ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
זמן ביניים

חטיף מרענן. זו ההגדרה הטובה בעיני לספרה של מאיה דנק “זמן ביניים” סיפורים קצרים הם סוגה הפכפכה. הסיפורים קצרים וקשה לפתח עלילה משמעותית ולא פחות חשוב מהסיפורים עצמם, חשוב גם הדבק שמחבר אותם לכדי ספר אחד. ספרה של מאיה דנק סיקרן אותי בעיקר בגלל הכותרות של הסיפורים, העוסקים בשילוב של מרחב הזמן ומרחב המקום ובגלל שם הספר המהווה היפוך למושג הכל כך מוכר “בין הזמנים”. את התיאור תמצאו למטה, כחלק מהטקסט על גב הספר. כמצופה מאוסף, לא כל הסיפורים באותה רמה, חלקם טובים יותר (ובפרט הראשון המעורר את התיאבון והאחרון המשאיר טעם טוב בפה), מיעוטם פחות. רובם מהנים ומרעננים. חלקם עוסקים ברגעים ובחוויות קטנות, וחלקם בדברים הגדולים. הסיפור הראשון, התנ”ך של איז’ו מספר על בעל מכולת שנהיה אוטודידקט ופוליגלוט על ידי למידת שפות דרך תרגומים של התנ”ך, עד שהוא כותב תנ”ך בעצמו בשפה זרה. הסיפור האחרון, עוסק ביכולת שלנו להשפיע על הגורל, על התאווה האנושית לקבל את הכל ועל האובדן כאשר אנו מבינים שלא נוכל לעשות זאת ושגינו בבחירה שלנו. קיימות אלפי גרסאות לסיפור זה, מהתנ”ך (שאול ובעלת האוב) מהמיתולוגיות (אורפיאוס ואורידי’צה) ועד ימינו (הסיפור שאינו נגמר). גרסתה של דנק טובה ועומדת היטב בזכות עצמה. אם יש חולשה מסוימת בקובץ הסיפורים, הוא הגדרתו כקובץ. אמנם הסיפורים מתקשרים אחד לשני, חלקם…

מחשב אהבה מחדש – מעין סקירה
ספרים למבוגרים / 7 ביוני 2015

אני עוקב אחרי אלכס אפשטיין בפיסבוק במשך זמן מה ומפעם לפעם הוא מפרסם אחד מסיפוריו הקצרים. הסיפורים הם מילים בודדות. עשרה משפטים הם כבר סיפור ארוך. לפעמים נראה שחלק מהמשפטים כלל לא מתקשרים אחד לשני. וזה כל הקסם, כי לכתוב כל כך בקצרה אבל להשאיר אותך חושב במשך זמן ארוך על מה שנכתב ומנסה לפענח את המשמעויות השונות, היא אומנות  ואפשטיין הוא אמן. ספרו “מחשב אהבה מחדש” מרכז הרבה סיפורים כאלו והוא נמכר בפורמט דיגיטלי בלבד. הקובץ פתוח אצלי בדפדפן בקביעות ופעם ביום אני מציץ בו לכמה דקות ונהנה כל פעם מחדש. הנה דוגמה ארוכה: איך כמעט הפכתי למיליונר אתמול (או שלשום, לא הפרטים הקטנים חשובים כאן) כתבתי מכתב – מנוסח להפליא, אם יורשה לי להעיד על עיסתי – לחברת תרופות גדולה. הצעתי שבמקום עלוני האזהרה המצורפים לחפיסות הגלולות להקלת כאבים, הם יצרפו סיפורים קצרצרים שלי. הרי ממילא לאף אחד אין כוח לקרוא את כל האותיות הקטנות האלה – בטח לא כשהראש מתפוצץ. לא חלף שבוע (או שבועיים, כששותים כל יום בקבוק וודקה הזמן רק רובץ על הנפש כמו חתול על החזה. אבל רגע, רגע, תיכף הוא יזנק קדימה) ומצאתי בתיבת הדואר מכתב מחברת התרופות. “מר אפשטיין הנכבד”, הם כתבו, “קראנו בעיון את הצעתך. לצערנו…” אחר כך הגיע איזה הסבר…

ז’בוטינסקי פינת רבי עקיבא
ספרים למבוגרים / 2 בספטמבר 2014

אני אוהב סיפורים קצרים. קל לסקר ספרים כאלו. קוראים שניים שלושה סיפורים ומיד יודעים אם אוהבים או לא. לא דורש ממני יותר מדי מאמץ. ספרים עם סיפורים קצרים מוצאים את דרכם לראש הערימה. אני אוהב פרוייקטים עצמאיים. יש משהו בנועזות הזו לצאת לבד לדרך תוך כדי נטילת סיכון כספי. אני גם משתתף לעיתים בפרוייקטי מימון המונים לספרים כאלו. למרות זאת, על שלב העריכה אסור לוותר. נתקלתי ביותר מדי יוצרים עצמאיים שהוציאו ספר הנראה כמו קובץ WORD שנשלח להדפסה ואינו ניתן לקריאה. והנה ספר שעונה על כל הדרישות. ז’בוטינסקי פינת רבי עקיבא מסופר מנקודת מבטו של סדרן בתחנת מוניות. סיפורים קצרים. מאד. אפילו אנקדוטות. על כוס קפה אחת אתה קורא שניים או שלושה ונהנה. נהנה מאד. דמויות מכל גווני החברה. דתיים חילונים, חוזרים בשאלה ובתשובה, נשים גברים, קשישים וילדים. כולם עוברים בתחנת המוניות, והסיפורים מצטברים. הסיפורים נערכו על ידי אורי בלסם והעימוד והטיפוגרפיה נעימים ונוחים לקריאה. הכתיבה יפה. הסיפורים מענינים. לפעמים מעט צפויים, לפעמים עם טוויסט קטן. לא נגררים לקיטש ולבנאליות ושומרים על אופטימיות. אהבתי, נהנתי וממליץ. את הספר תוכלו לרכוש בחנות הספרים המקוונת מנדלי . יש עותק מודפס ויש עותק דיגיטלי מוזל. בחנות מופיע גם פרק לדוגמה, אבל הסופר – רענן זיו – נאות לפרסם סיפור נוסף באתר שבוע הספר….

אריות ברחוב הירקון
ספרים למבוגרים / 5 בינואר 2014

בכל שבת ללא יוצא מן הכלל היה מתקיים סדר היום הבא: 7:30-9:30 תפילת שחרית, לאחר מכן קידוש וארוחת בוקר ייקית כולל איאקלה (סלט ביצים) וקרטופלסלט ולאחר מכן הולכים לגם החיות העירוני ברחוב שלמה המלך פינת הדסה, שהיה ממוקם כמאה מטרים מביתי. הכניסהבשבת לגן החיות היתה בחינם ופחות או יותר כל תל אביב הסתובבה שם בין הכלובים. את כל שאריות החלה לקחנו וחילקנו לחיות בהנאה מרובה. לרוב הלכנו ישר לכלוב הפילים (להם היה צריך להביא חלות שלמות שנעלמו תוך שניות). גן החיות היה חלק בלתי נפרד מילדותי עד שלמרבה הצער (ולשמחת השכנים הקרובים שסבלו קשות מרעשים וריחות) הוא נסגר בשנת 1980 וכל החיות הועברו לסאפרי ברמת גן. והנה בספר “אריות ברחוב הירקון” גיליתי את סיפור הקמתו של גן החיות בתל-אביב שהתחיל כפרוייקט פרטי של הרב מרדכי שורנשטיין מי שכיהן כרב הראשי של קופנהגן והחליט בשנת 1935 לעלות לארץ. הוא פתח חנות בשינקין אולם כולם באו רק לצפות ולא לקנות וכך החל לגבות דמי כניסה והפך את החנות למעין גן חיות שלאחר מכן עבר לביתו ברחוב הירקון 63. שדרוג רציני קיבל הגן כשהרב נסע למצרים והצליח בצורה לא ברורה לרכוש זוג אריות צעירים שזכו לכינויים גיבור ותמר. גדילת הגן ותלונות השכנים גרמו לעיריה להחליט על בניית גן חיות עירוני ברחוב הדסה (הרחוב…