להבות הוא אחד הספרים הקסומים והמכושפים ביותר שקראתי לאחרונה. כבר מיקומה של העלילה בטסמניה הרחוקה (איפה זה בכלל? אה כן, מתחת לאוסטרליה), מבטיח משהו שונה, וההבטחה מתקיימת. לבנות משפחת מקאליסטר יש נטייה משונה למדי לקום לאחר מיתתן, מאפר שרפתן, כמו עוף החול, לסייום עוד איזה עניין או שניים לא פתורים ולעלות בלהבה השמיימה. לגברים במשפחה זה לא קורה. כאשר אדית מקאליסטר מתה, נשרפת, חוזרת מהאפר לכמה ימים ועולה בלהבות, מחליט בנה ליווי שזהו זה ואת אחותו, שרלוט, כשיגיע יומה, הוא יקבור בארון בלי שריפה, אבל כשהיא מגלה זאת היא בורחת, בריחה שמציתה (תרתי משמע) עלילה פנטסטית המשתרעת על פני כל האי.

פרקי הספר קצרים וכמעט כולם מנקודת מבט שונה, אבל לא רק של אנשים, גם של הטבע עצמו, הגשם הנהר וההר, בעלי חיים: יונקים, עופות ודגים, עצים וצמחים, אש, מים רוח ואדמה. הספר מזכיר, לעתים ממציא, טכניקות ומנהגים קדומים של תושבי האי, הילידים והחדשים ומהווה שיר הלל לטבע הפראי הפועם בכל עוצמתו.

הכריכה מוכרת למדי, זהו פרט מתמונות המפורסמת של אנרי רוסו "טיגריס בסופה טרופית" של אנרי רוסו ממנה אפשר להתרשם בנשיונל גלארי בלונדון. כריכה זו אינה הכריכה במהדורת המקור. כיום, אולי מטעמי חיסכון, או מטעמים אחרים, מקובל למדי להשתמש בהן. גם מבחינה זו טוב לראות כריכה מקורית למהדורה זו, ולמרות ששם הספר "להבות" ובתמונה רואים סופת גשם, היא מתאימה לספר, כפי שיגלה כל מי שיקרא בו ומראה על בחירה טובה של העיצוב.

בשנים האחרונות יש לי הרגשה שספרים רבים חוזרים על עצמם, כמעין תוצר שבלוני של סדנאות כתיבה ולכולם מבנה קבוע, עלילה די דומה, וגם הכריכות די דומות וגנריות. יש הבדלים כמובן, וגם רמת הכתיבה משתנה, אבל איכשהו, נראה שהכל עוד מאותו הדבר. שמחתי מאד לגלות בספר זה חידוש מרענן כמים צוננים להלך במדבר.

זהו ספר מופלא, שיש כמה אפשרויות לקרוא אותו. הוא סיפור אנושי מאד, אולם מורכב משכבות של מציאות ובדיון, ריאליזם מפוכח ופנטזיה פורצת גבולות. הוא נוגע בעשרות נושאים בקצרה ועוסק גם הרבה באהבה, בין בני זוג, בין הורים לילדים, בין האדם לבעלי חיים, בין בעלי חיים לסביבתם. קחו לכם כמה שעות וצללו לתוך הקסם שבספר זה, בצד השני של העולם.

להבות
רובי ארנוט
מאנגלית: ברוריה בן ברוך
עם עובד 2022
מגב הספר
מדוע אחיה של שרלוט בת ה־23 נחוש לבנות לה ארון מתים, אף שהיא בריאה לגמרי? ומדוע היא נמלטת על נפשה לקצה העולם ברגע שהיא מגלה זאת? מי רוצח את בעלי החיים בחוות מַלָלוּקָה, ומדוע הפסיקו קרל וכלב הים שלו לצוד יחד את דגי טונת הדם? האם יצליח לב שבור לכבות את הלהבות המשתוללות באי טסמניה? התשובות לחידות הללו נמצאות ביצירה המכשפת הזאת, שבמרכזה הנופים עוצרי הנשימה של האי הקטן שמדרום לאוסטרליה.
להבות הוא רומן מקורי ויוצא דופן; חגיגה של סגנון ודמיון, שפה וכישרון. זהו סיפור על אבל ואובדן, על אהבה וקשרי משפחה, תעלומה ששזורה באגדה שופעת הומור ואהבת אדם וטבע.
רובי ארנוט, אחד הכותבים הצעירים הבולטים כיום באוסטרליה, בורא בספרו הראשון מיתולוגיה תמימה ומהנה שמעוגנת בידע מרשים. בעיצומו של משבר האקלים הוא משמיע שיר הלל לנופי מולדתו, שיר שהוא גם קינה וקריאת אזהרה לכל מי שהחיים הנכחדים הללו יקרים לליבו.

גירסת הדפסה