"תיק בלוגה" משלב מותחן ריגול עם דרמה משפחתית. עלילת הריגול עוסקת בסיכול נתיב הברחות איראני שמעלה מודיעין על דברים חמורים הרבה יותר, והעלילה המשפחתית היא בכך שאת הסיכול יצטרכו לעשות אב ובנו שהקשר ביניהם נותק לאחר שנים רבות של משקעים. האבא סוכן מוסד וותיק, והבן עם בטן מלאה על המוסד שלקח לו את אבא שלו. אכן מצב עניינים לא שגרתי במוסד, וגם הרוסים, האמריקאים וסתם ארגוני פשע דוחפים ידם לתוך הקלחת.

אמנון זנזורי היה רוצה מאד לחדש את הקשר שלו עם בנו כרמל, אבל יודע שזה לא יהיה פשוט ויודע שלמוסד ולשאר הארגונים האוחזים בעניין לא ממש איכפת לא מהקשר ולא מבטחונו של כרמל. כרמל, מגלה שהניתוק הארוך ממשפחתו לא עושה לו טוב וגם הוא כמה לחזור, אבל משקעי העבר חוסמים אותו.

שתי העלילות משתלבות היטב יחד. כמותחן הוא יעיל למדי, לא מתפרע על פני כל העולם, אלא נשאר ממקוד באזור הים הכספי. אין יותר מדי טוויסטים ופיתולים, שלרוב רק מורידים מרמת האמינות ומאריכים את הספר, אין עלילות משנה, אין דמויות שמגיעות משום מקום בסוף העלילה ומשנות את הכול וגם אין סצינות מין שבמותחנים הן ממילא מיותרות. מבחינות אלו, למרות שהעלילה דחוסה מאד בזמן היא שומרת על אמינות. כבר למדתי, שבחיים כנראה קרו דברים כבר הרבה יותר מוזרים, ודי סביר שכל דבר שמתואר היה בצורה כזו או אחרת איפשהו. אכן יש מעט "חורים" בעלילה, אולם גיבורי הספר תמהים על כך בעצמם, כמעין להראות שבעולם הצללים האפור תמיד יישארו דברים בלתי ברורים.

העלילה המשפחתית עניינה אותי יותר. הדמות של האב הנעדר, שהבן מצד אחד מעריץ אותו ורוצה להידמות אליו, ומצד שני כועס עליו. ההתלבטות האם העבודה חשובה יותר מהמשפחה, כי ככה זה, המדינה תמיד בראש, ובטח שלאחר השואה, והמשפחה, תצטרך להתמודד ולתפקד, או כפי שקורה במקרים רבים להתפרק, ובעיקר האפשרות המאוחרת אמנם, להשלים ולנסות לעשת סדר בדברים, אפשרות שמשאירה פתח לתקווה. אמנם נראה שבספר הדברים הולכים קצת "חלק" מדי, והייתי מצפה לקצת יותר שיחות נפש, צעקות, ותלונות, אבל במינון הנבחר לשילוב בין העלילות, זה מה שמתאפשר. עוד עניין שמורגש יותר מדי בספר הוא טינה כלפי הממסד הדתי, שאמנם קשורה לעלילה אך מקבל משקל מוגזם בחשיבות שלה.

אני לא ממש מכיר ספרים קודמים של מישקה בן דוד, מותחנים אינם הסוגה המועדפת עלי. אבל לפחות מעמוד התודות של הספר, נראה שגם מישקה מיצה את התחום, לא מחוסר רעיונות, אלא אולי מרצון לעבור לכתיבה אחרת. התמודדות עם דמות אב נערץ/נעדר היא תמה ידועה בספרות, ואולי מישקה (שיסלח לי אני מקווה על שימוש בשמו הפרטי), שהחל בחקר הנושא בספר זה (ואולי גם בקודמים שלו, כפי שכתבתי איני מכיר), מעוניין לחקור אותו יותר לעומק.

אין לי דרך לדעת עם זה הכיוון, וזה גם פחות רלוונטי לקורא הספר הזה. אהבתי את שילוב העלילות ואת העובדה שהספר אינו מסתובב סביב עצמו, אלא שומר על קו עלילה אחיד ורציף, כאשר הצורך לפתור את הבעיות המשפחתיות הבעיות המבצעיות מעלה כל הזמן דילמות ודרכי פעולה לא שגרתיות.

תיק בלוגה
מישקה בן דוד
הוצאת תכלת 2022

מגב הספר
במהלכה של משימה בחו"ל, אמנון זנזורי, מפעיל סוכנים ותיק ועתיר הישגים של המוסד, מתבקש לתדהמתו לגייס את בנו שלו, כרמל, שניתק איתו קשר לפני שנים. כרמל, המתגורר בבאקו עם אישה מקומית, עושה עסקים עם חברה החשודה בהברחת אמצעי לחימה קטלניים עבור האיראנים, ולמוסד חשוב לנצל זאת. אלא שכרמל נושא בלבו מטען כבד גם כלפי מדינת ישראל.

המפגש בין האב והבן מציף טינות ישנות, חשבונות לא פתורים וכאב גדול. לאחר חיבוטי נפש כרמל בכל זאת נחלץ לסייע – אך המתח ביניהם מוסיף לבעבע, ומסכן את שניהם. יחד הם נסחפים לתוך עלילת ריגול קצבית ומטלטלת, המתנהלת בין חופי הים הכספי, על ספינות מבריחים, בנמל איראני ובחדרי החדרים של המוסד ושירותי הריגול הרוסי והאמריקאי.

האיום על קיומה של המדינה מתגלה כחמור ומיידי בהרבה ממה שסברו תחילה, והאב והבן נדרשים לסיכונים עוצרי נשימה, המעמתים אותם עם דילמות של חיים ומוות, ודוחקים בהם ללכת על הסף – ומעבר לו.