רק לפני כמה ימים כתבתי שספרים של יעל משאלי לא ישאירו אתכם אדישים והנה טעיתי. באדיש אני מתכוון לכך שמצד אחד לא מאד הזדהתי איתו וגם לא מאד כעסתי עליו. בספרים קודמים של משאלי שקראתי, היה לפחות נדמה לי, כקורא, שיש בהם איזה כעס, או שחרור קיטור ובספרים כאלו מאד קל “לתפוס צד”, אולם ברותירות, אין שום צדדים בכלל, אין כעס ואין קצף. אין איזה קונפליקט מניע ודרמות גדולות, אפילו סצינת הפטירה הטרגית של אבנר, יש בה קמצוץ ממד קומי. אולי זה לא הרומן הקלאסי שמצריך פיתולים, קונפליקטים סבוכים והתרה שלהם כדי לתפוס את הקורא, אבל אני הרגשתי אני מקבל ספר שתואם בהרבה את החיים השגרתיים ואפשר אפילו לומר המשעממים, של רובנו.
*
רותי התאלמנה בגיל צעיר יחסית ואנו נמצאים איתה לאורך עשר שנים כשהיא בוחנת את צעדיה. לא צריך לכתוב יותר מזה, תנו לעצמכם לעשות את המסע עם רותי בנחת. משאלי לא כתבה ספר מתח ודברים חשובים שיקרו בעתיד מוזכרים כבר בפרק הראשון. עיקר הספר עוסק בהחלטות שרותי חייבת לקבל: לעבור לדיור מוגן? להישאר במושב בבית גדול וישן או למכור אותו? להיפתח למערכות יחסים אחרות? איך יהיו עכשיו היחסים עם הילדים? עד כמה אפשר וכדאי להיות עצמאית? שאלות, שאם הן אינן מעניינות אתכם, תגידו תודה, אבל הן יעניינו רבים. כמובן שגם אי הרצון או חוסר היכולת או ההחלטה לא לקבל החלטה הן אפשרויות, שקורות. ישנם משברים אישיים וישנם משברים כלליים, פרקי הספר עוברים גם את הקורונה וגם את חרבות ברזל. אין בהם עיסוק נרחב, אולם יש להם השפעות שליליות או אפילו חיוביות שכן לפעמים מתוך משבר גדול יכול לצמוח משהו.
*
גם תשובות אין בספר, אלא הצגה של הרבה אפשרויות, חלקן טובות יותר חלקן טובות פחות, אבל מרגע שנבחרו, אין גם טעם להצטער ולהישאר בעבר. אפילו השאלה האם להזדהות בשם רותי או רות היא דילמה שצריך לעסוק בה וגם היא תלוית הקשר, וכמובן כל קורא מוזמן לדמיין את רותי כיצד שירצה ולבחור עבורה דברים אחרים. לצערנו לאחר שנתיים קשות, האלמנות רק התרחבה, אולם לצער אין הגדרות ודירוגים והאלמנות המתוארת בספר, למרות שלכאורה נעדר ממנה הממד הטרגי נפוצה. למרות הנושא, הספר אינו פונה לקהל יעד מצומצם. בוודאי שיהיו כאלו שימצאו את עצמם ממש בתוך הספר, אבל משאלי כותבת לקהל הרחב והמגוון, ומביאה פיסת חיים, שלחלקם תהיה מוכרת, לחלקם פחות. את אותה פיסה היא מציגה בצורה מפוכחת, שקולה לצד אופטימית ותקווה לעתיד טוב.
רותירות
יעל משאלי
כנרת זמורה 2025
מגב הספר
רות מתעוררת בחדר התאוששות אחרי בדיקת קולונוסקופיה ומוצאת את אבנר מוטל על הרצפה, סביבו רופאים ואחיות. ככה, לקראת יומולדת שישים, היא מתאלמנת. לפניה משתרעות השנים הבאות והן דורשות מעשים שכמוהם לא עשתה מעולם, כמו לנקות פילטרים של מזגן, כמו לעבור דירה, כמו להיות עם גבר זר.
לפני שתעשה משהו מכל אלה, ולפני שתתחיל לתכנן את שארית חייה, היא צריכה לברר, וגם זה בפעם הראשונה, מה באמת־באמת בא לה עכשיו, כשהכול פתוח ואפשרי.
רוּתירוּת הוא רומן המפליג במיומנות וללא מורא בים האפרפר של ראשית הזיקנה ומגלה בו איים של חמדה וגם מעמקים של אין אונים ובדידות.
No Comments