תענוג גדול לקרוא וללמוד בספרו החדש של הרב מנחם פרומן המלמד את הזוהר על פרקי הבריאה. ואם עושים זאת בסוכות ממש לפני שבת בראשית על אחת כמה וכמה. כמובן שהרב נפטר לפני שנים רבות, אבל הספר בעריכת שלמה ספיבק והמשפחה יצא רק עכשיו ומביא תמלול השיעורים שהעביר בנושא. התענוג הוא גם מהמגע הישיר עם הזוהר עצמו, נושא לצערי לא עוסקים בו מספיק ובוודאי לא לומדים אותו מספיק, למרות שהזוהר מקיף אותנו מהרבה כיוונים. גם אלו שלא נוהגים לפתוח כל תפילה עם “פתח אליהו” ואפילו לא אומרים כגוונא בשבת יפגשו את הזוהר בבריך שמא, ובעוד מקומות רבים אולי אפילו בלי לדעת. עליהם מתווספים דבריו של הרב פרומן בשפתו המיוחדת ואיני יודע כמה עריכה בוצעה אולם הדברים נשמעים כדברים הנאמרים ולא כדברים שנכתבו, כך שהקורא יכול לדמיין את עצמו בשיעור עם הרב.

“מטי ולא מטי” שמו של הספר, בארמית זוהרית, הוא ביטוי שנוגע(!) עוד באור היוצא דרך האות י’ ולא נעמיק בכך, אולם זהו מושג מפתח בקבלת הזוהר (וגם בחסידות) ועיקרו שאי אפשר למעשה לגעת במשהו. ברגע שנגעת במשהו שינית אותו והרי אתה נוגע במשהו אחר. כך גם כריכת הספר הנאה והמושקעת המציגה את היצירה הכל כך ידועה “הגל הגדול” של האומן היפני קצושיקה הוקוסאי ומביעה רעיון זה בצורה גראפית. מה לגל הגדול ולהעתקו הלא בדיוק זהה ולזוהר על בריאת העולם? תצטרכו לחשוב על זה לבד. שאילת השאלות חשובה יותר מהתשובות. בוודאי ככל שהדבר נוגע לזוהר. אבל אם נחזור למטי ולא מטי, הרי שנראה לי שיש כאן תובנה עמוקה למדי המזכירה את עיקרון אי הוודאות הפיזיקלי של הייזנברג (ימ”ש) ולפיו אין אפשרות לקבוע במדוייק גם את מיקומו וגם את התנע של חלקיק מסוים. בכלל נראה שקווי הדמיון בין מכניקת הקוואנטים לקבלה מרובים וייתכן כי הסיבה היא כי שתי תורות אלו מנסות להבין את “הסוד”, הדרך בה עובד העולם ואולי בצורה מפתיעה של אבולוציה מתכנסת (שנראה לי שהקבלה לר רק שאינה שוללת אלא מכילה וריאציה שלה) הגיעו לרעיונות דומים, אבל נושא זה מצריך מאמר בפני עצמו והוא גם דעתי ולא משהו שמופיע בספר.

קטעי הזוהר עצמם מתורגמים לעברית לצד הארמית, כך שניתן ורצוי לקוראם במקביל. הספר קצר, ומכיל מעט שבמעט וגם זה בעיקר מפתיחת הזוהר ומהתיקונים. חלקים נכבדים יותר, הכינוסים – אידרות, לא מופיעים בו. ובכל אופן, אנו לפני פרשות הבריאה ולפעמים צריך להתחיל מההתחלה. בכל פרק מתקדמים מעט עם כמה אמירות ומביאים את הזוהר עצמו, פרשנות יחסית סולידית של הדברים ואז מפליגים לפי רוחו של הרב פרומן, שיש לומר בפי מלא, היא לעיתים די משונה ולא נכנסת למשבצות מקובלות, תרתי משמע. כמובן שלא חייבים לקבל את דבריו, רצוי אפילו שלא, אולם הם משמשים גם כאפשרות וגם כנקודת פתיחה להעמקה ולהמשך עיון.

תענוג רב היה לי גם כאסטרונום חובב לשמוע שגם הרב פרומן אוהב מאד את הפסוק: “שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ אִישׁ לֹא נֶעְדָּר” וכמובן הזוהר מביאו די בהתחלה כפסוק מפתח. הקבלה עוסקת בקוסמוגניה עתיקה ומעמיקה בה הרבה מעבר למה שהרמב”ם למשל עשה. כמובן האסטרונומיה המודרנית שונה לחלוטין, אולם שוב, רעיונות כמו המפץ הגדול מופיעים בזוהר, כמובן לא כתורה מדעית, אלא כפילוסופיה, שתקפותה נשארת גם כאשר הפרדיגמה המדעית (כדוגמת ארבעת היסודות של אריסטו) מתחלפת.

כל מי שמפחד מהזוהר בפרט ומקבלה בכלל, ימצא בספר זה נקודת פתיחה אחת מני רבות לעולם מופלא זה. אין סיבה לחשוש, דורנו דור דעה ויכול להכיל לימודי קבלה משמעותיים, גם ואפילו רצוי לצעירים. הנה קישור למעט דפים מהספר, שתוכלו להתרשם בעצמכם.

נוגע לא נוגע – לימוד זוהר
הרב מנחם פרומן
מגיד 2025
מגב הספר

נוגע לא נוגע מלמד את תורת הסוד באופן שטרם נלמד כמותו. הספר מגיש לקהל הרחב את גישתו של הרב מנחם פרומן בפרשיות הבריאה של ספר הזוהר, ובכך פותח עבור קוראיו שער לתורת הסוד, כמו גם לעולמו החי, הפועם, הבועט והלא־שגרתי של הרב פרומן. הרב פרומן מלמד את תורת הסוד באופן ייחודי, שלא נסמך על הפרשנות הקבלית הרגילה. דרכו בלימוד הזוהר נובעת מתוך השאלה הפרדוקסלית – כיצד ניתן ללמד סוד? כיצד ניתן להסביר, לנמק ולבטא את הסוד בריש גלי, ועדיין לשמור עליו בגדר סוד?

בדרך עולות שאלות נוספות כמו – כיצד אנו, כמבקשי ה’, יכולים לאחוז בסתירות הרבות שמהן מורכב העולם הזה – חסד וגבורה, זכר ונקבה, חושך ואור, קדושה ו”סטרא אחרא”? מהו היחס בין עולם ההלכה, שאותו רואה הזוהר כ”עץ הדעת טוב ורע”, לבין עולם הסוד, שאותו הוא רואה כ”עץ החיים”? ומדוע לימוד זוהר הוא בעצם לימוד זוגיות? נוגע לא נוגע כשמו כן הוא – נוגע בסוד הזוהר ומיד משחרר בכדי לא לקלקל את הסוד. הוא מאפשר ללומדים להתרומם אל הנקודה הפנימית שאינה יכולה להיאמר, ובכך מעניק לקוראים לא רק ידע, מחשבה ותובנה, אלא גם השראה רוחנית, חופש, תזוזה, קרבת ה’, קדושה, חיים.