירה פוליטית שהושוותה למסעי גוליבר של ג’ונתן סוויפט. הספר נכתב כתגובה מהירה לברקזיט, אבל חיציו, עדכניים מאין כמותם, מופנים אל כלל מגרעותיה של הדמוקרטיה הפופוליסטית בת זמננו, אל תרמיותיה הייחודיות ואל סוג המנהיגים שהיא מצמיחה.