ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

אם טובה דיה

23 במרץ 2020 גדי איידלהייט

רות הרטלנד היא אשת מקצוע מהשורה הראשונה, פסיכולוגית קלינית במרפאה, אולם כמו שהבור לא מתמלא מחולייתו, כך היא לא מסוגלת לטפל בעצמה ונושאת משקעים כבדים בעקבות היעלמותו של בנה בן ה-17. האם היא הייתה אמא מספיק טובה? היכן היא שגתה במהלך הדרך, ומה יכלה לעשות אחרת. כל השאלות האלו מטרידות אותה כל הזמן (שם הספר לקוח מתיאוריה של דולנד ויניקוט, שגם בה נעשה דיון בספר).
אנו נחשפים למקרים שונים בהם היא מטפלת, בעצות הברורות והטובות אותן היא נותנות לעמיתיה הכפופים לה במחלקה, ולגישה המקצועית שלה, אולם כל אלו קורסים כאשר לטיפולה מגיע דן גריפין, נער שמבחינה חיצונית מזכיר לה את בנה וגורם לה להתייחסות שונה אליו, התייחסות יותר אמהית אולם הרבה פחות מקצועית.
אמנם בתחילת הסיפור עוד אפשר להצדיק את הגישה הטיפולית הזו אבל ככל שהספר מתקדם נראה שדן יודע משהו על רות, או שהוא מברר כל הזמן, ופעם אחר פעם פוגע בה במקומות רגישים יותר ויותר. רות מודעת לכך עמוק בתוכה אולם אינה מצליחה להשתחרר מכך והקורא יודע כי הוא במסלול בטוח לטרגדיה שאין אפשרות לברוח ממנה.
בעוד רות מנסה לעזור לדן, וגם מגלה עובדות שמכניסות לה קצת אור ושמחה לחיים, נראה שדן מחפש כיצד הוא יכול לפגוע יותר ברות. אמנם המניעים שלו אינם ברורים עד הסוף, ואפשר ליחסם לפסיכוזה כלשהי, אולם הדגש הוא על רות ועל החלטותיה, והבחירות שהיא עושה. אלו מבוטאות גם באמצעות מטופלים אחרים, שבכל אחד מהם עיסוק שונה מעט, אך כולם סביב אותה סוגייה של יחסי הורים וילדים. סוגיה שנבחנת גם בצדדי הטיפול המקצועיים, וגם בפלאשבקים לעבר המשפחתי.
יש צד של אימה גותית בספר, ותחושת חוסר נוחות בציפיה לאסון. הטרגדיה אכן מתרחשת, אם כי היא מעט שונה ממה שהקורא ציפה וגם מוגזמת מעט ולא בהכרח מוצדקת מבחינה ספרותית. ייתכן שיש בה דרמטיזציית יתר. לאחר התרחשותה, הספר מקבל כיוון מעט שונה, ובקצרה מתאר התמודדות עם האסון ואפילו פתיחת אפשרויות חדשות כתוצאה מהתגברות עליו. דווקא בחלק זה היה לדעתי אפשר להאריך, במקום כמה מקרים טיפולים בהתחלת הספר שהיו מייגעים ואף מיותרים, מאחר ויש לו חשיבות ומטרה לא לסיים ספר בצורה קודרת מדי אלא להשאיר פתחים לתקווה, ואולי אף לאשש מעט את הקוראים.

למרבה השמחה, רובנו לא נגיע למצבים קיצוניים כגון אלו המתוארים בספר, אולם הורים רבים מתמודדים יום יום עם השאלות האלו, האם הם הורים טובים מספיק, במיוחד שלפעמים הילדים, בעיקר בגיל ההתבגרות, מטיחים בהם האשמות מהאשמות שונות. הספר שבעת אחת הוא גם מעיק וגם משחרר מציע כמה תובנות על נושאים אלו. ולכן, למרות שהרגשתי מעט חוסר עריכה בספר, עדיין כדאי לקרוא אותו ולהתבונן בשלל המצבים ומערכות היחסים המתוארים בו, חלקם נידונים לעומק, חלקם מושארים למחשבת הקורא. סביר שקוראים רבים, ימצאו בספר הד כלשהו ליחסיהם עם ילדיהם המתבגרים, או אולי אפילו ליחסיהם כמתבגרים עם הוריהם.

אם טובה דיה
בב תומס
מאנגלית: נעה שביט
תמיר ספרים 2020

מגב הספר
רות הרטלנד היא פסיכולוגית קלינית ותיקה ומנוסה, מנהלת היחידה לנפגעי טראומה בבית חולים ציבורי, אבל כישרונה והישגיה אינם מצליחים להגן עליה מפני הטרגדיה האישית שחוותה. טום, בנה היפהפה, המתוסבך והפגיע, נער שתמיד התקשה להשתלב בחברה, נעלם, וחודשים רבים לאחר מכן היא עדיין אינה יכולה להרפות מהתקווה שיימצא. בינתיים היא חיה במעין אזור דמדומים ורק ממתינה לשובו.

ואז מגיע לבית החולים דן גריפין, מטופל חדש שנראה בדיוק כמו בנה הנעדר. רות מבקשת לעזור לו, אלא שרגשותיה הסבוכים סביב התחושה שהכזיבה את בנה מתחילים עד מהרה להעיב על יכולת השיפוט המקצועית שלה, והיא חוצה שוב ושוב את הגבולות שהציבה לעצמה עוד בתחילת דרכה כמטפלת, עד לסוף הבלתי נמנע.

הספר אם טובה דיה הוא מותחן מרתק שמכניס את הקורא אל נבכי עולמם האינטימי של מטפלים ומטופלים. בספר הביכורים שלה, השכילה בב תומס להעמיד דרמה סוחפת שבלבה פצצת זמן מתקתקת. אם טובה דיה הוא ספר מבריק ויפהפה על אימהות, אבדן והחלמה, ועל הקושי לשחרר את מי שאנחנו אוהבים יותר מכול.

One Comment

  • אורנה זוהר 25 במרץ 2020 at 11:42

    נשמע מעניין בתור מי שעוסקת הרבה בהדרכות הורים ובווינקוט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *