ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

הציור האחרון של ואן גוך

7 בספטמבר 2019 גדי איידלהייט

ואן גוך היגע לאובר-סור-אואז (אוברז בקיצור) על מנת לנסות להירפא מהתקפי המלנכוליה שלו. שבעים יום בלבד שהה במקום זה וצייר שם כשבעים ציורים. הספק מדהים של ציור שמן אחד ביום. הספר, רומן בדיוני זה מנסה לפענח דווקא שתי דמויות אחרות, מרגריט גאשה, בתו של הרופא (הומיאופת שבוודאי לא הועיל, ואולי גם הזיק), אותה צייר ואן גוך פעמיים (וכפי שהספר רומז, אך מבלי שציור כזה קיים, גם בשלישית), ולואיז-ג’וזפין שבליה, בתה של מי שהייתה האומנות של מרגריט ואחיה פול בילדותם, אבל בעיקר המאהבת של אביהם האלמן (שאולי הוא בכלל אביה של לואיז-ג’וזפין).

הרעיון לספר הגיע מתערוכה בה הוצגה יצירות מהאוסף של גאשה, שהיה בקשר עם אומנים רבים וכך אסף יצירות לא מעטות במטרופוליטן בניו-יורק. תערוכות מסוג זה הכוללות יצירות מלא מעט מוזיאונים משאילים, אפשריות במעט מאד מקומות בעולם והמט הוא אחד מהם. כמה שורות בקטלוג, וכמובן שני הדיוקנאות של מרגריט , ומעט העובדות על אורחות החיים בבית גאשה עוררו את אליסון ריצ’מן לכתוב רומן בדיוני זה, אולם רוב שכתוב על ואן גוך וציוריו, נכון ומבוסס על הציורים עצמם, וכמובן על מכתבי ואן גוך, בעיקר לתיאו אחיו, בהם פירט כל ציור שעשה. אולם מי שמענויין סבפר על ואך גוך, ימצא אותו רק כרקע בספר זה, שחלקו הבדיוני עוסק ברומן שאולי היה בין וינסנט למרגריט (לי אישית נראה שלא היה) ובמרגריט עצמה. מעין ניסיון לשפוך מעט אור, על דמות זו שכמעט כלום לא ידוע אודותיה.

מרגריט גאשה בגינה

הציור הראשון אינו בדיוק פורטרט, אך מרגריט מופיעה בו עובדת בגינת הצמחים של אביה, מהם רקח את שיקוייו הלא יעילים ולא מועילים. הברושים ברקע מזכירים ברושים אחרים ביצירתו של ואן גוך, ומרגריט כמעט חסרת תווי פנים.

הדיוקן המוכר יותר, והתלוי בבזל, ככל שזכור לי, מציג את מרגריט בת ה-21 ליד הפסנתר, בו היטיבה לנגן, אצבעותיה גרומות, שערה אסוף, ולמעשה היא נראית בוגרת הרבה יותר מגילה.

מרגריט עצמה מתוארת בספר כמעט כשבויה בבית אביה, המנצלה מתוך אנוכיות לב, לצרכיו ולמעשה מונע ממנה חברת בחורים, וסיכויי חתונה. נראה שאכן כך, מאחר ומרגריט לא התחתנה מעולם, וגרה כל ימיה באותו בית, ולאחר מות אביה, עם אחיה פול הצעיר ממנה, שניסה בעצמו לפתח קריירת ציור אך היה כושל למדי, וניכס לעצמו את האוסף שאביו הקים.

בספר, מתואר רומן קצר וחסר תוחלת בין מרגריט לוינסנט, רומן שאולי הוסיף למכאובו של וינסנט, והיה זרז נוסף להתאבדותו, אבל האם בכלל ואן גוך התאבד? דווקא בספר שנכתב לאחרונה הייתי מצפה להתייחסות לתיאוריות אחרות, בעלות משקל ראיות רב, הטוענות שואן גוך כלל לא התאבד, והירייה המפורסמת בחזה, היא תאנות נשק או תוצאה של משחק לא זהיר בנשק.

נכון, ואן גוך היה מלנכולי, נכון, היו לו סיבות לדאגה, כלכליות, ומחלת אחיינו שהיה נראה שתמנע את המשך המימון על ידי תיאו, ואולי כפי שהספר רומז, הבנה שלא תהיה לו יכולת להינשא לאשה, שום אישה, במצבו האומלל, אולם ואן גוך היה באמצע כמה ציורים ורישומים, התקופה הייתה פוריה מאין כמוה, לא הייתה נראית שום סיבה להתאבדות, הירייה עצמה היא בזווית כמעט בלתי אפשרית לאדם לירות בעצמו, ולא נמצאו עקבות חומרי ירייה על ידיו.

לא שהדבר מצמצם את גודל הטרגדיה, אולי רק מעצים אותה, כאשר כיום ציוריו, והפחות מוצלחים אם תשאלו אותי, נמכרים במאות מיליונים, ולמוצלחים שבהם, כנראה שאין מחיר כלל. מאות האנשים העומדים סביב “ליל כוכבים” ב-MOMA מדי יום, ושם זו רק תמונה אחת (למעשה יש עוד כמה של ואן גוך) והאלפים במוזיאון ואן גוך באמסטרדם, הם עדות לכך שהצייר שמכר בחייו תמונה אחת וגם אותה בקשיים מרובים, היה זכאי גם לחיים מעט טובים יותר.

אך כפי שכבר כתבתי, ואן גוך אינו גיבור הספר, אלא דווקא מרגריט ולואיז-ג’וזפין, שהצליחה איכשהו להשתחרר מכבליה, להינשא ולהוליד ילד, אולם מרגריט עצמה, נאלצה להמשיך לחיות חת אחיה הכובל, שבשנת 1934, לעת זקנה, מרגריט כבר בת 65, אף מכר, כנראה בכוונה לפגוע בה, את דיוקנה, שהיה תלוי למעלה מארבעים שנה בחדרה. ללא ספק, גם לה הגיע יותר, ואולי ספר זה הוא חלק מכך.

הציור האחרון של ואן גוך
אליסון ריצ’מן
מאנגלית: ניצה פלד
הוצאת פן וידיעות ספרים

מגב הספר

קיץ, 1890. וינסנט ואן גוך מגיע לאוֹבֶר-סוּר-אוּאָז, כפר צרפתי פסטורלי המושך אליו אמנים עירוניים. שם יבלה הצייר את הקיץ האחרון בחייו, תחת טיפולו של ד”ר גאשה – רופא הומיאופתי, צייר חובב ואספן אמנות. ואן גוך יצייר באותם ימים יותר מ-70 ציורים, שניים מהם דיוקנאות של מרגריט, בתו בת העשרים של ד”ר גאשה, המטפלת באביה ובאחיה מאז מות אמה. בזמן שילכוד את דמותה של מרגריט ואת הגנים שהיא מטפחת ויעבירם אל הקנבס, ילכוד ואן גוך גם את לבה.

בשילוב מתוחכם בין רומן היסטורי לסיפור אהבה, הציור האחרון של ואן גוךמתאר את החודשים האחרונים בחייו של וינסנט ואן גוך ואת מערכת היחסים הטרגית בין צעירה מלאת תקווה לאמן על סף ייאוש.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *