ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

עוד ספר על פילוסופיה חשבתי לעצמי, אבל "סוקרטס אקספרס" מציע משהו שונה לגמרי מספרים אחרים שכבודם במקומם מונח ובהם כל פרק עוסק בפילוסוף כזה או אחר ובמשנתו. נתחיל בכך שחלק גדול מהאישים המוזכרים הם לא כאלו שהייתי חושב עליהם בתור פילוסופים, בוודאי לא במחשבה ראשונה, על מיעוטם לא הייתי חושב בתור שום דבר מאחר ולא שמעתי את שמם מעולם. אפשר לראות בכך מעין התחכמות, או ניסיון לא להסתפק בפילוסופיה היוונית ונגזרותיה אלא לחבר גם תורות מהמזרח, אולם מעבר לכך הספר כשמו, מהווה גם מסע, וכלי התחבורה הפעם הוא רכבת בעולם הממשי ובעולם הפילוספי. בשנת 1974, לאחר שקיבל דחיות מיותר ממאה מוציאים לאור יצא הספר "זן ואמנות החזקת האופנוע" מאת רוברט פירסיג. הייתי בן שנתיים אולם הספקתי לחוות את ההפיכה של ספר זה לספר פולחן שהיה בביתו של כל מתבגר ומתבגרת. ספר על מסע, על חיפוש עצמי, על זהות ועל פילוסופיה, מערבית ומזרחית. מי ידע בכלל מה זה זן באותן שנים. רשמתי לפני לקרוא אותו שנית ממרחק הזמן והבגרות שלי, ולהבין האם אכן קלאסיקה או פארסה. וינר הולך, בצורה מכוונת ומודעת, בדרכו של פירסיג ומציג בפנינו מסע חובק עולם, בעשרות רכבות, רכבות גשמיות ורכבות מחשבתיות. מתוך המתחם הצר והכלוא של תא ברכבת נוסעים יוצאים למרחבים אינסופיים בניגוד מכוון, והמסע שלוקח שנים…

אני מאד אוהב את הרב שרלו שמחשבתו תמיד מקורית ומאתגרת. במסגרת שיטוטיי בספרייה הביתית אחרי ספרים שלא קראתי ונמצאים בכל מיני מדפים והגיע הזמן לראות מה פספסתי, הגעתי לספר זה וקראתיו בסקרנות מרובה. מחלוקות יש פה בשפע, ועכשיו במיוחד. ספרו של הרב שרלו מדבר על המחלוקת, על נחיצותה ובעיקר איך לעשות אותה. ככל שהדברים יפים הם כל כך רחוקים ונראים לי בלתי מציאותיים לתרבות הויכוח בישראל שבאמת בא לבכות. אין בארץ שום תרבות של דיון. החל מאולמות הכנסת, דרך אולפני הטלוויזיה ושידורי הרדיו, שנראים לרוב כמו טרוף ככל יכולתך, כמובן לא בטורים בעיתונות המודפסת וגם לא ברחוב. על מה שקורה במרחב הרשתי, אני בכלל לא רוצה לדבר. כתוצאה מכל אותם ויכוחים ודיונים עקרים, מעולם לא הצליח איש לשנות את דעתו של מישהו, ואני בספק אם מישהו בכלל הצליח לגרום לשני להקשיב לטענות כלשהן שלו. לא משנה מה תגיד, תיתקל בהאשמות ובשינוי נושא מה שמכונה Whatboutism, ובמצב בו אין למעשה שום אפשרות להעמיק מעט ולנסות להבין את עיקרי הדברים. הכל פשטני, רדוד ועל פני השטח. הרב שרלו אינו תמים והוא יודע שכך הדברים, בוודאי כאשר כתב את ספרו לפני כשנתיים ובוודאי כעת, וכפי שהוא כותב על עצמו הוא נכווה מספיק ממחלוקות רבות בעבר וכעת התרחק מהן, וגם אני בקושי שומע אותו…

חלום הנאורות הוא הספר השני בסדרת הפילוסופיה של אנתוני גוטליב. הספר הקודם "חלום התבונה" עסק בעיקר בפילוסופיה היוונית הקלאסית הקדומה ובפילוסופים של ראשית הנצרות עד ימי הביניים. ספר זה פותח בדקארט ובראשית המאה ה-17. ימי הביניים פינו את מקומם לתקופת הרנסנס והחלה פריחה במגון תחומים. אומנות, מדע ופילוסופיה חדשה. בתחילת הספר מצדיקים את הבחירה ברנה דקארט כנקודת ההתחלה לספר, למרות שאין צורך בכזו, בהתחשבה היכן הסתיים הספר הקודם ומשם ממשיכים הלאה. בספר שבעה פרקים עיקריים על דקארט, הובס, שפינוזה, לוק, לייבניץ, יום, וולטר ורוסו. אלו האישים העיקריים וכמובן שמוזכרים עוד הרבה פילוסופים וכתבים. הספר מנסה לעשות הפרדה בין הדיסצפלינות ולכן רק במעט מקומות מופיעה התייחסות להתפתחויות משיקות בתחום המדע. אצל לייבניץ אין הרבה ברירה, הוא הרי עסק בכל מכל כל, אולם ההתפתחויות היו במקביל והיו גם השפעות הדדיות, אם על ידי אנשי מדע שהיו גם פילוסופים, פילוסופים שעסקו גם במדע, או בקשרים בין אנשים אלו. הספר הוא ספר מצוין, כתוב היטב, וברור, ומשכפל את ההצלחה של חלום התבונה. פרקיו ארוכים מספיק בשביל להיות מלאי תוכן וברמה גבוהה, לכלול את עיקרי התיאוריה של כל פילוסוף, את החידושים שלה, ואת הביקורת עליהם, אך גם קצרים מספיק בשביל לא לעייף מיד ולהגיע לרמות הנדרשות מספרים אקדמאיים יותר. על כל אחד מהפילוסופים המוזכרים אפשר…

את שפינוזה הכרתי מילדות, אבל בעיקר בתור הרחוב הסמוך לביתי בתל-אביב. ידעתי גם שהוא מוחרם, שהוא מומר ושהוא מהולנד. על מה ולמה בדיוק, אלו לא כל כך נושאים שעניינו ילד צעיר וגם ברבות השנים ולמרות שיש לי עותק ישן של מאמר תיאולוגי מדיני (מת"מ) בבית לא ממש התעמקתי בכתביו. הזדמנות טובה להתחיל להתעמק, בצורה מונגשת וידידותית, אם כי לא כזו הבאה על חשבון עומק הדברים, היא בספר "ספר שחושל בגיהנום", כך קראו לספר מתנגדי שפינוזה, כאילו השטן בכבודו ובעצמו כתב את הספר. לעצם נתינת השם הרי שזו שטות מוחלטת, בוודאי מבחינת היהדות, שהרי גם השטן עצמו, הוא בסך הכל ממשרתיו של האל, ובוודאי שהשטן אינו כופר באל ואינו חיצוני לאל. הספר מתחיל בכמה פרקי רקע שעוזרים להבין את תמונת המצב של אירופה בכלל והולנד בפרט במאה ה-17. אם יש משהו שמעולם, אבל מעולם לא הצלחתי להבין עד הסוף ואפילו לא עד האמצע, וכבר התייאשתי מלנסות, זה את המצב הפוליטי של אירופה בתקופה לפני נפוליאון. לא שאני יודע מה היה מצבה אחרי נפוליאון, אלא שלפניו, אירופה המורכבת ממדינות, נסיכויות, חצרות, ערי ממלכה, דוכסיות, מדינות חסות, האימפריה הרומית הקדושה (שכפי שנאמר, לא הייתה אימפריה, לא רומית וממש לא קדושה), מלחמות אינסופיות, רפורמציה דתית ועוד, היא בלאגן בלתי נסבל ובלתי אפשרי להבנה. הרקע…

כשראיתי לראשונה את הספר לוגיקומיקס, ספר עבה המשלב בין לוגיקה לקומיקס, חשבתי שהנה לפני ספר חביב ופופולרי שמתאים גם לילדים בני 12. איזו טעות. למעשה קל מאד להחמיץ את עומקו של הספר ולראות בו רומן גראפי הבא לתת סקירה קצרה של הלוגיקה וקורותיהם של כמה לוגיקנים מובילים. ראיתי כזו התייחסות לספר, אולם זו התייחסות שמחמיצה את העיקר. אם נרצה להגדיר את הספר נאמר שהוא מהווה את תמצית המחשבה היוונית ב-2500 השנים האחרונות ושיברה. זוהי הגדרה יומרנית ולכן אשתדל לנמק אותה. הספר בנוי מסיפור מסגרת בו הסופרים והגרפיקאים עובדים על הספר אותו אנו מחזיקים. בתוכו סיפור מסגרת אחד נוסף, העוסק בברטרנד ראסל הנותן הרצאה בארה"ב וההרצאה עצמה היא תולדות חייו ומאמציו להציב את הלוגיקה המדעית על בסיס יציב. פרט לכך יש עוד סיפור מסגרת על קבוצת פרינג' יוונית המעלה עיבוד של האורסטיאה, הטרילוגיה של אייסיכלוס, מראשוני המחזאים היוונים שהחל לכתוב בערך בשנת 500 לפנה"ס, וגם סצינות מההצגה נמצאות בספר. סך הכול חמישה סיפורים שונים המשתלבים ביניהם. הייתי צריך להבין את מהות הספר כבר בהתחלה שכן טמונים בו רמזים. הסופר הוא יווני, ספרו הקודם "הדוד פטרוס והשערת גולדבאך" (הוצאת ספרי עליית הגג) גם עוסק במוגבלות הידע האנושי, ולאורך כל הספר דמותו נראית עצובה ומהורהרת. ואז כמעט משום מקום בספר מגיעה התייחסות לאייסיכלוס….

ברור שרצו ליצור כאן סדרה. השם דומה והכריכה דומה, אבל האם זה אפשרי? מהי בעצם סדרה של ספרים? יש סדרות כמו הארי פוטר: ספרים שעוסקים באותם גיבורים ומתקדמים על ציר הזמן, יש סדרות שעוסקות באותה דמות אבל אין קשר בין עלילות הספרים השונות (רוב סדרות המותחנים), ויש סדרות שהן יותר אסופות שמתאפיינות במראה אחיד אך כל יצירה עומדת בפני עצמה (כל ספרי עגנון) והמקרה המסקרן יותר הוא סדרות בנושאים שונים מאת מחברים שונים אולם שיש להם מאפיינים דומים. ניקח בתור דוגמה את הסדרה האוניברסיטה המשודרת, תוכנית הרדיו המיתולוגית שהעשירה את עולמי במשך שנים ושמרבית הקורסים ברדיו עברו לספרונים קצרים. המיתוג שלהם כסדרה גורם לנו לדעת מראש מה בערך נקבל למרות שהנושאים ומהחברים שונים זה מזה כרחוק מזרח ממערב. אבל כאן המשימה קשה יותר. הספר הראשון "בסדרה" יצא לפני למעלה משמונים שנה. הוא לא היה ספר בסדרה אלא ספר בודד וגם הספר הנוכחי, אינו חלק מסדרה, אלא הוצא בלי שום קשר אליה. הסדרה היא וירטואלית לחלוטין. ולכן לא נסתפק בסקירת הספר בלבד אלא נדון מעט בהגדרת הסדרה שלפחות לפי הכריכה האחורית צפוי לה כרך נוסף. הספר הראשון "בסדרה" הוא כמובן "ההיסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים" שיש לי חיבה אליו מאחר והוא אחד הספרים הראשונים שסקרתי אי אז לפני כמעט שש שנים….

אולי שמו השל הספר "פילוסופיה יהודית כמדריך לחיים" מטעה, שכן הספר לא כולל הנחיות מעשיות כלשהן אלא מטרתו בעיקר לבאר מעט את החיבורים הפילוסופיים של שלושה הוגים יהודים מתחילת המאה העשרים: פרנץ רוזנצוויג, מרטין בובר ועמנואל לוינס (עם איזכורים קלים של ויטגנשטיין, שסבו היה יהודי). החיבורים המתוארים הם "כוכב הגאולה" לרוזנצוויג, "אני ואתה" לבובר ו-"דת של מבוגרים " ללוינס. אודה כי אין לי ידע מוקדם בכתבים אלו וביקשתי בספר מעין מדריך לקריאתם (גם אם לא מדריך לחיים). ספרו של הילארי פטנאם, שהתקרב בעצמו לדת ואף מספר על כך דרך עיניו כפילוסוף ואפילו עם מעט תמיהה, מרכז מספר מאמרים על כותבים אלו ובהם הוא מנסה לגעת מעט בהגותם דרך כתביהם העיקריים (למרות שהוא מודה שהעיסוק בהם יצריך כרכים שלמים). זוהי טעימה קלה שתאפשר לרוצים להיכנס בעובי הקורה, התחלה מעט יותר פשוטה, אולם רק במעט שכן הספר דן בעוד פילוסופים רבים ומניח ידע מוקדם גם בהם. אודה, כי חלקים נרחבים מהספר לא הבנתי ונראה כי רוזנצוויג בחיבורו כיוון גם אלי (עמ' 35) "… לא ייפלא אפוא שהקורא התמים נבוך בפני ספרים פילוסופים. הוא מניח שספר מעין זה הוא הגיוני ביותר ופירושו של דבר, שכל משפט שבו נובע מקודמו… האמת היא שאין לך ספר שבו מתקיימת הנחה זו פחות מספר פילוסופי. בו אין…

הספר "עשרה פרדוקסים מוסריים" מאת שאול סמילנסקי, הינו ספר מעורר מחשבה העוסק בפילוסופיה של המוסר ומציג מספר פארדוקסים בה. פרדוקס מוסרי מתרחש כאשר שתי עמדות מוסריות הנראות מוצדקות מובילות למסקנות סותרות ומכריחות אותנו לבדוק מחדש את הנחותינו לגבי המוסר. למעשה הספר כלל לא מציג מהו מוסר, אלא משאיר זאת לאינטואיציה של הקורא ומסתמך על כך שהאינטואיציה תהיה המוסר המקובל בעולם המערבי, אולם כמובן שהמוסר משתנה בין תרבויות, לאומים ודתות (ואפילו במה שמכונה העולם המערבי ובאותו איזור גיאוגרפי) ולכן ייתכן שחלק מהקוראים לא יקבל כמובן מאליו את המסקנות עליהם המחבר מסתמך. גם בהצגת הבעיות מניחים תנאי פתיחה מושלמים שלרוב אינם קיימים מה שהופך את הפרדוקס מפרדוקס בפועל לפרדוקס רק בכח, שלא יתממש לעולם. אולם הספר הוא פילוסופי ולא דורש למעשה קיימות ממשית של הפרדוקס, אלא רק היתכנות שלנו, למשל בפרק הדן בשאלה האם אנשים צריכים לפרוש מעבודתם על מנת לפנות מקום לצעירים מהם (והמחבר נוקט גם באקדמאים שמחקריהם אינם מבריקים בתור דוגמה אירונית, כאשר ברור שחלק מן הקוראים בשלב זה יציעו לו להתפטר) על מנת שהחברה ככללותה תרוויח. ברור שאנשים לא יתפטרו רק בשביל לתת עבודה למישהו אחר (אפילו שהוא טוב מהם) וברור שהמערכת צריכה לפטר עובדים שממש גורמים נזק, אולם הבעיה המוסרית היא למה אני עובד בעבודה מסוימת כאשר אני…