לא תכננתי לכתוב על הספר הזה אבל אני צריך אותו בתור דוגמה ולכן נאמר עליו כמה מילים. קראתי כמובן בחפץ לב, בכל זאת ספרי אסטרונומיה, רק חבל שעד שמתרגמים אחד בורחים ספר כל כך גרוע. כמה גרוע? נתחיל בשבח, אני לא חושב שאפשר לכתוב ספר גרוע יותר ממנו על אסטרונומיה. מופת מושלם של ספר שכולו קשקוש אחד גדול, שנובע מהווקיזם של מחברתו, שלא אמור להשפיע על עבודה במדעי הטבע שאינם כפפוים לחקוי הווקיסטים החברתיים, אבל הנה. לא היה צריך להרחיק בספר בשביל לראות לאן זה הולך. התחיל רע ומשם הדרדר עוד יותר. בזבוז זמן וכסף ומשאבים. יש כל כך הרבה ספרים טובים שאפשר לתרגם, אבל בשם הצ’אנס המתחייב לצעיאות שחורות מבריקות (כם מקטיר כותבת על עצמה, גם לא צנועה במיוחד) שהיו כידוע קורבן ודוכאו אלפי שנים, אפשר לרדת לרמה של פח זבל. הכריכה לא קשורה למחברת אבל גם היא מאד לא מוצלחת וזאת בלשון המעטה.

מקטיר מאנישה את הגלקסייה, הופכת אולה לנקבה, גורמת לה להגג שטויות ולפלרטט עם גלקסיות אחרות (בים אם הן זכר או נקבה וגם שלישיה זה מצוין), כביכול כסוג של משל, נותנת לה נקודת מבט אופי דעה, ובעיקר זלזול מוחלט בנו הקוראים, למרות שכאשר מגיעים לשאלה מעניינת, מתברר שגם הגלקסיה לא יודעת את התשובה, אבל היא לא מודה בזה אלא אומרת, את זה אני לא מגלה, כמו הייתה ילדה בת שנתיים בגיל הלא לא. אין זו אלא כי הזלזול הוא של מקטיר בקוראים, ובמיוחד בכל הגברים הלבנים שהקימו את המדע הזה ואותם היא פשוט מוכנה לזורק לפח בשם הערכים שלה. אין גבול לטמטום.

תעשו לכם טובה, ותתרחקו מהספר הזה.

שביל החלב
מויה מקטיר
מאנגלית: עדי מרקוזה הס
מטר ספרים 2024

גירסת הדפסה