המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

זה הולך לכאוב

15 באפריל 2019 גדי איידלהייט

אדם קיי, מפרסם את היומנים שרשם כאשר היה מתמחה ברפואה. אחרי 6 שנות התמחות בגניקולוגיה ויולדות, אדם התפטר מהמקצוע והפך לקומיקאי, למגינת ליבם של הוריו. ביומנים מתוארים כל שלבי ההתמחות, שבבריטניה כוללים מעבר בין בתי חולים כל חצי שנה, ורובם כפי שנכתבו באותו זמן עם מעט מאד עריכות.

הספר התחיל בצורה עם בדיחת שואה לא ממש מצחיקה, מה שהבהיה מייד כי הכותב הוא יהודי, אחר כך הסתבר שהוא גם הומו, ולאט לאט הסתבר שלהיות רופא סטאז’ר או מתמחה זה גיהנום. אחנו מכירים את הנושא גם בארץ. משמרות ארוכות, תנאים לא תנאים, עד קבלת התואר מומחה. משהו לא ברור במערכת הרפואה.

הספר בהחלט משעשע, מי שפוגש אנשים רבים בכל יום, בוודאי שיהיו לו סיפורים מצחיקים ורוב הספר הוא אנקדוטות שונות שעיקרן: כמה מטומטים המטופלים יכולים להיות, כמה אטומה המערכת יכולה להיות, וכמה קשה לחיות בתור מתמחה. יש גם מידע רפואי מפעם לפעם.

על ספרים מעטים אפשר להגיד שהעמוד האחרון משנה הכול, אבל זה המקרה בספר הזה. את העובדה שאדם התפטר הוא מוסר לנו כבר בהתחלה, אבל מה הסיבה המדוייקת אנחנו לא יודעים. הוא מתקדם, בביטחה שלב אחר שלב בדרך למומחיות המובטחת ונראה שלא שעות העבודה הארוכות, לא השכר הנמוך, לא ההקפצות הרבות שגורמות לו לפספס את האירוסין, מסיבת הרווקים, החתונה של חברו הטוב ביותר (וגם את הלוויה של אביו), לא הפרידה לאחר שנים מבן הזוג עקב אי האפשרות לתפקד כזו, כל אלו לא גורמים לו לעזוב את המקצוע. אז מה כן?

אם שמים את השאלה הזו ברקע, הרי שהספר נראה כחוזר על עצמו, עוד מאותו הדבר של: כמה מטומטים המטופלים יכולים להיות, כמה אטומה המערכת יכולה להיות, וכמה קשה לחיות בתור מתמחה. יש גם מידע רפואי מפעם לפעם. זה יכול היה להימשך חמישים עמודים או חמש מאות, ולכאורה נראה שמיצה את עצמו וחוזר ולא מתקדם לשום מקום , אבל אז מגיעים לעמוד האחרון ולקש ששבר את גב הגמל.

ושם הספר כבר מפסיק להיות מצחיק (ולכן ציון הפיכתו של הספר למופע סטנדאפ כפי שכתוב בכריכה, נראה לי פספוס מוחלט של הספר, והשארתו בתחום האנקדוטלי), ואכן הופך להיות כואב. הצחוק וההומור הם רק מסכה. כמו קאניו, גיבור האופרה פאליאצ’י מאת לאונקוואלו, הנדרש ללבוש על פניו את המסכה ולהצחיק את כולם, גם כשלבו שבור, כך ההומור של אדם קיי, משמש מסכה לתחלואי המערכת, שכנראה דומים למיד למצב בישראל. מעבר לכול התנאים שציינו, אולי החוסר העיקרי הוא בגב, משענת, ייעוץ, תמיכה או במילים אחרות: מי ירפא את הרופא?

זה הולך לכאוב
זה הולך לכאוב

זה הולך לכאוב
אדם קיי
מאנגלית: תומר בן אהרון
הוצאת הכורסא 2019

מגב הספר

בשנת 2010 החליט ד”ר אדם קיי להתפטר מעבודתו כרופא מתמחה ולהפוך לקומיקאי (ההורים שלו לא סולחים לו על זה). כעבור מספר שנים, כשקיבל את ההודעה הרשמית מהמועצה הרפואית הבריטית על כך ששמו הוסר מרשימת הרופאים, החליט לעשות סדר בארגזים ששמר מתקופת הכשרתו ומצא שם יומנים שכתב בחשאי – יומנים בהם תיעד את חוויותיו כרופא צעיר בקו החזית של שירותי הבריאות הבריטיים.

כך בא לעולם זה הולך לכאוב – ממואר מצחיק עד דמעות וקורע לב לסירוגין, שמאפשר לקוראים הצצה חד פעמית לנעשה בבתי החולים מבעד לעיניו של רופא מתמחה.

זה הולך לכאוב זכה להצלחה יוצאת דופן בבריטניה ומחוצה לה מיד עם צאתו לאור: הוא שהה במשך 7 חודשים במקום הראשון ברשימת רבי המכר של הסאנדיי טיימס, זכה בפרס הספרות הלאומי של בריטניה בשלוש קטגוריות שונות ואף עובד למופע סטנדאפ מצליח שממלא אולמות ברחבי בריטניה. בימים אלה החלה העבודה גם על סדרת דרמה בת 8 פרקים בהשראת הספר, שתופק על-ידי הבי.בי.סי.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *