חייו של תום, ילד בן שבע, מתערערים. אביו נפטר בתאונת דרכים. תום, כדרכם של ילדים מאשים את עצמו, ובעוד הוא מנסה למצוא את מקומו החדש בעולם עם אימו ואחותו, נכנסים שניים לחייו, בן הזוג של אימו וגרוע מכך, בנו המבוגר ממנו רק בשנתיים, מה שמערער שוב את כל הסדר.

שני חלקיו של הספר עוסקים כל אחד באירוע מערער אחר. חלקו הראשון עוסק באותה תאונת דרכים ומה היו הנסיבות שהובילו אליה. הטריגר לעיסוק בה הוא הודעות SMS מסתוריות המגיעות מהטלפון הישן של האבא, שנים לאחר מותו, וגורמות לתום לחשוב שאביו עוד בחיים. תום לא באמת חושב כך, אבל בכל זאת צריך לברר את העניין ודרכו מגיעים להבנה של האירוע.

חלק זה של הסיפור עומד בפני עצמו, והזכיר לי במידת מה את "סיפורו המוזר של הכלב בשעת לילה", על התמימות וההתפכחות ממנה.

חלקו השני מורכב יותר. הדמויות של ליבי האחות הצעירה וגור, האח החורג תופסות יותר נפח, ולמעשה מניעות את הסיפור כאשר תום עצמו פאסיבי ונגרר. חלק זה שונה מהותית מהחלק הראשון, גם בגלל ריבוי הקולות אך גם בגלל שהוא משנה פאזה בסיפור. אם חלקי הראשון הוא יותר בעל גוון מיסטי, חלקו השני הוא בעל גוון אפל גותי והתמימות נעלמת כליל. גור עשה משהו נורא, וחלקו השני של הספר בוחן מדוע בכלל נעשה מעשה כזה והאם גור הוא נער טוב שמעד קשות או שטן בתחפושת אנוש.

בחלקו השני, אותו תאונה, שהייתה סיומו של החלק הראשון, היא רק נקודת ההתחלה. כל המעורבים בה ימשיכו להיפגש ולהשפיע אחד על גורלו של השני. פרט לעלילה הראשית ישנן עוד כמה עלילות משנה העוסקות גם הן בנושאים של זהות ומוצא. מיהו סבו של תום, ומערכת היחסים בין אימו להוריה שלה, שמתקשרים כולם בצורה כלשהי לעלילה הראשית.

נהנתי יותר מחלקו הראשון של הסיפור מאשר מחלקו השני, בו הרגשתי מעין התפזרות כלשהי. לא מפריעה לי ההיסחפות לאזורים בעלי סבירות נמוכה או משוללי היגיון. יש נערים שמבצעים פשעים מחרידים (ולא חסרים מקרים גם בארץ), אלא האופי הלא ברור של הסיפור הנע בין איזה משולש שחלקו גם רומנטי, לבין הסתירות בדמותו של גור, שאולי שמו מרמז על הרוצח צבי גור, לבין דמותה של ליבי שמכניסה גם מעט פוליטיקה (מיותרת, שמחתי שחלקו הראשון נקי ממנה) לספר. העלילה נעה קדימה ואחורה בניסיון להבין הן את תוצאות המעשה והן את הסיבות שלו, אך האירועים שהובילו אליו מתוארים בצורה סכמטית מדי, ללא הבנת תהליכי העומק שאפשרו אותו.

וכך הקורא עצמו נשאר מעט מבולבל. בחלק הראשון הוא נהנה מסיפור טוב, ובחלק השני הוא צריך להחליט מה הוא חושב על גור. טולוב מתעתע בקורא ומציג את הדמות פעם כטובה ופעם כרעה ובעיקר ככזו המודעת לפער ההזה, כאילו גור עצמו הוא ד"ר ג'ייקל ומר הייד. תשובה לשאלה אין, היא מושארת לקורא שמקבל איתותים שונים לכל אורך הספר עד ממש סופו וזו השאלה שהוא יישאר איתה לאחר סיומו, ואולי גם הוא לא יצליח או לא ירצה כלל להכריע.

ביום שייגמר הכסף
יותם טולוב
כתר 2022

מגב הספר
שלום נשלחה אליך הודעת אס–אם–אס שתורגמה להודעה קולית. לשמיעה נא להקיש סולמית." הקשתי. ואז שמעתי אותה. האישה הרובוטית של בזק. לא הזדקנה ביום.

בלי סימני  פיסוק ובלי להבין בכלל מה המשמעות של המילה שהיא אמרה כעת: "אני במצוקה תעזור לי." ולא היה לי ספק. חמש שנים אחרי שנהרג, אבא מנסה לחזור. את העבר אי אפשר לתקן.

משהו קרה שם, בילדות של תום, שגרם לו להתבגר בבת אחת. זה התחיל במפגש שלו עם גור, אחיו החורג, זה נמשך כשיצאו למסע בעקבות אביו המת, וזה התרחב כשעמדו מול פשעים בלתי נסלחים. שם, בקו התפר בין תיקון לנקמה, זה קרה. כשמדינה שלמה החליטה למי להאמין ואת מי לשנוא.

  את העבר אי אפשר לתקן, אבל כמו שתום יודע וכמו שמבקשת ממנו אחותו ליבי, אפשר לפחות לכתוב.

ביום שייגמר הכסף הוא רומןהעוסק באופן שבו הבחירות שלנו מכוננות את מי שאנחנו ואת החיים שנחיה. זהו רומן סוחף ורב–שכבות שקשה להשתחרר מאחיזתו, ספר כובש באנושיותו המגולל סיפור התבגרות בלתי נשכח שהוא בה בעת סיפור של התפכחות.