חוק הספרים הינו יוזמה האמורה לשפר את מצב שוק הספרים והסופרים בישראל. עיקר החוק הוא על כך שיהיה אסור למכור ספר בשנה וחצי הראשונה לצאתו במחיר הנמוך מהמחיר המודפס עליו שנקבע על ידי ההוצאה. יש סייגים מסוימים אבל הרעיון בגדול הוא להילחם במבצעי 4 במאה או קנה אחד וקבל שניים. יש סבירות גבוהה שהחוק יעבור אבל אני כצרכן מתנגד לחוק זה .

כצרכן אני נהנה מאד מהאפשרות לקנות ספרים בזול וכתוצאה ישירה מכך אני קונה הרבה ספרים. על עשרות ספרים רשומים מאחוריהם מחירים מגוחכים לחלוטין. 88 שקלים זה עוד מילא אבל יש גם 98 118 128 ועוד מחירים כיד הדימיון, שהם חסרי כל היגיון. אמנם מפעם לפעם מגיע מישהו וקונה ספר בודד במחירים אלו אולם רוב הצרכנים למדו לחכות למבצעים ולא לקנות במחירים המפורזים. כמובן אפשר לטעון כי הפרזת המחירים הינה תגובה למבצעים ולראייה ספרי הילדים שנמכרים במחירים נמוכים בהרבה (ולרוב גם לא כלולים באותם מבצעים) של 40-60 שקלים לספר.

כמו כן, אין באמת שוק של ספרות בישראל. יש הרבה כותבים, אבל מעט מאד סופרים. קשה להתפרנס מספרות אבל לא כל מי שכתב ספר הוא סופר. כמעט כולם עושים עוד דברים ומתפרנסים מהם. מי מרצה, מי עו”ד, מי מורה, מי פסיכולוג, מי רופא וכו’. כמובן אפשר לטעון כי כולם עושים עוד משהו כי אי אפשר להתפרנס מספרות, אבל בפועל רובם המוחלט עשה עוד משהו ואז תוך כדי כך כתב ספר.

היום קל מאד לכתוב ספר. לכולם יש מעבד תמלילים. מחירי ההפקה זולים עד מאד (בהדפסה של כמויות, עלות הנייר והכריכה הרכה אינם עולים על עשרה שקלים לעותק). יש עודף של ספרים בשוק. כמה פעמים הרמתם ספר וראיתם שזהו ספר ביכורים של מאן-דהוא? המון המון… קחו גם את הספרים המתורגמים והנה הגעתם למספר המופלא של 6000 (יותר או פחות זה לא ממש משנה) ספרי קריאה ועיון (לא כולל ילדים, שירה ובישול) היוצאים מדי שנה. אם נניח שקורא רציני קורא ספר בשבוע, הרי שהוא יכול לקרוא בשנה אחת 50 ספרים בלבד, פחות מאחוז מההיצע. למותר לציין, שספרים רבים אינם, וזה בלשון המעטה, איכותיים. עדיין אולי יהנו לקורא אותם וייתכן ואפילו הם יימכרו בכמויות, אבל אל תטעו – הם לא ספרות.

הוצאות הספרים הן גופים עסקיים שרוצים להרוויח כסף. ניתן להניח שהם אכן מרויחים. אותם מבצעים תורמים לכך שאנשים יקנו יותר ספרים ובפרט יעיזו לקנות את אותם ספרי ביכורים של סופרים שמעולם לא שמעו עליהם. במחיר המלא אין סיכוי שהם ימכרו ואפילו רוב הסיכויים שההוצאות יפסיקו להוציא אותם.

גם תקופת הצינון המוצעת בחוק, של שנה וחצי, ארוכה מאד. רוב הספרים לא מחזיקים על המדף אפילו חודש ואחרי שנה וחצי הם פשוט הופכים להיות לא רלוונטיים מה שיגרום להם להימכר כעודפי מלאי במחירים מגוחכים עוד יותר (10-20 שקלים לספר) וכמובן להפסד גדול עוד יותר לסופר.

אם חוק הספרים יעבור ייתכנו שתי אפשרויות. השארת מחירי הספרים ברמתם כיום. אופציה זו תגרום לירידה חדה במכירות הספרים. גם ככה אנשים רבים טוענים ובצדק שספר שקוראים פעם אחת עדיף לקחת מהספריה. באופציה השנייה מחירי הספרים ירדו למחירים נורמליים (40-50) והמבצעים יהיו מתונים הרבה יותר ואלוי תחומים לשבוע הספר, חגי תשרי וחנוכה, מועדים מקובלים למבצעים. בנוסף, תיתכן ודווקא בתחום ההיצע, תהיה תועלת מהחוק: כמות הספרים שיוצאת לאור תיקטן בהרבה. מראש, אין אפשרות לדעת אם איזו מאפשרויות אלו טובה יותר מהמצב כיום. לצרכן, שהוא בסופו של דבר המניע את השוק, שכן אם הצרכן לא יקנה, לא יעזור כלל מחיר הספר, בודאי עדיף המצב כיום.

אחרי שקראתם את כל זה עיבור למאמר חוק הספרים – בעד, המציג גישה קצת שונה