הפיזיקה של האור

כמעט כל מה שאנחנו רואים הוא "אור חוזר". כל עוד איננו מסתכלים ישירות על מקור האור – שמש, אש או מנורה, הרי שאנו רואים אור שפגע בעצם כלשהו וחזר לעיננו. ההבדל בין אור ישיר לאור חוזר ידוע מקדמת דינא למשל בביטוי "פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה" (בבא בתרא ע"ה.). ייתכן וניתן להעמיד חלק גדול מחידושה של החסידות, ויש שיאמרו שזו נקודת המחלוקת העיקרית שלה, עם מה שכיום אנו מכנים "המתנגדים", בפרשנות לביטוי זה. אלו אף אלו מסכימים שאנו חיים במציאות של "אל מסתתר", אך השאלה היא האם ההסתתרות עצמה מוסתרת. במעט הפשטה ניתן לטעון שגישה זו מובלת על ידי האמירה המיוחסת לעולא (ברכות ח.): "מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד". בחסידות לעומת זאת, יודעים שהאל מסתתר, אולם יש אפשרות למציאתו בצורה עקיפה, דרך אותו "אור חוזר", בדומה לאופן ראייתנו הפיזיקלי את העולם.

פתחתי בהקדמה העוסקת בשם הספר, כניסיון אישי שלי להבין אותו, שכן הוא אינו מוסבר בגוף הספר עצמו. ייתכן והמושג הוא מוכר בחסידות עד כדי כך שאין צורך כלל להסבירו, אולם גם בפרשנות החסידית שלו מתחילים בעיקר ממושגים קבליים, של האור בבריאה, שבירת הכלים והצמצום, ואילו אני בוחר להתחיל דווקא בעולם הפיזיקלי-ריאלי. מכאן תוכלו להבין שאין לי מומחיות כלשהי בתחום החסידות ואולי תתהו, מדוע לא יסקור מומחה מהתחום את הספר. לו הספר היה יוצא לאור בהוצאה אקדמית הייתי נמנע מלכתוב עליו אבל מאחר וגם הוצאה נוספת שותפה למיזם והספר פונה לכלל הקהל המתעניין ולא רק למומחים בתחום, הרי שתפקידי כמבקר, לאחר הצגה של הספר עצמו יהיה לבחון את ההתאמה בין כוונת המחברים, לתוכן, ולמה שקורא הדיוט, כמוני, יכול להפיק מהספר.

הגות וסיפורת ירדו יחד לעולם

הספר הוא, כמילותיה של מנהלת המיזם, פרופ' רלה קושלבסקי "כרך של דברי הגות וסיפורת חסידית, מסווגים לפני נושאים". בספר כשלושים פרקים שונים כאשר כל אחד מהם הוא אסופת מקורות חסידיים בנושא מסוים שהוא מעין "ערך" באנציקלופדיה של החסידות. הכוללים דברי פתיחה והסבר וקריאה מודרכת בין המקורות השונים, תוך הקפדה על איזון בין ההגות לסיפורת. הספרות החסידית ענפה ומסועפת, ואם בעבר רק בודדים הכירו את כולה מספיק על מנת לשלוף מיגוון מקורות בנושא מסוים, הרי שכיום, די להקליד כמה מילות חיפוש באחד ממאגרי הספרים ולקבל רשימת תוצאות ארוכה. עובדה זו לא בהכרח מקלה את המלאכה שכן יש להשקיע עבודה רבה בבחירה, ניפוי, ויצירת הקישורים המתאימים בין המקורות לכדי מאמר רציף וברור.

קושי עריכתי נוסף איתו יש להתמודד הוא בבחירת רשימת הערכים, הקפדה על גיוון וייצוג נרחב של מקורות מחסידיות שונות, כתיבת המאמרים בצורה אחידה והוספת הפניות בין הערכים במקומות שמצדיקים זאת. בוודאי הקלה על כך העובדה שכשליש מהמאמרים נכתבו בידי עורך הספר עצמו, אבישר הר-שפי, אולם הקושי בבחירת החומר ממאות ספרים שונים נותר בעינו וברור שאין בספר זה, על אף עוביו לכסות את כל הנושאים, וכל הגישות השונות במרחבי החסידות.

רשימת הערכים מגוונת, החל מנושאים ברומו של עולם: "הצדיק", "שמחה" ותפילה ועד נושאים אזוטריים יותר כגון "בעלי חיים" ו-"התבודדות". יש גם נושאים בעלים פוטנציאל נפיצות בימינו כגון "האישה" ו"אומות העולם" ואפילו פרק הדן במתנגדים.

הלכה וחלום

נרחיב בשני פרקים שיש בהם נקודות השקה. הזכרנו את נושא ההלכה ונעיין בפרק בנושה שנכתב בידי איריס בראון (הויזמן). כבר במבוא עומדת בראון על ההבחנה בין מנהגים ותקנות שאומצו כנורמה אצל החסידים לבין הלכות מנומקות שהגיעו כפסיקות מידי האדמו"רים. הלכות רבות מבוססת על דברי קבלה, ומתח חסידי מובהק הוא בין ההלכה "היבשה" לבין כוונת הלב. מתחים אלו מודגמים היטב באמצעות פרק המשנה הדן בשינויי נוסח התפילה האשכנזי ומעבר לנוסח המכונה כיום "נוסח ספרד". פרק המשנה הבא דן במתח עם ההלכה היבשה בנושא של איחור זמני התפילה, בין אם לכלל החסידים ובין אם, על מנת לצמצם את המתח ההלכתי, רק לאדמו"ר הצדיק ולשאר יחידי סגולה. בכך נפתח פתח נוסף, להבדלים בין כלל האנשים לבין הצדיק, נושא שמפורט הרבה יותר בפרק העוסק בערך "צדיק" וכאן מופיע רק מעט ממנו. הזכרנו את שילוב הסיפורת ופרק המשנה הבא עוסק בעבירה לשמה, ומביא את הסיפור המוכר, שאין כל חשיבות לעובדה אם היה או לא היה, על הנער שלא ידע קרוא וכתוב ורק ידע לנגן בחליל, וניגן בו ביום הכיפורים למגינת לב אביו וכל הקהל, אך הבעל שם טוב, בירך על פעולה זו.

המתח עם ההלכה אינו נובע רק משינויים והקלות, אלא גם מהחמרות, חלקן ברוח הקבלה, ופרק משנה נוסף עוסק בהקפדה והחמרה בנייני נקיות הגוף, הרבה מעבר למה שההלכה הפורמלית דורשת: טבילות מרובות, לבוש גרטל להבטחת חציצה, וכן ניקיון נפשי הדורש הכנות. חשיבות מיוחדת יש לעניין הזדקקות לנקבים, בדרישות שכמעט אינן אפשריות פיזיולוגיות ועצם קיומן עלול דווקא להביא לתוצאות הפוכות. ואכן, כבר בחסידות עצמה, ובפרק מופיעים מקורות מדברי רבי נחמן מברסלב המנסה לצמצם העיסוק בנושא זה ומעיד על עצמו שנגרים לו נזק בריאותי מעיסוק יתר בניקיון הגוף.

פרק המשנה האחרון עוסק בסוגיות הנחת תפילין בחול המועד, מנהג שכיום אינו רווח כלל, אולם הסיבות שחסידים הפסיקו להניח שונות מהותית מהסיבות שבעטיין הגר"א ותלמידיו פסקו ומבוססת גם היא על דברי קבלה. חמשת פרקי המשנה משקפים היבטים עקרוניים ביחס החסידות להלכה ואמנם הם רק דוגמאות, אבל מהווים מעין חלוקה קטגורית אליה ניתן לשייך נושאים נוספים.

פרק נוסף שנבחן כאן בקיצור נמרץ הוא הפרק העוסק בחלום ומשמעותו. בתנ"ך אנו מוצאים חלומות רבים והם מהווים דרך אפשרית לנבואה, ובתלמוד מופיעות אמירות שונות, החל מכאלו המבטלות חלומות ועד כאלו הטוענים שהם בבחינת נבואה המגשימה את עצמה. יש בתלמוד גם סיפורי חלומות ואפילו מעין מדריך לפענוח חלומות (מסכת ברכות פרק הרואה). בחסידות לחלומות כמה תפקידים נוספים, אפשרות להתגלות צדיק שהסתלק על מנת להעביר מסר לחסידיו או ליורשו. אותה התגלות יכולה גם לתת תוקף לחידושים הלכתיים של החסידות, כפי שראינו בפרק ההלכה, והחלום הוא מקור סמכות לביצוע חידושים ושינויים אלו. החלום הוא דו כיווניו, ולפעמים הצדיק עולה באמצעותו לעולמות העליונים, שומע מה קורה מאחורי הפרגוד, ובמידת הצורך והאפשרות גם פועל לשנותו, ויש אפילו חידושי תורה שמגיעים מהחלומות, מעין המשך ישיר של שו"ת מן השמיים של רבי יעקב ממרויש מבעלי התוספות.

ישנם כמובן גם חלומות שאין בהם צורך פרקטי כלשהו, אולם כמו בימינו שאדם לעתים מוטרד מחלומותיו היו כך גם האדמו"רים ולעתים העלו את חלומותיהם על הכתב עם ניסיונות להבין את פשרם. יש גם הבחנה האם רק חלומות של הצדיקים דורשים פיענוח, שכן אין אפשרות שהצדיק יחלום חלום שהוא ריק, או שגם חלומות של האדם הפשוט (נושא שגם לו מוקדש ערך שלם) נדרשים לביאור ופיענוח.

מדריך רב תועלת

מבחינה מבנית, זהו המבנה הכללי של כל פרקי הספר. התחלה עם מבוא קצר המתאר את הנושא במקורות קודמים לחסידות, חלוקות הנושא לכמה קטגוריות ראשיות, ולכל אחת מהן פרק משנה עם דוגמאות מגוונות ובסופו סיכום קצר ומראי מקומות לעיון נוסף, חלקם, באופן מובן, מאמרים קודמים של אותם חוקרים בנושא. אין בפרקים אלו כמובן למצות את הנושא, אולם הם פורשים תמונה רחבה ונגישה לקורא, כזו שאינה דורשת ידע מוקדם במקורות, ומביאת אותם בצורה ברורה עם הקשרים והסברים, ומציגה דעות שונות גם בתוך החסידות עצמה, הן כאלו שהשתנו עם הזמן והן אם מדובר בגישות שונות מהותיות בחצרות שונות.

בסיום הספר, כמה פרקים כלליים על תולדות החסידות, סקירה נרחבת של פרופ' דוד אסף הממקמת את החסידויות השונות על ציר הזמן והמיקום. זהו פרק קצר, טכני ברובו, המכיל שמות רבים של אישים, מקומות, חיבורים וזמנים. מאמר זה הוא חשוב בפירוט שלו אך עומס הפרטים גרם לי לבלבול מסוים, ומפרק לפרק כבר לא זכרתי את השתלשלות העניינים. אמנם בכריכה האחורית יש מעין תרשים סיכום של השושלות החסידיות העיקריות, אבל מאמרו של אסף מפורט בהרבה, וגם בו היה אפשר להוסיף עזרים ויזואליים, הכוללים גם מפה גיאוגרפית (לא כולם יודעים היכן בדיוק מינסק, פינסק או בריסק), ולייצג בהן את החצרות השונות והמעברים שעשו ממקום למקום.

ראינו עד כאן שהספר אכן הצליח במשימת האסופה ולשמחתי מצאתי אותו מתאים לקהל קוראים כמוני, שאינם מומחים לתחום. כקורא שלבד לא היה יכול למצוא את ידיו ורגליו בסבך המקורות ובוודאי לא לבצע בהם חלוקה קטגורית כלשהי, הרי שהאני מקבל את הדברים בצורה ערוכה ומוכנה. דווקא חוקרים בתחום, אולי יחלקו על סיווג הקטגוריות, או יטענו שמקורות אחרים חשובים ומייצגים הרבה יותר, אולם נשאיר שיח זה להם. עבורי, הכרך הוא ספר עזר רב ערך וברי לי שכאשר ארצה לדעת באופן כללי מה החסידות, באופן רחב, אומרת על עניין מסוים, אפנה אליו.

דפים לדוגמה מהספר

אור חוזר
עולמה של החסידות
מבחר חוקרים בערכית אבישר הר-שפי
אוניברסיטת בר אילן ומגיד 2023

מגב הספר
החל מהולדתה, לפני כמאתיים ושמונים שנה, חוללה החסידות מפנה בעולם היהודי והולידה בו צורות של חשיבה, מיסטיקה, אורחות חיים ואופני הבעה ויצירה, שעיצבו, ועדיין מעצבות, את פניו. 

ספר זה מעניק לקוראיו גישה נוחה ומהירה אל העושר העצום של הספרות החסידית, העיונית והסיפורית. הערכים שבספר נכתבו בידי חוקרי חסידות מובילים, ומקיפים נושאים מרכזיים בחסידות תוך פרישת פנורמה רחבה של המגוון החסידי לדורותיו. הערכים מתבססים על תשתית עשירה של מקורות שנבחרו בקפידה מן הספרות הדרשנית-עיונית של החסידות ומן הסיפור החסידי. המקורות מלווים בדברי הסבר וכן בסקירה מקיפה של הנושא על ביטוייו בחצרות החסידיות השונות ולאורך תקופות מרכזיות בחסידות. שילוב זה בין המקורות עצמם לדיון הממקם אותם בהקשר הרחב, יוצר חוויית קריאה שיש בה מן המגע הבלתי-אמצעי עם לשונה של החסידות ועם הרוח שלה. 

בנוסף לעיסוק הממוקד בנושאיה המרכזיים של החסידות, הספר מציע גם מבואות עשירים הנותנים מבט כללי על עולמה של החסידות- מחשבתה, אורחות חייה וההיסטוריה של התנועה. כל מי שמתעניין בחסידות, בבשורתה ובחידוש שהביאה לעולם ימצא בספר זה אוצר בלום של תובנות, כלים רעיוניים, נקודות מבט רעננות והמשגות מאירות עיניים.