ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
רציחות האלף בית

התרגשות נרשמה בבית עם הגעת הספר, הבא בסדרת התרגומים המחודשת של כריטסי. גם בגלל שהספר התעכב מעל חודש בדואר, וגם בגלל שהבן שלי חיכה לספר האדום בשביל לסדר את כל הסדרה בהתאם לצבעי הקשת, הנה כך. בספר זה, הרקול פוארו נאלץ להתמודד עם יריב חדש, כזה המתגרה בו ומודיע לו מראש במכתב על רציחותיו. נראה אם תתפוס אותי הוא אומר. למכתב הראשון פחות מתייחסים, הודעות מסג זה מתקבלות כל הזמן, אולם לאחר שהרצח אכן מתרחש ובעקבותיו עוד אחד, מבין פוארו כי יש כאן יריב רציני, שדורש מאבק. אבל מה המניע? סתם משוגע (רציחות ופשעים מבוססי א’-ב’ היו גם בניו יורק וגם בקליפורניה בשנות השבעים ואולי בעוד מקומות)? ומיהם הקורבנות ולמה דווקא הם? ומה הטעם ללכת לפי האלף בית? והאם הרוצח הסדרתי (ובניגוד לכתוב בגוף הספר, כבר היו דוגמאות לפני הספר, למשל בדמותו של ג’ק המרטש), יצליח להגיע חלילה עד לאות Z? כדרכה של כריסטי הספר כולל הטעיות רבות בדרך לפתרון, חלקן ברורות כהסחת הדעת וחלקן נחבאות יותר, והקוראים המיומנים, כאלו היודעים לזהות את הרמזים שכריסטי עצמה שותלת, יצליחו לזהות את הרוצח באמצע הספר, אולם לא רק זהות הרוצח היא החשובה, אלא גם הדרך, המניעים והסיבות, ואלו ייפתרו בשיטת פוארו הרגילה, בסוף הספר. התרגום מוצלח, ומצליח גם להיות עדכני וגם לשמר…

נדיבות טובה

ספרה של רחל מראני, נדיבות טובה, מהווה מעין סיכום של מסע שערכה בעקבות המושג “נדיבות”. זהו מושג שלמרות שנראה שהוא ברור הוא די מעורפל אשר מכיל, משיק וכולל בתוכו עוד מושגים רבים ותתי מושגים. חמלה, אמפתיה, סימפתיה, אלטרואיזם, גבורה, הקרבה, נתינה, מסירות, צדקה, תרומה וכו’. כולם איכשהו קשורים לנושא. לא מדובר בספר עיון, ולא בספר שיעשה הבדלה בין כל מושג למושג בצורה אקדמאית, אלא כתיבה אישית על נושאים אלו, דרך פרקים קצרים, שלעתים סדורים יפה ולעתים דווקא נראה שסדורים באקראי ובכל אחד מהם נכתב מעט על זוית כלשהי של נדיבות. הפרקים לרוב פותחים בציטוט סיפור או אמרה ממבחר מקורות העולם. המקורות היהודיים מוצגים בצורה נרחבת כמצופה, אך גם מקורות נוספים מהנצרות האיסלם ובעיקר ממזרח אסייה. מכל מקור אפשר ללמוד משהו. אפשר גם ללמוד מהי נדיבות שאינה טובה. נדיבות שבאה לכפר על פשעי או מעשים אחרים, אינה טובה. נדיבות שבאה להראות כמה אני עשיר או מוצלח או שניהם גם יחד, ולמרות זאת יכול להשקיע מכספי,זמני או חוכמתי בחלכאים ובנדכאים, גם היא אינה טובה. נדיבות שבאה על חשבון מישהו אחר, אפילו על חשבון נדיבים אחרים, אינה נדיבות, וגם זאת כבר למדנו במסכת אבות (פרק ה משנה יג): ” הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים.יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן, עֵינוֹ…

ארזת לבד
כללי , ספרים למבוגרים / 24 באפריל 2020

כמעט ובחרתי שלא לקרוא כלל את הספר, שכן הנושא שלו, העוסק בבחירתו של אלכס לסיים את חייו, הרתיע אותי, אך בכל זאת ניסיתי. אומר שעדיין הבחירה לבצע את המהלך קשה בעיני, אולם היא כמעט ואינה נושא הספר. העלילה הראשית שלו מתחילה בהגעה לטיסה, שם שני האחיינים שלו מלווים אותו מסתיימת בטיסה עצמה, כלומר לוקחת שעות בודדות, אבל בתוכן נפתחים סיפורים רבים ואלכס בוחן תחנות שונות בחייו.על ההחלטה והשיקולים ולמה כן ולמה לא כמעט ולא מדברים, אבל הספר מאיר, ובצורה טובה, את הרגעים הקטנים של אושר בחיים. כאשר אלכס נשאל, כשהוא כבר בדיוטיפרי מה הוא היה עוד רוצה, התשובה שלו היא ארטיק שוקו-בננה. כך בפשטות, מראה הספר עד כמה הדברים הקטנים, היומיומיים, אלו שאנו לפעמים אפילו לא שמים לב אליהם, יכולים להיות המשמעותיים. ממש הבנאליות השקטה של החיים.תוך כדי הספר, ובפרקיו השונים, מופיעים פרקים העוסקים בבעלי חיים שונים וביחסם שלהם למותם, מכתבים מאשה לבעלה, כחלק מעלילת משנה העוסקת בניסוי כבידה פיזיקאלי, וגם באחד הסיפורים המציג אנשים שונים, ובחלקם בתוך סוגריים, ממה מתו ותוך כמה זמן מהמאורע המוזכר. גם בכך, יש מעין הבחנה שאיש אינו יודע יום מותו, וגם אלו שעוד היו בריאים כאשר אלכס כבר חלו, יכולים למות לפניו. כל אלו נכתבים בצורה רגישה ועדינה, מרומזת ומאופקת, כמו יחסו של אלכס…

כל המשפחות המאושרות
כללי , ספרים למבוגרים / 15 באפריל 2020

כאשר רואים ספר עם כריכה כזו, חולפות בראש שתי מחשבות. הראשונה היא שבאמת כבר קלישאה לעשות שימוש בציטוט, אולי המפורסם ביותר, מתוך ספר, והשני שבוודאי ניתקל במשפחות לחלוטין לא מאושרות. לגבי המחשבה הראשונה, יש לדעת ששמו של הספר במקור הוא Commonwealth, כך שאין להאשים את הסופרת בו ונעסוק דווקא בשנייה. שתי המשפחות המתוארות בסר, שהתפרקו והתפצלו להרבה יותר מכך, מתארות את מה שאפשר לכנות “קריסת מוסד המשפחה” בארצות הברית. תחילת הסיפור בשנות השישים, אפילו לפני וודסטוק, אולם זרעי הפוסטמודרניזם כבר נזרעו, ואירועים שגרתיים של מסיבת הטבלה, אליה הגיע אורח לא קרוא, הופכים לשתי משפחות שהתפרקו ונוצרו מחדש בצורה מלאכותית. הספר עוקב אחרי שני זוגות ההורים וששת הילדים, מילדותם ועד שנים אלו, כאשר חלקם הקימו ופריקו בעצמם משפחות ממשפחות שונות. בסופו של דבר, אחרי כמה עשורים, ולמרות כל משקעי וטינות העבר, נראה שכולם פחות או יותר משלימים עם מצבם ואיך שהגיעו אליו, ולמרות התהיות העולות בספר, מה היה קורה אילו נשארו שתי משפחות המקוריות, כולם מעדיפים לא לעסוק בכך יותר מדי ולהמשיך בחייהם, שנכרכו מבלי כוונתם אחד בשני, בכמה צורות, ההולכות ומתבררות לאורך הספר. הספר אמריקאי מאד באופיו. גם בישראל מתגרשים לרוב, אולם ישראל מדינה קטנה, והקשר עם ההורים תמיד נמשך ואילו כאשר משפחה גרושה עוברת מהמערב למזרח, מרחק חמש שעות…

סירות הדרקון
כללי , ספרים למבוגרים / 9 באפריל 2020

חרבין היא עיר גדולה שמספר תושביה גדול מתושבי ישראל וכיום ידועה בגלל פסטיבל הקרח השנתי בה מוקמים במהלך החורף עשרות מוצגי ענק, בניינים שלמים, מקרח ומוארים בצורה יפהפיה, אולם לפני מאה שנים היה זה “חור” בצפון מזרח סין, בשטח הידוע בשם מנצ’וריה, שטח מריבה שעבר בין הרוסים ליפנים, ובו הייתה קהילה יהודית קטנטנה שרצתה לברוח מהאנטישמיות הרווחת. מסית הרכבת הטרנס-סיבירית שהגיעה עד וולאידווסטוק הסמוכה, היוותה את הזרה להתפתחות העיר. גם בחרבין, שבה השלטון משתנה תדיר, היה על היהודים להיזהר, ואנטישמים הגיעו גם לשם. הסיפור מתחיל בחטיפתו של בוריס, נגן פסנתר מחונן שהיה בעיצומו של מסע הופעות במטרה לדרוש כופר מאביו. משם האירועים חוזרים אחורה בזמן ליסוד הקהילה היהודית, לנטליה חברתו של בוריס וקורותיה, ואיך דרכי שני הצעירים הצטלבו, על רקע אהבתם וכישרונם למוזיקה. על רקע חטיפתו של בוריס והעובר עליו בימי שביו בעוד אביו מנסה לנהל משא ומתן עם החוטפים ובעיקר לגלות היכן הם נמצאים ולהפחית את תשלום הכופר, אנו נחשפים לקהילה יהודית זעירה זו, אי שם באזורים נידחים של אסיה ועל דרכיה. הסיפור מבוסס על פרגמנטים אמיתיים וכך שמות שאין להם קשר ישיר מאד לסיפור, כמו ד”ר קאופמן מנהיג הקהילה הם דמויות אמיתיות. גם חטיפות היו ונטליה מייצגת בדרך כלשהי את אביו של הסופר שבעצמו היה נגן מחונן, אולם…

אין לנו מושג

כשהייתי סטודנט צעיר למדעי המחשב ומתמטיקה, יצאנו כמה חברים מהלימודים לטיול בגליל. לאותו טיול הזמנתי נערה חמודה שהייתה חברתי באותו הזמן. מה שהיא זוכרת ממנו עד היום (כן, כן, התחתנו) היה אוסף הבדיחות של “החנונים המתמטיקאים” האלו. נזכרנו במשפחה בסיפור זה, בגלל שבדיוק אותו סוג של בדיחות מופיע, ובכמויות נכבדות בספר “אין לנו מושג” מאת דניאל וייטסון (פיזיקאי רציני ומכובד) וחורחה צ’אם (קומיקסאי מכובד ורציני). הספר עוסק בכל מה שאנחנו לא יודעים, ומאחר והמשפט “אין לנו מושג” מופיע בו עשרות פעמים, מסתבר שיש הרבה כאלו. כבר בכריכה רואים את חלוקת היקום לדברים ידועים (5%) ולא ידועים (95%- חומר אפל ואנרגיה אפלה), בהם הספר פותח ואחר כך עובר להמון דברים שאין לנו מושג עליהם בתוך ה-5%. בסופו של דבר זה ספר מדע פופולארי בפיזיקה והוא עושה עבודה מצויינת בהסברת הדברים שאנחנו יודעים, והדברים שעדיין אנחנו לא יודעים, ואולי גם לעולם לא נדע. נתתי לבן שלי (14) לקרוא אותו, מתוך הנחה שהוא יאהב את ההומור בספר ואכן קולות הצחוק נשמעו בכל הבית. גם אני מודה שצחקתי כמה פעמים בקול רם. אבל צחוק בצד, לומדים המון מהספר והוא ברמה גבוהה וטובה. רק נעיר שאם אתם ממש לא מתחברים להומור, עדיף יהיה לדלג על הערות השוליים. ועכשיו כמה דוגמאות. בפרק שכותרתו “המרכיב הבסיסי ביותר…

אם טובה דיה
כללי , ספרים למבוגרים / 23 במרץ 2020

רות הרטלנד היא אשת מקצוע מהשורה הראשונה, פסיכולוגית קלינית במרפאה, אולם כמו שהבור לא מתמלא מחולייתו, כך היא לא מסוגלת לטפל בעצמה ונושאת משקעים כבדים בעקבות היעלמותו של בנה בן ה-17. האם היא הייתה אמא מספיק טובה? היכן היא שגתה במהלך הדרך, ומה יכלה לעשות אחרת. כל השאלות האלו מטרידות אותה כל הזמן (שם הספר לקוח מתיאוריה של דולנד ויניקוט, שגם בה נעשה דיון בספר).אנו נחשפים למקרים שונים בהם היא מטפלת, בעצות הברורות והטובות אותן היא נותנות לעמיתיה הכפופים לה במחלקה, ולגישה המקצועית שלה, אולם כל אלו קורסים כאשר לטיפולה מגיע דן גריפין, נער שמבחינה חיצונית מזכיר לה את בנה וגורם לה להתייחסות שונה אליו, התייחסות יותר אמהית אולם הרבה פחות מקצועית.אמנם בתחילת הסיפור עוד אפשר להצדיק את הגישה הטיפולית הזו אבל ככל שהספר מתקדם נראה שדן יודע משהו על רות, או שהוא מברר כל הזמן, ופעם אחר פעם פוגע בה במקומות רגישים יותר ויותר. רות מודעת לכך עמוק בתוכה אולם אינה מצליחה להשתחרר מכך והקורא יודע כי הוא במסלול בטוח לטרגדיה שאין אפשרות לברוח ממנה. בעוד רות מנסה לעזור לדן, וגם מגלה עובדות שמכניסות לה קצת אור ושמחה לחיים, נראה שדן מחפש כיצד הוא יכול לפגוע יותר ברות. אמנם המניעים שלו אינם ברורים עד הסוף, ואפשר ליחסם לפסיכוזה כלשהי,…

חשיפה
ספרים למבוגרים / 21 במרץ 2020

חייו של לואי קלארה היו נראים יציבים וברורים למדי. מורה לאנגלית בעיר קטנה בצרפת, גרוש בקשר טוב עם אשתו, בנותיו מעט רחוקות ממנו והוא בעיקר ממשיך בשגרת יומו הדי חד-גוונית ומקווה לצאת לפנסיה תוך כמה שנים. הוא אינו מחפש קשר זוגי חדש, אינו מחפש חברה, אינו מפתח תחביבים, ולמעשה כמעט ולא עושה עם עצמו דבר. חי את חייו מתוך שלווה, שיחה עם בנותיו מפעם לפעם, בטלפון או בסקייפ, תכוננים אולי לנסוע לבקר את הבת הקטנה, שהיגרה לקנדה הרחוקה, אבל לא הרבה יותר מכך. נראה שהוא כלל לא יוצא מהעיר שלו.הזמנה מפתיעה לתערוכת אומנות, של אחד מתלמידיו לפני עשרות שנים גוררת אותו להסתכל אחורה על חייו. מה הצליח, מה לא, מה היו רצונותיו, והאם הוא עוד יכול לעשות משהו בקשר לכך. הנובלה מרוכזת מאד ושלב אחר שלב חייו של לואי נחשפים בפנינו. לעומת הרפתקאות ילדות ונערות, חייו לאחר מכן הם חיים שגרתיים ובנאליים באופן מדוייק, אולי על מנת להדגיש את האוניברסליות שלהם, שהרי לכל אחד היו החלומות שלו, הרצונות שלו, והחיים לוקחים אותנו לרוב למקומות אחרים ממה שאנו צופים. כך גם ללואי שהיו לו תכנונים שונים, אולי מחשבה לעבוד בלונדון, טיולים במקומות אקזוטיים בעולם ועוד דברים שנראה כי כבר נשכחו בו מזמן, והוא נזכר בהם בעצמו, אולי בערגה, אולי בצער, אולי…

הקול והזעם
כללי , ספרים למבוגרים / 15 בינואר 2020

מפעל התרגומים המוצלח מאד של פוקנר בהוצאת פן בידי שרון פרמינגר ממשיך לספר שכונה “פסגת יצירתו של הסופר”, והספר שבגינו זכה בפרס הנובל (למרות שהפרס מוענק ליוצר בצורה כללית ולאו דווקא על יצירה מסוימת). באופן חריג למדי, הספר כולל עמוד הקדמה (במקור וגם במהדורות העבריות) המסביר איך לקרוא את היצירה ובפרט מדגיש שהפרק הראשון נכתב מנקודת מבט של אוטיסט בתפקוד נמוך (שאז התייחסו אליו סתם כאל מפגר ומשוגע וממילא גם פוקנר לא הכיר את האוטוזים כפי שהוא כיום), וגם הפרק השני נכתב בצורה של דמות מיוסרת נפשית ורדופה. בקיצור אומרים לכם להיות מוכנים לכך שעד אמצע הספר פשוט לא תבינו כלום. ראו בעצמכם. והאמת שזה מזל וכנראה גם בהוצאה הבינו שלולא הקדמה זו רוב הקוראים פשוט יברחו. בקריאה ראשונה החלק הראשון נראה כג’יבריש מוחלט ואפילו קשקוש. ללא אותה הכנה מוקדמת סביר ביותר שהייתי נוטש את הספר. גם חלקו השני מערבב כמה וכמה סיפורים. מה שפוקנר עשה נחשב לחלוצי מאד בזמנו לפני תשעים שנה והוא אחד מהראשונים הכותבים בצורה זו, צורת זרם התודעה הנאה במעגלים וסחרורים לא לינאריים, צורה שמקשה מאד על קריאת הספר. לא ברור לנו מי הדמויות, לא ברור לנו האם קדי היא דמות או מי שנושא את עגלת הגולף הסמוכה (כמובן גם וגם), ולא ברור לנו אם מתייחסים…

ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכול

אפתח בכך שלמרות שהספר מוצלח מאוד לא צירך להאמין לכותרת. הוא ממש לא קצר, מעל חמש מאות עמודים (לא כולל הערות), והוא לא על כמעט הכול, בקושי על קצת. ובכל זאת הספר עוסק בהמון נושאים ואכן על כל אחד מהם כותב ממש בקצרה. הנושאים הם נושאים מדעיים, מפרקי הפתיחה והמפץ הגדול ועד פרק הסיום, המלנכולי משהו העוסק במינים שהושמדו בידי האדם, והוא מרכז את עיקר התיאוריות והממצאים ומעט על ההיסטוריה שלהם. מי היו האנשים העיקריים בכל תחום, תוך ניסיון להביא דמויות שהיו פורצות דרך, אך נכשלו בכלל “לא פרסמת לא עשית” ולכן נשכחו בתהום הנשייה, ובעיקר להביא את התיאוריות הלא נכונות שהיו, שכיום אפשר לגחך עליהן אך בזמנן היו הגיוניות מאד. ובנקודה זו, ברייסון, בפה מלא טוען שלמעשה גם כיום, על הרבה דברים אף אחד לא יודע שום דבר, וגם שכנראה חלק מהתיאוריות של היום ייראו מגוחכות לא פחות בעוד כמה עשורים. צניעות זו נמצאת במקומה, ולו רק מתוך ניסיון העבר. הספר כתוב בהומור, משעשע, מלא גם באנקדוטות מעניינות וכתוב בצורה קריאה מאד, למרות שיש אקלקטיות וקופצניות בין הנושאים וגם בתוכם. הספר גם הזכיר לי כמה טיולים בחו”ל שעשיתי, ובפרט הפרק הנהדר העוסק בשמורת ילוסטון, ובתא המגמה העצום הנמצא מתחתיה. אז אמנם הוא לא קצר, לא על הכול, אבל על…