מי לא רוצה להיות טוב? כולם רוצים להיות טובים, ואולי אפילו בטוחים שהם טובים, אולם מה זה בכלל טוב. דווקא על השאלה הזו הספר אינו עונה. תחום המוסר, או האתיקה (אין חפיפה מלאה בין השניים), וההחלטה מה מוסרי ומה לא הוא בפילוסופיה של המוסר, ואילו הספר עוסק דווקא בפסיכולוגיה של המוסר. לא האם התנהגות מסוימת היא הנאותה במצב מסוים, אלא מה הפסיכולוגיה שתגרום לנו לבחור בהתנהגות כזו או אחרת, וזאת בהתייחס לשלל סוגיות, חלקן מהמפורסמות ביותר (שאלת הקרונית, ניסוי האסירים). מאחר ולשאלות אלו יש שייכות למיגוון תחומים כדוגמת פילוסופיה, פסיכולוגיה, כלכלה, סוציולוגיה ועוד, הרי שלפעמים התחומים מתערבבים והעיסוק גולש קצת מהתחום הצר של הפסיכולוגיה. בספר כעשרים פרקים, ובאים לתאר מה ההתנהגות שלנו, מה המנגנון העומד מאחוריה וברוב המקרים לא נוקטים עמדה מוסרית. לפחות לא בצורה גלויה, אבל בצורה סמויה, בהחלט אפשר להבין מה הלך רוחו של כותב הספר (ראו סוף פרק 8, המביא אמירה נאיבית ולדעתי גם שגויה ולא בהכרח מוסרית), ובפרק על שימוש בבעלי חיים, זה אפילו די ברור. אין כמובן מניעה לכותב ספר להכניס את דעתו האישית, אולם במקרים בהם בחר לעשות כך , בספר שרובו אמור להיות נייטרלי, מן הראוי לציין זאת. גם ככה הוויכוחים על מהו המוסר והאם הוא מולד או נרכש לא יסתימו בקרוב. הספר…
