סקירת הספר "והיום איננו כלה". יש ספרים שהם כל כך מושלמים שאני מפחד לקרוא ספר אחר של אותו סופר ולגלות שהוא אינו מושלם כמו הקודם. כזה הוא הספר "והיום אינו כלה" של הסופר הקירגיזי צ'ינגיס אייטמטוב. ולכן במקום לקרוא ספרים אחרים שלו שתורגמו בינתיים, שבתי וקראתי את והיום איננו כלה, לבדוק האם הוא עדיין ספר מושלם, או שרק בדימוי שלי מלפני עשרים שנה הוא נותר כזה. התשובה חד משמעית. הספר מושלם. בארץ הוא אפילו נהיה סוג של קונצנזוס. מעניין אם גם בשאר העולם. מה שלמעלה ומה שלמטה – יום אחד בערבות הסארוזק בקזאחסטן שכוחת האל, בצומת רכבות כמה ביתנים ואנשים החיים בתת תנאים ובעמל כפיים רב. קזנגפ המבוגר נפטר, וידיגיי מחליט שיש לקבור אותו בבית הקברות העתיק "אנה בית" – שאת המקור לשמו נגלה באגדת המאנקורט הנפלאה – המרוחק כמה עשרות קילומטרים ולדרך יוצאת שיירה מוזרה עגלה וטרקטורים וגמל וכלב. וכך שלובים להם פרקים מהעבר הרחוק של הערבות, סיפורים ואגדות על הסארוזק, העבר הקומוניסטי, תקופת סטלין, והווה של שנות השמונים והמלחמה הקרה עם ארצות הברית שמיוצגת דווקא על ידי שיתוף פעולה חשדני והססני בנושאי החלל, ואירועים שכבר שייכים לתחום העתידני בתחנת החלל המרחפת לה למעלה. במיוחד ראוי לציון הפרק הנוסף, שנכתב רק לאחר התפרקות ברית המועצות, פרק נפלא המתאר היטב…