מפעם לפעם אני מקבל ספר שאני ממש משוכנע שכבר היה לי בעבר, לפעמים הכריכות דומות. יש סוגות שלמות שהכריכות תמיד יראו זהות, לא בכך עסקינן, אלא בספרים שאין בהם קשר ולרוב זה קורה במקריות , לפעמים אפילו במכוון. לפעמים רק הרעיון דומה, ולפעמים מדובר באותה תמונת סטוק. אני לא חושב שאפשר להימנע מזה ואני לא הראשון ולא היחיד ששם לב לדברים כאלו וראו את פרוייקט "כל הכריכות דומות" וגם אני התחלתי לאסוף את המקרים שמצאתי או ששמתי לב אליהם, למאמר חביב זה, שיתעדכן מפעם לפעם כאשר נזהה (או אחרים יזהו) כריכות דומות מאד. קחו את העניין בהומור ותו לא.

22/2/2022

בסקירת הספר נשמות, הזכרתי את תמונת הכריכה, ציורו של האומן פייר בורל דל קאסו משנת 1874 ושמו Escaping Crticisim . התמונה צוירה בסגנון trompe l’oeil, סגנון אשליות אופטיות, כי מי שמסתכל בתמונה וגם מי שמסתכל בספר רואה את הדמות יוצאת אליו כאילו היא תלת מימדית. אין פלא שנמצא עוד ספר עם כריכה זהה ואיתן דקל הסב את תשומת ליבי לספר "שאלת המתודה". התמונה מתאימה גם להגיגיו האקזיסטנציאליים של סארטר.

14/10/2021

חברתי שירלי פינצי לב, שבין היתר מתרגמת ספרים מאיטלקית נתקלה בספר איטלקי מלפני עשר שנים שכריכתו זהה חלוטין לספר החדש של נטליה גינצבורג שיצא ממש עכשיו בעברית. אותה גברת באותה אדרת!! אני לא יודע אם זו הדלת הנכונה, אבל אולי זו לא הכריכה הנכונה??? העיקר להיות בשמחה (allegra) תמיד. מעצבי כריכות, שימו לב שיש לבדוק את העיצוב שלכם לא רק על ספרים שפורסמו בארץ, אלא גם בעולם. תודה רבה לשירלי שהרחיבה את גבולות המדור על פני שפות ומדינות!

• 

• 

24/7/2021

שתי תוספות חדשות. הראשונה היא ספר חדש שמשהו בו היה נראה לי מוכר. לא פלא, הדיומי זהה לדימוי של "סימטריה" משנת 2011. עוד משהו מוזר הוא המצפן שכולה מצביע מזרחה. אני אצטרך לבדוק אם יש לזה משמעות בספר עצמו.

באחת מקבוצות הפייסבוק ראיתי פושט שהעלה ארנון דותן השואל "מה תגידו על זה". תשובתי, הכל הולך. התמונה היא של האומן רנה מגריט משנת 1934 ושמה המודל האדום "The Red Model" היא עצמה מתבססת על אחת מתמונות הנעליים של ואן גוך משנת 1886.

לכל אדם יש שביל וסיפורים פטרבורגיים של גוגל

4/3/2021 – לקח לי זמן לשים לב לשני ספרים אלו שאת שניהם סקראתי ואהבתי. קלוז'ר וכוכב הצפון, מציגים דימוי דומה מאד על הכריכה אם כי בכל אחד מהם שינויים ההופכים אותו למתאים יותר לספר.

29/1/2021 – לפעמים מדובר בספרים ישנים שקיימים כבר שנים בשוק ופתאום משים לב לזהות שלם. כך במקרה הזה שראיתי בפייסבוק של שגית שרגאני. "כמעט מושלם" של אורלי קרוס ויינר מ-2011 עם כריכה זהה בדיוק (עד כדי כמה חיתוכים ושינויי צבע) ל-"אי האהבה לאין קץ" מאת צ'ווינו דיינה שיצא עוד בשנת 2008! העלילה מסתבכת כי בשנת 2014 יצא עוד ספר עם השם "כמעט מושלם" של ג'ניפר ויינר עם כריכה בעלת רעיון דומה לגמרי. אז אותו שם ספר, אותו שם משפחה של הסופרת וכריכה כמעט זהה, רבותי, זה לא כמעט מושלם, מבחינת המדור זה בינגו משולש מושלם במיוחד לאין קץ!

20/11/2020 – ספרה החדש של המשוררת שלומית נאור נעים הזכיר לי מאד ספר אחר. בעוד שכריכה המראה גזע עץ היא עניין מתבקש לספר העוסק בעצים, בספרה של שלומית נראה שהבחירה באה גם לבטא את נושא הכריתה עצמה בין הגזע לעץ וגם את הסדקים הרבים כמשל לסדקים בחיים. גם בשמות יש דימיון. חיים נסתרים הם כמובן דברים שלא מדברות עליהם.

16/12/2109 – תמר פרלשטיין ממערכת מקור ראשון, זיהתה בין המוני הספרים המגיעים לביקורת שני ספרים עם אותה כריכה וכמעט גם אותו שם. התוכן לעומת זאת, שונה לחלוטין. פרומים לעומת פרומות ומחוברות.

5/5/2019 – פרצוף שמסתכל עליך? לדעתי מאות כריכות. אבל הנה רק דוגמה. המידענית מול האכזריות.

11/3/2019 – ועוד פרצוף עם עיניים. מאיה פולק שמה לב וצילמה את התמונות הבאות. איך זה קרה? כרגיל, תמונות סטוק, אבל אל תגידו כלום!

מאיה גם הפנתה את תשומת ליבי לשני ספרים אלו. מסתבר שאלו דברים שדווקא קורים, אולי לא בכל מקום, אבל בהחלט כאן

3/2/2019 – אני מבין שרוצים לאפיין ספרים בסדרה מסוימת באותה צורה, אבל כאשר הסדרה היא סדרת לקטורה, כלומר לא סדרת ספרים של אותו סופר, נראה לי די מוזר, לעשות כריכות כל כך זהות. בהנחה שיצאו עוד ספרים, האם כולם יראו אותו דבר? אלו שני הספרים הראשונים בסדרת עין טובה של כתר. כל מה שקררה שם באמת ושומר הדברים הטובים. לעיצוב הכללי, הפסים, הגופן, אפשר להבין, אבל הדימוי מבחינתי זהה.

ואת שני הילדים האלו כבר פגשנו. תדפדפו קצת למטה. אי אפשר שלא לזהות את הצללית עם השוונץ בשיער. לפחות הפעם אין את העץ והכוכבים, והדימוי הוא רק חלק קטן מהעטיפה ולפי תוכן הספר אפילו מתקשר אליה בצורה הדוקה מאוד. ועדיין, אותם שני ילדים, אותה סדרת תמונות סטוק.

היא לא שם מאת טמזין גריי בהוצאת אריה ניר.

היא לא שם
2/12/2018 – שני ספרים חדשים. ציפורי הגשם ולהתאהב בגרייס, המוטיב של הדגים (שגם מופיע למטה) דומה למדי.

18/5/2018 – לא ממש חדשים, אבל שמתי לב היום. אם מלקולם גלדוול כבר המליץ, אז נעשה כריכה דומה.

10/5/2018 – ידידי אודי מקסימוב, שגם הוא מבקר ספרים, שלח תמונה חביבה זו. היום אולי יהיה שונה, אבל הכריכה, די זהה. שני הספרים אפילו יצאו באותו חודש.

7/5/2018 – מקרה מזעזע בהונגריה וספר מצוין, אך לא פשוט לקריאה, חלקו מוטיב דומה אם כי הפרטים שונים למדי.

3/5/2018 – מרחק ביטחון והפרטים שהושמטו (הישן יותר). כאן מדובר באותה המעצבת (דורית שרפשטיין) ובמוטיבים דומים. שדות חיטה ודמות לא ברורה.

השיבה לברלין והיינו בני מזל – בני מזל שיש לנו איפה לשבת ולהסתכל על משהו, לא משנה מה.

חיי הנצח של הכוכבים וחושך כמעט לילה – כוכבים ולילה מחפשים תמונה ומגיעים לסדרת של תמונות סטוק. העץ אותו עץ, הילד אותו ילד, התמונה מעט שונה. ואני לא הבנתי למה שולחים לי את אותו הספר פעמים.

ואם זה לא מספיק הנה עוד כריכה, שעשו שימוש באותו דימוי של שני הילדים. נכון שהפכו את הבן לבת והאריכו את המכנסיים כך שייראו כמו חצאית וגם העץ אחר, אבל תאכלס, מאותה סדר…

ועוד תמונה ששולבה בשתי כריכות, שתיהן יפות מאוד, וגם השמות של הספרים די דומים: תגידי שאת אחת מהם ולעומתה אל תאמרי לי שאת פוחדת.

תגידי שאת אחת מהם אל תאמרי שאת פוחדת