אנחנו קוראים ושומעים לא מעט דעות פסימיות לגבי גורל העולם. לפעמים נדמה לנו שזה בצדק. מצד אחד, משבר אקלים, בעיות הגירה קשות, טרור עולמי מתחזק, ונכון לשעת כתיבת שורות אלו, מלחמה קשה באוקראינה. מצד שני, העולם נהיה שטוח, תוחלת החיים עולה, מדינות ממשיכות להתפתח, שכבות חדשות של מעמד ביניים צומחות בדרום מזרח אסייה וגם באפריקה. נשאלת השאלה, לאיזה כיוון הולך העולם? טוב יותר או גרוע יותר.

התשובה היהודית לנושא היא ברורה, העולם תמיד מתקדם קדימה, אך מפעם לפעם יש ירידות חמורות. לדעה זו מצטרף הנס רוסלינג בספרו “עובדתיות” ועיקרו הוא שרובנו לא ממש מכירים את העולם ואת תושביו. ברובנו הוא מתכוון לרוב למדינות המערב המפותחות, ובכללן ישראל. מדינות אלו הן כשביעית מאוכלוסיית העולם והמושג שלהן לגבי כל היתר, קלוש למדי.

מצב העולם

לשם הדגמה הספר מתחיל בכמה שאלות הנוגעות למצב העולם, שאלות שהנתונים אליהם זמינים בקלות: מה אחוז הבנות המסיימות בית ספר יסודי, איזה אחוז מאוכלוסיית העולם חי בעוני, כמה מהילדים בעולם מקבלים חיסונים. עשרות פעמים נשאלו שאלות אלו והתוצאות מביכות למדי, פחותות בהרבה מאשר ניחוש אקראי, מה שמראה הטייה עצומה בחשיבה. התחילו את הספר בכך שתקחו את המבחן וראו מה אם חושבים.

בכל אופן, הנתונים מראים שהעולם משתפר, ולצורך כך מחלק רוסלינג את המדינות לארבע קבוצות ממדינות נחשלות לגמרי (רובן באפריקה) למדינות מפותחות (ישראל, מערב אירופה, ארצות הברית סינגפור וכו’). החלוקה נעשית לפי פרמטר פשוט של הכנסה ממוצעת (ואמנם הוא גם תלוי במחירים באותו אזור ובספר השיטה מפורטת יותר). מודגמת ההתפחות של המדינות במהלך השנים. סין למשל התקדמה מקבוצה 2 לקבוצה 3, הודו והרבה מדינות אחרות ממזרח אסייה עברו לקבוצה 2 וגם באפריקה מתחילה התקדמות הדרגתית. אם אתם מתעניינים, לפחות בשנת 2017 רוסיה הייתה במקום טוב יותר מאשר אוקראינה, מבחינת רמת הכנסה (ברמה 3) ואוקראינה מדשדשת ברמה 2.

להבנה טובה יותר של החלוקה, אפשר לראות איך נראים דברים דומים במדינות השונות. למשל תחבורה. במידה ברמה 1 האמצעי השולט הוא שתי הרגליים של האדם, ברמה 2 יש שימוש באופניים, ברמה 3 בקטנועים וברמה 4 במכוניות. אפשר להיכנס לאתר ולהתרשם.

כולנו מוטים

לאחר ההקדמה עובר הספר לדון מדוע ההטיות קיימות ובכך שמושגים כמו מדינות מתפתחות לא רלוונטיים ובהצדקת המודל שלו ובסיבות אחרות מדוע ההתרשמות של האדם הממוצע במדינות ברמה 4 לגבי יתר העולם שגויה כל כך. לכל הטייה כזו קורא המחבר אינסטינקט, למשל אינסטינקט הפחד, ההכללה, הגורל ואפילו ההאשמה ובכל אחד מהם יש תיאור של הבעייה ושיטות לחשיבה נכונה על מנת להתגבר עליה.

אינסטינקט ההאשמה כדוגמה, הוא הדחף שלנו למצוא סיבה פשוטה שמשהו קרה ובעיקר מי אשם. לרוב זה לא יהיה נכון ונדגים באמצעות הסרט התיעודי שאני מקווה שראיתם אותו “המקרה של בואינג” הדן בהתנהלות הביזיונית של חברת בואינג שהובילה לשני אסונות תעופה כבדים במטוס 737 MAX. מי אשם? חברת בואינג כמובן. היה שם מיזוג ורצו לגרום שערך המנייה יעלה. אבל אם המנכ”ל לא היה פועל לעליית המנייה היו מחליפים אותו, אז הדירקטוריון אשם, אבל למה כל כך חשוב שמחיר המנייה יעלה? כי זה האינטרס של בעלי המניות. ומי בעלי המניות הגדולים? כלל הציבור דרך קרנות הפנסיה. הציבור רוצה רווחים טובים ויציבים בבורסה ובכך חברות נדחפות להתמקד בשורה התחתונה על חשבון שאר הדברים. כך בספר, ואמנם זו הפשטה שמתעלמת מהאינטרס הכספי הגדול לדירקטוריון ולמנהלים שמתוגלמים לעתים ללא שום קשר להצלחת החברה, ובעיקר לא בהתאם לכשלונותיה (כפי שמנהלי הבנקים שקרסו במשבר 2008 לא יצאו נפסדים כלל וכלל מהעניין), אולם הדבר מראה עד כמה קשה להגיע לסיבה שורשית לבעייה ולרוב נעצרים במשהו מוקדם בהרבה.

קשה אבל אפשרי

רוסלינג כתב את הספר כאשר נודע לו שהוא חולה במחלה סופנית, בשנת 2017. הוא זנח את עיסוקיו והרצאותיו (הנה אחת מהן) והתמקד בכתיבת הספר כמעט עד למותו. כיום בנו וכלתו ממשיכים את מפעלו. הספר חשוב ומעניין וכמו ספרים אחרים העוסקים בחשיבה ביקורתית (למשל: אומנות החשיבה הצלולה) הוא מומלץ לקריאה ולרענון מנגנוני הביקורת שלנו בעולם שבו הפייק ניוז הוא המלך, אולם יש בספר גם מעט נאיביות. התזה שלו עובדת בעולם שאכן מבקש להתקדם קדימה, בעולם הדומה לעולם בו אנו חיים, עם משטרים דמוקרטיים ורמה גבוהה של חירות ושיוויון כאחד. לצערי העולם רחוק מלהיות כזה. לפני מלחמת העולם הראשונה למשל היו כאלו שחשבו שהעולם כזה ואז החלו שלושים שנות אימה. גם כיום חופש הביטוי סובל קשות, דעות רבות מושתקות בשם פוליטיקת זהויות, המערב במשבר עמוק, שליטים רודניים עושים ככל העולה על רוחם והטרור העולמי נושא ראש.

ובכל זאת, נזכיר שוב את ההשקפה היהודית,שהרי אנחנו מאמינים בני מאמינים. העולם בסופו של דבר בתהליך בכיוונים הנכונים. חשוב להכיר בכך. ספרו של רוסלינג מציע להתנתק מדעות לא נכונות, לדבוק בעובדות, לא להיכנע לייאוש (שנובע מאותן דעות שגויות) ולפעול לתקן את מה שצריך.

עובדתיות – עשר סיבות מדוע אנחנו טועים לגבי העולם ומדוע המצב טוב יותר ממה שאנחנו חושבים.
הנס רוסלינג (עם אולה רוסלינג ואנה רוסלינג רונלונד)
מאנגלית: דפנה לוי
הוצאת מטר 2022

מגב הספר
“זהו ספר על העולם, העולם כפי שהוא באמת.

זה ספר גם עליכם, ולמה אתם (וכמעט כל מי שפגשתם אי-פעם) לא רואים את העולם כפי שהוא באמת. הספר יראה לכם מה אתם יכולים לעשות בעניין, ואיך זה יעשה אתכם חיוביים יותר, לחוצים פחות, וחדורי תקווה…

“אז אם אתם מעוניינים לדעת את האמת במקום להמשיך לחיות בתוך הבועה שלכם; אם אתם מוכנים לחשיבה ביקורתית שתחליף את התגובה האינסטינקטיבית; ואם אתם מרגישים ענווה, סקרנות ומוכנים להיות מופתעים – בבקשה המשיכו לקרוא.“ (מתוך ההקדמה)

• שאלו את עצמכם:
• איזה אחוז מאוכלוסיית העולם חי בעוני?
• האם יש יותר אנשים שמתים מרעב או מהשמנת יתר?
• כמה מהבנות מסיימות בית ספר יסודי?
• האם אפריקה תמיד תהיה ענייה?

סביר להניח שבאופן שיטתי תקבלו תשובות שגויות לחלק מהשאלות הללו. שגויות כל כך עד שבניסוי שנערך בנושא, שימפנזים שבחרו תשובות באקראי השיגו תוצאות טובות יותר ממורים, עיתונאים, בנקאי השקעות וחתני פרס נובל. בעובדתיות, הנס רוסלינג, פרופסור לרפואה בינלאומית וכוכב הרצאות “טד” חושף את עשרת האינסטינקטים שמעוותים את נקודת המבט שלכם – החל בנטייתכם לחלק את העולם לשני מחנות (בדרך כלל גרסה כלשהי של “אנחנו” ו”הם” או “עשירים” ו”עניים”) ועד לאופן שבו אתם צורכים תקשורת ואיך אתם מעריכים את ההתקדמות של העולם (סבורים שרוב הדברים נעשים גרועים יותר).

מתברר שהעולם, עם כל חוסר שלמותו, נמצא במצב טוב בהרבה ממה שאנשים נוטים לחשוב. זה לא אומר שאין סיבות ממשיות לדאגה. אבל כשאתם דואגים על כל דבר כל הזמן במקום לאמץ תפיסת עולם מבוססת עובדות, אתם עלולים לאבד את יכולתכם להתמקד בדברים שמאיימים עליכם יותר מכול.

הספר המרתק ופוקח העיניים הזה – המלא באנקדוטות, בסיפורים מרגשים ובעיקר בעובדות – ישנה את האופן שבו אתם רואים את העולם ואת ההזדמנויות שצופן העתיד.