כששמעתי ניו יורק הישנה, מיד רציתי לקרוא את הספר. ניו יורק של גטסבי הגדול, ברנרד מלמוד ויצחק בשביס זינגר תמיד מרתקת, אבל כל אלו קרו כאשר או אפילו אחרי שוורטן כתבה את ספרה בשנת 1924, כך שניו יורק הישנה היא מאד מאד ישנה, כמעט ניו אמסטרדם וחצי מהספר מתרחש עוד לפני מלחמת האזרחים האמריקאית.

בספר ארבעה סיפורים קצרים. כל אחד על החברה הגבוהה של ניו יורק בעשור אחר. החברה הגבוהה אינה אנגלית ואין בה תוארי אצולה אבל יש בה מעמדות מוגדרים וברורים היטב, למי שבתוכם כמובן, זר מתקשה להבין את הסולם, ואל לאיש לחרוג ממקומו. הסיפורים אכן ישנים, אולם מעבר לסיפורי העיר ומשפחות ההיי-סוסייטי, שיש להניח שוורטון הכירה היטב ואולי אף קוראיה המקוריים זיהו אותן, הסיפורים יכול להתרחש גם היום, ולמעשה מתרחשים בצורה כזו או אחרת.

הסיפור הראשון מתרחש בשנות הארבעים (של המאה ה-19!) ומציג בחור צעיר הנתון למרותו של אביו השתלטן שבמסגרת הטיול הגדול לאירופה רוכש לבקשת אביו יצירות אומנות רבות, אך אבוי, לא אלו שאביו רצה, אלא מה שקהל צעיר מעריך ויתגלה עשרות שנים אחרי שכולם מתו כאוצר ענק. לא קשה לדמיין סיטואציות כאלו בימינו, שברון הלב של האב על כך שבנו יחידו לא ימשיך את דרכו. מבחינה אומנותית דרך אגב, נראה לי שהאבא צדק, כיום, האמנים שאותם הוא ביקש לרכוש עדיין נחשבים, יותר מאלו שקנה הבן.

בסיפור השני אנו עוסקים במתח שבין נתינה והענקה לבין אנוכיות. נדיבות כלפי חוץ יכולה להיות מעשה מאד אנכי ובסיפור דילמה לא פשוטה, בוודאי על רקע הנורמות הנוקשות של התקופה. הסיפור השלישי מציג גרסה מוקדמת למדי של פוסט-טראומה בעקבות מלחמת האזרחים בתקופה שאף אחד לא חשב בכלל לתת שם ואף לאבחן מצבים כאלו. והסיפור הרביעי מציג אשה שעל רקע אהבתה לבעלה נוקטת אמצעים הרסניים עבורה.

טולסטוי צדק ו-וורטון מגישה לנו ארבע משפחות אומללות כל אחת לפי דרכה. סיפורים קצרים אלו משתלבים ביצירתה הרחבה יותר של וורטון, אולם מרחק הזמן, מרחיק מהם את הקוראים, ויפה שספר זה יוצא כעת ומחזיר אותה קצת לקדמת הבמה. כתיבתה של וורטון אנושית ומעניינת, ברור שהיא לא אוהבת את כל גינוני החברה הגבוהה, משחקי הכבוד, השקרים הלבנים והעמדות הפנים, שמסתירים דעות קדומות ואף צביעות, אולם לנו קשה כבר לשפוט זאת לא בסטנדרטים של זמן הכתיבה ובוודאי לא באלו של זמן הסיפור, ונשאר לנו רק להתענג ממתק ספרותי זו ומהחכמה האנושית של וורטון.

ניו יורק הישנה
אדית וורטון
מאנגלית: מיכל אלפון
עם עובד 2025 (במקור 1924)

מגב הספר
ניו יורק באמצע המאה התשע עשרה – עולמה של אדית וורטון נפרש לפנינו בארבע נובלות שנשזרות זו בזו על פני ארבעה עשורים, ובמרכזן אצולת העיר ניו יורק, על חידת החוקים הבלתי כתובים והאיסורים המורכבים המושלים בה ביד רמה.
בנובלה “שחר כוזב” איש צעיר נשלח לאירופה לקנות יצירות אמנות לאוסף המשפחה ומעורר זעם ובוז כשהוא רוכש יצירות לא מוּכרות. רק כעבור שנים יתברר שהקדים את זמנו; בנובלה השנייה, שתי בנות דוד מגדלות יחד ילדה שנולדה מחוץ לנישואים ושומרות את סוד לידתה בעודן מתענות בידיעה שרק אחת מהן היא אִימהּ האמיתית; “הניצוץ” הוא סיפור על חייל לשעבר שזיכרון מפתיע ממלחמת האזרחים השפיע על חייו עד כדי כך שלתדהמת כולם הוא דבק בחותנו השתיין, ומבריח אפילו את אשתו הצעירה; ובנובלה הרביעית, אישה נשואה נתפסת עם רווק נחשק בעודם נמלטים משריפה בבית מלון, ועם זאת מתברר שהיא עתידה לשלם מחיר יקר דווקא על אהבתה לבעלה.
כמו ספריה האחרים של וורטון, גם קובץ זה מתהדר בניתוחים החברתיים המבריקים, ובלשונה המושחזת של הסופרת הגדולה, המצליפה בעשירי ניו יורק ומשרטטת את דיוקנם הפסיכולוגי בחיות ובחדות הבחנה מעוררות השתאות.\

גירסת הדפסה