אי אפשר להתעלם מהפיל שבחדר, ואני לא מדבר על המתח הרומנטי הבלתי פתור בין סטרייק לרובין שנמשך כבר יותר מששה ספרים, אלא על הפיל כמשמעו, והוא הספר עצמו ועוביו הבלתי נסבל. ג’יי ק’יי רולינג כנראה יכולה להרשות לעצמה ואין אף עורך או מו”ל שיגיד לה לקצץ (והרבה יותר מחצי במקרה הז) וכך הספר השביעי בסדרת הבלש קורמורן סטרייק ושותפתו רובין אלקוט מקבל נפח ומשקל עצומים ומתקרב לאלף עמודים.

ספרנו מתחיל עם בקשה חדשה לחקירה לטיפול המשרד. סר קולין פונה לצוות בבקשה שיצליחו לסייע לו להוציא את בנו מהשפעתה של כת שהוא נפל ברשתה. אותה כת מציגה את עצמה כמובן כטלית שכולה תכלת, אבל מעט מידע ממה שקורה בפנים מגיע והוא לא מעודד כאשר כמובן הרשויות מעדיפות לעצום עיניים. נבהיר כי הספר עלול לכלול טריגרים רבים בהיבטים של התקופה הקשה שאותה אנו עוברים, שכן החיים בכת אינם רק של סגפנות אלא של ניתוק מהמשפחה, השתלטות על מקורות כספיים, ניצול פיזי ומיני וזו רק ההתחלה. לכל הקלחת הזו רובין נכנסת במסווה כדי להשיג מידע מפליל, אולם נתקלת בקשיים רבים. בכת יודעים היטב מה ואיך הם עושים ואיך להתסיר את הפשעים שלהם.

אז רובין מנסה לגלות מידע מתוך הכת וקורמורן מנסה להשיג מידע מבחוץ ויש המון פריטי מידע נוספים שלא מצליחים להסתדר אחד עם השני, ואמנם ברור שהכת מסוכנת ומבצעת פשעים ושיש לעצור אותם, אולם ההבנה הסופית של כל חלקי הפאזל תגיע רק בסוף לאחר כמה מהפכים.

רובין וקורמרון , ואולי זה גם בשאר הסדרה, מתנהגים כמו האיש מהמערבונים של פעם, שבאים לעיירה ועושים שם סדר, למרות שבבירור זה לא תפקידם וגם לא אחריותם, והחקירה שלהם גורמת לתוצאות קשות שלפחות חלקן (למרות שהם קצת מתנערים מזה) באשמתם. אני לא קורא אדוק של הסדרה ויכול בהחלט להיות שזה מאפיין קבוע של הדמויות ואפילו מה שגורם למעריצי הסדרה לאוהב אותה יותר, אבל בעיני הם מסתבכים הרבה יותר מדי עמוק בעניינים שאין הרבה ברירה אלא להשאירם לרשויות. טוב, לא הכל צריך להיות מציאותי אולם זו בוודאי לא חקירה רגילה של בלש פרטי, ואכן במקביל לחקירה זו מתנהלות חקירות שגרתיות (ומשעממות) אחרי מטרידנים, בעלים בוגדים וסתם נוכלים, פורטפוליו שגרתי למדי.

לא קראתי את כל כרכי הסדרה אבל נראה לי שספר זה מוצלח יותר משני אלו שקראתי (בוודאי שהוא טוב יותר מהקודם – לב שחור כמו דיו). רולינג מכניסה את הקורא לכת הסגורה וחלקים אלו אפילו מפחידים לקריאה. המתח נשמר כל הזמן ברמה גבוהה, ולמרות האורך העצום (שהיה אפשר לצמצם), הספר זורם. מאחר ויש לא מעט פרטים אולי תרצו לנהל לכם לוח רשימות משלכם, או שפשוט תתמסרו לבשלים ובעיקר לרגע ההבזק בו הכל נהיה מובן, לבלשים, עדיין לא לקורא. מאחר שאין ממש קשר בין הספרים, למרות שקשרי העבר מוזכרים פה ושם אבל אפשר להסתדר בלעדיהם, אפשר גם להתחיל ישירות ממנו. על הציטטות בראש כל פרק, אני ממליץ מראש לוותר.

קבר דוהר
ג’יי קיי רולינג (תחת שם עט שהתגלה מזמן)
מאנגלית: אמיר צוקרמן
מגב הספר
בספר השביעי בסדרת רבי-המכר מאת רוברט גלבריית, הבלש הפרטי קורמורן סטרייק נענה לפנייתו של אב מודאג שבנו ויל נלכד ברשתה של כת מסוכנת.

“הכנסייה ההומניטרית האוניברסלית” היא לכאורה ארגון הפועל למען עולם טוב יותר. אבל מתחת לפני השטח, כפי שמגלה סטרייק, רוחשות כוונות זדון עמוקות, ונחשפים עוד ועוד מקרי מוות חסרי הסבר.

בניסיון להציל את ויל, שותפתו של סטרייק, רובין אֵלָקוֹט, מחליטה להסתנן לשורות הכת, נשלחת אל החווה המבודדת בנורפוק וחיה בה בזהות בדויה. אבל שום דבר לא מכין אותה לסכנות האורבות לה שם או למחיר הנפשי שתיאלץ לשלם על הדבקוּת במשימה…

גירסת הדפסה