ספר זה הוא ספר בעל אופן פנטזי באופיו, לא רק בגלל תוכנו הכולל ראיית העתיד, חזיונות, גלגולי נשמות וכהנה אלא בעיקר כי גיבורו הראשי, ולנטין פוטוצקי הוא דמות שאין לה ביסוס היסטורי עובדתי. דמותו מופיעה בכמה מקורות יהודיים, כולם כנראה מסתמכים על אותו מקור, איך אין לו שום מקור מחוץ לכך. ייתכן כי הדמות מבוססת על סיפורי גרים אחרים שהיו ועובדו וכוללו לאגדה אחת "ולנטין פוטוצקי, גר הצדק אברהם בן אברהם". משכך והסיפור המקורי הוא אגדתי באופיו וכמובן שבו פערים מרובים, הרי שרומן זה ממלא פערים ויוצר יצירה שלמה, בדיונית אמנם, אך כזו המנסה להביא את התקופה (ראשית המאה ה-18) על קורותיה ודמויותיה. גם בספר עצמו יש פער מסוים בין הזמנים מאחר ובאגדת המקור על הגר אברהם בן אברהם מותו מתואר באמצע אותה מאה ולא בתחילתה.

משפחת פוטוצקי הייתה משפחת אצילים גדולה וחשובה (כריכת הספר מציגה את אחד מארמונותיה) בפולין שהתפרשה על פני ענפים רבים והאגדה מספרת על אחד מבניה, ולנטין, שפנה עורף לדת הקתולית של משפחתו ואימץ את היהדות, לאחר ששאלות אמוניות שהיו לו, לא נפתרו כלל בגישה הנוצרית אותה הכיר. בהיותו בן אצולה בכיר שהמיר את דתו, הדבר היה לבושה גדולה לכנסייה שרדפה אחריו עד חורמה ולאחר הלשנה עליו, מפי יהודי אחר (ולחלק אומלל זה של האגדה אני בהחלט מסוגל להאמין), נתפס, עונה והוצא להורג בשריפה על קידוש ה' לאחר שסירב לחזור לאמונה הנוצרית. אף את אפרו נאסר לאסוף ומעט ממנו הוגנב לבית העלמין בוילנא ובאותו מקום ביקש הגאון רבי אליהו מוילנא להיקבר.

תקציר סיפור האגדה וסיפורנו המוסיף נופך לאגדה זו, הוא על קורותיו של ולנטין פוטוצקי, ובצורה בה נמשך ליבו הן אחר הדת היהודית עצמה והן אחר נערה יהודייה מסתורית. הספקות מקננים בו ונסיונותיו למצוא להן תשובות אינן נענות. דווקא היהודים אותם הוא פוגש ושואל שאלות, מניחים את דעתו, אך היהודים אינם ששים לדבר איתו כלל וכלל שכן סיוע לנוצרי להתגייר היא עברה שעונשה מוות. מצבם של היהודים גם כך בכי רע, במלחמות האירופאיות הם נופלים תמיד קורבן להמון צמא הדם ועלילות אנטישמיות ומסעו של ולנטין על פני אירופה מראה שאין מקום בטוח כלל ליהודים.

מאופיו של הספר, אין כל כך טעם לחפש דיוקים היסטוריים, ובעוד שרוב התיאורים נכונים, יש בספר בעיות כרוניקה ואנכרוניזם מעטות. בנוסף, אולי בעקבות כך שהמחברת היא מנהלת בת ספר, עודף של דידקטיות שאולי תעשיר חלק מהקוראים, אך לי היא מעט הפריעה והשתדלתי לדלג על קטעים אלו ולהיצמד לקטעי הפרוזה הכתובים בצורה שוטפת וקולחת, כך שהספר נקרא במהירות ואפילו עם מתח, למרות הסוף העגום הידוע.

למיסטיות המלווה את הספר גם כך מצטרפת הערה חריגה למדי של המו"ל, על כך שגלגולו של הספר להוצאתו יש בה משום המשך של המיסטיקה, ועל כך שהמחברת הגיע להוצאתם ותאריך פטירתו של הגר, יום טוב שני של שבועות, זהה לתאריך הולדתו ופטירתו של מייס ההוצאה, ראובן מס.

היה או לא היה הוא עניין להיסטוריונים, ולמרות שהיה מן הראוי להדגיש עובדה זו בתחילת הספר, יבחר כל קורא כיצד הוא מתייחס אליו. נטייתי האישיתי לראות בסיפור המקור אגדה בפני עצמה, אך אגדה שכדאי להכירה וכדאי ללמוד ממנה. גם התלמוד מלא באגדות ולהן מקום חשוב בבית המדרש, לא בתור קישוט אלא בתור מקור רעיוני בלתי נדלה לתובנות עמוקות. ייתכן שכל סיבת האגדה באה להראות שאם גרים מוכנים למות על קידוש ה' הרי שאנו שנולדנו יהודים, על אחת כמה וכמה, וזו בתקופה בה ההתנצרות הלכה וגברה. בספר זה, רומן בדיוני ברוח התקופה, האגדה מקבלת נפח ומתרחבת לתיאור מבטא את קשיי היהודים ברחבי אירופה, את חייהם הרדופים, גם לאלו אשר במעמד גבוה ואת האפשרות ולו התיאורטית, לנוצרי קתולי להצטרף לעם בזוז ושסוי, ואף למות על מצוות קידוש ה'. לו נוסדה אגדה זו על מנת שנשכיל ללמוד ממנה לקח, מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו, אשרנו.

הענף הגדוע של הגרף פוטוצקי
סופי בן ארצי
ראובן מס 2021

מגב הספר
הענף הגדוע של הגרף פוטוצקי הוא רומן היסטורי המספר את סיפורו של ולנטין פוטוצקי, הידוע בשם 'הגרף פוטוצקי', וגם בשם 'גר הצדק אברהם בן אברהם'.

כבן למשפחת אצילים ידועה בפולין של המאה ה-18, הוא יוצא עם ידידו לפריז בשליחות סודית מטעם מלך פולין. כאשר השליחות מתארכת, היא מתבררת כמסע שהוא אל עצמו, זהותו ואמונתו. ולנטין יפה התואר, בעל עולם עשיר היה יוצא דופן על רקע תקופתו, נחשף אל העולם היהודי שפגש בדרך, ונקרע בין רצונו להישאר נאמן לדתו ומשפחתו לבין ליבו שדוחק בו למצוא את האמת. ברקע נמצאת אהבתו לנערה יהודייה שהוא כלל איננו מכיר, וסיפורה הקודר של יהדות פולין הסובלת מרדיפות ומפוגרומים בלתי פוסקים. זהו סיפור על חיפוש מתמיד, נאמנות ואהבה בלתי אפשרית שהופכת למציאות.

ולנטין פוטוצקי הוא דמות היסטורית שפרטי חייה לוטים בערפל. אפרו טמון בקברו של הגאון מווילנה, וסיפור חייו שזור בסיפור חייהם של יהודי אירופה במאות ה-17 וה-18.

הספר הענף הגדוע של הגרף פוטוצקי הוא ניסיון לשרטט את קווי חייו האפשריים, תוך שימוש בידע ובפרטים היסטוריים רבים, ובשזירת הדמיון ברווחים שביניהם.

,