פסח הוא חג של שיר. “הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ-חָג…” אומר הנביא ישעיהו (ל’ כט) וחכמים דרשו הפסוק על ההלל הנאמר בתפילה בליל פסח. בהגדה עצמה אנו שרים לא מעט ומתחילים את קריאת ההלל במילים “ונאמר לפניו שירה חדשה:”, ועוד מוסיפים את הלל הגדול – “הודו לה’ כי טוב כי לעולם חסדו”, ומסיימים את הסדר כולו בשירת “נרצה” – “לך ולך, לך אף לך,לך כי לך, לך ה’ הממלכה”, ואת החג כולו אנו חותמים בשירת הים המופלאה של משה ומקנחים בשירת דוד בנביא.

כשראיתי את הפרסום הראשון על האסופה “הלילה הזו כולו שירה”, לא הבנתי אל נכון את עניין הספר וחשבתי שמדובר בגירסה כלשהי של ההגדה עצמה. לאחר בירור הבנתי שמדובר באסופת שירים המתקשרים לפסח ולליל הסדר, ושכוונת העורכים הייתה כי במהלך ההגדה יקראו גם כמה שירים מתוכה, תוך ניסיון לבחון את הרלוונטיות שלהם ליושבים סביב שולחן הסדר. האם צריך להכניס תוכן חדש לליל הסדר? לי אישית, מספיק  הטקסט של ההגדה המקורית שהתגבש במשך מאות שנים ומהווה כר נרחב לדיונים, שיחות וסיפור ביציאת מצרים עד חצי הלילה וגם הרבה אחרי. עם זאת, אני מודע לכך שיש כאלו שדווקא רוצים תוכן שונה מעט, בנוסף להגדה המסורתית, כזה שיחבר אותם לפסח בצורה טובה יותר, וכפי שהגדיר זאת הרב יוני לביא בטורו – טיפים לליל סדר משמעותי – למנוע את הקושיה החמישית: “גמרנו כבר? אפשר לאכול?”. ולכן כל דבר שיעזור ויסייע להפוך את ליל הסדר ללילה משמעותי, בכל משפחה ומשפחה, ולא רק ארוחת ערב חגיגית  שגם קוראים בה כמה דפים, הוא ראוי ומתאים.

לאחר כל ההקדמה הארוכה הזו, נגיע לספר. אז מה יש בקובץ? כמה עשרות שירים קצרים, מהעשורים האחרונים מאלתרמן ועד משוררי ימינו. לאחר כל שיר, הסבר קצר המשמש כפתח לדיון סביב השולחן. לצורך הסקירה קראתי כמה באקראי. חלק מהשירים מוכרים (כמה בתים מתוך מכות מצרים של אלתרמן, עבדים של סחרוף) חלקם חדשים ויצאו לראשונה בכרך זה. הקשר יכול להיות רופף או הדוק ונראה שהמטרה העיקרית: חשיפת הקהל לשירה מודרנית והדיון בה סביב השולחן מושגת בצורה נאה. אכן מתנה יפה לחג, במקום להביא עוד בקבוק יין, הביאו למארחים שלכם בקבוק שירה. מומלץ לעבור על הספר לפני הסדר ולבחור שיר או שניים מתוכו, לחילופין אפשר לנקוט בגישה של פתיחה  אקראית ומה שיוצא יוצא. ולמרות שכתבתי שלי אין “צורך”, רצון דווקא יש, ושימוש בספר, ובשירים שבו, יועיל ויוסיף לכל סדר וסדר.

לצערי, בכל הנוגע לשירה אני הדיוט גמור ואין לי יכולת לשפוט את השירים בקובץ, את הבחירה ואת העריכה שלהם, אך גם ואולי דווקא בגלל זאת, הספר עצמו יכול לשמש כספר “לימוד” לשירה, שהרי הניתוח הקטן המופיע לאחר כל שיר יעזור לקוראים כמוני “להבין את כוונת המשורר” ויותר מכך, להשליך זאת על עצמם.

ובכל זאת ניסיתי לבחור לסקירה זו שני שירים חדשים (כי את אלתרמן אתם מכירים) באדיבות ההוצאה (כי בשביל אלתרמן אתם לא צריכים אותי) בבחינת מעט המצביע על המרובה. השיר הראשון מתאר את חוויותיו של העצמאי, שלמרות שלכאורה השתחרר מהבוס והמנהל שלו, הרי עדיין הוא “עבד” לבירוקרטיה ובפרט למנהג המגונה של שוטף+אינוסף… אמנם המשורר משתמש בדימויים ממכות מצרים ופסח, אבל הקשר הוא מאלו אותם אני מכנה רופף. השיר השני קשור קשר הדוק יותר לחג. תמונת השיטה המכחילה היא שלי ואינה מופיעה בקובץ (למרות שהיה יכול להיות נחמד ללוות אותו גם באיורים ותמונות). במהלך העיון הצטערתי שליד כל כותרת שיר לא מופיעה השנה בה הוא נכתב. לשמחתי גיליתי שנתון זה מופיע בסוף הספר בצורה מרוכזת. במקומות בהם השנה חשובה, כדוגמת שיר שנכתב מיד לאחר הפיגוע בליל הסדר במלון פארק בנתניה, הנתון מופיע בהסבר לשיר.

מתוך “הלילה הזה כולו שירה”

עַצְמָאִי / יואב איתמר

לְעִתִּים תֶּחְוֶה מַכָּה שֶׁל דָּם בְּאֶמְצַע הַגִּלּוּחַ,
תֵּאָלֵץ לִבְלֹעַ צְפַרְדֵּעִים,
אֲבָל אֶת הַמַּטּוֹת תַּשְׁאִיר בַּבַּיִת,
אֶת הַמִּדְבָּר הַנַּח לַאֲחֵרִים.

לִפְעָמִים תִּצְטָרֵךְ לִקְרֹעַ אֶת הַיָּם.
יִהְיוּ יָמִים שֶׁל חֹשֶׁךְ
וְיָמִים שֶׁל גֶּשֶׁם וּבָרָד,
אַךְ כַּאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמִּצְרַיִם תֵּדַע
שֶׁעָשִׂיתָ זֹאת בְּעַצְמְךָ.

אָז אִם מֵאֹפֶל יִתְקַשְּׁרוּ אֵלֶיךָ
וְיַצִּיעוּ לְךָ אֶת טוּב מִצְרַיִם,
אֱמֹר שֶׁכְּבָר אָכַלְתָּ דַּי מֵעֵץ הַדַּעַת
כְּדֵי לֹא לִהְיוֹת עַבְדָּם שֶׁל אֲחֵרִים.

כָּל יוֹם תּוֹצִיא מַיִם מִן הַסֶּלַע,
אֲבָל הַיּוֹם זֶה רַק בְּדִבּוּרִים.

כפי שאומרת הכותרת: “עצמאי”, הדובר מנסה, תוך תיאור שליחותו של משה ותוך שימוש בביטויים מתיאורי מכות מצרים, לנסות ולהסביר מדוע כעובד אינו מוכן להיות שכיר, מדוע החליט להיות עצמאי, מהו הרווח ומהו המחיר שהוא משלם על כך. נכון, כעצמאי תצטרך להתמודד עם מכות וקשיים שונים, תיאלץ לבלוע צפרדעים, תצטרך להיראות ייצוגי ולעבוד קשה, אבל המחיר כדאי, בסוף היום תהיה אדון לעצמך ולא עבד לאחרים.

פֶּסַח / יוסף עוזר

כְּשֶׁמִּתְמַלֵּא עֵץ הַשִּׁטָּה מוּל בֵּיתִי שִׂמְחָה רַבָּה שֶׁל פְּרִיחָה וּמֵכִין אַלְפֵי כַּדּוּרִים צְהֻבִּים מֵאֲבִיב חַיַּי, כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים בָּאֲוִיר שִׁבּוֹלִים הָאוֹמְרוֹת שִׁירָה וַעֲצֵי פְּרִי מִתְאַמְּצִים לְהִשָּׁאֵר עִם פְּרָחִים עַל הֶעָנָף, כְּמוֹ חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה [99.90] בִּמְכִירַת סוֹף הָעוֹנָה, וְגַם הַפְּרָגִים הָאֲדֻמִּים שֶׁבֵּין הָעֵשֶׂב הַיָּרֹק מַבִּיטִים בְּאֵפֶר הַלֶּחֶם בְּאֵימָה, זוֹכְרִים שֶׁהָיָה פַּעַם חַלָּה, אֲנִי יוֹדֵעַ שׁוּב שֶׁגַּם רֵיחַ הַסִּילָאן יִהְיֶה חֲרֹסֶת וְלֵיל הַסֵּדֶר יַזְכִּיר אֶת עֲלוּבֵי הַחַיִּים הַנִּמְלָטִים עֲדַיִן מִשַּׁלִּיטִים וּמֵאִימְפֶּרְיוֹת, כְּמוֹ אָז, וְתִינוֹק בִּלְתִּי רָצוּי לְעַמְרָם הִנְהִיג אוֹתָם וְאֵיךְ סְעוּדַת מִשְׁפָּחָה חוֹגֶגֶת אֶת הַנִּצָּחוֹן שֶׁטֶּרֶם הִגִּיעַ אֶל הַנֶּצַח וַאֲנִי שָׂם עֲנַף שִׁטָּה מוּלִי וְצוֹחֵק, צוֹחֵק.

שיטה מכחילה

הדובר מתאר את האווירה של ערב פסח. האביב מגיח לעולם באלפי כדורים צהובים של פריחה מחודשת של עץ השיטה שעמד עירום כל החורף, השיבולים אומרות שירה, הפרגים אדומים והעשב ירוק.
החַלה הנשרפת בטקס ביעור חמץ מזכירה למשורר כי גם אימפריות גדולות עלולות ליפול ולהפוך לאפר. הסילאן שהופך לחרוסת במהלך ההכנות לסעודה וסיפור ליל הסדר מעבירים מסר כי גם עלובי החיים, הנרדפים ונמלטים משליטים בעלי כוח ושררה המתעמרים בהם, עשויים לנַצח ולחגוג בסעודת ניצחון כמו שאנו חוגגים בערב הזה.
המהפכים הללו הקיימים בטבע ובהיסטוריה גורמים לדובר לאחוז בענף השיטה שמולו ולצחוק.

הלילה הזה כולו שירה (בקישור תמצאו עוד כמה שירים).
שירה ישראלית המתכתבת עם ההגדה ועם יציאת מצרים
עריכה: מרדכי דוד (מודי) כהן
הוצאת: איתמר – סדרה לשירה – 2016

קישור לרכישת הספר

מגב הספר והמבוא

יציאת מצרים היא האירוע המשמעותי ביותר בהיסטוריה של עם ישראל – האירוע בו הפכנו לעם, וליל הסדר הוא אחד הערבים המשפחתיים היותר משמעותיים, אותו חוגגים דתיים וחילונים כאחד.
אסופת השירים שלפניכם מבקשת לחבר את ההגדה למציאות של היום – להווייה הישראלית. לנסות לעקוב, דרך השירים, אחרי סיפור יציאת מצרים כפי שהוא – חי ופועם, לובש ופושט צורה, בתוך החברה הישראלית המתחדשת. להפוך את סיפור יציאת מצריים שהתחולל לפני 3000 שנה לסיפור נוסף, מודרני, ישראלי, לעיתים חברתי ולעיתים אישי מאד.

יציאת מצריים הפכה למטאפורה שימושית בשירה ובשפה העברית, ומושגים רבים נוספים הקשורים בפסח קבלו משמעות חדשה. החל מביעור חמץ, דרך העבדות, החירות, המכות וקריעת ים סוף.
מאות שירים בשירה הישראלית המודרנית עוסקים ביציאת מצריים ובנושאים הנלווים לה.
אצל אברהם חלפי, למשל, קריעת ים סוף היא הניסיון לעבור את החיים בשלום. הוא שואל את עצמו כיצד ניתן לחצות את הים למרות המשברים והסערות הפוקדים את האדם.

אצל אביחי קמחי ביעור החמץ הוא הניסיון להיפטר מן המשקעים של האהבות הכוזבות.
אצל ברי סחרוף העבדות היא התמכרות לתאוות ולהנאות רגעיות. אצל שלומי חסקי הפרעונים של היום הם הזוגות הצעירים הדורשים דירה ובטוחים שהכול מגיע להם. ואצל יוסף עוזר עשר המכות הן המכות שהוא קיבל מרבו בתלמוד תורה.

לכל שיר נלווה ניתוח קצר, זווית קריאה אישית, התייחסות קצרה, כשהמטרה היא להנגיש את השירים לקהל הרחב ועם זאת לתת ביטוי לנקודה אחת, מיוחדת, המצויה בשיר, להבהיר את החיבור המיוחד של השיר להגדה, ובעיקר להעלות אפשרות לדיון משפחתי משמעותי ורלוונטי בעקבות השאלות שהשיר מעלה.

האסופה לא באה בשום אופן להחליף את ההגדה הקיימת, אלא להוסיף עליה נדבך. לאפשר לכל אוהבי השירה ומשפחותיהם להוסיף גם שיר אחד או שניים מן השירה הישראלית, לשולחן הסדר, ודרכם להרחיב ולהעשיר את סעודת החג.
האסופה מתמקדת בשירים שנכתבו בישראל בחמישים השנים האחרונות, דהיינו בשירה הישראלית המודרנית. היא מכילה 70 שירים שנבחרו מתוך מאות. משוררים ותיקים וידועים לצד משוררים צעירים:יהודה עמיחי, נתן אלתרמן, אמיר גלבוע, דן פגיס, לאה גולדברג, אריה סיון, אברהם חלפי, דוד שמעוני, מאיר ויזלטיר, אדמיאל קוסמן, טוביה ריבנר, רוני סומק, רבקה מרים, חמוטל בר-יוסף, ברי סחרוף, יענקל’ה רוטבליט, יואב איתמר, אלחנן ניר, אלי אליהו, .ועוד ועוד.

מאחורי היוזמה לאסופה זו עומד מרדכי (מודי) כהן, מורה ומדריך לספרות באיזור ירושלים, מטעם משרד החינוך. בעל תואר שני בספרות ובהיסטוריה, מעביר סדנאות לכתיבה יוצרת. כהן צירף אליו מערכת בת חמש מורות בכירות לספרות שהקדישו שעות רבות למיפוי השירים ולהחלטה מה מתאים להכלל באסופה.